מצעד הפזמו(מתכו)נים 2018

עוד שנה עברה,

עוד שנה חלפה,

פרחה מבין האצבעות במהירות האור.

מהסתכלות קצרה בסטטיסטיקת הבלוג מסתבר שגם אתם, בדיוק כמוני, אוהבים מתוק וקיצורי דרך.
קבלו במחיאות כפיים את המתכונים אותם הכי אהבתם במהלך שנת 2018

bestof2018

ראשונים במצעד, עדיין מקום ראשון (כבר שנתיים ברציפות!), הם טראפלס השוקולד-טחינה המופלאים!
הו… הפשטות. הו… הנימוחות.
.הנה המתכון, למי שפספס

truffles

שניה במצעד, באופן לא מפתיע היא גלידה מ-2 מרכיבים!
אומנם לא תואמת את העונה עכשיו, אבל זה ה-מתכון שירענן לכם את הקיץ.

mango icecream

שלישית במצעד, היא עוגת השוקו-אספרסו הנהדרת.
אחת העוגות הטובות, כמה כיף לי שאהבתם אותה כך בדיוק כמוני.

serving2 (1)

ואחרונה וחביבה – הלוא היא העוגה הכי נהדרת לצד הקפה.
כמה שהיא ראויה להיות כאן בין ארבעת המתכונים הכי נצפים.
פנו לכם חצי שעה פנויה והכינו אותה לסופ״ש הקרוב. לא תתחרטו.

serving2

מי יתן ושנת 2019 תביא עימה המון המון דברים טובים.
זה הזמן לאחל לכל קוראיי שנה אזרחית נפלאה, נהדרת, מתוקה, טעימה, שלווה ושקטה!

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

חמות היא מילה מצחיקה (קדירת עוף ואורז מופלאה)

הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים.
במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני שהיה עוד מוכן לצאת לאוויר העולם. אבוי!
מהר מהר מחקתי אותו, אבל למרות שהיה באוויר רק כמה דקות, כבר הספקתי לקבל תגובות מגולשים ותיקים ואהובים, מצב שחייב אותי לעבוד במרץ על המתכון והתמונות – הגרסא שלי לאושפילאו של חמותי המקסימה.

3ushpalau

אמא של החצי שלי – חמותי- היא בשלנית מדהימה.
תמיד מצחיק אותי לקרוא לה ״חמותי״ למי שלא מכיר אותה.
אני מסתפקת ב״אמא של..״, או פשוט קוראת לה בשמה, כי התואר ״חמות״ מגיע עם כל-כך הרבה כבדות והוא כל-כך מחייב. מילה שפשוט לא הולמת אותה ואת מי שהיא- שיא הקלילות, האצילות, אבל עם ראש ורגליים על הקרקע וכל-כך בגובה העיניים.

יצא לו, לאיש שלי, להיות מוקף בנשים שאוהבות לבשל. הוא לא מתלונן :)
בשנים האחרונות מאז שעברנו לארה״ב, הוא לא ליד האוכל של אמא, ואני מנסה לשחזר מתכונים מבית.

אחד המאכלים שאני יותר אוהבת שהיא מכינה הוא קדירת אורז, מעין גרסא של ״אושפילאו״.
אפשר לקרוא לה בכל מיני שמות, אבל אני אסתפק ב- קדירת-האורז-הכי-פשוטה-וטעימה-שתכינו, מהתבשילים האלה שכל אחד ״עובר וטועם״, עד שפתאום נגמר חצי סיר.
הקדירה מתקתקה בזכות פירות יבשים שנכנסים פנימה ונמסים בבישול הארוך. תענוג.

ushpalautitleheb

המתכון המקורי כולל ציר עוף ״בולגרי״ (שהוא למעשה ציר עוף שצומצם עד כדי יצירת ג׳ל סמיך ומרוכז).
לי אין ״ציר בולגרי״ שוכב כדרך קבע במקרר, אז אני כמובן מנסה לעשות קיצורי דרך ובכל זאת להגיע לדבר האמיתי.

זהו תבשיל ״ששוכחים״ על הכיריים. את עיקר העבודה הוא עושה בבישול הממושך. אם תרצו, אפשר גם להכניס את הסיר לתנור לשעה קלה, זה רק עושה לו טוב.

7tomatoes

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

דונאטס סיידר תפוחים

כל שנה בסתיו,
המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור.

apple

שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע.

שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
כל אחד קוטף מלוא הסל, ותמיד חוזרים הביתה עם יותר מדי תפוחים.

2apple

ובאמריצ׳קע (כמו שסבתא שלי אומרת),
כל מנהג והמאכל שלו.
כשהולכים לקטיף תפוחים- הדונאטס החמדמדים הללו מציצים מכל דוכן.

״15 ב- $5״ כתוב בשלט, ואין מי שלא זולל אותם לאחר הקטיף.
אומנם התרגום לעברית עושה להם קצת עוול (במקור הם נקראים Apple Cider Donuts), אבל הטעם… הו הטעם.

titlehebrewdonuts

אני לא חובבת דונאטס מושבעת (בניגוד לחצי שלי שיהיה מוכן לתרום כליה עבור דונאט משובח),
אבל דווקא מחבבת את אלו, כיוון שהם יותר מזכירים במרקמם וטעמם עוגת קינמון בחושה מאשר סופגנייה.
הם לא כבדים כמו אחיהם מצופי השוקולד והגלזורה,
הם לא מכילים טיפת שמרים, הכנתם קלה במיוחד והתבלינים שבהם מקנים להם טעם סתווי-חורפי מיוחד במינו.

13cut

אפילו שבצפון מזרח ארה״ב נהוג לאכול אותם בעיצומו של הסתיו,
אני החלטתי שאין ראויים מהם לקשט את שולחן החג שלי בחנוכה הקרב.

רוצים גם?

להמשיך לקרוא

מרק כרובית תפוחים וקארי

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.
השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר.

עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג.

13snow

שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.
הוא הקדים והפתיע את כולם.

אני לא יודעת אם זה מנגנון ההכחשה שהיה חזק ממני, אבל באותו יום שלג יצאתי בבוקר עם סניקרס.
השמיים היו בהירים, והתחזית בישרה על שלג קל. אמרתי לעצמי- כמה שלג כבר יכול להיות?…
בעודי יושבת בעבודה וחושבת לעצמי מתי הזמן הכי טוב לצאת ולתפוס את הרכבת חזרה, הבנתי שהסניקרס היו בחירה לא טובה בלשון המעטה.

snow

שלג חזק וסמיך החל לרדת, צובע את האוויר במסך לבן.
מיהרתי לצאת הביתה לאסוף את הקטנה שלי מהגן, בצעדים מהירים ונחושים הגעתי לתחנת הסאבווי.
הנסיעה ארכה כחצי שעה, וכשעליתי במדרגות התחנה בשכונה, הופתעתי.

שמיכת שלג לבנה וטהורה כיסתה את כל הכבישים והמדרכות.
כנראה שהשלג הזה הפתיע את כולם בעוצמתו, כיוון שהמפלסות טרם עשו את עבודתן, והכביש היה עמוס לעייפה בשכבת שלג עבה שנערמה לה.
בעודי מדשדשת בשכבה הלבנה כשיצאתי מהסבווי עם נעלי הבד שלי, ייחלתי למזחלת (או מונית).

12snow

אבל לא היה לי אכפת,

כי המראה הזה עדיין לא נמאס עלי – הלובן הטהור, הנקי והשקט.
אחרי שיורד שלג – אפילו אם זה אמצע היום וכל האנשים כבר ממהרים ללכת הביתה, ובדרך כלל יש המולת אחר צוהוריים שכזו, יש שקט מיוחד שעושה לי נעים בלב.
שקט כזה, שמאפשר לשמוע את הפתיתים הצחורים נוגעים בקרקע, או במעיל.

מפה לשם, אספתי את הקטנה, מיהרתי הביתה וחלצתי רגליים רטובות.
ועכשיו הייתי חייבת להכין מרק כדי להתחמם.

Caulititlehebrew

המרק הזה הוא לא עוד מרק כרובית פשוט.
הוא טעים, מיוחד בטעמו, מפתיע ועשיר מאד, על אף שהוא לא מכיל טיפת שמנת.
זהו מרק חגיגי שיכול לקשט את שולחן השבת שלכם, או לשמש כארוחת צהריים או ערב קלילה במהלך השבוע.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

עוגת קפה נהדרת

3 שעות המתנה מחוץ לחדר ניתוח.

הזמן המושלם לכתוב עוד פוסט, על מנת להסיח את דעתי מהמתרחש.
החצי עובר ניתוח בברך, וקיץ משופע פציעות יגיע לקיצו בקרוב.

אני משקיפה מחלון חדר ההמתנה בבית החולים במנהטן- ספינות נעות לאיטן באיסט ריבר ולמטה הכביש מתחיל להתמלא אט אט מכוניות. זוהי שעת rush hour, אבל מבעד לזכוכית המחוסמת אני לא שומעת דבר רק רואה את השאון.

city

בחוץ רוחות חורפיות נושבות,
העצים נעים בריקוד מסחרר, עליהם החומים-כתומים-צהובים נופלים ארצה.
אני רואה את הרוח גם על מי הנהר – אדוות גדולות נעות להן בגלים מרקדים.

כשאני במתח, או בחרדה – אני מבשלת או אופה, ואם אני לא ליד כיריים או תנור, נותר לי רק לדמיין מה אכין.
בעודי מחכה לחצי שלי שיצא מניתוח, אני מדמיינת איזו עוגה אכין לקראת סוף השבוע.
עוגה בחושה תמיד מצליחה להעלות חיוך על שפתיו. הוא נוגס בעוגה, לוקח לגימה של קפה ועוצם את עיניו.
זהו. אכין את עוגת הקפה האהובה עליו במיוחד.

titlehebrew

את המתכון הזה פיתחתי לפני חודשים אחדים.
רציתי להכין עוגה אוורירית, נעימה, מנחמת והכי חשוב- טעימה.

היא לא מתוקה מדי, טעם הקפה אינו חזק אלא רק משאיר מן ניחוח קרמלי מתקתק.
היא מושלמת לצד קפה או תה של אחה״צ, או סתם כביס מתוק באמצע היום.
היא נשמרת נהדר במשך כמה ימים ואף משתבחת עם כל יום שעובר.

למה אתם מחכים? זוהי העוגה לסופ״ש הקרוב!

15ready

להמשיך לקרוא

ספגטי פומודורו אדום בסיר אחד

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו,
של ביקור מולדת.
בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ.

בית.
הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה.

beach

הביקור כלל-
חיבוקים עם האחיינים שלי,
זמן איכות עם האחיות שלי,
קפה ועיתון של בוקר עם ההורים שלי,
חגיגת יום הולדת לאמא,
פגישות חטופות (אך איכותיות) עם חברות ילדות,
אוכל טוב(!!!) ברחוב בתל אביב וכמה מסעדות,
זמן לבד (לבד! בלי ילדות!),
שינה במיטת ילדותי,
קצת קניות של בגדים שאפשר ״רק בארץ״,

וים.
הו, כמה שהתגעגעתי לים.

title

הנשמה מתודלקת, אבל הגעגוע כבר צורב.
כמה ימים מרוכזים של זמן משפחה, חברות ואוויר של ארץ.

״נו, מתי אתם כבר חוזרים?״ שואלת אותי אחיינית שלי, ללא כחל וסרק בגעגוע לא מבוייש.
״בקרוב״, אני עונה לה, נושקת את ראשה הרך והלב שלי דומע.

חמישה ימים טסו במהירות האור, אבל הרגישו גם כמו עולם ומלואו.
החצי שלי שרד בגבורה ימים מלאים עם שתי הקטנות, והלב שלי התרחב עוד קצת רק מזה.
בינתיים הספקתי כבר לחזור ואני מרגישה כאילו מעולם לא עזבתי.

10eating

טרם הנסיעה מילאתי את המקרר בכל טוב.
כמו בלבוסטה, ״העמדתי סירים״ ומילאתי את המקרר קופסאות על קופסאות של אוכל טעים.

לפני שהכנתי את כל האוכל אמר לי החצי :
״תני לי את המתכון לספגטי האדום הטעים, כדי שאוכל להכין ארוחה טובה בצי׳ק צ׳ק״.
הספגטי ״האדום הטעים״ הוא ארוחה פלאית של פסטה שמבשלים בבת אחת בסיר אחד, בלי בישול מקדים של הפסטה, פשוט שמים את כל המרכיבים יחדיו בסיר.
4 דקות עבודה נטו (7 אם אתם איטיים במיוחד), 20 דקות של בישול בסיר ויש לכם ארוחה נעימה, טעימה ומפנקת.
אין ילד שלא יזלול אותה, וגם המבוגרים מלקקים אצבעות.

3basil

זוהי ארוחת הצהריים המושלמת לילדים החוזרים רעבים מהגן או מבית הספר,
או ארוחת הערב המושלמת אם רוצים להשקיע בארוחה קצת אחרת ולצאת ממעגל ה-״חביתה-סלט-ירקות-קוטג׳״ אבל אין ממש זמן או כוח להכין משהו.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

עוגיות קפה – שוקולד צ׳יפס – שיבולת שועל

במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב.
מרפסת היא לא  דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי.

הישיבה במרפסת, יחד עם כבדרך אגב גם להציץ על העוברים ושבים נעימה לי –
אשה הולכת עם הכלב שלה,
זוג מחובק,
אמא גוררת ילד עייף,
אבא מנסה להרדים במנשא את התינוק הקטנטן שלו שזה עתה נולד,
השכן ממול יורד לעשן סיגריה על המדרגות.

patioהחצי שלי ואני עברנו קיץ קשוח ומלא בפציעות, ולא היה לנו הרבה זמן מרפסת לצערי.

אנחנו משלימים את הזמן הזה עכשיו, כשמזג האוויר סופסוף מאפשר.

יושבים במרפסת שלנו בערב, מקשיבים למחשבות אחד של השניה,
הרוח נעימה, נושבת לי מאחורי האוזניים, אני עוצמת עיניים ומתענגת על הסתיו הכל כך קצר הזה שלפני שאספיק בכלל לומר משהו עליו הוא כבר יחלוף.

titlehebrew

העוגיות הללו ליוו ערבי מרפסת רבים, והרגשתי צורך לשתף במתכון הנפלא הזה.

הן פריכות מבחוץ, אבל גם רכות בפנים.
דקיקות, עדינות, מלאות בטעם ומושלמות לצד קפה או תה.

10serving

המתכון מניב כמות יפה, אז בכיף אפשר להפחית חצי כמות, רק קחו בחשבון שיש צורך בביצה אחת, אז חצי מתכון אומר חצי ביצה ואותי זה תמיד מעצבן.

העוגיות נשמרות טעימות וטריות בכלי אטום כשבוע, לאחר מכן, הן לא טעימות כמו ביום הכנתן.

11crumbs

להמשיך לקרוא

ארוחת סלט איטלקי

״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״
בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב.

במילים אחרות- איך תרצי את הקפה שלך- שרוף קצת או שרוף מאד?

6arugula

תקראו לי פיינשמקרית, פלצנית או אנינת טעם. לא אכפת לי.
הרצון והצורך בקפה טוב כאן בניו יורק הוא מתמשך וידוע ומציאת בית קפה טוב שוות ערך למציאת פנינה.

לפני כמה חודשים, בשיטוטי בוקר עם הקטנה שלי בעגלה מצאתי בית קפה מ ו ש ל ם.

3tomatoes

עם קפה- בדיוק כמו שאני אוהבת.
אספרסו חזק, אבל לא חמוץ.
עם חלב מוקצף, אבל לא שרוף, ולא המון.

5arugula

המקום- ממש חור בקיר.
הבעלים- איטלקי.
פותח וסוגר את המקום מתי שמתחשק לו.
יוצא לחופשה באיטליה פעם בכמה חודשים ומביא עימו חזרה חומרי גלם טובים.
והוא מכין אוכל – נדיר.

18salad

מעבר לקפה הטוב והעוגיות השוות מעשה ידיו (עליהן עוד ידובר), הוא מכין מנות פסטה פשוטות וטובות, סלטים נהדרים ומאפים איטלקיים.

אבל אחת המנות שהשאירה עלי חותם שם, היא דווקא סלט הכי פשוט שיש.
הסלט נקרא ״Regina Salad״, וכששאלתי מי היא רג׳ינה, נעניתי שהיא דודתו שנהגה להכין את הסלט הזה עבורו.
אין כאן שום טריקים, חוץ מלהשתמש בחומרים טובים וטריים.

saladhebrew

אחרי החגים כבר כאן, וזה בדיוק הזמן לאכול משהו רגוע, מזין וטוב.

להמשיך לקרוא

פרוייקט קרעפלך

״האו ג׳וייש אוף אס״
אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע.

uptitleivrit

הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם לבד.
כל שנה בערב החג, לקרעפלך היתה דואגת אמא שלי, או סבתא שלי, או דודה שלי.
בדרך כלל אני הייתי אחראית על הקינוחים.
מאז שעברנו לכאן לפני שלוש שנים, בכל ערב ראש השנה אני הייתי זו שאירחתי לערב החג.
ומכיוון שאין כאן אמא, סבתא או דודה – לא היו קרעפלך.

1ingrediends

ואם אין אני לי, מי לי?
השנה החלטתי- הפעם יהיו כאן קרעפלך!
הפשלתי שרוולים והחלטתי להכין מרק קרעפלך לבד, או כפי שנוהגים לומר כאן האמריקאים – from scratch.

יצא משהו משהו, אני ממש ממליצה לכם בחום לנסות להכין.
הקרעפלך האלה יהיו סיפתח מעולה לארוחה המפסקת, או סיום מושלם לצום.

closeup

הבצק קל להכנה ולא דורש מיקסר,
אבל- הוא דורש סבלנות. כדי שהבצק יהיה קל לרידוד, אין להאיץ בו. הוא צריך לנוח היטב.
את המילוי מכינים מהעוף איתו הכנו את המרק (כי שאריות לא זורקים כפי שלימדה אותי סבתא שרה!).

ואם לא הטעם יגרום לכם להכין את הקרעפלך הנהדרים האלו, אז אולי התגובות אותן תקבלו מכל מי שיאכלו אותם.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא