זוקיני בשידור חי – סלט זוקיני טרי, משהו משהו!

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות.

בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם.
האינסטינקט הראשוני שלי רצה לומר- ״אל תאכלי! זה לא מבושל!״ אבל החלטתי לזרום אתה, ולראות את התגובה שלה. היא אכלה עוד קישוא טרי, ועוד אחד, ועוד אחד. ונדמה שההתלהבות לא נחלשה.

title zucchini

״נו, מה את אומרת על זה?״ שאלתי אותה,
״זה מלפפון מיוחד מאד אמא. יש לו טעם שונה״ פסקה הקטנה בתשובה שהותירה אותי פעורת פה.

שיא הקיץ עכשיו. מאה אלף אחוזי לחות.
מי בכלל רוצה להיות ליד הכיריים?
הסלט הבא הוא הוכחה ניצחת לכך שבשביל ארוחה לא צריך להיות ליד האש.

oregano

ההשראה לסלט הזה הגיעה מהביקור האחרון שלי בארץ.
נפגשתי לצהריים עם אמא שלי ואחותי במסעדת ״האחים״ באבן גבירול והזמנו סלט קישואים טריים כמנת פתיחה.
שם הוא מוגש עם משמשים מיובשים, וב״אחים״ משתמשים בקישואים ולא בזוקיני, והתיבול בכלל אחר…
בכל אופן, הסלט הזה הותיר אותי נפעמת.
מהמנות האלו שנשארות אתי אחר כך כל היום, וגם גורמות לי לחשוב עליהן בלילה. אז החלטתי לנסות גרסא משלי.

היום בבלוג- סלט זוקיני טרי עם נקטרינות פשוט מושלם, שאי אפשר להפסיק לאכול.
הוא חמוץ, ומתקתק, ובעל טעמים עזים נהדרים של קיץ.
והכי חשוב- בלי דקה אחת של לעמוד ליד הכיריים!

lemon
שנתחיל?

להמשיך לקרוא

רגע לפני שהם בורחים – כופתאות משמש מהממות

זמן.
הוא דבר יחסי.
לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח.

בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות.
יום, ועוד יום.
שבוע רודף שבוע. והופ- אוטוטו כבר קיץ.
לפני רגע ירד כאן שלג, לא?
והקטנה שלי כבר בת ארבע. אלוהים.

apricots2

הודעות קטנות שצצו לי בתיבת הדואר הזכירו לי (למרות שידעתי) שלא כתבתי כבר המון זמן.
תודה לכם קוראים נאמנים ונהדרים שלי. על הפרגון, והאמון, ועל שדחפתם אותי לכתוב.
אני כאן, ולא בורחת לשום מקום (זה רק הזמן שברח ממני קצת).

אז מה קרה בחודשים האחרונים?
עם ההתאקלמות לחיים בניכר, הגיעה השגרה.
של עבודה, ולימודים שתפסו את רוב שעות היום שלי ולפעמים גם את הלילה.

בברוקלין השמיים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
ומישהו בחוץ דורך על עלים
-כפי שהיטיב לכתוב אריק אינשטיין האהוב (אריקשטיין, לשון קטנתי)-

ingredients

השגרה תפסה את חיי, ואני מברכת על כך.
הנפש קצת נחה, יש לי פחות רשימות בראש ויותר שקט.
ועם השקט בראש, הפתיעה השגרה העמוסה.

החורף עבר לו ביעף, כבר קיץ.
ובעוד עונות השנה מורגשות כאן ביתר שאת, לצערי בסופר המקומי הפירות נשארים זהים כל השנה.
כולם, מלבד המשמש. שמפציע כאורח כבוד לכמה שבועות.

אז אומנם כבר לא רואים משמשים בכל מקום, ועוד שבועיים בדיוק הם כבר לא יהיה כאן בכלל,
לכן זה  ב ד י ו ק  הזמן להכין את המנה הנהדרת הזו.
ואם לא מצאתם משמשים, גם שזיפים יעשו יופי של עבודה!

title apricots

כדי להרגיש קצת ״בית״, התקשרתי לאמא שלי לפני כמה ימים כדי לשאול אותה איך היא מכינה את כופתאות המשמש האלוהיות האלו. בתור ילדה יצא לי לאכול אותן פעמים רבות, וכל פעם התענגתי מחדש.
באוסטריה, הן נקראות Marillenknödel (=כדורי משמש) ומדובר בלהיט!
כל משמש מכוסה בבצק עדין, מתבשל במים ונעטף בשמיכה של פירורי לחם וסוכר.

אפשר לאכול את הכופתאות בתור קינוח, אבל גם בתור ארוחת ערב או לצד קפה או תה (כיוון שהן לא מתוקות מדי).

להמשיך לקרוא

צ׳ורוס מטריפים

חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.
״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי.

קריסמס מתערבב עם חנוכה.
הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי זה הסבא עם הזקן הלבן.
הלב שלי מתכווץ. גם בלי לרצות, ובלי להתאמץ – היא קולטת.

img_9421

קישוטי קריסמס מלווים אותי ברחוב, נוצצים ויפים.
גם אני מתרגשת מקישוטי הקיצ׳ הרומנטיים.

אני מנסה להחדיר לה רוח של חג חנוכה, ובכל יום שהיא חוזרת מהגן אנחנו לומדות עוד שיר חדש.

צריך להתאמץ כאן כדי לא לשכוח.

title

בעודה מזכירה לי על הסופגניות שזללנו יחד שנה שעברה, אני מבינה שאוטוטו הגיע לו החג ועוד לא פרסמתי מתכון. כשאני שואלת אותה מה היא רוצה להכין- לביבות או סופגניות, היא מחייכת, כאילו יודעת שאני יודעת את התשובה.

בתי קטנתי, כמוני, ניחנה באהבה למתוק.
וכשאני מציעה לה להכין ״סופגניות נחשים״, ההתלהבות רבה.
היום בבלוג- צ׳ורוס, ממש כמו בארגנטינה!

img_9811

הכנת הבצק קלה מאוד, אין דרך להרוס אותו. בהתחייבות.
אם רוצים את צורת הצ׳ורוס המסורתית, יש צורך בשק זילוף עם פיה משוננת (בקוטר של קצת פחות מ-1 ס״מ).
אין לכם שק זילוף ובכל זאת רוצים צ׳ורוס? אפשר בהחלט, אבל הם יהיו ״מבולגנים״ ופחות יפים.

נגה אדמית גלבוע מהבלוג ריח של בית, מציעה שיטה נוחה וטובה להעברת הצ׳ורוס למחבת לטיגון.
הבצק בו אני השתמשתי שונה משלה, אבל את השיטה להעברתם למחבת אימצתי.

חג שמח :)

img_9786

 

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים
להמשיך לקרוא

עוגה קטנה ומטריפה – מאפין פמפקין

כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות,
כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים.
כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות, שעכשיו מתחילים להתחלף בעצי אשוח.

img_0622

רגע לפני שעונת הדלעת אוטוטו מסתיימת – מתכון למאפינס קלילים וטעימים, מ… דלעת!
אל דאגה, לא יהיה להם בכלל(!) טעם של ירקות, אבל הם כן יקבלו צבע כתום משגע והם  ט-ע-י-מ-י-ם  ממש.
המאפינס לא מתוקים מדי (וזה קסמם), מושלמים לילדים (לא מתוקים מדי, כבר אמרנו?) ומהזה פשוטים להכנה!

pumpkin-title

יאללה, למטבח?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מרק קארי עגבניות צלויות

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת דבש למי שלא אוהב עוגת דבש

אני לא אוהבת עוגות דבש.
בגדול.
אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול.
ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
זה בקטן.

img_2811

שמי סתיו בברוקלין. ללא פילטר

אז כשהקטנה שלי אמרה היום:
״אמא, אולי נעשה יחד עוגה?״
אחרי שהלב שלי עצר לרגע מרוב התרגשות, החלטתי להפשיל שרוולים וללכלך אתה קצת את המטבח.

title

הכנו יחד עוגת דבש שהיא בעצם עוגת דבש לאנשים שלא אוהבים עוגת דבש.
זו עוגה בחושה נהדרת (לצד קפה או תה) עם רק רמז קטנטן של דבש, ואם ממש לא אוהבים את הטעם, אפשר גם לשים במקום מייפל.

up-2

חג שמח :)

ושנה מלאה בהפתעות טובות ומתוקות.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

פינוק על מקל

לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים.
נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש מהם-
עולה לי חיוך קטן על השפתיים.
״It's officially melt-your-face-off hot" היתה הכותרת בניוזלטר של היום.
אוהו. כמה שהם צודקים. ממש חם.

tree

אני יודעת.
חצופה שכמותי, להתלונן על הקיץ האמריקאי כשבישראל מולדתי הלחות מרקיעה שחקים ל 80%.
אבל.
בישראל יש מזגנים. טובים. שמונעים ממני להזיע כמו חזיר (לפחות כשאני בבית).
וכאן,
איך לומר זאת בעדינות,
לא קיימת תרבות מזגנים.
בסלון ביתי תקוע בחלון מזגן קופסא שיותר מרעיש ממקרר, ואני… אני… אני… אשכרה נמסה.

balagan

באמת שאני רוצה לבשל. באמת! אבל אני לא מסוגלת להיות ליד הכיריים.
באמת שאני רוצה לאפות. באמת! אבל התנור מחמם את טמפרטורת הדירה בעוד 10 מעלות.
מה עושים כדי להצטנן?
ארטיקים!
ומה השוס? צריך רק 3 מרכיבים!
(ומשהו נוסף- הם במקרה גם טבעונים).

 

title2

את ההשראה למתכון הזה קיבלתי לפני מאה שנה, כשהיינו בביקור בארץ.
גם אז- היה חם, וזו היתה הפוגה נעימה לקור ולאפרוריות שהתחוללו כאן.
הסתובבנו מלא בחוץ, פגשנו חברים ובעיקר אכלנו ושתינו (חופשה בישראל זה הכי הכי). באחד השיטוטים פגשנו חברים טובים במתחם התחנה בתל אביב.
היה כל-כך חם, שמיד נמשכנו לדוכן ארטיקים בכניסה.
הארטיק הזה נחרט בזכרוני (ולשוני) ומיד אמרתי לע׳ חברתי הטובה שעוד יהיה על זה פוסט!
ע׳ אהובתי- הבטחתי ואני מקיימת. מוקדש לך באהבה 3>

להמשיך לקרוא

בורקס פצפצים

קיץ 2005.

אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע.
אני בת 23, הוא בן 24. ילדים.
11 שנים פחות,
ילדה אחת פחות,
מאושרים עד הגג על השלווה המשותפת שנפלה בחלקינו.

אנחנו מתהלכים ברחובות תל-אביב בלילה, האספלט עוד חמים מכל שעות השמש הרבות שעברו עליו.
בדיוק יוצאים ממפגש עם החברים שלו (לימים, יהפכו להיות גם חבריי הטובים ביותר) בפאב שכונתי ברחוב קינג ג'ורג'.
תוקף אותנו רעב.
השעה 02:00 בלילה. מה פתוח? "הבורקס של אמא".

flakes

"נלך?" שואל אותי החצי.
"יאללה". אני עונה בלי טיפת היסוס.
10 דקות אחרי, שנינו מתענגים על מאפה בצק חמים שרק יצא מהתנור. תענוג.
שום מחשבות על צרבת, או על "איך לעזאזל אנחנו אוכלים את זה ב-2 בלילה?"
ילדים. כבר אמרנו?

11 שנים אחרי, אנחנו כבר לא מוצאים את עצמנו אוכלים בורקס בשתיים לפנות בוקר.
גם כי כבר לא מהלכים בקינג ג'ורג' כך סתם בספונטניות, גם כי בורקס בלילה יתן את אותותיו יום למחרת וגם כי קצת קשה להשיג כאן בורקס בתפוח הגדול.
אבל החשק… אחחח, החשק- נשאר. מה עושים?
על פילו שמעתם?

title

היום בבלוג- בורקס במילוי גבינה שעשוי מבצק פילו דקיק, שיוצא פריך ומתפצפץ בפה.
אל תתבלבלו, לא מדובר בבצק פילאס (עשיר בשומן), אלא בבצק פילו שעשוי מקמח ומים בלבד ונחשב לבריא הרבה יותר. המנה הזו לא נטולת שומן, כיוון שבכל זאת משתמשים במעט שמן זית או חמאה כדי להעניק לבצק את הפריכות שלו. אבל עדיין- אנחנו שולטים בכמות השמן וזה לא בורקס ״צרבת״, אלא בורקס שאוכלים עם מצפון שקט.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

הזמן הכתום

בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור.
יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל.
האביב כבר כאן, בכל פינה.

skyline

Brooklyn Bridge Park

הפירות בארה״ב לעומת זאת, אינם נכנעים לעונות השנה.
אבטיח תוכלו להשיג גם בחורף.
תותים, גם בקיץ.

אבל אפילו כאן, כשתותים מיובאים מחצי הכדור הדרומי בקיץ,
אפילו כאן, המשמש מגיע ברוב הדרו רק בסוף האביב.

apricots

כל פעם שאני פוגשת משמש בסופר, אני מתרגשת.
והשנה, זה מרגש אותי פי כמה.

כשניסיתי לחשוב על מתכון לפרי הכל-כך נהדר הזה, מיד חשבתי על טארט טאטן.
״אבל צריך משהו פשוט, נגיש״ הזכיר לי החצי שלי.
טארט טאטן למהדרין, לא מקבל באהבה קיצורי דרך. בטארט טאטן צרפתי קלאסי, חייבים לדייק בכמויות ובזמנים.
אבל כידוע, אני לא בצרפת. ואני אוהבת (מאד) קיצורי דרך.

title

הטארט הזה מושלם לממהרים (או לעצלנים)-
הוא לא מצריך הכנת קרמל (!!)
לא מצריך מחבת מיוחדת שצריכה להכנס לתנור
אפילו הבצק הוא בצק עלים קנוי
אם תשקיעו בבצק עלים טוב (ולא חלילה בבצק עלים שעשוי ממרגרינה!), טארט המשמשים הזה יהיה מעדן אמיתי.

up2

מה אמרנו?
ללא קרמל, ללא הכנת בצק, ללא מחבת מיוחדת. למה אתם מחכים?
קדימה.

טארט טאטן משמש שכל אחד יכול להכין

+++++++++

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא