ארכיון מחבר: מיכל

פרוייקט קרעפלך

״האו ג׳וייש אוף אס״
אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע.

uptitleivrit

הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם לבד.
כל שנה בערב החג, לקרעפלך היתה דואגת אמא שלי, או סבתא שלי, או דודה שלי.
בדרך כלל אני הייתי אחראית על הקינוחים.
מאז שעברנו לכאן לפני שלוש שנים, בכל ערב ראש השנה אני הייתי זו שאירחתי לערב החג.
ומכיוון שאין כאן אמא, סבתא או דודה – לא היו קרעפלך.

1ingrediends

ואם אין אני לי, מי לי?
השנה החלטתי- הפעם יהיו כאן קרעפלך!
הפשלתי שרוולים והחלטתי להכין מרק קרעפלך לבד, או כפי שנוהגים לומר כאן האמריקאים – from scratch.

יצא משהו משהו, אני ממש ממליצה לכם בחום לנסות להכין.
הקרעפלך האלה יהיו סיפתח מעולה לארוחה המפסקת, או סיום מושלם לצום.

closeup

הבצק קל להכנה ולא דורש מיקסר,
אבל- הוא דורש סבלנות. כדי שהבצק יהיה קל לרידוד, אין להאיץ בו. הוא צריך לנוח היטב.
את המילוי מכינים מהעוף איתו הכנו את המרק (כי שאריות לא זורקים כפי שלימדה אותי סבתא שרה!).

ואם לא הטעם יגרום לכם להכין את הקרעפלך הנהדרים האלו, אז אולי התגובות אותן תקבלו מכל מי שיאכלו אותם.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מחשבות לקראת השנה החדשה (וחלת תפוזים ומייפל מהממת)

שעות של שקט.
דומיה.
השעות האלה ביום-
הקטנות כבר ישנות,
הכלים מודחים,
השיער שלי רטוב מהמקלחת,
השמש כבר שקעה,
הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם,
אבל האנשים כבר לא ממהרים.

sunset

והשקט כאן מוגבר.
משהו בידיעה שכל מי שאני רוצה לדבר איתו ישן עכשיו, מטריד ומרגיע כאחד.

השעות האלה הן השעות הכי מזוקקות של געגוע.

challah

שהשנה הקרבה תביא עימה טוב,
שתביא עימה הגשמה וסיפוק,
שקט פנימי ושלווה.

שהשנה הקרבה תביא עימה יותר אדיבות ונחמדות בינינו,
פחות אלימות וקללות,
יותר יופי ואסתטיקה והמון דברים טובים שעושים נעים לנפש.

hebrewtitle

אני מאחלת לכולנו להיות בקרב היקרים לנו,
ואם לא פיזית, אז לפחות במחשבות העמוקות והטובות ביותר.

זה אומנם המתכון השלישי של חלה שאני מפרסמת בבלוג, אבל זוהי החלה המיוחדת מכולן – היא אוורירית, יפה(!), טעימה וכל כך חגיגית. אה! והיא אפילו יכולה להיות טבעונית (ראו הערות בסוף המתכון).
ואם נשאר ממנה (היתכן?) תוכלו להכין פרנץ׳ טוסט מטריף ביום שלמחרת.

ש נ ה   ט ו ב ה

להמשיך לקרוא

דפי יוגורט קפואים – הנשנוש המושלם ליום קיץ חם

14 ימים בחוץ לארץ.
2 ארצות.
4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי.
6 טיסות.
4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה.
2 לילות במלונות ליד שדה תעופה.
5 זריחות מהממות.
11 מנות גלידה שהקטנה שלי אכלה.
2 תרסיסי קרם הגנה שנגמרו.
בקבוק ג׳ין אחד שחוסל.

אינסוף כיף.

frozen4

ועכשיו – חזרה לשגרה.
הגדולה שלי מתחילה גן חובה (מה??), הקטנה שלי תלך לגן לראשונה אחרי 9 חודשים מתוקים איתי בבית, ורק המחשבה על כך גורמת לי לדמוע.

frozen3

קשה לי עם שינויים, ולהם קשה איתי. כזו אני – נצמדת בנוסטלגיה ורומנטיקה לרגעים ומתקשה לשחרר.
עם כל עונה שמסתיימת, כבר מגיח געגוע קטן על העונה שחלפה.
עם כל ציון דרך שחולף, אני מרגישה גוש קטן בגרון.
עם כל צעד חדש שהקטנות שלי עושות, אני כבר מדמיינת אותן מסיימות תיכון.

IMG_0272

אומנם גל החום אליו נחתנו (36 מעלות בצל. צלסיוס, לא פרנהייט, כן?) לא מבשר את תום הקיץ, אבל כבר מרגישים את הסוף – בכל פינה ישנם שלטים של ״Back to school״, ובחלק מהחנויות אפילו התחילו למכור אביזרים לקראת Haloween.

title

רגע לפני שאכתוב פוסט לקראת החגים, הייתי צריכה להצטנן מעט.
מכיוון שהגדולה שלי אכלה בערך 10 טון גלידה בשבועיים האחרונים, רציתי להכין פינוק שפוי בריאותית.
את ההשראה לדפי היוגורט הללו קיבלתי ממתכון שראיתי פה במגזין Bon Apetite, שם הם הוכנו בצורת ארטיק.
אבל, לא היה לי מספיק יוגורט בשביל להכין ארטיקים, לכן היוגורט נפרס על תבנית והוכנס למקפיא.
התוצאה? דפי יוגורט דקיקים ומרעננים במתיקות מעודנת.
הם בדיוק השילוב המושלם של קריספיות, קרמיות ומתיקות עדינה. הפינוק המתוק הזה הוא בדיוק מה שתרצו לנשנש עד סוף הקיץ – הנשנוש המושלם ליום קיץ חם!

pile

אפשר להכין עם כל פרי קיץ שאוהבים (נקטרינות, מנגו, ענבים או שזיפים). אם במקרה אתם ברי מזל ושמתם יד על אוכמניות או פטל, זה בכלל יהיה נהדר.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מגולגלות תמרים מושלמות

אוגוסט מכה בכל הכוח.

חם, לח ומהביל.

בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון.

flowerdatecookies

אני משתדלת לא להיות הרבה ליד התנור בימים אלו, אבל בשביל העוגיות הללו אני חורגת ממנהגי.

אני מניחה אותן זו לצד זו בתוך קופסת פח.
בעודי סוגרת את הקופסא, אני חושבת לעצמי שהפעם הן יחזיקו מעמד הרבה זמן. אבל בפועל, הן מתחסלות במהירות הבזק, ואם לא הייתי עושה חשבון, הייתי מסוגלת לחסל את הקופסא בעצמי בלי למצמץ בכלל.

headtitle

הן נפלאות – מתמוססות בפה, פריכות, נעימות, לא מתוקות מדי ולא כבדות מדי.
אלו העוגיות המושלמות לצד הקפה של אחר הצהריים או התה שבסוף הארוחה.

rolled

רוצים להכין?

להמשיך לקרוא

מג׳דרה בסיר אחד

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.
לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.
ומאז- אני כאובה, נייחת אבל משתדלת להיות מחויכת (כפי שהיטיב לומר החצי שלי).

הפוסט הזה נולד לאחר תקופה של אפיית עוגות מתמשכת.
״בובה, זה בעייתי״
אמר לי החצי.
״כן, אתה צודק. אבל מה אני יכולה לעשות? זה מרגיע אותי״.
עניתי.

title1

כשהריפוי בעיסוק שלך הוא אפייה – יש בעייתיות מסויימת בעניין, והחצי שלי התייחס לפיל שבחדר.
הוא צודק.
אורח החיים של שנינו תפס טוויסט פחות טוב בזמן האחרון- מעט שעות שינה (מישהו אמר תינוקת?), בקושי עושים ספורט (מישהו אמר תינוקת?) וארוחות פחות מסודרות (כן, הבנתם. תינוקת).

לכן, אני קצת מנסה להגמל מהרגלים ישנים כמו ״מכינים עוגה לסופ״ש״ או ״משעמם אחרי הגן, אז בואי נכין עוגיות״, ויותר מנסה להכין אוכל של ממש.

title

המג׳דרה הזו תפקדה כארוחת צהריים מושלמת כבר כמה שבועות ברציפות.
יום אחד בשעת צהריים מאוחרת,
הרעב כבר קרקר, אבל המקרר היה ריק.
למזלי, במזווה נחו להם בנחת עדשים ואורז והחלטתי להכין קלסיקה נושנה – מג׳דרה.

spices2

כשבני הבית אוכלים מג׳דרה, הלב שלי רגוע – משהו במנה הזו עושה פשוט טוב. זו ארוחה שלמה ובריאה, מלאה בחלבון מן הצומח, והנשמה שלי נושמת לרווחה.
להכנת המג׳דרה הזו לא תצטרכו לבשל עדשים ואורז בנפרד. אפשר לבשל אותם יחדיו בסיר אחד, רק חשוב להקפיד על כמויות המים וסדר הכנסת המרכיבים.

אני מרותקת לספה בשבועות הקרובים, וכל הפעילות היצירתית שלי מסתכמת בלצלם את שמי השכונה מהחלון.
ומכיוון שלא אני היא זו שעושה את הבישולים בבית עכשיו, אסכם בלומר שהמתכון הזה פשוט מאין כמותו –
יעיד על כך החצי שלי, שעקב אחר הוראות המתכון בפירוט ובדיוק, ויצאה לו מג׳דרה פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת.

sky1

צורת ההגשה היא זו שהופכת את המנה לארוחה שלמה ומהממת –
קצת יוגורט, סלט קצוץ ובצל מקורמל (אל תעיזו לוותר עליו!), ואתם מסודרים.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

קרטיב מישמיש

שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון.
אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו.
"אני רוצה את זה.״
אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על הארטיק הכי גדול והכי צבעוני.

cityview

בעודי מנסה לשכנע אותה לבחור בגלידה קצת יותר שפויה, אני נזכרת בזכרון מתוק –
צליל אוטו גלידה מגיע מרחוק,
כל ילדי השכונה מתעוררים לנגינה,
רצים, אצים לעבר המשאית המקרטעת, עוצרים לרגע כל מה שעשו.

ready2

המוכר המשופם מכיר כל ילד וילדה,
וכל אחד, בוחר-
קרטיב משמש, ענבים, אננס, קולה, אבטיח או לימון.
וארטיק שוקו-שוקו, שוקו-וניל או שוקו-בננה.
פשוט. בלי בוב ספוג, בלי גיבורי על.
תמימות בעטיפה של קרטיב קרח.

ready

״טעמת פעם קרטיב משמש?״
שאלתי אותה.
״משמש? כמו הפרי?״ היא שואלת בהפתעה.
אני עונה- ״כמו הפרי, רק שזה לא ממש היה בטעם של הפרי, זה היה טעם יחודי של קרטיב-משמש.״

וכך, התחלתי במסע למציאת הטעם האבוד.
אבל היה לי אתגר- להפוך את הנוסטלגיה הצבעונית הכתמתמה לקרטיב טעים ובריא.
אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים, מצאתי סופסוף את המתכון המנצח.
קבלו אותו – קרטיב משמש!
הכינו עכשיו, מהר מהר לפני שהם נעלמים, ותוכלו לטעום טעם של קיץ גם עוד כמה חודשים.

mishmish

הכנת הקרטיבים יכולה בכיף להוות פעילות של אחר צהריים בבית עם הילדים – אצלי העניין הוכרז כהצלחה :)

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מאפה פילו וכרישה

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים.
כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה.
היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו על כתפינו״, ואת מזמורי החג אני שרה איתה.

flowers

כשחיים בארץ זרה, אני לא מדליקה טלויזיה ורואה פרסומות ל״מיקס עוגת גבינה״, או פרסומות למסקרפונה, שמנת, ריקוטה ואחיותיה, והמאפיות כאן לא מזכירות את בואו של החג שפותח את הקיץ.

cutpie

כשחיים בארץ זרה, לוח השנה היהודי תופס אותי ככה באמצע שום מקום.
ומהסתכלות על הלוח השנה, פתאום קלטתי ששבועות ממש מעבר לפינה.

title1

שבועות יוצא השנה בסוף השבוע, עובדה מבורכת, היות ונהיה בחופש גם כך ולא צריך לפנות זמן מיוחד.
נחגוג את אחד החגים הכי כיפים בשנה באווירת קיץ, עם חברים, שמש (וקצת) אלכוהול.

tree

מאפה הפילו הנהדר הזה הולך להיות על שולחן החג שלי, ואני מאמינה שהוא יהיה גם החבר הכי טוב שלכם.
כרישה מתקתקה, בצק פילו מתפצפץ בפה – תענוג צרוף, ארוחה שלמה, קלילה ומשביעה.
*פססססט! יש גם הוראות איך להכין את אותו מאפה בצורת שבלול. חכו לסוף המתכון!*

swirlbaked2

שנתחיל?

-כמה דברים חשובים במתכון-

להמשיך לקרוא

You say Rugelach, I say Rogalach

לאט לאט
מתעוררים כאן מתרדמת חורף.
לאט לאט
רואים שוב חיים ברחוב-
ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות.
לאט לאט
העצים מתעוררים לחיים- שלדים ערומים מתחילים להתכסות בשמיכות ורודות ולבנות יפהפיות.

buds

ניצני פריחה בשכונה שלי

היה כאן חורף ארוך וקשה. זה לא פשוט להתנייד עם תינוקת קטנטנה במינוס 10 מעלות!
אני שמחה להשתמש בלשון עבר, כי עכשיו באמת אפשר להגיד שהוא ״היה״ וכבר ״איננו״.
ובפעם השלישית (מאז הגעתי לכאן) אני מוקסמת מלחזות בעונה המתחלפת-
מוקסמת מהחגיגיות העוטה את הרחוב, מהחיים שיוצאים פתאום החוצה למדרכה, מהאנשים שממש עושים פסטיבל מהפצעתה של השמש.

הקטנה הראשונה שלי אוטוטו בת 5 (וואו), הקטנה השניה כבר תינוקת של ממש ואפשר כבר סופסוף לצאת החוצה ולהתחרדן קצת בשמש.

כשהקטנה הראשונה התחילה חוג אומנות חדש לפני כמה ימים, בעודי מחכה לה לאיסוף גיליתי בית קפה קטנטן וחמוד שמוכר רוגלך באפיית יד וקפה אלוהי.

זה אולי נשמע טרוויאלי- רוגלעך וקפה.

title

אבל- בארה״ב, אפילו שהיא נחשבת למעצמה קולינרית, הקפה לא משהו והמאפים, עוד פחות.
אני זוכרת שבפעם הראשונה שהייתי בבית קפה ובהתרגשות ראיתי שיש להם רוגלך בתפריט, התאכזבתי לגלות שהאמריקאים בכלל לא יודעים רוגלך מהו – קיבלתי פשוט עוגיה מגולגלת עם ריבה ואגוזים. פייר, אמריקה- איכזבת.

title2

כך יצא שביום ראשון כשנגסתי ברוגלך האלוהי הזה, פתאום עברה בי התחושה המוכרת הזו, של השראה לפוסט חדש, של רצון לכתוב, ולצלם, ולנסות להגות מתכון חדש.
כל כך התרגשתי – צילמתי, אכלתי בהנאה מרובה, לגמתי את הקפה בשקיקה ומיד התחלתי לכתוב פתקאות והערות למתכון חדש.

pan

במיוחד בשבילכם- רוגלך ביתיים!
הכנת רוגלך ממש כמו בקונדיטוריה דורשת קיפול של חמאה לתוך הבצק. אבל, אני הרי רוצה שתכינו את הרוגלך האלו בבית, כן? ולכן, אחסוך מכם את קיפולי החמאה – מצאתי פטנט מעולה ששומר על הבצק דקיק ושוקולדי בדיוק כמו רוגלך אמיתי.

horizontal

המתכון מבוסס על המתכון של בבקת השוקולד של דודה ארנה ז״ל.
עשיתי קצת שינויים בדרך ההכנה, קצת שיניתי כמויות, והרי הם לפניכם- רוגלך, עסיסיים ומתוקים.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

עוגה בחושה מהממת

הורדת הילוך.
ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים.

IMG_3190

בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה.
אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
הקצב הרגוע, לא ממהרים לשום מקום.

מיהרתי. מיהרתי. מיהרתי. והרגשתי שאני חייבת להאט קצת.
ועם ההאטה, מגיע קצת זמן לעצמי ולנפש.
ופתאום יש לי זמן שוב לצלם ולכתוב. וזה תענוג.

title

״זה בעייתי כל העוגות האלו״ אומר לי החצי.
בשבוע האחרון אני אופה המון. בעיקר עוגות בחושות, כאלו שכיף לנשנש לצד הקפה.
״אני מקננת, מה אתה רוצה?״ אני עונה, יודעת בתוך לבי שהוא למעשה נהנה מכל הטוב הזה.

serving2

העוגה הזו היא ללא ספק העוגה הבחושה הכי טובה שהכנתי בזמן האחרון. הכנתי אותה כבר שלוש פעמים שונות, בשלוש תבניות שונות (יעידו בני ביתי).
בארה״ב קוראים לכזו עוגה Coffee Cake, לא כי היא מכילה קפה, אלא כי היא פשוט מושלמת לצד כוס קפה.
במקרה הזה, צודקים האמריקאים – היא באמת מדהימה לצד קפה או תה, ומושלמת כביס ראשון על הבוקר.
היא נעימה ועננית ורכה – כל מה שרוצים מעוגה בחושה.

ההכנה היא לא ״בכף וקערה״ ואומנם מצריכה מיקסר, אבל תסמכו עלי שהיא שווה כל רגע של הקצפה.
אתם לא תצטערו.

להמשיך לקרוא

מרק בצ׳יק צ׳ק של בטטה / דלורית צלויה ושאלוטס

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״.
בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי.
אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות.

עונת המרקים החלה כאן רשמית, ״והעונה הכתומה״ בכלל בשיאה.
אין חנות שלא מקושטת עם דלעות בחלון הראווה, מזכירה לכל עובר אורח שהסתיו כבר כאן.

title2

אז אמנם בארץ עוד חם, ורק בערב מוציאים את הגרביים כדי לחמם את כפות הרגליים.
אבל ציפור לחשה לי שמגיע גשם בקרוב, ואין כמו מרק טעים ומהיר כדי להתחמם ולהעמיד פנים שהחורף כבר כאן.

את המרק הזה טעמתי לראשונה בארוחת ״Thanksgiving״ אצל חברים לפני שנתיים.
כל-כך הופתעתי מקלות ההכנה, שעמדה בניגוד מוחלט לעומק הטעמים של התוצאה הסופית, שהחלטתי שהוא ראוי לפרסום.
המתכון המקורי הוכן עם בטטות, אבל ניסיתי גם עם דלורית ויצא מעולה.

bowl closeup

ואולי זה הזמן לחשוף שאני כבר לא ממש יכולה לעמוד שעות רבות במטבח, כי יש לי בטן גדולה ומסורבלת שמקשה עלי את העמידה מול הכיריים. חודש תשיעי זה לא פיקניק, ואני מנסה למצוא קיצורי דרך במטבח בכל דרך אפשרית…
המרק הזה היווה ארוחת צהריים ראויה בימים האחרונים, במינימום זמן ומאמץ – וכל בני הבית נהנו ממנו.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים –

להמשיך לקרוא