ארכיון הקטגוריה: ארוחה בסיר אחד

חמות היא מילה מצחיקה (קדירת עוף ואורז מופלאה)

הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים.
במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני שהיה עוד מוכן לצאת לאוויר העולם. אבוי!
מהר מהר מחקתי אותו, אבל למרות שהיה באוויר רק כמה דקות, כבר הספקתי לקבל תגובות מגולשים ותיקים ואהובים, מצב שחייב אותי לעבוד במרץ על המתכון והתמונות – הגרסא שלי לאושפילאו של חמותי המקסימה.

3ushpalau

אמא של החצי שלי – חמותי- היא בשלנית מדהימה.
תמיד מצחיק אותי לקרוא לה ״חמותי״ למי שלא מכיר אותה.
אני מסתפקת ב״אמא של..״, או פשוט קוראת לה בשמה, כי התואר ״חמות״ מגיע עם כל-כך הרבה כבדות והוא כל-כך מחייב. מילה שפשוט לא הולמת אותה ואת מי שהיא- שיא הקלילות, האצילות, אבל עם ראש ורגליים על הקרקע וכל-כך בגובה העיניים.

יצא לו, לאיש שלי, להיות מוקף בנשים שאוהבות לבשל. הוא לא מתלונן :)
בשנים האחרונות מאז שעברנו לארה״ב, הוא לא ליד האוכל של אמא, ואני מנסה לשחזר מתכונים מבית.

אחד המאכלים שאני יותר אוהבת שהיא מכינה הוא קדירת אורז, מעין גרסא של ״אושפילאו״.
אפשר לקרוא לה בכל מיני שמות, אבל אני אסתפק ב- קדירת-האורז-הכי-פשוטה-וטעימה-שתכינו, מהתבשילים האלה שכל אחד ״עובר וטועם״, עד שפתאום נגמר חצי סיר.
הקדירה מתקתקה בזכות פירות יבשים שנכנסים פנימה ונמסים בבישול הארוך. תענוג.

ushpalautitleheb

המתכון המקורי כולל ציר עוף ״בולגרי״ (שהוא למעשה ציר עוף שצומצם עד כדי יצירת ג׳ל סמיך ומרוכז).
לי אין ״ציר בולגרי״ שוכב כדרך קבע במקרר, אז אני כמובן מנסה לעשות קיצורי דרך ובכל זאת להגיע לדבר האמיתי.

זהו תבשיל ״ששוכחים״ על הכיריים. את עיקר העבודה הוא עושה בבישול הממושך. אם תרצו, אפשר גם להכניס את הסיר לתנור לשעה קלה, זה רק עושה לו טוב.

7tomatoes

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

ספגטי פומודורו אדום בסיר אחד

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו,
של ביקור מולדת.
בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ.

בית.
הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה.

beach

הביקור כלל-
חיבוקים עם האחיינים שלי,
זמן איכות עם האחיות שלי,
קפה ועיתון של בוקר עם ההורים שלי,
חגיגת יום הולדת לאמא,
פגישות חטופות (אך איכותיות) עם חברות ילדות,
אוכל טוב(!!!) ברחוב בתל אביב וכמה מסעדות,
זמן לבד (לבד! בלי ילדות!),
שינה במיטת ילדותי,
קצת קניות של בגדים שאפשר ״רק בארץ״,

וים.
הו, כמה שהתגעגעתי לים.

title

הנשמה מתודלקת, אבל הגעגוע כבר צורב.
כמה ימים מרוכזים של זמן משפחה, חברות ואוויר של ארץ.

״נו, מתי אתם כבר חוזרים?״ שואלת אותי אחיינית שלי, ללא כחל וסרק בגעגוע לא מבוייש.
״בקרוב״, אני עונה לה, נושקת את ראשה הרך והלב שלי דומע.

חמישה ימים טסו במהירות האור, אבל הרגישו גם כמו עולם ומלואו.
החצי שלי שרד בגבורה ימים מלאים עם שתי הקטנות, והלב שלי התרחב עוד קצת רק מזה.
בינתיים הספקתי כבר לחזור ואני מרגישה כאילו מעולם לא עזבתי.

10eating

טרם הנסיעה מילאתי את המקרר בכל טוב.
כמו בלבוסטה, ״העמדתי סירים״ ומילאתי את המקרר קופסאות על קופסאות של אוכל טעים.

לפני שהכנתי את כל האוכל אמר לי החצי :
״תני לי את המתכון לספגטי האדום הטעים, כדי שאוכל להכין ארוחה טובה בצי׳ק צ׳ק״.
הספגטי ״האדום הטעים״ הוא ארוחה פלאית של פסטה שמבשלים בבת אחת בסיר אחד, בלי בישול מקדים של הפסטה, פשוט שמים את כל המרכיבים יחדיו בסיר.
4 דקות עבודה נטו (7 אם אתם איטיים במיוחד), 20 דקות של בישול בסיר ויש לכם ארוחה נעימה, טעימה ומפנקת.
אין ילד שלא יזלול אותה, וגם המבוגרים מלקקים אצבעות.

3basil

זוהי ארוחת הצהריים המושלמת לילדים החוזרים רעבים מהגן או מבית הספר,
או ארוחת הערב המושלמת אם רוצים להשקיע בארוחה קצת אחרת ולצאת ממעגל ה-״חביתה-סלט-ירקות-קוטג׳״ אבל אין ממש זמן או כוח להכין משהו.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מג׳דרה בסיר אחד

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.
לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.
ומאז- אני כאובה, נייחת אבל משתדלת להיות מחויכת (כפי שהיטיב לומר החצי שלי).

הפוסט הזה נולד לאחר תקופה של אפיית עוגות מתמשכת.
״בובה, זה בעייתי״
אמר לי החצי.
״כן, אתה צודק. אבל מה אני יכולה לעשות? זה מרגיע אותי״.
עניתי.

title1

כשהריפוי בעיסוק שלך הוא אפייה – יש בעייתיות מסויימת בעניין, והחצי שלי התייחס לפיל שבחדר.
הוא צודק.
אורח החיים של שנינו תפס טוויסט פחות טוב בזמן האחרון- מעט שעות שינה (מישהו אמר תינוקת?), בקושי עושים ספורט (מישהו אמר תינוקת?) וארוחות פחות מסודרות (כן, הבנתם. תינוקת).

לכן, אני קצת מנסה להגמל מהרגלים ישנים כמו ״מכינים עוגה לסופ״ש״ או ״משעמם אחרי הגן, אז בואי נכין עוגיות״, ויותר מנסה להכין אוכל של ממש.

title

המג׳דרה הזו תפקדה כארוחת צהריים מושלמת כבר כמה שבועות ברציפות.
יום אחד בשעת צהריים מאוחרת,
הרעב כבר קרקר, אבל המקרר היה ריק.
למזלי, במזווה נחו להם בנחת עדשים ואורז והחלטתי להכין קלסיקה נושנה – מג׳דרה.

spices2

כשבני הבית אוכלים מג׳דרה, הלב שלי רגוע – משהו במנה הזו עושה פשוט טוב. זו ארוחה שלמה ובריאה, מלאה בחלבון מן הצומח, והנשמה שלי נושמת לרווחה.
להכנת המג׳דרה הזו לא תצטרכו לבשל עדשים ואורז בנפרד. אפשר לבשל אותם יחדיו בסיר אחד, רק חשוב להקפיד על כמויות המים וסדר הכנסת המרכיבים.

אני מרותקת לספה בשבועות הקרובים, וכל הפעילות היצירתית שלי מסתכמת בלצלם את שמי השכונה מהחלון.
ומכיוון שלא אני היא זו שעושה את הבישולים בבית עכשיו, אסכם בלומר שהמתכון הזה פשוט מאין כמותו –
יעיד על כך החצי שלי, שעקב אחר הוראות המתכון בפירוט ובדיוק, ויצאה לו מג׳דרה פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת.

sky1

צורת ההגשה היא זו שהופכת את המנה לארוחה שלמה ומהממת –
קצת יוגורט, סלט קצוץ ובצל מקורמל (אל תעיזו לוותר עליו!), ואתם מסודרים.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מצעד הפזמו(מתכו)נים

כך עפה לה 2015.

בלי אזהרה, בלי גינונים.

bigCollage2015title

מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל דבר, ובסופו של דבר הספקתם רק רבע (אם בכלל) בזמן שהקצבתם לעצמכם?
אז כך בדיוק(!) עברה עלי השנה החולפת.

אני נוסטלגית, מתרפקת על העבר.
הבלוג כבר בן שנתיים, ילד גדול.
והרבה עבר עליו (ועלי) השנה.
לכבוד השנה שאו-טו-טו מתחלפת לה, הרי לכם רשימת המתכונים הנצפים ביותר בבלוג לשנה זו.
מהם המתכונים אותם כל-כך אהבתם?
לאיזה מתכון חזרתם פעם אחר פעם?
מהו המתכון שסיקרן רבים מכם לנסות?

והממצאים גבירותיי ורבותיי, מעידים על כך, שקוראיי (כמוני לפחות), אוהבים מאד מתוק :) ובמיוחד… שוקולד!
(ותודה לאנה ואלזה שהצליחו לבטא זאת בצורה המדוייקת ביותר שיש. ככה זה כשיש קטנה בת שנתיים וחצי בבית)

5 המתכונים הנצפים ביותר לשנת 2015

IMG_7697

—–בתרועת חצוצרות—– קבלו את הפוסט הנצפה ביותר-
טראפלס שוקולד-חלבה! (אם תלחצו על שם המתכון, תגיעו ללינק שלו).
ממממממ…. לא סתם בחרתי בהם לככב בתמונת השער של הבלוג.
המתכון הערמומי והפשוט הזה גרם להרבה מכם (כולל אותי) לפתוח את הפריזר בשעת לילה מאוחרת ולהגניב עוד טראפל אחד לפה.

whole

במקום השני-
העוגה הבחושה המושלמת לצד הקפה- הלוא היא עוגת שיש ואספרסו.
עוד דיירת קבע אצלי בבית, אהובה במיוחד על החצי ובזמן האחרון גם על הקטנה שלי.
ראו הוזהרתם- היא ממכרת.

mmmmm

במקום השלישי-
ה-בראוניז!
פייר, חשבתי שבגלל החמוציות שהגנבתי למתכון, הוא יהיה פופולרי פחות. אבל סטטיסטיקת הבלוג מעידה אחרת, ורבים מכם חשבו בדיוק כמוני כמה הבראוניז האלה כיפיים.

4

במקום הרביעי-
עוגיות פאדג׳ שוקולד טבעוניות.
כמה כיף שחלקתי אתכם את המתכון הזה! אומנם אני לא טבעונית, אבל העוגיות הללו דיירות קבע אצלי בבית (לפחות פעמיים בחודש), כי הטעם והמרקם פשוט מנצחים.

uptitim

במקום החמישי- מלוח!
הפתעתם.
זהו לא עוד קינוח או עוגה, אלא דווקא תבשיל פתיתים בסיר אחד.
אם עוד לא ניסיתם, הגיע הזמן! מנה בסיר אחד שלא דורשת בישול מוקדם של הפתיתים.
פשוט שמים את כל המרכיבים בסיר אחד ו… זהו.

============================

365 (כמעט) ימים טסו להם.
מכיוון שלא הספקתי רבע ממה שרציתי להספיק ב- 2015, מזל ש-2016 הגיעה.
מאחלת לכולנו שהשנה הקרובה תהיה שנה נהדרת, מלאה בריגושים והזדמנויות.
כנסו למטבח, תפשילו שרוולים, תעזו ותנסו. זה הזמן :)
שתהיה זו שנה אזרחית נהדרת, שלווה, פוריה לכוווווולנו.

============================

נ.ב- פוסט חדש בקרוב. מבטיחה.

הביאו את הסתיו (וקדירותיו) – קדירת בקר בבירה ותפוחים

++++++++++
הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע
++++++++++
(מילים- חמי רודנר)

trees

עוד שבוע, ועוד שבוע חולף.
אנחנו מתמקמים ומתרגלים לחיים החדשים כאן.

הסתיו כאן הפכפך, בדיוק כמו בשיר.
יום אחד קרררררר, ביום למחרת נעים.
אבל אם יש משהו יציב, זה מוטיב חוזר של צבע כתום ששולט ברחובות-
עם דלעות שמקשטות את פתחי הדלתות, ושלכת כתומה משגעת שמקשטת את כל מדרכות השכונה.

titleהקטנה שלי לומדת בגן על תפוחים (כי זה מה שלומדים בסתיו), ומפטפטת ״אפל!״ במבטא שלא משתמע לשתי פנים.
בסוף השבוע החלטנו לצאת קצת מהמולת העיר, ולהראות לה שתפוחים לא גדלים בסופר.

apple hand

שכרנו אוטו והרחקנו כמה שעות לעמק מקסים, מלא בשלכת כתמתמה-אדומה והמון מטעי תפוחים.
בסופו של יום, מצאנו את עצמנו עם שק (גדול מדי) של תפוחים וילדה מבסוטה.

apples in bag

חשבתי לעצמי- אז מה אני מה עושה עכשיו עם כל התפוחים האלה?
1. ריבה (אתם יכולים להציץ במתכון לריבה כאן, פשוט החליפו את התותים בתפוחים).
2. קדירת בקר עם תפוחים ובירה. מתכון מושלם לערב חורפי או סתווי.

להמשיך לקרוא

שגר ושכח – פסטה לימונית בסיר אחד

הלב שלי כבד בזמן האחרון.

מהתרגשות. מפחד.

beans

וקשה לי לכתוב.
אני מבשלת המון,
אבל לא מצלמת, לא כותבת.

הקטנה שלי פתאום כבר לא קטנה. חגגה שנתיים עכשיו, מפטפטת, מדברת, מתרגשת ומרגשת אותי.
כל דבר קטן שקורה לאחרונה מפעיל עלי עוד אקורד של רגש, זוטות של יום מנגנות לי על הנשמה.
הקיץ מרגיש לי כמו שעון חול, וכל יום שעובר אני מבינה שהדבר הגדול הבא כבר כאן.  ממש אוטוטו נעבור יבשת ונתחיל חיים אחרים בארץ רחוקה.
ההתרגשות מתחלפת בפחד שמתחלף בציפיה, וחוזר חלילה.

lemon

כבר חם ממש, הלחות עוד לא הספיקה להגיע לאחוזים מפחידים, אבל הקיץ כאן בהחלט.
אני מוצאת את עצמי מבלה הרבה במטבח, אבל כמה שפחות ליד התנור והכיריים.
דווקא לימים כאלה מתאים מתכון של ״שגר שוכח״, כזה ששמים בסיר אחד, שוכחים לזמן מה והופה! ארוחה.

title

מגזין ״לאישה״ פירגנו לי ופרסמו את המתכון הזה בשבוע שעבר- פסטה לימונית עם ירקות ירוקים ופטריות בסיר אחד. מוגשת עם גבינת ברינזה, או כל גבינה אחרת (או בלי גבינה כלל).
5 דקות חיתוך, 20 דקות בסיר- ויש לכם ארוחה.

להמשיך לקרוא

חיסול חמץ

"הצ׳ילי של נון"
צ׳ילי קון קרנה פשוט להפליא.

אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו.
נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי האהבות הללו.
כשהריח שלו נישא בבית אני יודעת שנפלה על החצי השני שלי רוח רגועה ושלווה, והוא במטבח.
אני נחה, וכולם אחר כך מללקקים את האצבעות.

מדובר במנה פשוטה וקלה להכנה.
אל תיבהלו מכמות הבירה במתכון (בקבוק שלם), המרירות נעלמת ובסוף הבישול נותרת מתיקות קרמלית ונהדרת שמעניקה לתבשיל הזה טעמים רחוקים של מקום אחר.
אפילו ילדים ונשים בהריון יכולים לאכול מהתבשיל, כיוון שהאלכוהול מתנדף כולו בבישול הארוך.

התיבול במתכון מותאם לפיות גדולים וקטנטנים.
אם ילדים לא הולכים לאכול ממנו, בהחלט אפשר ואף רצוי להוסיף עוד חריפות (פתיתי צ׳ילי יבש, או טבסקו מעושן).
מושלם לאכול עם אורז לבן או עם תפוח אדמה אפוי וקצת שמנת חמוצה.

רגע לפני שפסח מגיע, הרי לכם הזדמנות לחסל את השישיות שבמקרר.
מבשלים עם בירה צ׳ילי קון קרנה- הצ׳ילי של נון.

title chili

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

באיטליה תוך 20 דקות

ימים אחרונים של קיץ.
זה הזמן עם הרוח הכי טובה והאור הכי יפה.
אחרי השעה 3 אחר הצהריים כאילו נופלת מסיכת זהב מהשמיים והכל נראה צבוע בפילטר הכי רומנטי בעולם.

זוהי התקופה שאני הכי אוהבת את הים. הוא כבר רגוע, כאילו קיבל כבר את דין החורף המתקרב.
אני מנסה כמה שיותר לנצל את התקופה הכה קצרה הזו ולבקר שם כמה שיותר.

yam

שפיות זמנית

יש איזשהו מרווח זמן של שעתיים מהרגע שאני אוספת את עלמה מהגן עד שכבר צריכים לחזור הביתה
לכל ארגוני הלילה.
מארגנים תיק לים, אוספים מהגן, נוסעים לחוף הקרוב, מתחרדנים בשמש איזה שעה וקצת, מתחיל להיות קר, הרוח כבר נושבת ומרגישים את הסתיו, מתארגנים מהר מהר, נשטפים טוב טוב, רוב החול נשאר על הגוף, נכנסים לאוטו, נוסעים הביתה, צ׳יק צ׳יק ארוחת ערב, אמבטיה ו…לישון.

התסריט הזה יכול להיות מושלם אם- יש ארוחת ערב קלילה ומהירה שמחכה על השולחן.
אז בואו ננסה לצאת קצת מהקוביה של חביתה-ירקות-קוטג׳-לחם ונהיה יצירתיים.

מדובר פה בשוס של ממש- ארוחה של פסטה בסיר אחד, מהירה בטירוף, קלה, מזינה, בריאה ו… אפילו ישאר לכם שאריות למחר. אפשר להכין את הארוחה בערב שלפני, ואז כשחוזרים הביתה בסוף יום ארוך, תחכה לכם ארוחה מזינה, בריאה וקלילה.
ההשראה למתכון מגיעה ממרתה סטוארט האחת והיחידה, שתמיד מנסה להפוך את המטבח למקום הכי ידידותי ומסביר פנים בבית. ובכן, היא הצליחה :)

כפי שהוא- המתכון אפילו טבעוני (!)
אם אתם רוצים ואתם לא טבעוניים, אפשר בהחלט להוסיף גם מעט ריקוטה (מלוחה או רגילה) או צפתית בהגשה, מה שיתן רעננות ותוספת חלבון נחמדה.

הבנתם כבר- אני אוהבת מתכונים פשוטים, ברורים ומהירים.
אני מבטיחה לכם- אין יותר קל מזה. לא שלהכין פסטה זה מסובך מאוד, אבל המתכון הזה חוסך לכם אפילו את שלב הבישול במים וסינון ומצמצם את הכל ל… כן. סיר אחד.

קדימה לעבודה.

one pot

הכיף במנה הזו, היא שאפשר לשחק עם מה מכניסים לסיר.
אתם יכולים להכניס כל ירק שאתם אוהבים (לי במקרה היה בבית חציל וקישוא), נתתי קפיצה לסופר ושדרגתי במעט פטריות. אפשר להכין אותה עם כל ירק שאוהבים (אספרגוס, תרד, עגבניות שרי, בזיליקום, אפונה, שעועית ירוקה, ברוקולי, סתם דוגמאות…).

מכיוון שהירקות עוברים סוג של בישול כי הם מוכנסים עם המים של הפסטה לתוך הסיר, הם הופכים לחלק מהרוטב ונהיים קטיפתיים. מה גם, שהעמילן של הפסטה לא מסונן ונשאר בסיר (הרי לא מבשלים את הפסטה בנפרד), וזה תורם עוד יותר ל״קרמיות״ של הרוטב (בלי טיפת חמאה ו/או שמנת).

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

געגועים "לטובשילים" (או- ארוחה חמה, מזינה ומהירה לאחרי ביה"ס)

אוגוסט  נ-ג-מ-ר.

אתמול בחיי (בחיי!) שהרגשתי איזו בריזה נעימה בערב והרגשתי לרגע שהנה כבר מגיע הסתיו.
עם הקיץ שמגיע לסופו המוני ילדים התחילו מסגרת חינוכית חדשה. אפשר טיפטיפה לנוח קצת מהקיץ המשובש הזה ולחזור קצת לשגרה. בשיחה עם חברים לפני כמה ימים הם אמרו לי שהם ממש מתפתים להושיט יד למדפי המזון המהיר ולפריזרים בסופר, ובכך להקל במעט על העומס הנלווה להכנת אוכל לנו ולילדים. תיכף ומיד רשמתי להם את המתכון הזה, והם ניסו, טעמו ופסקו: "לבלוג".
כל מי שהיה ילד בשנות ה-90 (או כל מי שהיה בתנועת נוער כלשהי) זוכר פתיתים מופלאים בשם- "טובשילים".
למעשה מדובר היה בפתיתים עם תבלינים וירקות מיובשים, עם טון של חומרי טעם, משפרי טעם ומשמרים.
אבל בילדות כמו בילדות- כנראה שהסיטואציה הפכה אותם למופלאים והם נשמרו אצלי כך במגירות הנוסטלגיה.
אני לא יודעת לומר אם הם באמת היו כל כך טעימים או שהזיכרון הפך אותם לכאלו.
קרוב לוודאי שהיום הייתי מעקמת פרצוף אם הייתי טועמת אותם.
בכל אופן-  בצעירותי כשרק התחלתי לבשל ניסיתי לשחזר את הזיכרון. והתוצאה היתה קצת יותר אלגנטית ומזינה.
מדובר בארוחה בסיר אחד (דאגתי שלא תעשו יותר מדי כלים) שכוללת בתוכה גם פחמימות וגם חלבון- וכרגיל, מותאמת לפיות קטנטנים ומבוגרים כאחד.
זה במקרה המתכון הראשון שהמצאתי בחיי, ושמורה לו פינה חמה בליבי.
המתכון מניב כמות יפה, אם אתם רוצים פחות, פשוט הפחיתו בחצי את הכמות.

zoom

 

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

מוקפץ קבוקים

ימים כועסים. חמים. פוחדים.
אני רוצה להמשיך כרגיל, בשגרה, בבישולים, אבל הלב כבד. מפחד, מדאגה.
ובחוץ- חופש גדול. לכאורה ימים של שמש, ים, קלילות וכיף, אבל במציאות הים מעולם לא היה כה חופשי מאדם ביולי.
ימים של קיץ ושמחה מתערבבים בימים של כעס, שנאה, גזענות ורוע. כמה שאני רוצה לראות את הסוף. ואיזה סוף?
התלבטתי אם להמשיך לכתוב כרגיל, בימים כאלה.
התלבטתי והגעתי למסקנה שדווקא בימים האלה, בהם מעורבלים ימי קיץ עם חרדה ודאגה חשוב לי לכתוב.
בהתאם למצב הרוח הגועש שלי- החלטתי להכין מנה גועשת, מוקפצת, לוהטת.

לפני כמה ימים עלעלתי בגיליון יולי של "על השולחן" שעוסק במתכוני מסעדות. כמה שמחתי לראות שאת רוב דפי העיתון ממלאים מתכונים מהעולם האסייתי- ויאטנאם, הודו, תאילנד, יפן, סין, קוריאה!
אני חובבת נלהבת של אוכל אסייתי, מכל המינים ומכל הסוגים. ובימים אלו אנחנו חווים מהפכה אסייתית של ממש, המוני מסעדות נפתחו כפטריות אחרי הגשם אחרי שנים של יובש ובצורת.
כל פעם שמישהו שואל אותי למתכון פשוט וקל מהעולם האסייתי, אני נזהרת לא לשים ברשימת המרכיבים דברים אקזוטיים ומפחידים כמו "רוטב דגים", "רוטב צדפות" או "ציר דאשי", מחשש שאותו מישהו יתייאש ולא יכין את המתכון.
למרות שכיום את כל המרכיבים הללו אפשר למצוא בקלות בכל סופר, אני מבינה שהם לא עמוד התווך של מזווה ממוצע…
הרי לכם מתכון פשוט פשוט וטעים טעים! בלי רטבים שצריך לקנות מראש.
מוקפץ עם ירקות ירוקים, עוף והפתעה של… קבוקים!
המנה הזו יכולה להיות גם טבעונית (הוראות למטה).
המתכון סופר פשוט ובסופו תוכלו להתנחם לכם על קערה נפלאה של זה:

kabookim

 

אני אוהבת לאכול את המנה הזו ללא כל תוספת, אבל אם תשדכו למנה קערת אורז לבן, תקבלו ארוחה מלאה ומשביעה.

כמה עקרונות שחשוב להקפיד עליהם:

להמשיך לקרוא