ארכיון הקטגוריה: מרקים

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק כרובית תפוחים וקארי

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.
השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר.

עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג.

13snow

שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.
הוא הקדים והפתיע את כולם.

אני לא יודעת אם זה מנגנון ההכחשה שהיה חזק ממני, אבל באותו יום שלג יצאתי בבוקר עם סניקרס.
השמיים היו בהירים, והתחזית בישרה על שלג קל. אמרתי לעצמי- כמה שלג כבר יכול להיות?…
בעודי יושבת בעבודה וחושבת לעצמי מתי הזמן הכי טוב לצאת ולתפוס את הרכבת חזרה, הבנתי שהסניקרס היו בחירה לא טובה בלשון המעטה.

snow

שלג חזק וסמיך החל לרדת, צובע את האוויר במסך לבן.
מיהרתי לצאת הביתה לאסוף את הקטנה שלי מהגן, בצעדים מהירים ונחושים הגעתי לתחנת הסאבווי.
הנסיעה ארכה כחצי שעה, וכשעליתי במדרגות התחנה בשכונה, הופתעתי.

שמיכת שלג לבנה וטהורה כיסתה את כל הכבישים והמדרכות.
כנראה שהשלג הזה הפתיע את כולם בעוצמתו, כיוון שהמפלסות טרם עשו את עבודתן, והכביש היה עמוס לעייפה בשכבת שלג עבה שנערמה לה.
בעודי מדשדשת בשכבה הלבנה כשיצאתי מהסבווי עם נעלי הבד שלי, ייחלתי למזחלת (או מונית).

12snow

אבל לא היה לי אכפת,

כי המראה הזה עדיין לא נמאס עלי – הלובן הטהור, הנקי והשקט.
אחרי שיורד שלג – אפילו אם זה אמצע היום וכל האנשים כבר ממהרים ללכת הביתה, ובדרך כלל יש המולת אחר צוהוריים שכזו, יש שקט מיוחד שעושה לי נעים בלב.
שקט כזה, שמאפשר לשמוע את הפתיתים הצחורים נוגעים בקרקע, או במעיל.

מפה לשם, אספתי את הקטנה, מיהרתי הביתה וחלצתי רגליים רטובות.
ועכשיו הייתי חייבת להכין מרק כדי להתחמם.

Caulititlehebrew

המרק הזה הוא לא עוד מרק כרובית פשוט.
הוא טעים, מיוחד בטעמו, מפתיע ועשיר מאד, על אף שהוא לא מכיל טיפת שמנת.
זהו מרק חגיגי שיכול לקשט את שולחן השבת שלכם, או לשמש כארוחת צהריים או ערב קלילה במהלך השבוע.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

פרוייקט קרעפלך

״האו ג׳וייש אוף אס״
אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע.

uptitleivrit

הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם לבד.
כל שנה בערב החג, לקרעפלך היתה דואגת אמא שלי, או סבתא שלי, או דודה שלי.
בדרך כלל אני הייתי אחראית על הקינוחים.
מאז שעברנו לכאן לפני שלוש שנים, בכל ערב ראש השנה אני הייתי זו שאירחתי לערב החג.
ומכיוון שאין כאן אמא, סבתא או דודה – לא היו קרעפלך.

1ingrediends

ואם אין אני לי, מי לי?
השנה החלטתי- הפעם יהיו כאן קרעפלך!
הפשלתי שרוולים והחלטתי להכין מרק קרעפלך לבד, או כפי שנוהגים לומר כאן האמריקאים – from scratch.

יצא משהו משהו, אני ממש ממליצה לכם בחום לנסות להכין.
הקרעפלך האלה יהיו סיפתח מעולה לארוחה המפסקת, או סיום מושלם לצום.

closeup

הבצק קל להכנה ולא דורש מיקסר,
אבל- הוא דורש סבלנות. כדי שהבצק יהיה קל לרידוד, אין להאיץ בו. הוא צריך לנוח היטב.
את המילוי מכינים מהעוף איתו הכנו את המרק (כי שאריות לא זורקים כפי שלימדה אותי סבתא שרה!).

ואם לא הטעם יגרום לכם להכין את הקרעפלך הנהדרים האלו, אז אולי התגובות אותן תקבלו מכל מי שיאכלו אותם.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק בצ׳יק צ׳ק של בטטה / דלורית צלויה ושאלוטס

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״.
בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי.
אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות.

עונת המרקים החלה כאן רשמית, ״והעונה הכתומה״ בכלל בשיאה.
אין חנות שלא מקושטת עם דלעות בחלון הראווה, מזכירה לכל עובר אורח שהסתיו כבר כאן.

title2

אז אמנם בארץ עוד חם, ורק בערב מוציאים את הגרביים כדי לחמם את כפות הרגליים.
אבל ציפור לחשה לי שמגיע גשם בקרוב, ואין כמו מרק טעים ומהיר כדי להתחמם ולהעמיד פנים שהחורף כבר כאן.

את המרק הזה טעמתי לראשונה בארוחת ״Thanksgiving״ אצל חברים לפני שנתיים.
כל-כך הופתעתי מקלות ההכנה, שעמדה בניגוד מוחלט לעומק הטעמים של התוצאה הסופית, שהחלטתי שהוא ראוי לפרסום.
המתכון המקורי הוכן עם בטטות, אבל ניסיתי גם עם דלורית ויצא מעולה.

bowl closeup

ואולי זה הזמן לחשוף שאני כבר לא ממש יכולה לעמוד שעות רבות במטבח, כי יש לי בטן גדולה ומסורבלת שמקשה עלי את העמידה מול הכיריים. חודש תשיעי זה לא פיקניק, ואני מנסה למצוא קיצורי דרך במטבח בכל דרך אפשרית…
המרק הזה היווה ארוחת צהריים ראויה בימים האחרונים, במינימום זמן ומאמץ – וכל בני הבית נהנו ממנו.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים –

להמשיך לקרוא

מרק קארי עגבניות צלויות

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

קערה גדולה של בית (מרק ״ריבוליטה״)

גשם שוטף.
מחזיקה את הקטנה שלי בידיים, מגינה עליה עם חציו הפתוח של המעיל שלי, רצה מהר מהר לאוטו.
הגשם מכה בי בכל הכוח, אני נרטבת לגמרי, השיער שהיה מסודר עד לפני רגע נראה כאילו הוא יצא מגיבוש של השייטת, אני רוכנת לאוטו, רוכסת אותה בכיסא הבטיחות, הגב שלי סופג כמויות של מים שלא יביישו אתר סקי,
והיא- מביטה עלי בעיני ירח ומחייכת מאוזן לאוזן.
״א-מ-א! מייייים!״ היא מצחקקת. וברגע זה- ממש לא היה אכפת לי שהשיער שלי מבולגן, ושהבגדים רטובים לגמרי, ושהנעליים שלי צריכות להיכנס תחת הרידאטור.

אנחנו מגיעות הביתה, ואני ישר מחממת לשתינו קערת מרק חם שיכול לחמם היטב גם את מי שנתפס בלי מטריה בגשם שוטף (או סתם מי שהיתה לו מטריה אבל לא יכל להשתמש בה כי הידיים שלו היו תפוסות…).

מרק חורפי קלאסי- גם מרק, גם ארוחה.
כזה ששלוק ממנו מרגיע את הגשם הכי חזק (או לפחות גורם לכך שלא יהיה לנו אכפת שנרטבנו כל-כך).

soup up

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

מרק כפתור (או- מרק בצל ליום סגריר)

טיפה אחת של גשם ומיד יש לי חשק למרק.
במוחי אני צוללת לזיכרונות ילדות על "מרק כפתור", על סיפורים מפי אבי היקר, על ימים גשומים מול "פרפר נחמד".
עד גיל 8 הייתי בטוחה באמת (באמת!!!) שהמרק הכי טעים בעולם עשוי מ…כפתור! בלבד!
אבא שלי תמיד סיפר לנו את הסיפור שמקורו בפרק של "פרפר נחמד", על מרק שעשוי מכפתור אחד בלבד.
פעם אחת שפקפקתי באמינותו של הסיפור (מרק מכפתור?? נו באמת..), אבא שלי טרח, לקח אותנו לסופר לקנות מצרכים ו..כפתורים.. וממש הכנו מרק כפתור בבית!
הייתי בערך בת 5, ולקח לי עוד כמה שנים להבין שהסיפור הוא מעשיה. על הדרך, אני נהניתי שעות נוספות במטבח.

היום בבלוג- סיפור ומתכון של חורף. מרק בצל קטיפתי וסמיך, בלי טיפת קמח או שמנת.
ותודה לאחותי הנהדרת שתרמה את מטבחה המקסים לצילומים :)

eating

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא