ארכיון הקטגוריה: מאפים

מאפה פילו וכרישה

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים.
כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה.
היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו על כתפינו״, ואת מזמורי החג אני שרה איתה.

flowers

כשחיים בארץ זרה, אני לא מדליקה טלויזיה ורואה פרסומות ל״מיקס עוגת גבינה״, או פרסומות למסקרפונה, שמנת, ריקוטה ואחיותיה, והמאפיות כאן לא מזכירות את בואו של החג שפותח את הקיץ.

cutpie

כשחיים בארץ זרה, לוח השנה היהודי תופס אותי ככה באמצע שום מקום.
ומהסתכלות על הלוח השנה, פתאום קלטתי ששבועות ממש מעבר לפינה.

title1

שבועות יוצא השנה בסוף השבוע, עובדה מבורכת, היות ונהיה בחופש גם כך ולא צריך לפנות זמן מיוחד.
נחגוג את אחד החגים הכי כיפים בשנה באווירת קיץ, עם חברים, שמש (וקצת) אלכוהול.

tree

מאפה הפילו הנהדר הזה הולך להיות על שולחן החג שלי, ואני מאמינה שהוא יהיה גם החבר הכי טוב שלכם.
כרישה מתקתקה, בצק פילו מתפצפץ בפה – תענוג צרוף, ארוחה שלמה, קלילה ומשביעה.
*פססססט! יש גם הוראות איך להכין את אותו מאפה בצורת שבלול. חכו לסוף המתכון!*

swirlbaked2

שנתחיל?

-כמה דברים חשובים במתכון-

להמשיך לקרוא

You say Rugelach, I say Rogalach

לאט לאט
מתעוררים כאן מתרדמת חורף.
לאט לאט
רואים שוב חיים ברחוב-
ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות.
לאט לאט
העצים מתעוררים לחיים- שלדים ערומים מתחילים להתכסות בשמיכות ורודות ולבנות יפהפיות.

buds

ניצני פריחה בשכונה שלי

היה כאן חורף ארוך וקשה. זה לא פשוט להתנייד עם תינוקת קטנטנה במינוס 10 מעלות!
אני שמחה להשתמש בלשון עבר, כי עכשיו באמת אפשר להגיד שהוא ״היה״ וכבר ״איננו״.
ובפעם השלישית (מאז הגעתי לכאן) אני מוקסמת מלחזות בעונה המתחלפת-
מוקסמת מהחגיגיות העוטה את הרחוב, מהחיים שיוצאים פתאום החוצה למדרכה, מהאנשים שממש עושים פסטיבל מהפצעתה של השמש.

הקטנה הראשונה שלי אוטוטו בת 5 (וואו), הקטנה השניה כבר תינוקת של ממש ואפשר כבר סופסוף לצאת החוצה ולהתחרדן קצת בשמש.

כשהקטנה הראשונה התחילה חוג אומנות חדש לפני כמה ימים, בעודי מחכה לה לאיסוף גיליתי בית קפה קטנטן וחמוד שמוכר רוגלך באפיית יד וקפה אלוהי.

זה אולי נשמע טרוויאלי- רוגלעך וקפה.

title

אבל- בארה״ב, אפילו שהיא נחשבת למעצמה קולינרית, הקפה לא משהו והמאפים, עוד פחות.
אני זוכרת שבפעם הראשונה שהייתי בבית קפה ובהתרגשות ראיתי שיש להם רוגלך בתפריט, התאכזבתי לגלות שהאמריקאים בכלל לא יודעים רוגלך מהו – קיבלתי פשוט עוגיה מגולגלת עם ריבה ואגוזים. פייר, אמריקה- איכזבת.

title2

כך יצא שביום ראשון כשנגסתי ברוגלך האלוהי הזה, פתאום עברה בי התחושה המוכרת הזו, של השראה לפוסט חדש, של רצון לכתוב, ולצלם, ולנסות להגות מתכון חדש.
כל כך התרגשתי – צילמתי, אכלתי בהנאה מרובה, לגמתי את הקפה בשקיקה ומיד התחלתי לכתוב פתקאות והערות למתכון חדש.

pan

במיוחד בשבילכם- רוגלך ביתיים!
הכנת רוגלך ממש כמו בקונדיטוריה דורשת קיפול של חמאה לתוך הבצק. אבל, אני הרי רוצה שתכינו את הרוגלך האלו בבית, כן? ולכן, אחסוך מכם את קיפולי החמאה – מצאתי פטנט מעולה ששומר על הבצק דקיק ושוקולדי בדיוק כמו רוגלך אמיתי.

horizontal

המתכון מבוסס על המתכון של בבקת השוקולד של דודה ארנה ז״ל.
עשיתי קצת שינויים בדרך ההכנה, קצת שיניתי כמויות, והרי הם לפניכם- רוגלך, עסיסיים ומתוקים.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

עוגה בחושה מהממת

הורדת הילוך.
ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים.

IMG_3190

בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה.
אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
הקצב הרגוע, לא ממהרים לשום מקום.

מיהרתי. מיהרתי. מיהרתי. והרגשתי שאני חייבת להאט קצת.
ועם ההאטה, מגיע קצת זמן לעצמי ולנפש.
ופתאום יש לי זמן שוב לצלם ולכתוב. וזה תענוג.

title

״זה בעייתי כל העוגות האלו״ אומר לי החצי.
בשבוע האחרון אני אופה המון. בעיקר עוגות בחושות, כאלו שכיף לנשנש לצד הקפה.
״אני מקננת, מה אתה רוצה?״ אני עונה, יודעת בתוך לבי שהוא למעשה נהנה מכל הטוב הזה.

serving2

העוגה הזו היא ללא ספק העוגה הבחושה הכי טובה שהכנתי בזמן האחרון. הכנתי אותה כבר שלוש פעמים שונות, בשלוש תבניות שונות (יעידו בני ביתי).
בארה״ב קוראים לכזו עוגה Coffee Cake, לא כי היא מכילה קפה, אלא כי היא פשוט מושלמת לצד כוס קפה.
במקרה הזה, צודקים האמריקאים – היא באמת מדהימה לצד קפה או תה, ומושלמת כביס ראשון על הבוקר.
היא נעימה ועננית ורכה – כל מה שרוצים מעוגה בחושה.

ההכנה היא לא ״בכף וקערה״ ואומנם מצריכה מיקסר, אבל תסמכו עלי שהיא שווה כל רגע של הקצפה.
אתם לא תצטערו.

להמשיך לקרוא

עוגה קטנה ומטריפה – מאפין פמפקין

כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות,
כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים.
כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות, שעכשיו מתחילים להתחלף בעצי אשוח.

img_0622

רגע לפני שעונת הדלעת אוטוטו מסתיימת – מתכון למאפינס קלילים וטעימים, מ… דלעת!
אל דאגה, לא יהיה להם בכלל(!) טעם של ירקות, אבל הם כן יקבלו צבע כתום משגע והם  ט-ע-י-מ-י-ם  ממש.
המאפינס לא מתוקים מדי (וזה קסמם), מושלמים לילדים (לא מתוקים מדי, כבר אמרנו?) ומהזה פשוטים להכנה!

pumpkin-title

יאללה, למטבח?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

עוגת דבש למי שלא אוהב עוגת דבש

אני לא אוהבת עוגות דבש.
בגדול.
אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול.
ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
זה בקטן.

img_2811

שמי סתיו בברוקלין. ללא פילטר

אז כשהקטנה שלי אמרה היום:
״אמא, אולי נעשה יחד עוגה?״
אחרי שהלב שלי עצר לרגע מרוב התרגשות, החלטתי להפשיל שרוולים וללכלך אתה קצת את המטבח.

title

הכנו יחד עוגת דבש שהיא בעצם עוגת דבש לאנשים שלא אוהבים עוגת דבש.
זו עוגה בחושה נהדרת (לצד קפה או תה) עם רק רמז קטנטן של דבש, ואם ממש לא אוהבים את הטעם, אפשר גם לשים במקום מייפל.

up-2

חג שמח :)

ושנה מלאה בהפתעות טובות ומתוקות.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

בורקס פצפצים

קיץ 2005.

אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע.
אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים.
11 שנים פחות,
ילדה אחת פחות,
מאושרים עד הגג על השלווה המשותפת שנפלה בחלקינו.

אנחנו מתהלכים ברחובות תל-אביב בלילה, האספלט עוד חמים מכל שעות השמש הרבות שעברו עליו.
בדיוק יוצאים ממפגש עם החברים שלו (לימים, יהפכו להיות גם חבריי הטובים ביותר) בפאב שכונתי ברחוב קינג ג'ורג'.
תוקף אותנו רעב.
השעה 02:00 בלילה. מה פתוח? "הבורקס של אמא".

flakes

"נלך?" שואל אותי החצי.
"יאללה". אני עונה בלי טיפת היסוס.
10 דקות אחרי, שנינו מתענגים על מאפה בצק חמים שרק יצא מהתנור. תענוג.
שום מחשבות על צרבת, או על "איך לעזאזל אנחנו אוכלים את זה ב-2 בלילה?"
ילדים. כבר אמרנו?

11 שנים אחרי, אנחנו כבר לא מוצאים את עצמנו אוכלים בורקס בשתיים לפנות בוקר.
גם כי כבר לא מהלכים בקינג ג'ורג' כך סתם בספונטניות, גם כי בורקס בלילה יתן את אותותיו יום למחרת וגם כי קצת קשה להשיג כאן בורקס בתפוח הגדול.
אבל החשק… אחחח, החשק- נשאר. מה עושים?
על פילו שמעתם?

title

היום בבלוג- בורקס במילוי גבינה שעשוי מבצק פילו דקיק, שיוצא פריך ומתפצפץ בפה.
אל תתבלבלו, לא מדובר בבצק פילאס (עשיר בשומן), אלא בבצק פילו שעשוי מקמח ומים בלבד ונחשב לבריא הרבה יותר. המנה הזו לא נטולת שומן, כיוון שבכל זאת משתמשים במעט שמן זית או חמאה כדי להעניק לבצק את הפריכות שלו. אבל עדיין- אנחנו שולטים בכמות השמן וזה לא בורקס ״צרבת״, אלא בורקס שאוכלים עם מצפון שקט.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגיות אורחים

היום סוגרים כאן חצי שנה
איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר
אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ
אולי הימים הקצרים של החורף
אולי הכמיהה לשלג כל פעם מחדש
אולי השעות הקצרות של השמש שמחממת את הפנים והידיים

לפני שנסענו אמרו לי- ״עוד ימאס לך מרכבת האורחים שתהיה אצלך בבית״.
אבל אני חייבת לומר שעד כה, אני מאד נהנית ממנה.
נכון, הבית שלנו מארח הרבה. השגרה נשברת כל פעם מחדש כשמישהו קרוב נכנס לחיינו לזמן קצר.
אבל זה גורם לבית שמעבר לים להרגיש קרוב.

snow

א׳ חברתי הטובה והאהובה הגיעה לביקור בעיר הגדולה. מאז, כבר הספיקה לבקר המשפחה.
אנחנו חברות כבר שנים ויש לנו מסורת כל יום הולדת לספור כמה שנים אנחנו כבר חברות.
כמה זה כבר? 31 שנים?… יכול להיות?
לפני שהיא הגיעה, הזהרתי אותה- הקטנה שלי בגיל מורכב, יש לה התקפי זעם על ימין ועל שמאל.
״שטויות, אני מגיעה כדי לראות אתכם״ אמרה לי. ושוב, הוכיחה לי שהיא משפחה.
ואכן, כפי שהובטח- הקטנה שלי לא אכזבה.
התקפי הזעם לא נחסכו מאתנו, אבל עם עוד מישהו בבית זה איכשהו הפך לקל יותר.

העברנו שבוע של דיבורים, ריכולים, היינו המון בבית (כי זה מה ששתינו הכי אוהבות)-
השלמת פערים רצינית של חצי שנה.
אהובה- כמה כיף שהיית כאן וחלקת אתנו את החיים.

title

ובכל זאת, הרי רציתי לשתף במתכון.
העוגיות הללו נולדו במקרה כשההורים של החצי שלי הגיעו לביקור לפני כמה חודשים.
רציתי להפתיע אותם בעוגיות עם כמות סוכר מינימלית, והכנתי את הבצק הזה ״על עיוור״- מה שיצא, יצא.
הבצק נימוח, רך, לא דביק ונעים לעבודה.
ההכנה פשוטה מאין כמותה (לא חייבים מיקסר).
ואין צורך בשום התפחה (על אף השמרים!).

מאורח לאורח, המתכון השתכלל והשתבח, וגם כשא׳ היתה כאן חגגנו על עוגיה(יות) עם כל כוס קפה.
ראו הוזהרתם- העוגיות ממכרות (שלא תגידו שלא אמרתי לכם).
אני ממליצה בחום להכפיל את כמות הבצק ולהכין כמות גדולה (הן נשמרות היטב בצנצנת סגורה).

להמשיך לקרוא

ביס של חנוכה

זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה.
כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.

בדיוק בזמן הזה בשנה שעברה ערכנו הדלקת נרות חגיגית בדירתנו החדשה, מעין חנוכת בית מאוחרת לכל המשפחה.
לא הרבה זמן אחרי, קיבלנו בשורה על הצעת עבודה מפתיעה בארה״ב.
החודשים החלו לרוץ, לטוס, והנה אנחנו חוגגים את חנוכה בין עצי אשוח שמקשטים את רחובות ברוקלין.

title2

חנוכה ראשון בלי משפחה סביב,
חנוכה ראשון בו אני מתאמצת להחדיר לקטנה שלי רוח חג,
חנוכה ראשון בו היומן לא מתמלא בהדלקות נרות.
הכל מקבל מימד קצת אחר ולא מובן מאליו.

ready to fry

סופגניות הביס הללו היו להיט בהדלקת הנרות בשנה שעברה.
מעבר לעובדה שהן טעימות ממש, הן גם קלות להכנה- אפילו לאלו שמפחדים מעצם המחשבה להכין סופגניות לבד.
הבצק נוח לעבודה- ללא שמרים וללא התפחה. מערבבים, קורצים עיגולים- ולמחבת.

באופן כללי אני תמיד אעדיף אפייה על פני טיגון, בתנאי שהטעם והאיכות לא נפגעים.
במקרה הזה, אפייה פשוט לא תתאים. הסופגניות הללו צריכות טיגון.
אם אתם רוצים לחסוך בשמן- אל תחגגו את חנוכה ;) או, שתכינו את הסופגניות האפויות שפרסמתי שנה שעברה.

ready w sugar

בנסיונות ההכנה הקטנה שלי אכלה משהו כמו 8 סופגניות, החצי תרם את חלקו בעוד 8, ואני- את השאר.
אז ראו הוזהרתם. אל תגידו שלא אמרתי לכם.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-
להמשיך לקרוא

קצת מתוק בכל המלוח הזה

לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב.
קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם.
הלב מתגעגע ועצוב.

skyline

נוף מהגג

ובתוך כל זה- חיים. חדשים. אחרים.
מסתגלים. ומתרגשים.
הקטנה שלי מתרגלת לגן חדש, לשפה חדשה ומזג אוויר חדש.
הקצב פה איטי יותר, כאילו הייתי צריכה להאט את צעדי חיי ולהתאים את עצמי לריתמוס אחר.

trees

שמיים של סנטרל פארק

בין משלוח של הדברים מהארץ שכלל כלי מטבח שבורים לרסיסים, מעבר של שתי דירות בחודש, פריקת ארגזים וגעגוע גדול- הגיעו היום חדשות טובות.
כתבה גדולה שצילמתי למגזין ״לאשה״ פורסמה היום וגרמה לי להתרגש מאד.
נושא הכתבה הוא- ״מתוקים מלוחים״, ועל אף שצולמה כבר לפני חודשים, נראה שכאילו מתאימה היא כמו כפפה לתקופה הנוכחית בארץ.

אז עד שתלכו לקנות את המגזין, הרי לכם טעימה קטנה מהכתבה-
עוגיות מטריפות שיעשו לכם טעם של עוד!

לעוגיות האלה יש סיפור משל עצמן, בלי קשר לכתבה הנוכחית.
במהלך הלידה של אחייניתי, אחותי הקטנה ואני נשארנו יחד בבית וחיכינו לחדשות. שתינו היינו במתח גדול (בכל זאת, דודות בפעם הראשונה). כדי להפיג את המתח, וגם כדי לשמח את ליבה של היולדת הטרייה (ע״ע אחותי הגדולה והיקרה) הכנו את העוגיות האלה.
חצי מהן חוסל לפני שהספיק בכלל להגיע לבית החולים, והחצי השני חוסל עוד באותו יום.
אוחתות שלי- אוף. כמה שאני מתגעגעת אליכן.

cookie ribbon

עוגיות שוקולד צ׳יפס ״לגדולים״

תוספת המלח וגרידת הלימון מדגישות את טעם השוקולד, אל תתפתו להסיר אותם מהמתכון.
העוגיות דקיקות ועדינות, וראו הוזהרתם- ממכרות.

להמשיך לקרוא