ארכיון הקטגוריה: מאפים

שנה טובה, הרחק מהבית

הרגע הגיע.
כל המזוודות נשלחו.
בכיתי, וצחקתי, ושוב בכיתי, ושוב צחקתי.
זו היתה הפרידה הארוכה ביותר והעוצמתית ביותר שחוויתי מימי.

לא כל יום עוזבים בית.
לא כל יום לא יודעים לכמה זמן בדיוק זה יהיה.

IMG_0615

כל ציוד המטבח שלי נמצא איפשהו בדרכו לכאן, אני נטולת כל כלי המטבח שלי. מרגיש לי שמשהו ממני חסר.
אבל למרות שאני לא יכולה לאפות או  לבשל כל מה שאני רוצה ואני נמצאת כרגע במטבח זמני, החלטתי שלתת
לראש השנה לעבור בלי שאכתוב משהו יהיה מוגזם.

זהו ראש השנה הראשון מזה 5 שנים שאני לא נמצאת באטרף במטבח, אופה את עצמי לדעת וטובעת בהרים של הזמנות לערב החג.
זה עושה לי קצת חמוץ בלב, אבל יש גם קצת הקלה.

היום ערב שישי.
ולמרות שאין לי מיקסר או כל ציוד אפייה אחר, החלטתי לאפות חלה.
הפעלתי את שרירי הידיים שלי, וכשאלו התעייפו- את של החצי.

IMG_0620

תזכורת למתכון, תוכלו למצוא כאן- חלה מתוקה מושלמת.
ואני היום עדה שממש לא חייבים מיקסר.

challah2

שנה טובה.
מתוקה.
שקטה.
ושלווה.

כל שנבקש- לו יהי.
להמשיך לקרוא

דו… דוב… דובד… דובדבנים!

הם כאן! איזו התרגשות.

אומנם עולים 40 ש״ח לקילו, אז אני מתקמצנת וקונה אותם במשורה.

אבל הם פה, בשיא תפארתם.
כמה שאני אוהבת דובדבנים. ממממממ….בכל צורה והכנה.
הפרי הכי מלכותי שיש, מתוק מתוק וטעמיו מובלטים עוד יותר באפייה ובישול.

העוגה הזו שווה ביותר גם בלי הדובדבנים, ומהווה בת זוג ראויה לכל כוס קפה.
אבל הדובדבנים משדרגים אותה עוד יותר והופכים אותה למשהו מיוחד.

up cherries

ההכנה פשוטה מאין כמותה-
קערה אחת, מטרפה, תבנית —-> ולתנור.
שום הקצפות, שום הפשרת חמאה לטמפרטורת החדר, רק ערבוב וזהו זה.

אני מכינה את העוגה הזו מקמח כוסמין לבן.
אפשר בהחלט להכין גם מקמח לבן אם רוצים, קמח מלא יניב עוגה דחוסה למדי, והפעם- היתי ממליצה לוותר.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים
מיץ תפוזים– התפוזים מורגשים יותר בארומה ופחות בטעם. החמיצות תורמת לתפיחת העוגה ולאווריריות שלה. אפשר להשתמש במיץ תפוזים קנוי (פריגת/פרימור), או אפילו להכין מיץ תפוזים מרכז קפוא- עובד יופי.
תבנית– המתכון מתאים לתבנית אינגליש קייק קטנה (22 ס״מ), או לתבנית רגילה- ואז יוצאת עוגה טיפה יותר נמוכה.
אפשר גם להכפיל כמויות, ואז הכמות מתאימה לתבנית אינגליש קייק רגילה + 2 מאפינס (שאפשר לאפות בספלי אספרסו לדוגמא).
ערבוב– לאחר הוספת הקמח, לא מומלץ לערבב יתר על המידה כי ערבוב יתר יפגע באווריריות.

מה צריך?
(לתבנית אינגליש קטנה של 22 ס״מ, או לתבנית אינגליש רגילה שתניב עוגה קצת יותר נמוכה)

1/2 כוס מיץ תפוזים
1/3 כוס שמן (קנולה או חמניות או תירס)
1/3 כוס (70 גרם) סוכר
1 ביצה (בגודל L)
1 כוס (140 גרם) קמח תופח או 1 כוס (140 גרם) קמח כוסמין + 1 כפית אבקת אפייה
חופן דובדבנים

להמשיך לקרוא

שוטי, שוטי סירתי – ״סירות״ חצילים נהדרות

שישי אחר הצהריים.
הבית של סבא וסבתא שלי.

table

כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש השולחן וסבתא שרה מתרוצצת. בנות הדודות שלי, אחיותי ואני מחכות בציפיה למטעמים שסבתא שלי תוציא לשולחן.

״כמה סירות אתה רוצה? ואת?״

מתחיל משחק במשפחה- מי אכל יותר ״סירות״, ומי הספיק לגנוב עוד אחת לפני שהוגשה לשולחן (אותו משחק שמשחקים גם בפסח עם קציצות הפרסה הנהדרות).  סבתא שלי תמיד נזפה במי שגנב אחת לפני שהתיישב, אבל עמוק בלב שמחה על כך שכולנו נהנים כל-כך מהאוכל שהכינה.

title

״הפעם בלי סלטים, שרה!״ היו אומרות לה אימי ודודתי.
סבתא שלי היתה עורכת שולחן עם המוני מיני סלטים- סלט קישואים, סלט קליפות(!) קישואים, סלט כרובית,
סלט חצילים, סלט ביצים, סלט אבוקדו ועוד ועוד ועוד… (לכל אחד מאלה מגיע פוסט משלו. פרוייקט עתידי בקרוב).
כולנו אכלנו, ״ורק טעמנו״ מכל סלט, ואז כשהוגש האוכל למנה העיקרית, כולם כבר היו כל-כך מלאים, כך שלא יכלו להכניס עוד ביס.

התמונה הזו חקוקה בראשי, למרות שהתרחשה לפני כבר יותר מעשרים שנה.
סבתא שלי כבר לא מבשלת. זה עצוב.
אבל אני כל הזמן אוספת עוד ועוד מתכונים מפיה. אוספת- ומנסה.
הם לא כתובים, אלא יוצאים מהפה שלה כמו שירה. כמו מישהו שלא למד בעל-פה, אלא התנסה וטעם מלוא החוויה.

serving

את ״הסירות״ של סבתא שלי אכלנו בכל ארוחת שישי כמעט, לא רק בשבועות.
אבל בשבועות- היא הכינה תמיד כמות כפולה וגם אם מישהו ״גנב״ כמה לפני שהספיק להתיישב ליד השולחן, תמיד היה מספיק לכולם.

לרגל שבועות, אבל לא רק – סירות חצילים ממולאות גבינה.
תענוג לחיך שפורט לי על מיתר הגעגוע.

eggplants

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מהר, מהר, לפני שיגמר

כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״.
מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח.

אבל, בכל דופן יש יוצא דופן ואם יש פרי אחד שיכול ליפול תחת הקטגוריה של ״משהו מתוק״ – זהו התות.
עם קצת סוכר למעלה, והוא כבר מקבל נופך מלכותי משהו.

strawberries straner

סוף עונת התותים עכשיו. למעשה, היא כבר נגמרה, ועכשיו יש שאריות אחרונות.
אולי בגלל (או שאומר- בזכות) החורף הארוך שפקד אותנו, התותים זכו לעדנה והעונה שלהם התארכה עוד קצת.

אז ארזנו את עצמנו בשבת האחרונה והלכנו לקטוף קצת תותים.
לא היו לנו אנרגיות לטיול מרוחק, וגילינו שדה תותים חמוד ומקסים, ממש קל״ב- הלכנו על זה.
הקטנה שלי היתה באטרף- על כל תות שנקטף, היא הספיקה להכניס עוד שניים לפה.

strawberries

כל העניין היה ממש ספונטני, ברמה שאני הייתי עם כפכפים והצטערתי על כל רגע שהלבשתי את הקטנטנה בחולצה לבנה, לאור ההזדהות העמוקה שלה עם גיבור הספר- האריה שאהב תות.

strawberries picking

הגעתי הביתה עם כמות תותים שלא תבייש את האריה (שאהב תות), וחשבתי לעצמי-
גם אם אוכל עכשיו כל בוקר תותים במשך שבועיים זה בחיים לא יגמר.
מה עושים? או.
ריבה. ועוגה מהריבה.

title

 

איזו עוגה? ריבועי תות ופירורים! ריבועי בצק פריך משגעים עם ריבת תות ופירורים מעל. מממממ…
במקור הכנתי את העוגה הזו עם ריבת פטל קנויה, אבל אחרי שחזרתי מקטיף התותים, לא יכולתי להתאפק והכנתי גם ריבת תות ביתית. התוצאה עלתה על הקודמת בכמה דרגות והחלטתי לשתף.
שנה שעברה פרסמתי מתכון לריבת תות מטריפה. אתם יכולים להציץ במתכון משנה שעברה, או על התקציר שלו בפוסט הזה. הכנת הריבה לוקחת דקות ספורות. למעשה, מה שלוקח זמן הוא רק חיתוך התותים.

להמשיך לקרוא

חזל״ש – פשטידת קישואים

אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים?
שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה שלי שנתנה קפיצה של שד טזמני בזמן האחרון, וזמן איכות של ממש עם החצי השני שלי.

feet

רגע לפני שהתנפלו עלי עם דלי וכף…

עליתי על העניין הזה של ״החופש״ מתישהו בחופשת לידה (מי קרא לזה ״חופשת״ לידה, תזכירו לי?)
נזכרתי שוב מה זה חופש עם ילדים, אבל כמה שנהניתי. כמה שנהניתי.
אומנם חופשה של בטן גב לא תהיה לי כבר, אבל זכיתי שוב לשחק בחול כמו שרק ילד יכול, זכיתי לחיבוקים ונישוקים מיצור קטן ואוהב, קיבלתי שריטות ומכות כמו ילד וישנתי כמו שרק מישהו שעבר יום עם חוויות כאלה יכול לישון.

בשבת בערב אפילו התחלתי להרגיש שריר קטן של געגוע, מן שביב קטן של ״מה אני אעשה מחר כל היום בלי המשפחה?״

אל דאגה, היום מילא את עצמו מיד.
בכתיבה, במשימות, במיליון דברים שנדחקו הצידה במהלך ״החופש״.

title zucchini

חשבתי לעצמי- הדבר המתאים ביותר לכתוב היום הוא מתכון פשוט. כזה שמתאים לחזרה לשגרה.
היום- חזרה למקורות הפשוטים והטובים. פשטידת קישואים הכי קלה שיש, כזו שמכינים גם אם יש רק שאריות במקרר.
ילדים ומבוגרים ישתגעו עליה, היא טעימה ממש ולא דורשת שום מצרכים מיוחדים.
שיהיה לכולנו שבוע רגוע, נעים וטעים.

להמשיך לקרוא

המושלמת לצד הקפה

נכון שכבר פרסמתי פוסט אחד השבוע, אבל לא יכולתי להתאפק.

title2

עוגת ״שוקו-אספרסו״ בחושה היתה חלק מתפריט של רשת בתי קפה ידועה, ואני הייתי לקוחה מתמידה ועקבית.
משום מה, הם הפסיקו לייצר אותה בזמן האחרון, אבל לא אמרתי נואש- וניסיתי לפתח את המתכון המתאים ולהגיע לטעם המיוחל.

אם גם אתם מהז׳אנר שאוהב ״ליישר״ עוגות כשהן על השיש,
אם גם אצלכם עוגה בחושה לא מחזיקה יותר מיומיים בתבנית,
אם גם לכם הקפה של שישי אחה״צ מתקשר עם איזה משהו מתוק לצידו,
אם אתם חובבי עוגות בחושות,
הרי שהעוגה הזו בשבילכם :)

paper2

היא רכה, עסיסית ולא מתוקה מדי והיא נמצאת אצלי דרך קבע כמעט כל סופ״ש.
רציתי לחלוק את האושר הזה גם אתכם.
עוגת ״השוקו-אספרסו״ שלי.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

גרנולה בתחפושת מנוקדת

אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן.
מודה באשמה.

שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד מיני בצקים אני מסוגלת לאכול כל היום.
אבל אוזני המן? לא. לא משנה איזה מילוי יהיה להן.

אבל פורים! ומסורת זו מסורת.
זהו ה-חודש למוכרי התבלינים, זה החודש בו הם מוכרים הכי הרבה פרג, ואם נזכרים מאוחר מדי, יתכן שאפילו לא יהיה פרג על מדפי הסופר.
אז הצטרפתי לחגיגת הפרג המתמשכת, והחלטתי לצרף גרנולה ״מנוקדת״ לארכיון המתכונים של האתר.
גרנולה ביתית נשמעת נורא מתוחכמת, אבל היא מאוד פשוטה להכנה – יותר פשוטה מכל עוגה בחושה.

Granola title

גרנולה ביסודה מורכבת משיבולת שועל.
ישנם מתכונים שמשתמשים בשיבולת שועל גסה, אני דווקא אוהבת להשתמש בסוג מהיר ההכנה, זה שמכינים ממנו דייסה. אבל בעיקרון אפשר להשתמש בכל סוג שתרצו.
מי שלא אוהב פרג- אפשר בהחלט לוותר עליו ולשים במקומו כל דבר אחר שאוהבים (קוקוס טחון, שקדים או פשוט עוד שיבולת שועל).

hazelnuts

אם כבר בפורים עסקינן- כל סוגי הגרנולות הקנויות מתחפשות לאוכל בריאות, כשלמעשה מדובר בחטיף לכל דבר.
כמעט כל הגרנולות הקנויות מכילות תועפות של סוכר, שפשוט אין בו צורך.
בגרנולה המנוקדת הזו יש מעט מאוד סילאן ומעט רסק תפוחים ללא סוכר, על מנת להחליף את כמויות הסוכר הלא הגיוניות שמכניסים בגרנולה התעשייתית הנמכרת בסופר. והטעם? יותר טעים מכל גרנולה שתקנו בסופר. מבטיחה.

granola

מוכנים?
קדימה, למטבח.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

אוויר הרים

המשפחה שלי מפוזרת בקצוות תבל.

פעם בשנה, אנחנו עושים הפסקה מהכל ונאספים כולנו במקום שבו הכל התחיל (ובכן, לפחות עבורי).
השבט כבר גדול ורחב, וכל שנה שעוברת מדגישה היטב עד כמה טוב לנו להיפגש, ולהתעדכן, ולדבר ולאהוב.
נושמים יחד אוויר הרים צלול וטוב, ומבינים שהקלישאה נכונה- המשפחה והבריאות הם הכל.

hinterglem2

אמי היא אוסטרית ״אסלי״ (כלומר, נולדה, גדלה וחונכה בוינה) ועלתה לארץ בגיל 20 וקצת.
המטבח הוינאי חי ונושם אצלה בנשמה, וחלק מהנשמה הזו הגיעה גם אלי. רבים מהמתכונים אותם אני מנסה לשכתב הם שלה ושל סבתי ז״ל.

ֿאומי (omi) ואופה (opa) סבי וסבתי ז״ל חיו באוסטריה. הם הגיעו לשם אחרי המלחמה וכל אותן שנים אמרו- ״שנה הבאה נגיע לארץ״. עוד שנה חלפה, ועוד שנה חלפה, והם- הזדקנו שם, עד שכבר לא היה כל-כך כוח להגיע לארץ.

את אותה חופשה משפחתית נהגו סבי וסבתי לארגן מדי שנה, ויש לי זכרונות ילדות נהדרים מכל אותם חורפים אירופאים. כיום, הדור השני שומר על המסורת.

open

השחזור הביתי שלי למאכל האוסטרי המסורתי- מתכון למטה…

להמשיך לקרוא

חג לאילנות (ולאגוזים ולחמוציות)

הקטנטנה שלי מגיעה הביתה ומתחילה לשיר.
הלב שלי נמס לאיטו, בעוד אני מנסה להבין את בליל המילים שיוצא לה מהפה.

title

 

לבסוף אני מבינה- ״השקדיה פורחת, ושמש לה זורחת״.
מזל שהיא בגן, אחרת לא הייתי זוכרת שט״ו בשבט כאן (טוב, אולי הייתי עולה על זה בעקבות המדפים העמוסים לעייפה של הפירות היבשים, האגוזים והשקדים בסופר).

אני מהז׳אנר שלא אוהב שדוחפים לו צימוקים למאפה. אני אוהבת צימוקים, אבל תתרחקו לי מהחלה, בבקשה.
המאפה היחיד בו אני נהנית מקיומם של פירות יבשים בקרבו הוא עוגיות הביסקוטי הנהדרות הללו.
מכיוון שהעוגיות עוברות אפייה כפולה (אפיה וייבוש למעשה), הן יוצאות כל-כך פריכות וקראנצ׳יות, שאפילו החמוציות שבתוכן נעשות כאלו. מושלם לצד הקפה, פשוט דורש לטבול בתוכו.

coffe w milk

וכדי שלא תהיה זו סתם עוגיית ביסקוטי, היא זכתה גם לטבילה קצרה בקצת שוקולד. דקדנטיות ראויה.
ט״ו בשבט שמח לכל קוראיי הנאמנים.

להמשיך לקרוא

קיש בצלים מלכותי (עם כלי אחד לשטוף)

בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי.
פתאום סוף שבוע.

flowers

הימים שלי עמוסים. בטוב.

היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את הקפה של הבוקר, לא?…

לפני רגע היתה לי תינוקת, פתאום עכשיו יש לי ילדה- שמדברת ומפטפטת, ועם כל מילה שלה שיוצאת מהפה הלב שלי גדל עוד קצת.. וגם קצת מתפורר.

scallions cut

יום רודף יום, ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מבקשת בקשה קטנה בלילה לפני השינה- הלוואי, הלוואי והיו עוד כמה שעות ביממה.. אוף, כמה דברים שאני רוצה לעשות, ולא מספיקה.

נו טוב, אז צעד צעד. דבר דבר.
גם זה יחכה למחר.

ואז אני קולטת שכבר חמישי, ולא כתבתי עוד השבוע. חייבת להספיק לכתוב משהו לסוף השבוע!

אני חבה את הפוסט הזה לאחותי הקטנה (שהיא בכלל כבר לא קטנה, אבל תמיד תהיה בליבי כך…) שאמרה לי-
״מיכ, אין מספיק מאפים בבלוג!״
וכשאחותי מעירה, בדרך כלל זה נכון, ואני תמיד לוקחת את הערותיה בכובד ראש…
ואכן, לא כשמו הוא- ״מיכל אופה עוגה״, עברתי על ארכיון המתכונים ונוכחתי לדעת שהיא צודקת.
מי מכם קוראיי הותיקים, מכירים אותי כבר ויודעים שמאפים הם אהבתי הראשונה (נו, אחרי עלמה ונועם), אבל לא לשם כך התכנסנו לבלוג…
מה שבאמת הייתי רוצה- שהבלוג הזה יגרום  לכווווולם לבשל יותר, קצת יותר, ויהפכו את החוויה למשפחתית ונהדרת.
ולמי שממש לא רוצה להתעסק, או להתלכלך, או לעשות הרבה כלים- הגעתם למקום הנכון.

quiche title

אז אוחתה אהובה שלי, היום בבלוג- קיש מלכותי, במיוחד בשבילך.
הקיש הזה הוא מיוחד, כי צריך עבורו רק כלי אחד להכנה (גם הבצק, גם המלית- בסיר אחד!)
הוא מושלם לסופ״ש (לאירוח, או סתם לארוחה קלילה וכיפית), עם בצק שלא צריך להתעסק איתו בכלל (שום קירור, שום רידוד- נשבעת, המתכון ממש מביך מרוב קלות), ויש לכם כלי אחד לשטוף בסוף התהליך! (נו טוב, 2- כולל כף לערבוב).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא