ארכיון הקטגוריה: ממרחים

זהב כתום

הזמן הזה בשנה.
כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול.
כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה.

הזמן הזה בשנה.
שפתאום מבינים שהשנה אוטוטו נגמרת.
נוחתת עלי ההבנה שאנחנו אוטוטו נוסעים מפה, להרפתקה חדשה והלב כבד לי מהתרגשות ופחד.

tusikim

הזמן הזה בשנה- שכל השווקים והירקנים מתמלאים בבת אחת בהמון פירות של קיץ.
האבטיח עדיין נורא יקר, אבל כבר אין שסק.

הזמן הזה, הקצר הזה, בו הקיץ נעים ומלטף. אוטוטו זה נגמר ויגיע החום הגדול.
החול בים עדיין לא רותח, הימים כבר ארוכים, וחם ונעים.

ב-ד-י-ו-ק  עכשיו הם מגיעים, המשמשים.
הם קצת מפונקים. מגיעים רק לגיחה קצרצרה.
הקיץ החם והכבד לא יאה להם, הם נהנים ממגע הקיץ הקליל של מאי-יוני… ו…. נעלמים להם.
עד שנה הבאה.

title

כל שנה בזמן הזה אמא שלי מכינה אינספור עוגות משמשים (מתכון כאן), והחצי שלי זולל אותן בהנאה צרופה.
כל שנה, אני קונה כמויות של משמשים שלא יביישו את אספן הגוגואים הכי מפואר, אני חושבת לעצמי-
״מהר, לפני שייגמר, מקסימום נכין ריבה״.

הפעם החלטתי להתפנק עם סלט מרענן, שיכול לתפקד כארוחה בפני עצמו (אם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם).
הוא גם יכול להוות תוספת לארוחת שישי חגיגית, או תוספת למנה העיקרית בארוחת צהריים או ערב שגרתית.

סלט אורוגולה עם משמשים צלויים ופסטו נענע.
המשמשים מקבלים צריבה ממחבת לוהט, שמוציאה מהם את כל המתיקות והטעם העז שבהם.
לזה משתדך פסטו נענע מרענן ולימוני, עם קצת גבינת מוצרלה טרייה ושקדים. ממממממ….

salad serving3

להמשיך לקרוא

ריבה בריא-בוע!

איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח צנצנת קרירה של הריבה המופלאה הזו ולקחת כפית הישר לתוך הפה! אני עוצמת עיניים… ונזכרת בגעגעועים בריח של גשם.

riba

הריבה למעשה נולדה כשיטת שימור לפירות.
בסוף הקיץ מיהרו כולם ללקט את פירות היער המופלאים (אוכמניות, פטל ובני דודיהם). הפירות בדרך כלל בושלו בכמות עצומה של סוכר (יחס סוכר : פרי של 1:1 ואף יותר לטובת הסוכר). לאחר הבישול נולדו המוני צנצנות מופלאות מלאות בניחוחות וטעמים של קיץ, וכל מי שרק רצה יכל לפתוח צנצנת של הפרי האהוב עליו, לעצום עיניים ולנסות להיזכר בקרני שמש מלטפות כשבחוץ קר ומושלג. כמות הסוכר הגבוהה מנעה למעשה את ריקבון הפירות (רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ- 35% סוכר). הבישול הממושך וכמות הסוכר הגבוהה אומנם האריך מאוד את חיי המדף של הריבה, אך הטעם המקורי של הפרי טושטש מאוד.

להמשיך לקרוא