ארכיון הקטגוריה: ממרחים

זהב כתום – סלט משמשים צלויים

הזמן הזה בשנה.
כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול.
כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה.

הזמן הזה בשנה.
שפתאום מבינים שהשנה אוטוטו נגמרת.
נוחתת עלי ההבנה שאנחנו אוטוטו נוסעים מפה, להרפתקה חדשה והלב כבד לי מהתרגשות ופחד.

tusikim

הזמן הזה בשנה- שכל השווקים והירקנים מתמלאים בבת אחת בהמון פירות של קיץ.
האבטיח עדיין נורא יקר, אבל כבר אין שסק.

הזמן הזה, הקצר הזה, בו הקיץ נעים ומלטף. אוטוטו זה נגמר ויגיע החום הגדול.
החול בים עדיין לא רותח, הימים כבר ארוכים, וחם ונעים.

ב-ד-י-ו-ק  עכשיו הם מגיעים, המשמשים.
הם קצת מפונקים. מגיעים רק לגיחה קצרצרה.
הקיץ החם והכבד לא יאה להם, הם נהנים ממגע הקיץ הקליל של מאי-יוני… ו…. נעלמים להם.
עד שנה הבאה.

title

כל שנה בזמן הזה אמא שלי מכינה אינספור עוגות משמשים (מתכון כאן), והחצי שלי זולל אותן בהנאה צרופה.
כל שנה, אני קונה כמויות של משמשים שלא יביישו את אספן הגוגואים הכי מפואר, אני חושבת לעצמי-
״מהר, לפני שייגמר, מקסימום נכין ריבה״.

הפעם החלטתי להתפנק עם סלט מרענן, שיכול לתפקד כארוחה בפני עצמו (אם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם).
הוא גם יכול להוות תוספת לארוחת שישי חגיגית, או תוספת למנה העיקרית בארוחת צהריים או ערב שגרתית.

סלט אורוגולה עם משמשים צלויים ופסטו נענע.
המשמשים מקבלים צריבה ממחבת לוהט, שמוציאה מהם את כל המתיקות והטעם העז שבהם.
לזה משתדך פסטו נענע מרענן ולימוני, עם קצת גבינת מוצרלה טרייה ושקדים. ממממממ….

salad serving3

להמשיך לקרוא

חיתוכיות תותים

כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״.
מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח.

אבל, בכל דופן יש יוצא דופן ואם יש פרי אחד שיכול ליפול תחת הקטגוריה של ״משהו מתוק״ – זהו התות.
עם קצת סוכר למעלה, והוא כבר מקבל נופך מלכותי משהו.

strawberries straner

סוף עונת התותים עכשיו. למעשה, היא כבר נגמרה, ועכשיו יש שאריות אחרונות.
אולי בגלל (או שאומר- בזכות) החורף הארוך שפקד אותנו, התותים זכו לעדנה והעונה שלהם התארכה עוד קצת.

אז ארזנו את עצמנו בשבת האחרונה והלכנו לקטוף קצת תותים.
לא היו לנו אנרגיות לטיול מרוחק, וגילינו שדה תותים חמוד ומקסים, ממש קל״ב- הלכנו על זה.
הקטנה שלי היתה באטרף- על כל תות שנקטף, היא הספיקה להכניס עוד שניים לפה.

strawberries

כל העניין היה ממש ספונטני, ברמה שאני הייתי עם כפכפים והצטערתי על כל רגע שהלבשתי את הקטנטנה בחולצה לבנה, לאור ההזדהות העמוקה שלה עם גיבור הספר- האריה שאהב תות.

strawberries picking

הגעתי הביתה עם כמות תותים שלא תבייש את האריה (שאהב תות), וחשבתי לעצמי-
גם אם אוכל עכשיו כל בוקר תותים במשך שבועיים זה בחיים לא יגמר.
מה עושים? או.
ריבה. ועוגה מהריבה.

title

 

איזו עוגה? ריבועי תות ופירורים! ריבועי בצק פריך משגעים עם ריבת תות ופירורים מעל. מממממ…
במקור הכנתי את העוגה הזו עם ריבת פטל קנויה, אבל אחרי שחזרתי מקטיף התותים, לא יכולתי להתאפק והכנתי גם ריבת תות ביתית. התוצאה עלתה על הקודמת בכמה דרגות והחלטתי לשתף.
שנה שעברה פרסמתי מתכון לריבת תות מטריפה. אתם יכולים להציץ במתכון משנה שעברה, או על התקציר שלו בפוסט הזה. הכנת הריבה לוקחת דקות ספורות. למעשה, מה שלוקח זמן הוא רק חיתוך התותים.

להמשיך לקרוא

ריבה בריא-בוע!

איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח צנצנת קרירה של הריבה המופלאה הזו ולקחת כפית הישר לתוך הפה! אני עוצמת עיניים… ונזכרת בגעגעועים בריח של גשם.

riba

הריבה למעשה נולדה כשיטת שימור לפירות.
בסוף הקיץ מיהרו כולם ללקט את פירות היער המופלאים (אוכמניות, פטל ובני דודיהם). הפירות בדרך כלל בושלו בכמות עצומה של סוכר (יחס סוכר : פרי של 1:1 ואף יותר לטובת הסוכר). לאחר הבישול נולדו המוני צנצנות מופלאות מלאות בניחוחות וטעמים של קיץ, וכל מי שרק רצה יכל לפתוח צנצנת של הפרי האהוב עליו, לעצום עיניים ולנסות להיזכר בקרני שמש מלטפות כשבחוץ קר ומושלג. כמות הסוכר הגבוהה מנעה למעשה את ריקבון הפירות (רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ- 35% סוכר). הבישול הממושך וכמות הסוכר הגבוהה אומנם האריך מאוד את חיי המדף של הריבה, אך הטעם המקורי של הפרי טושטש מאוד.

להמשיך לקרוא