ארכיון הקטגוריה: ללא גלוטן

דפי יוגורט קפואים – הנשנוש המושלם ליום קיץ חם

14 ימים בחוץ לארץ.
2 ארצות.
4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי.
6 טיסות.
4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה.
2 לילות במלונות ליד שדה תעופה.
5 זריחות מהממות.
11 מנות גלידה שהקטנה שלי אכלה.
2 תרסיסי קרם הגנה שנגמרו.
בקבוק ג׳ין אחד שחוסל.

אינסוף כיף.

frozen4

ועכשיו – חזרה לשגרה.
הגדולה שלי מתחילה גן חובה (מה??), הקטנה שלי תלך לגן לראשונה אחרי 9 חודשים מתוקים איתי בבית, ורק המחשבה על כך גורמת לי לדמוע.

frozen3

קשה לי עם שינויים, ולהם קשה איתי. כזו אני – נצמדת בנוסטלגיה ורומנטיקה לרגעים ומתקשה לשחרר.
עם כל עונה שמסתיימת, כבר מגיח געגוע קטן על העונה שחלפה.
עם כל ציון דרך שחולף, אני מרגישה גוש קטן בגרון.
עם כל צעד חדש שהקטנות שלי עושות, אני כבר מדמיינת אותן מסיימות תיכון.

IMG_0272

אומנם גל החום אליו נחתנו (36 מעלות בצל. צלסיוס, לא פרנהייט, כן?) לא מבשר את תום הקיץ, אבל כבר מרגישים את הסוף – בכל פינה ישנם שלטים של ״Back to school״, ובחלק מהחנויות אפילו התחילו למכור אביזרים לקראת Haloween.

title

רגע לפני שאכתוב פוסט לקראת החגים, הייתי צריכה להצטנן מעט.
מכיוון שהגדולה שלי אכלה בערך 10 טון גלידה בשבועיים האחרונים, רציתי להכין פינוק שפוי בריאותית.
את ההשראה לדפי היוגורט הללו קיבלתי ממתכון שראיתי פה במגזין Bon Apetite, שם הם הוכנו בצורת ארטיק.
אבל, לא היה לי מספיק יוגורט בשביל להכין ארטיקים, לכן היוגורט נפרס על תבנית והוכנס למקפיא.
התוצאה? דפי יוגורט דקיקים ומרעננים במתיקות מעודנת.
הם בדיוק השילוב המושלם של קריספיות, קרמיות ומתיקות עדינה. הפינוק המתוק הזה הוא בדיוק מה שתרצו לנשנש עד סוף הקיץ – הנשנוש המושלם ליום קיץ חם!

pile

אפשר להכין עם כל פרי קיץ שאוהבים (נקטרינות, מנגו, ענבים או שזיפים). אם במקרה אתם ברי מזל ושמתם יד על אוכמניות או פטל, זה בכלל יהיה נהדר.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק בצ׳יק צ׳ק של בטטה / דלורית צלויה ושאלוטס

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״.
בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי.
אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות.

עונת המרקים החלה כאן רשמית, ״והעונה הכתומה״ בכלל בשיאה.
אין חנות שלא מקושטת עם דלעות בחלון הראווה, מזכירה לכל עובר אורח שהסתיו כבר כאן.

title2

אז אמנם בארץ עוד חם, ורק בערב מוציאים את הגרביים כדי לחמם את כפות הרגליים.
אבל ציפור לחשה לי שמגיע גשם בקרוב, ואין כמו מרק טעים ומהיר כדי להתחמם ולהעמיד פנים שהחורף כבר כאן.

את המרק הזה טעמתי לראשונה בארוחת ״Thanksgiving״ אצל חברים לפני שנתיים.
כל-כך הופתעתי מקלות ההכנה, שעמדה בניגוד מוחלט לעומק הטעמים של התוצאה הסופית, שהחלטתי שהוא ראוי לפרסום.
המתכון המקורי הוכן עם בטטות, אבל ניסיתי גם עם דלורית ויצא מעולה.

bowl closeup

ואולי זה הזמן לחשוף שאני כבר לא ממש יכולה לעמוד שעות רבות במטבח, כי יש לי בטן גדולה ומסורבלת שמקשה עלי את העמידה מול הכיריים. חודש תשיעי זה לא פיקניק, ואני מנסה למצוא קיצורי דרך במטבח בכל דרך אפשרית…
המרק הזה היווה ארוחת צהריים ראויה בימים האחרונים, במינימום זמן ומאמץ – וכל בני הבית נהנו ממנו.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים –

להמשיך לקרוא

זוקיני בשידור חי – סלט זוקיני טרי, משהו משהו!

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות.

בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם.
האינסטינקט הראשוני שלי רצה לומר- ״אל תאכלי! זה לא מבושל!״ אבל החלטתי לזרום אתה, ולראות את התגובה שלה. היא אכלה עוד קישוא טרי, ועוד אחד, ועוד אחד. ונדמה שההתלהבות לא נחלשה.

title zucchini

״נו, מה את אומרת על זה?״ שאלתי אותה,
״זה מלפפון מיוחד מאד אמא. יש לו טעם שונה״ פסקה הקטנה בתשובה שהותירה אותי פעורת פה.

שיא הקיץ עכשיו. מאה אלף אחוזי לחות.
מי בכלל רוצה להיות ליד הכיריים?
הסלט הבא הוא הוכחה ניצחת לכך שבשביל ארוחה לא צריך להיות ליד האש.

oregano

ההשראה לסלט הזה הגיעה מהביקור האחרון שלי בארץ.
נפגשתי לצהריים עם אמא שלי ואחותי במסעדת ״האחים״ באבן גבירול והזמנו סלט קישואים טריים כמנת פתיחה.
שם הוא מוגש עם משמשים מיובשים, וב״אחים״ משתמשים בקישואים ולא בזוקיני, והתיבול בכלל אחר…
בכל אופן, הסלט הזה הותיר אותי נפעמת.
מהמנות האלו שנשארות אתי אחר כך כל היום, וגם גורמות לי לחשוב עליהן בלילה. אז החלטתי לנסות גרסא משלי.

היום בבלוג- סלט זוקיני טרי עם נקטרינות פשוט מושלם, שאי אפשר להפסיק לאכול.
הוא חמוץ, ומתקתק, ובעל טעמים עזים נהדרים של קיץ.
והכי חשוב- בלי דקה אחת של לעמוד ליד הכיריים!

lemon
שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק קארי עגבניות צלויות

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

פינוק על מקל

לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים.
נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש מהם-
עולה לי חיוך קטן על השפתיים.
״It's officially melt-your-face-off hot" היתה הכותרת בניוזלטר של היום.
אוהו. כמה שהם צודקים. ממש חם.

tree

אני יודעת.
חצופה שכמותי, להתלונן על הקיץ האמריקאי כשבישראל מולדתי הלחות מרקיעה שחקים ל 80%.
אבל.
בישראל יש מזגנים. טובים. שמונעים ממני להזיע כמו חזיר (לפחות כשאני בבית).
וכאן,
איך לומר זאת בעדינות,
לא קיימת תרבות מזגנים.
בסלון ביתי תקוע בחלון מזגן קופסא שיותר מרעיש ממקרר, ואני… אני… אני… אשכרה נמסה.

balagan

באמת שאני רוצה לבשל. באמת! אבל אני לא מסוגלת להיות ליד הכיריים.
באמת שאני רוצה לאפות. באמת! אבל התנור מחמם את טמפרטורת הדירה בעוד 10 מעלות.
מה עושים כדי להצטנן?
ארטיקים!
ומה השוס? צריך רק 3 מרכיבים!
(ומשהו נוסף- הם במקרה גם טבעונים).

title2

את ההשראה למתכון הזה קיבלתי לפני מאה שנה, כשהיינו בביקור בארץ.
גם אז- היה חם, וזו היתה הפוגה נעימה לקור ולאפרוריות שהתחוללו כאן.
הסתובבנו מלא בחוץ, פגשנו חברים ובעיקר אכלנו ושתינו (חופשה בישראל זה הכי הכי). באחד השיטוטים פגשנו חברים טובים במתחם התחנה בתל אביב.
היה כל-כך חם, שמיד נמשכנו לדוכן ארטיקים בכניסה.
הארטיק הזה נחרט בזכרוני (ולשוני) ומיד אמרתי לע׳ חברתי הטובה שעוד יהיה על זה פוסט!
ע׳ אהובתי- הבטחתי ואני מקיימת. מוקדש לך באהבה 3>

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

ומה אתם מביאים לערב החג?

התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש.
אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש.

כבר יש כמה עוגנים בחיים,
השכונה כבר מוכרת.
שמתי לב שפנים מוכרות עונות לי ברחוב כשאני מברכת לשלום.
אותם אנשים עושים את אותו מסלול שאני עושה מדי בוקר או צהריים- וזה נעים ונחמד.
הקופאיות בסופר שואלות לשלומי, ולא מתוך נחמדות אמריקאית מוגזמת.
הגברת בניקוי היבש שואלת אותי מה שלום הקטנה שלי.
אנחנו כבר לא פסיק קטן בתוך סיפור ענק, אלא חלק מהסיפור כולו.

blossom3

והנה הגיע הביקור לארץ.
עלינו כולנו שוב על מטוס, הפעם עם מטען של עוד 6 חודשים על הכתפיים.
קצת יותר גדולים, וקצת יותר מחוזקים.

השנה, שלא כמנהגה של משפחתי, יערך סדר פסח גדול במיוחד.
״את לא מגיעה בשביל לארח!״ עונה לי אמא שלי האהובה כשאני מפרטת באוזניה את תפריט המתוקים של ערב החג כפי שאני רואה אותו בעיני רוחי.
אבל אמא- זה כל הכיף שלי. ככה ירגיש לי בבית.

titlebrownie

בעודי חושבת על מתוקים לחג הפסח, המטבח מיד הפך למעבדת ניסויים אחת גדולה, שבסופה עמדו להם על השיש הבראוניז הללו והתחסלו להם לאיטם.
אז מה אתם מביאים לערב החג?
ברווווווור שאת הבראוניז הנימוחים, הרכים והמטריפים האלה.

bite

הם יכולים להיות נשנוש מעולה לצד הקפה, אבל גם יכולים להיות קינוח מרשים ביותר (עם הגשה אישית וקצת קצפת).
תתכוננו לשמוע את ״זה את/ה עשית? וואו!״ בכל מקום אליו תביאו אותם.
אמנם הם כשרים לפסח, אבל ממש (ממש!) לא מרגישים ככה.
והכי כיף- הם פרווה! ללא שמץ של חלב/חמאה/שמנת- מי שאוכל כשר יוכל לאכול אותם בכיף לאחר ארוחת החג,
כך שלפתן הפירות ועוגת המצות לא ירגישו מקופחים.

serving2

אם תכינו את הבראוניז האלה, you have hit the jack pot!
הם כל מה שקינוח לערב החג צריך להיות- פרווה, כשר לפסח וטעיייייייים. אני אפילו מכינה אותם בלי קשר לחג המצות.
ותנו לי לגלות לכם סוד- הם מאד(!) קלים להכנה.

+++חג אביב שמח+++

blossom2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מנגו מנגו מנגו, בא לי פתאום

סלט טופו מנגו וצ׳ילי

אוטוטו וחוזרים לשגרה
כל הילדים חוזרים למסגרות
החופש הגדול (מספר 2) תם
בקרוב שוב נייחל לסופ״ש
ויתחיל סוף סוף ריח של סתיו.

tofu serving2

אם לומר את האמת לאמיתה, כאן התחיל הסתיו, ובגדול.
לי זה אפילו מרגיש קצת כמו חורף (אולי ככה זה כשאתה נולד בישראל).
בבת אחת הטמפרטורות צנחו, אי אפשר כבר ללכת יחפים בבית כי קצות האצבעות קופאות,
עלי שלכת מפוזרים על כל המדרכות, וכל מיני דלעות מופיעות בכל פינה.
הסתיו במלוא הדרו כבר כאן, כל העיר צבועה בחום וכתום-
ופתאום מרגיש לי נורא רחוק מהבית.

זוהי תקופת החגים המוזרה ביותר שחוויתי (כי לא הרגיש לי כל-כך ״כמו חג״),
אבל למרות שלא היתה לי אווירה של חגים, גם אני מייחלת כבר לשגרה מבורכת-
לעבור לבית קבוע, שהקטנה שלי תתמקם בגן חדש, לבשל (משהו שבקושי עשיתי בחודש האחרון), ולהרגיש קצת בית.
אנחנו כאן כבר חודש, ובגלל שעוד אין לנו בית קבוע אנחנו בעיקר אוכלים בחוץ- הרבה אוכל טוב, אבל גם הרבה לא.
גם אני (בדיוק כמו ״אחרי החגים״) כבר רוויית ארוחות גדולות מדי, דשנות מדי וצמאה לאוכל קליל וטוב.

אז רגע לפני שהקיץ נעלם- הרי לכם מתכון לסלט קליל וקיצי עם פרי שתיכף יעלם לנו מהנוף.
מתוק, חמוץ, צבעוני.
סלט שהוא ארוחה מלאה ומשביעה.
ואם אתם לא אוהבים טופו- ממש לא חייבים. אפשר גם לשים במקום חזה עוף או שאריות של עוף צלוי מארוחת שישי.

** הערה קטנה- הפוסט הזה צולם בישראל לפני שנסענו. זה גורם לי לגעגוע לא קטן.
בקרוב מאד- תמונות מקומיות מהמטבח החדש שיבוא עלי לטובה. **

בתאבון.
++++++ התגעגעתי ++++++

להמשיך לקרוא

התוספת שתופסת

השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה).

החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת שזה לא תירוץ, אבל בחיי, שלא היתה לי דקה לעצמי בשלושת השבועות האחרונים.

בין התקף זעם להתקף זעם (של הקטנה של הבית, לא שלי), הבנתי שה-י-ו-ם אני כותבת עוד פוסט. ויהי מה.
״היום״ הפך למחר, ו״מחר״ הפך למחרתיים. כי בסוף כל יום, כל שעשיתי הוא רק להכנס למיטה, להניח ראש על הכרית ולצלול לשינה עמוקה.

title

וברגעי הנים-לא-נים (שם תמיד מתרוצצות כל המחשבות, ואני חושבת כמה חבל שאין אפליקציה שרושמת את כל זה), עלה בראשי המתכון הזה שרציתי לשתף כבר זמן מה.
יום למחרת כבר הכנתי אותו לגברת הראשונה של הבית (לא, לא אני) והבנתי שוב עד כמה הוא מוצלח.
טבעות בצל אפויות עם ציפוי פטנט מיוחד וטעים שלא ישאירו אתכם אדישים. מתאים כנשנוש או כתוספת.

מוכנים?

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים

מהו סוד הפריכות? קורנפלקס (הצהוב הרגיל) ונייר אפייה הם אלו שיתנו לטבעות הבצל האלו את ״הקראנצ׳״ בנגיסה.
אם תשתמשו רק בפירורי לחם, טבעות הבצל לא יצאו פריכות, אלא נבולות ורכות.
את נייר האפייה משמנים קלות בשמן זית לפני הכנסת טבעות הבצל לאפייה, מה שמבטיח פריכות נהדרת.
תיבול הבלילה– אני אוהבת מאוד את טעם הפפריקה המעושנת. אפשר גם להשתמש בפפריקה רגילה אם לא אוהבים.
נמנעים מגלוטן? אין בעיה להחליף את פירורי הלחם בקמח תירס או עוד קורנפלקס (מוכרים כיום קורנפלקס נטול גלוטן בסופרים).

baked2

להמשיך לקרוא

שוקולד + טחינה = OMG

לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי.

נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי השני שלי- עכשיו מתחברים להם יחדיו הדברים שאני כל-כך אוהבת לידי מעשים.

מי שעוקב אחרי בפייסבוק, ראה שהייתי הרבה בירושלים לאחרונה.
אני מתה על ירושלים.
אומנם אני תל-אביבית, שם נולדתי וגדלתי, אבל ירושלים מהלכת עלי איזשהו קסם.

truffle title

נתחיל בכך שכל פעם שאני חוצה את שער הגיא אני לפתע מרגישה בארץ אחרת.
הנסיעה לשם תמיד מסקרנת, ולמרות שעשיתי אותה כבר פעמים רבות, אני כל פעם מצליחה להיות מופתעת מחדש ממה שיש לדרך להציע אחרי כל סיבוב ועיקול בכביש.
פתאום, משום מקום- העמק נפתח לקראתי ומקבל את פני בחמימות אינסופית של הרים ירוקים ושמיים.
ואם פותחים חלון, פתאום מרגישים שהרוח אפילו שונה.

להמשיך לקרוא