ארכיון הקטגוריה: עוגיות

מגולגלות תמרים מושלמות

אוגוסט מכה בכל הכוח.

חם, לח ומהביל.

בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון.

flowerdatecookies

אני משתדלת לא להיות הרבה ליד התנור בימים אלו, אבל בשביל העוגיות הללו אני חורגת ממנהגי.

אני מניחה אותן זו לצד זו בתוך קופסת פח.
בעודי סוגרת את הקופסא, אני חושבת לעצמי שהפעם הן יחזיקו מעמד הרבה זמן. אבל בפועל, הן מתחסלות במהירות הבזק, ואם לא הייתי עושה חשבון, הייתי מסוגלת לחסל את הקופסא בעצמי בלי למצמץ בכלל.

headtitle

הן נפלאות – מתמוססות בפה, פריכות, נעימות, לא מתוקות מדי ולא כבדות מדי.
אלו העוגיות המושלמות לצד הקפה של אחר הצהריים או התה שבסוף הארוחה.

rolled

רוצים להכין?

להמשיך לקרוא

You say Rugelach, I say Rogalach

לאט לאט
מתעוררים כאן מתרדמת חורף.
לאט לאט
רואים שוב חיים ברחוב-
ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות.
לאט לאט
העצים מתעוררים לחיים- שלדים ערומים מתחילים להתכסות בשמיכות ורודות ולבנות יפהפיות.

buds

ניצני פריחה בשכונה שלי

היה כאן חורף ארוך וקשה. זה לא פשוט להתנייד עם תינוקת קטנטנה במינוס 10 מעלות!
אני שמחה להשתמש בלשון עבר, כי עכשיו באמת אפשר להגיד שהוא ״היה״ וכבר ״איננו״.
ובפעם השלישית (מאז הגעתי לכאן) אני מוקסמת מלחזות בעונה המתחלפת-
מוקסמת מהחגיגיות העוטה את הרחוב, מהחיים שיוצאים פתאום החוצה למדרכה, מהאנשים שממש עושים פסטיבל מהפצעתה של השמש.

הקטנה הראשונה שלי אוטוטו בת 5 (וואו), הקטנה השניה כבר תינוקת של ממש ואפשר כבר סופסוף לצאת החוצה ולהתחרדן קצת בשמש.

כשהקטנה הראשונה התחילה חוג אומנות חדש לפני כמה ימים, בעודי מחכה לה לאיסוף גיליתי בית קפה קטנטן וחמוד שמוכר רוגלך באפיית יד וקפה אלוהי.

זה אולי נשמע טרוויאלי- רוגלעך וקפה.

title

אבל- בארה״ב, אפילו שהיא נחשבת למעצמה קולינרית, הקפה לא משהו והמאפים, עוד פחות.
אני זוכרת שבפעם הראשונה שהייתי בבית קפה ובהתרגשות ראיתי שיש להם רוגלך בתפריט, התאכזבתי לגלות שהאמריקאים בכלל לא יודעים רוגלך מהו – קיבלתי פשוט עוגיה מגולגלת עם ריבה ואגוזים. פייר, אמריקה- איכזבת.

title2

כך יצא שביום ראשון כשנגסתי ברוגלך האלוהי הזה, פתאום עברה בי התחושה המוכרת הזו, של השראה לפוסט חדש, של רצון לכתוב, ולצלם, ולנסות להגות מתכון חדש.
כל כך התרגשתי – צילמתי, אכלתי בהנאה מרובה, לגמתי את הקפה בשקיקה ומיד התחלתי לכתוב פתקאות והערות למתכון חדש.

pan

במיוחד בשבילכם- רוגלך ביתיים!
הכנת רוגלך ממש כמו בקונדיטוריה דורשת קיפול של חמאה לתוך הבצק. אבל, אני הרי רוצה שתכינו את הרוגלך האלו בבית, כן? ולכן, אחסוך מכם את קיפולי החמאה – מצאתי פטנט מעולה ששומר על הבצק דקיק ושוקולדי בדיוק כמו רוגלך אמיתי.

horizontal

המתכון מבוסס על המתכון של בבקת השוקולד של דודה ארנה ז״ל.
עשיתי קצת שינויים בדרך ההכנה, קצת שיניתי כמויות, והרי הם לפניכם- רוגלך, עסיסיים ומתוקים.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

עוגה קטנה ומטריפה – מאפין פמפקין

כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות,
כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים.
כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות, שעכשיו מתחילים להתחלף בעצי אשוח.

img_0622

רגע לפני שעונת הדלעת אוטוטו מסתיימת – מתכון למאפינס קלילים וטעימים, מ… דלעת!
אל דאגה, לא יהיה להם בכלל(!) טעם של ירקות, אבל הם כן יקבלו צבע כתום משגע והם  ט-ע-י-מ-י-ם  ממש.
המאפינס לא מתוקים מדי (וזה קסמם), מושלמים לילדים (לא מתוקים מדי, כבר אמרנו?) ומהזה פשוטים להכנה!

pumpkin-title

יאללה, למטבח?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

עוגיות אורחים

היום סוגרים כאן חצי שנה
איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר
אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ
אולי הימים הקצרים של החורף
אולי הכמיהה לשלג כל פעם מחדש
אולי השעות הקצרות של השמש שמחממת את הפנים והידיים

לפני שנסענו אמרו לי- ״עוד ימאס לך מרכבת האורחים שתהיה אצלך בבית״.
אבל אני חייבת לומר שעד כה, אני מאד נהנית ממנה.
נכון, הבית שלנו מארח הרבה. השגרה נשברת כל פעם מחדש כשמישהו קרוב נכנס לחיינו לזמן קצר.
אבל זה גורם לבית שמעבר לים להרגיש קרוב.

snow

א׳ חברתי הטובה והאהובה הגיעה לביקור בעיר הגדולה. מאז, כבר הספיקה לבקר המשפחה.
אנחנו חברות כבר שנים ויש לנו מסורת כל יום הולדת לספור כמה שנים אנחנו כבר חברות.
כמה זה כבר? 31 שנים?… יכול להיות?
לפני שהיא הגיעה, הזהרתי אותה- הקטנה שלי בגיל מורכב, יש לה התקפי זעם על ימין ועל שמאל.
״שטויות, אני מגיעה כדי לראות אתכם״ אמרה לי. ושוב, הוכיחה לי שהיא משפחה.
ואכן, כפי שהובטח- הקטנה שלי לא אכזבה.
התקפי הזעם לא נחסכו מאתנו, אבל עם עוד מישהו בבית זה איכשהו הפך לקל יותר.

העברנו שבוע של דיבורים, ריכולים, היינו המון בבית (כי זה מה ששתינו הכי אוהבות)-
השלמת פערים רצינית של חצי שנה.
אהובה- כמה כיף שהיית כאן וחלקת אתנו את החיים.

title

ובכל זאת, הרי רציתי לשתף במתכון.
העוגיות הללו נולדו במקרה כשההורים של החצי שלי הגיעו לביקור לפני כמה חודשים.
רציתי להפתיע אותם בעוגיות עם כמות סוכר מינימלית, והכנתי את הבצק הזה ״על עיוור״- מה שיצא, יצא.
הבצק נימוח, רך, לא דביק ונעים לעבודה.
ההכנה פשוטה מאין כמותה (לא חייבים מיקסר).
ואין צורך בשום התפחה (על אף השמרים!).

מאורח לאורח, המתכון השתכלל והשתבח, וגם כשא׳ היתה כאן חגגנו על עוגיה(יות) עם כל כוס קפה.
ראו הוזהרתם- העוגיות ממכרות (שלא תגידו שלא אמרתי לכם).
אני ממליצה בחום להכפיל את כמות הבצק ולהכין כמות גדולה (הן נשמרות היטב בצנצנת סגורה).

להמשיך לקרוא

מצעד הפזמו(מתכו)נים

כך עפה לה 2015.

בלי אזהרה, בלי גינונים.

bigCollage2015title

מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל דבר, ובסופו של דבר הספקתם רק רבע (אם בכלל) בזמן שהקצבתם לעצמכם?
אז כך בדיוק(!) עברה עלי השנה החולפת.

אני נוסטלגית, מתרפקת על העבר.
הבלוג כבר בן שנתיים, ילד גדול.
והרבה עבר עליו (ועלי) השנה.
לכבוד השנה שאו-טו-טו מתחלפת לה, הרי לכם רשימת המתכונים הנצפים ביותר בבלוג לשנה זו.
מהם המתכונים אותם כל-כך אהבתם?
לאיזה מתכון חזרתם פעם אחר פעם?
מהו המתכון שסיקרן רבים מכם לנסות?

והממצאים גבירותיי ורבותיי, מעידים על כך, שקוראיי (כמוני לפחות), אוהבים מאד מתוק :) ובמיוחד… שוקולד!
(ותודה לאנה ואלזה שהצליחו לבטא זאת בצורה המדוייקת ביותר שיש. ככה זה כשיש קטנה בת שנתיים וחצי בבית)

5 המתכונים הנצפים ביותר לשנת 2015

IMG_7697

—–בתרועת חצוצרות—– קבלו את הפוסט הנצפה ביותר-
טראפלס שוקולד-חלבה! (אם תלחצו על שם המתכון, תגיעו ללינק שלו).
ממממממ…. לא סתם בחרתי בהם לככב בתמונת השער של הבלוג.
המתכון הערמומי והפשוט הזה גרם להרבה מכם (כולל אותי) לפתוח את הפריזר בשעת לילה מאוחרת ולהגניב עוד טראפל אחד לפה.

whole

במקום השני-
העוגה הבחושה המושלמת לצד הקפה- הלוא היא עוגת שיש ואספרסו.
עוד דיירת קבע אצלי בבית, אהובה במיוחד על החצי ובזמן האחרון גם על הקטנה שלי.
ראו הוזהרתם- היא ממכרת.

mmmmm

במקום השלישי-
ה-בראוניז!
פייר, חשבתי שבגלל החמוציות שהגנבתי למתכון, הוא יהיה פופולרי פחות. אבל סטטיסטיקת הבלוג מעידה אחרת, ורבים מכם חשבו בדיוק כמוני כמה הבראוניז האלה כיפיים.

4

במקום הרביעי-
עוגיות פאדג׳ שוקולד טבעוניות.
כמה כיף שחלקתי אתכם את המתכון הזה! אומנם אני לא טבעונית, אבל העוגיות הללו דיירות קבע אצלי בבית (לפחות פעמיים בחודש), כי הטעם והמרקם פשוט מנצחים.

uptitim

במקום החמישי- מלוח!
הפתעתם.
זהו לא עוד קינוח או עוגה, אלא דווקא תבשיל פתיתים בסיר אחד.
אם עוד לא ניסיתם, הגיע הזמן! מנה בסיר אחד שלא דורשת בישול מוקדם של הפתיתים.
פשוט שמים את כל המרכיבים בסיר אחד ו… זהו.

============================

365 (כמעט) ימים טסו להם.
מכיוון שלא הספקתי רבע ממה שרציתי להספיק ב- 2015, מזל ש-2016 הגיעה.
מאחלת לכולנו שהשנה הקרובה תהיה שנה נהדרת, מלאה בריגושים והזדמנויות.
כנסו למטבח, תפשילו שרוולים, תעזו ותנסו. זה הזמן :)
שתהיה זו שנה אזרחית נהדרת, שלווה, פוריה לכוווווולנו.

============================

נ.ב- פוסט חדש בקרוב. מבטיחה.

קצת מתוק בכל המלוח הזה

לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב.
קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם.
הלב מתגעגע ועצוב.

skyline

נוף מהגג

ובתוך כל זה- חיים. חדשים. אחרים.
מסתגלים. ומתרגשים.
הקטנה שלי מתרגלת לגן חדש, לשפה חדשה ומזג אוויר חדש.
הקצב פה איטי יותר, כאילו הייתי צריכה להאט את צעדי חיי ולהתאים את עצמי לריתמוס אחר.

trees

שמיים של סנטרל פארק

בין משלוח של הדברים מהארץ שכלל כלי מטבח שבורים לרסיסים, מעבר של שתי דירות בחודש, פריקת ארגזים וגעגוע גדול- הגיעו היום חדשות טובות.
כתבה גדולה שצילמתי למגזין ״לאשה״ פורסמה היום וגרמה לי להתרגש מאד.
נושא הכתבה הוא- ״מתוקים מלוחים״, ועל אף שצולמה כבר לפני חודשים, נראה שכאילו מתאימה היא כמו כפפה לתקופה הנוכחית בארץ.

אז עד שתלכו לקנות את המגזין, הרי לכם טעימה קטנה מהכתבה-
עוגיות מטריפות שיעשו לכם טעם של עוד!

לעוגיות האלה יש סיפור משל עצמן, בלי קשר לכתבה הנוכחית.
במהלך הלידה של אחייניתי, אחותי הקטנה ואני נשארנו יחד בבית וחיכינו לחדשות. שתינו היינו במתח גדול (בכל זאת, דודות בפעם הראשונה). כדי להפיג את המתח, וגם כדי לשמח את ליבה של היולדת הטרייה (ע״ע אחותי הגדולה והיקרה) הכנו את העוגיות האלה.
חצי מהן חוסל לפני שהספיק בכלל להגיע לבית החולים, והחצי השני חוסל עוד באותו יום.
אוחתות שלי- אוף. כמה שאני מתגעגעת אליכן.

cookie ribbon

עוגיות שוקולד צ׳יפס ״לגדולים״

תוספת המלח וגרידת הלימון מדגישות את טעם השוקולד, אל תתפתו להסיר אותם מהמתכון.
העוגיות דקיקות ועדינות, וראו הוזהרתם- ממכרות.

להמשיך לקרוא

מהר, מהר, לפני שיגמר

כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״.
מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח.

אבל, בכל דופן יש יוצא דופן ואם יש פרי אחד שיכול ליפול תחת הקטגוריה של ״משהו מתוק״ – זהו התות.
עם קצת סוכר למעלה, והוא כבר מקבל נופך מלכותי משהו.

strawberries straner

סוף עונת התותים עכשיו. למעשה, היא כבר נגמרה, ועכשיו יש שאריות אחרונות.
אולי בגלל (או שאומר- בזכות) החורף הארוך שפקד אותנו, התותים זכו לעדנה והעונה שלהם התארכה עוד קצת.

אז ארזנו את עצמנו בשבת האחרונה והלכנו לקטוף קצת תותים.
לא היו לנו אנרגיות לטיול מרוחק, וגילינו שדה תותים חמוד ומקסים, ממש קל״ב- הלכנו על זה.
הקטנה שלי היתה באטרף- על כל תות שנקטף, היא הספיקה להכניס עוד שניים לפה.

strawberries

כל העניין היה ממש ספונטני, ברמה שאני הייתי עם כפכפים והצטערתי על כל רגע שהלבשתי את הקטנטנה בחולצה לבנה, לאור ההזדהות העמוקה שלה עם גיבור הספר- האריה שאהב תות.

strawberries picking

הגעתי הביתה עם כמות תותים שלא תבייש את האריה (שאהב תות), וחשבתי לעצמי-
גם אם אוכל עכשיו כל בוקר תותים במשך שבועיים זה בחיים לא יגמר.
מה עושים? או.
ריבה. ועוגה מהריבה.

title

 

איזו עוגה? ריבועי תות ופירורים! ריבועי בצק פריך משגעים עם ריבת תות ופירורים מעל. מממממ…
במקור הכנתי את העוגה הזו עם ריבת פטל קנויה, אבל אחרי שחזרתי מקטיף התותים, לא יכולתי להתאפק והכנתי גם ריבת תות ביתית. התוצאה עלתה על הקודמת בכמה דרגות והחלטתי לשתף.
שנה שעברה פרסמתי מתכון לריבת תות מטריפה. אתם יכולים להציץ במתכון משנה שעברה, או על התקציר שלו בפוסט הזה. הכנת הריבה לוקחת דקות ספורות. למעשה, מה שלוקח זמן הוא רק חיתוך התותים.

להמשיך לקרוא

חג לאילנות (ולאגוזים ולחמוציות)

הקטנטנה שלי מגיעה הביתה ומתחילה לשיר.
הלב שלי נמס לאיטו, בעוד אני מנסה להבין את בליל המילים שיוצא לה מהפה.

title

 

לבסוף אני מבינה- ״השקדיה פורחת, ושמש לה זורחת״.
מזל שהיא בגן, אחרת לא הייתי זוכרת שט״ו בשבט כאן (טוב, אולי הייתי עולה על זה בעקבות המדפים העמוסים לעייפה של הפירות היבשים, האגוזים והשקדים בסופר).

אני מהז׳אנר שלא אוהב שדוחפים לו צימוקים למאפה. אני אוהבת צימוקים, אבל תתרחקו לי מהחלה, בבקשה.
המאפה היחיד בו אני נהנית מקיומם של פירות יבשים בקרבו הוא עוגיות הביסקוטי הנהדרות הללו.
מכיוון שהעוגיות עוברות אפייה כפולה (אפיה וייבוש למעשה), הן יוצאות כל-כך פריכות וקראנצ׳יות, שאפילו החמוציות שבתוכן נעשות כאלו. מושלם לצד הקפה, פשוט דורש לטבול בתוכו.

coffe w milk

וכדי שלא תהיה זו סתם עוגיית ביסקוטי, היא זכתה גם לטבילה קצרה בקצת שוקולד. דקדנטיות ראויה.
ט״ו בשבט שמח לכל קוראיי הנאמנים.

להמשיך לקרוא

הורגות אותי ברכות

" איך זה?" שאלתי את החצי השני שלי (הוא שפן הניסיונות של כל המתכונים שלי במטבח).
״מממממ! שוקולדי! וואו מה יש בזה?" הוא ענה.

4

רק אחרי שהוא אכל 3 ברצף הסכמתי לגלות לו שעוגיות הפאדג' הללו גם במקרה טבעוניות.
היה ברור לי שאם אומר לו את זה לפני שהוא טועם, הוא יעקם פרצוף לפני שיטעם בכלל.

ולמה בעצם לעקם פרצוף?
אולי בגלל שטבעונות (שאני לא משתייכת אליה אבל מכבדת מאוד) מחייבת את מי שחלק ממנה "לשלם מס".
הרבה פעמים אכלתי קינוח טבעוני והתאכזבתי (להוציא את סורבה השוקולד המופלא של פרונטו, ממממממממ).
היעדר המוצרים מן החי בדרך- כלל מורגש מאוד במרקם, בטעם..
ולא בכדי- לאפות בלי ביצים ו/או חמאה זה אתגר גדול, ולא עניין של מה בכך.

ביום שישי אחד אחר הצהריים לאחר כמה ניסיונות (לא מוצלחים) נולדו להן במטבחי עוגיות שמי שאוכל אותן לא מפסיד כלום כי הן טבעוניות, להיפך- הוא מרוויח.
בתוצאה הסופית מדובר בעוגיות רכות ונימוחות, בדיוק כמו שעוגיית פאדג' צריכה להיות.
אני מבטיחה לכם שאת המרכיבים אפשר למצוא בכל בית וסופר, ולא תמצאו ברשימת המצרכים שום דבר שיחייב אתכם ללכת לחנות טבע.

אני קוראת לכוווולם (גם אוכלי הכל וגם הטבעונים)- רוצו להכין את העוגיות האלו! לא תתחרטו :)

3

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

בראוניז (קצת אחרת)

העולם מתחלק לשני חלקים-
אלו שאוהבים את השוקולד שלהם חלק ללא תוספות, ואלו שאוהבים שוקולד-תפוז, שוקולד-מנטה (אלוהים שישמור!), או… שוקולד עם צימוקים, אגוזים ושלל פירות יבשים אחרים.

זכרונות ילדות מתוקים מתרוצצים בראשי, של ריבים עם אחותי הגדולה (חובבת הז׳אנר הראשון).
יכולתי להתנצח איתה שעות על כך ששוקולד עם צימוקים פי מאה יותר שווה משוקולד פרה רגיל :)
היום- אני אוהבת גם וגם.
אבל עדיין, פינה חמה בלב שמורה אצלי לחטיפי שוקולד עם פירות יבשים ובכל פעם שאני אוכלת אחד כזה החצי שלי מעווה את פרצופו בסלידה.

mmmmm

הפוסט היום מוקדש לחובבי השוקולד עם התוספות- בראוניז עם חמוציות! יאמי יאם!
מכיוון שחגגתי השבוע יום- הולדת, אני מרשה לעצמי לפרסם בראוניז אהובים עלי במיוחד, קצת אחרים.
ואם אתם בכל זאת שייכים לאסכולה השמרנית יותר, פשוט אל תוסיפו את החמוציות ותקבלו בראוניז מפנקים, עם מרקם טופי מפנק וכיפי. הם מתאימים כקינוח, כפינוק ליד הקפה או סתם אם יש לכם חשק למתוק.
והחלק הטוב- הם נשמרים בפריזר לחודש-חודשיים בכיף (או בקרב בני ביתי- פחות מכמה ימים).

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא