ארכיון הקטגוריה: טבעוני

גלידת שוקולד ב-5 דקות (ובלי מכונת גלידה!)

״אמא, נתתי לה לק מהגלידה שלי!״ אמרה הגדולה שלי בהתלהבות אחרי שנתנה לאחותה הקטנה להתפלש בגלידה.
רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אחריו הפרצוף של הקטנה מרוח בגלידה נמסה והיא עם מבט מופתע ונלהב.

היא כבר בת שנה ושמונה חודשים, ויאמר לזכותה(נו) שעד הרגע הזה עוד לא טעמה גלידה.
מדובר בגרגרנית שלוקחת את כולנו בסיבוב, וידעתי שאם נתחיל עם זה מוקדם מדי, זה אבוד.
ואכן, כפי שחזיתי- כך היה.

together

מאז, כל פעם שעוברים ליד הגלידריה השכונתית, היא מתחילה במסע שכנועים והתפתלויות כדי לצאת מהעגלה.
כל פעם שאחותה הגדולה לידה עם גביע ביד, היא לא מרפה.
שלא תבינו אותי לא נכון- זה בסדר לתת לה גלידה מדי פעם. אבל כדי קצת להקל על המצפון שלי, ניסיתי להכין גלידה טעימה ובריאה שלא תבייש אף גלידריה.

8title

מי שעוקב אחרי כבר זמן מה, ודאי זוכר את המתכון הזה של גלידת בננות ב-5 דקות.
המתכון הבא טעים עוד יותר, ופשוט כמו קודמו.
מדובר בגלידה קרמית, שוקולדית וטעימה במיוחד. הבננות משמשות כאן כמצע בלבד, וטעמן לא מורגש כל כך באופן מפתיע, כיוון שהטעם השוקולדי דומיננטי מאד.

ההכנה עצמה לוקחת דקות ספורות, ואם תשכילו להקפיא מראש בננות, תוכלו להנות מהתענוג הזה על בסיס יומי.

אגב, כבר אמרתי שהגלידה הזו בריאה ובמקרה גם טבעונית?

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד ושמן זית מושלמת

שבוע באוסטריה, אהובתי.

שבוע של זמן משפחתי עם האחייניות שלי,
האחיות שלי ובני זוגן,
ההורים שלי.

כל המשפחה התכנסה לשבוע אחד של רוגע.

schnee2

רשת האינטרנט החלשה שסיפק בית המלון היתה בהתחלה מטרד,
אך למהרה הבנתי את הברכה שבדבר.
לא יכולתי לעבוד כמו שציפיתי, לא יכולתי להיות זמינה כפי שציפו ממני-

והייתי נטו עם המשפחה.
עם ההרים המושלגים והצחורים,
השמש המלטפת,
אוויר ההרים הצלול,
והשקט-

כל אלו היוו את התפאורה המושלמת לחופשה מושלמת.

schnee

לפני שנסעתי השארתי לי רשימת ״דברים לעשות באוסטריה״- בין השאר, הרשימה כללה עריכת תמונות לפוסט וכתיבת פוסט חדש.
אבל- רשת האינטרנט היתה חלשה בלשון המעטה,
מה שלא איפשר לי לעבוד כמו שצריך, אלא לחפוש כמו שצריך.

titlehebrewchocolate

הפוסט הזה בקנה כבר זמן מה.
השילוב של שמן זית ושוקולד הוא משהו שרציתי לחקור כבר זמן מה. smitten kitchen הנפלאה כבר עלתה על זה לפני, אבל המתכון הבא הוא גרסא קצת שונה ממה שהיא עשתה.
זוהי עוגה מהממת, שמתאימה בתור עוגה לסופ״ש, לצד התה/קפה, ויכולה לתפקד גם בתור קינוח דקדנטי.

17cut

לא היה אחד שהצליח לנחש מהו הטעם היחודי.
אל תרתעו- שמן הזית לא מורגש בטעמו, אלא נותן מרקם נימוח וטעם עדין ועמוק. הוא מדגיש את טעם השוקולד, ומניב עוגה נימוחה, רכה, לא מתוקה מדי וטעימה כל כך.
לגמרי במקרה, היא גם טבעונית! מי שטבעוני הרוויח כמה ציפורים במכה.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק כרובית תפוחים וקארי

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.
השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר.

עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג.

13snow

שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.
הוא הקדים והפתיע את כולם.

אני לא יודעת אם זה מנגנון ההכחשה שהיה חזק ממני, אבל באותו יום שלג יצאתי בבוקר עם סניקרס.
השמיים היו בהירים, והתחזית בישרה על שלג קל. אמרתי לעצמי- כמה שלג כבר יכול להיות?…
בעודי יושבת בעבודה וחושבת לעצמי מתי הזמן הכי טוב לצאת ולתפוס את הרכבת חזרה, הבנתי שהסניקרס היו בחירה לא טובה בלשון המעטה.

snow

שלג חזק וסמיך החל לרדת, צובע את האוויר במסך לבן.
מיהרתי לצאת הביתה לאסוף את הקטנה שלי מהגן, בצעדים מהירים ונחושים הגעתי לתחנת הסאבווי.
הנסיעה ארכה כחצי שעה, וכשעליתי במדרגות התחנה בשכונה, הופתעתי.

שמיכת שלג לבנה וטהורה כיסתה את כל הכבישים והמדרכות.
כנראה שהשלג הזה הפתיע את כולם בעוצמתו, כיוון שהמפלסות טרם עשו את עבודתן, והכביש היה עמוס לעייפה בשכבת שלג עבה שנערמה לה.
בעודי מדשדשת בשכבה הלבנה כשיצאתי מהסבווי עם נעלי הבד שלי, ייחלתי למזחלת (או מונית).

12snow

אבל לא היה לי אכפת,

כי המראה הזה עדיין לא נמאס עלי – הלובן הטהור, הנקי והשקט.
אחרי שיורד שלג – אפילו אם זה אמצע היום וכל האנשים כבר ממהרים ללכת הביתה, ובדרך כלל יש המולת אחר צוהוריים שכזו, יש שקט מיוחד שעושה לי נעים בלב.
שקט כזה, שמאפשר לשמוע את הפתיתים הצחורים נוגעים בקרקע, או במעיל.

מפה לשם, אספתי את הקטנה, מיהרתי הביתה וחלצתי רגליים רטובות.
ועכשיו הייתי חייבת להכין מרק כדי להתחמם.

Caulititlehebrew

המרק הזה הוא לא עוד מרק כרובית פשוט.
הוא טעים, מיוחד בטעמו, מפתיע ועשיר מאד, על אף שהוא לא מכיל טיפת שמנת.
זהו מרק חגיגי שיכול לקשט את שולחן השבת שלכם, או לשמש כארוחת צהריים או ערב קלילה במהלך השבוע.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מחשבות לקראת השנה החדשה (וחלת תפוזים ומייפל מהממת)

שעות של שקט.
דומיה.
השעות האלה ביום-
הקטנות כבר ישנות,
הכלים מודחים,
השיער שלי רטוב מהמקלחת,
השמש כבר שקעה,
הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם,
אבל האנשים כבר לא ממהרים.

sunset

והשקט כאן מוגבר.
משהו בידיעה שכל מי שאני רוצה לדבר איתו ישן עכשיו, מטריד ומרגיע כאחד.

השעות האלה הן השעות הכי מזוקקות של געגוע.

challah

שהשנה הקרבה תביא עימה טוב,
שתביא עימה הגשמה וסיפוק,
שקט פנימי ושלווה.

שהשנה הקרבה תביא עימה יותר אדיבות ונחמדות בינינו,
פחות אלימות וקללות,
יותר יופי ואסתטיקה והמון דברים טובים שעושים נעים לנפש.

hebrewtitle

אני מאחלת לכולנו להיות בקרב היקרים לנו,
ואם לא פיזית, אז לפחות במחשבות העמוקות והטובות ביותר.

זה אומנם המתכון השלישי של חלה שאני מפרסמת בבלוג, אבל זוהי החלה המיוחדת מכולן – היא אוורירית, יפה(!), טעימה וכל כך חגיגית. אה! והיא אפילו יכולה להיות טבעונית (ראו הערות בסוף המתכון).
ואם נשאר ממנה (היתכן?) תוכלו להכין פרנץ׳ טוסט מטריף ביום שלמחרת.

ש נ ה   ט ו ב ה

להמשיך לקרוא

מג׳דרה בסיר אחד

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.
לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.
ומאז- אני כאובה, נייחת אבל משתדלת להיות מחויכת (כפי שהיטיב לומר החצי שלי).

הפוסט הזה נולד לאחר תקופה של אפיית עוגות מתמשכת.
״בובה, זה בעייתי״
אמר לי החצי.
״כן, אתה צודק. אבל מה אני יכולה לעשות? זה מרגיע אותי״.
עניתי.

title1

כשהריפוי בעיסוק שלך הוא אפייה – יש בעייתיות מסויימת בעניין, והחצי שלי התייחס לפיל שבחדר.
הוא צודק.
אורח החיים של שנינו תפס טוויסט פחות טוב בזמן האחרון- מעט שעות שינה (מישהו אמר תינוקת?), בקושי עושים ספורט (מישהו אמר תינוקת?) וארוחות פחות מסודרות (כן, הבנתם. תינוקת).

לכן, אני קצת מנסה להגמל מהרגלים ישנים כמו ״מכינים עוגה לסופ״ש״ או ״משעמם אחרי הגן, אז בואי נכין עוגיות״, ויותר מנסה להכין אוכל של ממש.

title

המג׳דרה הזו תפקדה כארוחת צהריים מושלמת כבר כמה שבועות ברציפות.
יום אחד בשעת צהריים מאוחרת,
הרעב כבר קרקר, אבל המקרר היה ריק.
למזלי, במזווה נחו להם בנחת עדשים ואורז והחלטתי להכין קלסיקה נושנה – מג׳דרה.

spices2

כשבני הבית אוכלים מג׳דרה, הלב שלי רגוע – משהו במנה הזו עושה פשוט טוב. זו ארוחה שלמה ובריאה, מלאה בחלבון מן הצומח, והנשמה שלי נושמת לרווחה.
להכנת המג׳דרה הזו לא תצטרכו לבשל עדשים ואורז בנפרד. אפשר לבשל אותם יחדיו בסיר אחד, רק חשוב להקפיד על כמויות המים וסדר הכנסת המרכיבים.

אני מרותקת לספה בשבועות הקרובים, וכל הפעילות היצירתית שלי מסתכמת בלצלם את שמי השכונה מהחלון.
ומכיוון שלא אני היא זו שעושה את הבישולים בבית עכשיו, אסכם בלומר שהמתכון הזה פשוט מאין כמותו –
יעיד על כך החצי שלי, שעקב אחר הוראות המתכון בפירוט ובדיוק, ויצאה לו מג׳דרה פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת.

sky1

צורת ההגשה היא זו שהופכת את המנה לארוחה שלמה ומהממת –
קצת יוגורט, סלט קצוץ ובצל מקורמל (אל תעיזו לוותר עליו!), ואתם מסודרים.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

קרטיב מישמיש

שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון.
אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו.
"אני רוצה את זה.״
אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על הארטיק הכי גדול והכי צבעוני.

cityview

בעודי מנסה לשכנע אותה לבחור בגלידה קצת יותר שפויה, אני נזכרת בזכרון מתוק –
צליל אוטו גלידה מגיע מרחוק,
כל ילדי השכונה מתעוררים לנגינה,
רצים, אצים לעבר המשאית המקרטעת, עוצרים לרגע כל מה שעשו.

ready2

המוכר המשופם מכיר כל ילד וילדה,
וכל אחד, בוחר-
קרטיב משמש, ענבים, אננס, קולה, אבטיח או לימון.
וארטיק שוקו-שוקו, שוקו-וניל או שוקו-בננה.
פשוט. בלי בוב ספוג, בלי גיבורי על.
תמימות בעטיפה של קרטיב קרח.

ready

״טעמת פעם קרטיב משמש?״
שאלתי אותה.
״משמש? כמו הפרי?״ היא שואלת בהפתעה.
אני עונה- ״כמו הפרי, רק שזה לא ממש היה בטעם של הפרי, זה היה טעם יחודי של קרטיב-משמש.״

וכך, התחלתי במסע למציאת הטעם האבוד.
אבל היה לי אתגר- להפוך את הנוסטלגיה הצבעונית הכתמתמה לקרטיב טעים ובריא.
אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים, מצאתי סופסוף את המתכון המנצח.
קבלו אותו – קרטיב משמש!
הכינו עכשיו, מהר מהר לפני שהם נעלמים, ותוכלו לטעום טעם של קיץ גם עוד כמה חודשים.

mishmish

הכנת הקרטיבים יכולה בכיף להוות פעילות של אחר צהריים בבית עם הילדים – אצלי העניין הוכרז כהצלחה :)

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מאפה פילו וכרישה

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים.
כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה.
היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו על כתפינו״, ואת מזמורי החג אני שרה איתה.

flowers

כשחיים בארץ זרה, אני לא מדליקה טלויזיה ורואה פרסומות ל״מיקס עוגת גבינה״, או פרסומות למסקרפונה, שמנת, ריקוטה ואחיותיה, והמאפיות כאן לא מזכירות את בואו של החג שפותח את הקיץ.

cutpie

כשחיים בארץ זרה, לוח השנה היהודי תופס אותי ככה באמצע שום מקום.
ומהסתכלות על הלוח השנה, פתאום קלטתי ששבועות ממש מעבר לפינה.

title1

שבועות יוצא השנה בסוף השבוע, עובדה מבורכת, היות ונהיה בחופש גם כך ולא צריך לפנות זמן מיוחד.
נחגוג את אחד החגים הכי כיפים בשנה באווירת קיץ, עם חברים, שמש (וקצת) אלכוהול.

tree

מאפה הפילו הנהדר הזה הולך להיות על שולחן החג שלי, ואני מאמינה שהוא יהיה גם החבר הכי טוב שלכם.
כרישה מתקתקה, בצק פילו מתפצפץ בפה – תענוג צרוף, ארוחה שלמה, קלילה ומשביעה.
*פססססט! יש גם הוראות איך להכין את אותו מאפה בצורת שבלול. חכו לסוף המתכון!*

swirlbaked2

שנתחיל?

-כמה דברים חשובים במתכון-

להמשיך לקרוא

מרק בצ׳יק צ׳ק של בטטה / דלורית צלויה ושאלוטס

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״.
בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי.
אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות.

עונת המרקים החלה כאן רשמית, ״והעונה הכתומה״ בכלל בשיאה.
אין חנות שלא מקושטת עם דלעות בחלון הראווה, מזכירה לכל עובר אורח שהסתיו כבר כאן.

title2

אז אמנם בארץ עוד חם, ורק בערב מוציאים את הגרביים כדי לחמם את כפות הרגליים.
אבל ציפור לחשה לי שמגיע גשם בקרוב, ואין כמו מרק טעים ומהיר כדי להתחמם ולהעמיד פנים שהחורף כבר כאן.

את המרק הזה טעמתי לראשונה בארוחת ״Thanksgiving״ אצל חברים לפני שנתיים.
כל-כך הופתעתי מקלות ההכנה, שעמדה בניגוד מוחלט לעומק הטעמים של התוצאה הסופית, שהחלטתי שהוא ראוי לפרסום.
המתכון המקורי הוכן עם בטטות, אבל ניסיתי גם עם דלורית ויצא מעולה.

bowl closeup

ואולי זה הזמן לחשוף שאני כבר לא ממש יכולה לעמוד שעות רבות במטבח, כי יש לי בטן גדולה ומסורבלת שמקשה עלי את העמידה מול הכיריים. חודש תשיעי זה לא פיקניק, ואני מנסה למצוא קיצורי דרך במטבח בכל דרך אפשרית…
המרק הזה היווה ארוחת צהריים ראויה בימים האחרונים, במינימום זמן ומאמץ – וכל בני הבית נהנו ממנו.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים –

להמשיך לקרוא

מרק קארי עגבניות צלויות

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא