ארכיון הקטגוריה: מתוקים

משחקים בצבעים

עכשיו אני קצת נחה.
אחרי ערב החג- זמן למשחקים :)

אחד החלומות שלי בתור ילדה היה שאמא שלי תכין לי ליום ההולדת עוגת רכבת.  אבל לא סתם עוגת רכבת- אחת כזו עם קטר והמון קרונות, ושכל קרון יהיה בצבע אחר!

אמא שלי מעולם לא הכינה לנו עוגות עם צבעי מאכל.
שוקולד וקצפת היו, אבל היא לא הסכימה בשום אופן לצבוע את העוגות בצבעים מלאכותיים.
בגיל 18 חיכתה לי הפתעה- עוגת רכבת! בכל הצבעים! אימי בעזרתן האדיבה של אחיותי היקרות הכינה לי עוגה צבעונית למהדרין לעת בגרותי.

לפני שנים רבות בילדותי, לא הבנתי מה ההתעקשות בסירוב להשתמש בצבעים.
היום- אני מצדיעה לה על כך, אבל יחד עם זאת- מצהירה שאפשר גם אחרת!
היום בבלוג- איך מכינים צבעי מאכל טבעיים שישדרגו כל עוגת יום הולדת בלי שנאכל את המצפון על כך שהשתמשנו בצבעים מלאכותיים. איפה משיגים את המרכיבים? בסופר. ככה פשוט.


אל תחששו מטעם לוואי, לקרם לא יהיה טעם של ירק. תהליך בישול וצמצום גורמים לכך שטעם הירקות הדומיננטי מתטשטש. כבר קרה לי בעבר שטעמתי עוגה עם צבע מאכל טבעי וחשתי בטעם עז של סלק. מבאס ביותר…
אני מודה ומתוודה שהתהליך לא קצר, אבל אם אתם אוהבים להתעסק- זה בדיוק בשבילכם.

זה ורוד מ....סלק!

זה ורוד מ….סלק!

כבר כמה זמן שאחותי הגדולה אומרת לי שכדאי לי לכתוב פוסט על צבעי מאכל טבעיים (יצא שהכנתי כמה עוגות יום הולדת לאחייניות שלי ובכולן השתמשתי בצבעים טבעיים).
אז נכון שלהשתמש בצבעי מאכל מלאכותיים פעם ב… זה לא הדבר הכי נורא בעולם, אבל כמה מגניב זה להפוך את המטבח למעבדה להכנת צבעים! אני הכי חנונית וממש חגגתי במטבח בהכנת הפוסט הזה.
בראשי חזרתי שוב ללימודי התזונה, למעבדת "מדעי המזון" והרגשתי כאילו חזרתי בזמן לשנה א'.

מסקנותיי מיום זה, ולאחר שנברתי שוב בקלסרי הלימודים שלי :) –
צבעי מאכל ביתיים ניתן להכין בכמה צבעים- ורוד, סגול, כתום, צהוב, כחול וירוק.
שימו לב שהצבעים המתקבלים אינם חזקים כמו הצבעים המלאכותיים הנמכרים בחנויות, והם מעניקים צבע "פסטלי" ועדין אם מערבבים אותם עם קצפת. הצבעים לא יעניקו אפקט חזק יותר.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

שוקו בננה

כל אחד שלוקח ביס מהעוגה הזו מעלה חיוך על פניו :)

ואיך העוגה הזו נולדה?
ובכן, יש את הרגע הזה שבו אני קולטת שקערת הפירות מלאה בבננות שהולכות למות ואז אני נזכרת בחילופי הדברים במוחי בעודי עומדת בפינת הירקות והפירות בסופר- "כן, אני אקנה 5 בננות ירוקות, הן יבשילו צ'יק צ'ק והרי עלמה אוהבת בננות".
ואז- כעבור כמה ימים מוצאת את עצמי עם יותר מדי בננות בשלות…

הצד הבולגרי שלי לא נותן לי לזרוק את הבננות לפח, והחלטתי לעשות מעשה.

היום בבלוג- מתכון לעוגה בחושה מפנקת במיוחד.
בארה"ב קוראים לה Banana bread, למרות שלא ברור למה בחרו בשם שכזה, כי יש לה מרקם מאוד נימוח שבכלל לא מזכיר לחם.

"למה הכנת רק אחת?" שואל החצי השני שלי בעודו מיישר אותה ללא הרף.

banana bread

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

גלידה עם 2 מרכיבים! (ובלי מכונת גלידה)

ימים טרופים,
מציאות משוגעת,
שיגרה לא שיגרה,
והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד.

icecream

אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח מתכון ראוי לגלידה- בלי בוג'רס!
אין לי מכונת גלידה, אני לא רוצה להשתמש בשמנת, ביצים חיות או תועפות של סוכר.
החלטתי לקרוא תיגר על עצמי, ולאחר כמה ניסיונות לא מוצלחים סופסוף הגעתי לנחלה!
גלידה  מ-ע-ו-ל-ה, נימוחה, רכה, טעימה ו… בריאה! ללא ביצים, ללא שמנת וללא סוכר, והטעם? משהו משהו.
אבל הכי הכי חשוב- המתכון פשוט כאין כמותו, ההכנה תיקח לכם בדיוק דקותיים, מתכון מצוין ומרענן
לימים המשוגעים שעוברים עלינו.
עיקרון ההכנה מחקה למעשה מכונת גלידה- ערבוב וקירור בו זמנית.
איך עושים את זה? צריך מעבד מזון או בלנדר ובננות קפואות. אתם רק צריכים ללחוץ על ON.
הבננות הקפואות מהפריזר מעורבבות-נכתשות עם נוזל כלשהו (יוגורט/ חלב סויה/ משקה שיבולת שועל/ חלב/ מים), מפעילים את מעבד המזון או הבלנדר וכך נוצר "קירור-ערבוב" (בדיוק כמו במכונת גלידה!), התערובת מתקררת ומתערבלת בו-זמנית מה שגורם בסופו של דבר ליצירת בלילה קפואה במרקם גלידתי, קטיפתי וחלק.
הגלידה המתקבלת בריאה מאוד, מדובר למעשה בפרי קפוא ללא סוכר, עם תוספת של איזה נוזל שאתם רוצים.
אני השתמשתי ביוגורט כדי לתת חמצמצות נחמדה לבננות, אבל ניסיונות עם חלב סויה ומים גם כן הניבו תוצאה
משביעת רצון. מה שנחמד כאן, הוא שהגלידה המתקבלת קלילה במיוחד כי אין כאן שום שמנת או ביצים, והמרקם חלק וללא גושי קרח (כמו שמתקבלים כשמכינים מקפא פרי למשל).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

עוגת מחבת (או אם תרצו פנקייקס – PANCAKE)

שבת בבוקר, יום יפה
אמא שותה המון קפה
ואבא… אוכל ערימות של פנקייקס!

פעם בכמה סופי שבוע כשמתחשק לי להפניק את המישפוחה, אני מכינה פנקייקס לארוחת בוקר- הרי לא צריך במיוחד לכוון שעון כדי לקום ולהכין, בשביל זה יש לי ילדה :)

pancakes

פנקייקס נתפס כאוכל שחיתות.
כשהוא עשוי מקמח לבן בלבד ונאכל עם גלונים של סירופ מייפל מזוייף- אכן כן.
הדיאטנית שבי לא נותנת לי מנוח, ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולומר בגאון: "לא עוד! פנקייקס הם לא אוכל שחיתות!"

מדובר במתכון פשוט- הפנקייקס עשויים מקמח מלא או קמח כוסמין מלא (שהפך ללהיט לאחרונה) בתוספת של שיבולת שועל. כמות הסוכר בהם מזערית (מוסיפים אותו בעיקר בשביל המרקם ופחות בשביל הטעם).
בזכות פטנט בבלילה הם פלאפיים במיוחד וטעימיייייייים.

הפנקייקס הללו נהדרים לילדים ולמבוגרים כאחד. אם יש לכם בבית זאטוטים שטרם מלאה להם שנה, בהחלט אפשר לתת להם לאכול כיוון שהם לא מכילים חלב ניגר (אזכיר כאן שהמלצת משרד הבריאות היא לא לתת חלב ניגר לילדים מתחת לגיל שנה).

אני אוהבת לאכול אותם עם יוגורט וקצת מייפל מעל.  ת-ע-נ-ו-ג.
(החצי השני שלי, לעומת זאת, מטביע אותם בנוטלה. ותחליטו אתם אם זה נכנס תחת קטגוריית אוכל שחיתות או לא :)

syrop

להמשיך לקרוא

"חמש ושש- תאכל חצי משמש" – עוגת משמשים נהדרת

mishmish closeup

שאלתי את אחייניתי הנהדרת בת השנתיים וחצי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) אם היא אי פעם טעמה משמש.
היא ענתה לי שלא.
בבת אחת הוצפתי בתחושת קסם ובתוליות ומיד הבאתי מהמטבח סלסלת משמשים.
"זה נראה כמו טוסיק" היא ציחקקה. וחשבתי לעצמי בבדיחות דעת מסוימת שהיא ממש צודקת.
אחרי שהתענגנו על איזה 5-6 משמשים (היא אכלה חצי, ואני את כל השאר), ניסיתי להסביר לה על "גוגואים" ומה עושים איתם. לאחר הסבר מעמיק ומפורט היא התעייפה ושאלה אותי: "את יכולה להשמיע לי שיר בטלפון?" ואני נותרתי עם תחושת נוסטלגיה מפוספסת.
כמה חבל שהעונה של הפרי הנהדר הזה כל כך קצרה. כולה חודש אנחנו זוכים לאכול אותו, ועם זאת- הוא מקבל כל כך הרבה יחס וכבוד. במהלך החודש הזה יכינו אינספור ריבות משמשים, עוגות משמשים ואם היינו חיים עכשיו בשנות ה-90, קרוב לוודאי שבמהלך ההפסקות בבית הספר "גוגואים" היו המשחק המרכזי.
הלכתי לשוק, קניתי איזה טון של משמשים ומיד כשהגעתי הביתה הכנתי את העוגה הזו.
עוגה שאי אפשר להפסיק "ליישר" כל הזמן.
המתכון לעוגה בהשראת מרגרט (מקס), חברה של אימי.
מקס ואמא שלי מאוסטריה במקור, ובאוסטריה כמו באוסטריה- נותנים כבוד למאפים. Marillenkuchen הוא שמה של העוגה בגרמנית, והיא פשוטה מאוד להכנה. היא מעולה לצד הקפה, או סתם לנשנוש. ראו הוזהרתם :)

להמשיך לקרוא

ריבה בריא-בוע!

איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח צנצנת קרירה של הריבה המופלאה הזו ולקחת כפית הישר לתוך הפה! אני עוצמת עיניים… ונזכרת בגעגעועים בריח של גשם.

riba

הריבה למעשה נולדה כשיטת שימור לפירות.
בסוף הקיץ מיהרו כולם ללקט את פירות היער המופלאים (אוכמניות, פטל ובני דודיהם). הפירות בדרך כלל בושלו בכמות עצומה של סוכר (יחס סוכר : פרי של 1:1 ואף יותר לטובת הסוכר). לאחר הבישול נולדו המוני צנצנות מופלאות מלאות בניחוחות וטעמים של קיץ, וכל מי שרק רצה יכל לפתוח צנצנת של הפרי האהוב עליו, לעצום עיניים ולנסות להיזכר בקרני שמש מלטפות כשבחוץ קר ומושלג. כמות הסוכר הגבוהה מנעה למעשה את ריקבון הפירות (רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ- 35% סוכר). הבישול הממושך וכמות הסוכר הגבוהה אומנם האריך מאוד את חיי המדף של הריבה, אך הטעם המקורי של הפרי טושטש מאוד.

להמשיך לקרוא

עוגיות שוקולדצ'יפס טבעוניות

עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות
(אה.. הן גם במקרה טבעוניות)

cookies

העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים:
1. נגמרו הביצים
2. נגמר החלב
3. לנועם (זוגי שיחיה) יש אי סבילות ללקטוז. מה שאומר, שהוא אוכל קורנפלקס עם חלב סויה. שהיה בבית.
4. היה לי חשק לאפות.

כאמור, כשיש לי דחף לאפות משהו/ לבשל משהו, ברוב הפעמים אני די אימפולסיבית ולא ריאלית כל כך.
באחר הצהריים הספיציפי הזה, היה לי קרייב פסיכי לעוגיות שוקולדצ'יפס, מהסוג הטוב והישן. ולא, לא הייתי בהריון, את החלק הזה כבר עברנו. נו- אין בעיה! קדימה לעבודה.
אממה? אין ביצים, אין חלב.

להמשיך לקרוא

הטארט של עידולי (או טארט תותים של סוף חורף)

עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו!

idoli tarte

אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד מתפתה בתחילת עונת התותים כבר להכין אותה (למרות שאז קילו תותים עולה כמו אונקיית זהב). יום ההולדת של עידולי חל בסוף מרץ (תחילת האביב? סוף החורף?), ואני תמיד מנצלת את ההזדמנות להכין לו את הפייבוריטית שלו (מה גם, שהתותים זולים עכשיו בצורה מגוכחת).
פעם נהגתי להכין את הטארט הזה עם בצק פריך למהדרין! שיטת ההכנה שלו ארוכה ויש שיאמרו מסורבלת למדי (כלומר- חמאה קרה, לישה מינימלית חלילה לא נעבד יותר מדי כדי שהבצק לא יצא קשה כמו אבן, קירור לחצי שעה, רידוד, שוב פריזר, אפייה….. כמה שלבים? וואו). לפני שנתיים, אחותי חגגה לעידולי יום הולדת באופן ספונטני. אני רציתי להביא את הטארט כהפתעת יום הולדת. אבל אבוי! אין זמן! החגיגה עוד שעה וקצת, וממש אין לי זמן עכשיו להכנת בצק פריך. שאני אוותר?? הצחקתם אותי! מזל שיש גוגל, ומזל שיש את דיויד לייבוביץ' (קונדיטור מדהים שחי בפריז), חיפשתי ומצאתי מתכון שלו לבצק פריך פטנט- מינימום עבודה, מינימום זמן והרי לכם בצק פריך דק, נימוח, שלא יבייש אף קונדיטור במסעדת גורמה בפריז.
המילוי- מעין ריבת תותים זריזה ועליה תותים טריים! מממממממ….
לא צריך שום ידע מוקדם באפייה כדי להכין את הטארט הזה, שיטת הכנת הבצק פשוטה להפליא!
בסוף יוצא טארט מהמם, מרשים ביותר, ואם תגישו אותו עם שמנת חמוצה או גלידת וניל ליד, בכלל יגידו לכם תודה.

כמה טיפים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא