ארכיון הקטגוריה: קינוחים נוספים

דונאטס סיידר תפוחים

כל שנה בסתיו,
המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור.

apple

שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע.

שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
כל אחד קוטף מלוא הסל, ותמיד חוזרים הביתה עם יותר מדי תפוחים.

2apple

ובאמריצ׳קע (כמו שסבתא שלי אומרת),
כל מנהג והמאכל שלו.
כשהולכים לקטיף תפוחים- הדונאטס החמדמדים הללו מציצים מכל דוכן.

״15 ב- $5״ כתוב בשלט, ואין מי שלא זולל אותם לאחר הקטיף.
אומנם התרגום לעברית עושה להם קצת עוול (במקור הם נקראים Apple Cider Donuts), אבל הטעם… הו הטעם.

titlehebrewdonuts

אני לא חובבת דונאטס מושבעת (בניגוד לחצי שלי שיהיה מוכן לתרום כליה עבור דונאט משובח),
אבל דווקא מחבבת את אלו, כיוון שהם יותר מזכירים במרקמם וטעמם עוגת קינמון בחושה מאשר סופגנייה.
הם לא כבדים כמו אחיהם מצופי השוקולד והגלזורה,
הם לא מכילים טיפת שמרים, הכנתם קלה במיוחד והתבלינים שבהם מקנים להם טעם סתווי-חורפי מיוחד במינו.

13cut

אפילו שבצפון מזרח ארה״ב נהוג לאכול אותם בעיצומו של הסתיו,
אני החלטתי שאין ראויים מהם לקשט את שולחן החג שלי בחנוכה הקרב.

רוצים גם?

להמשיך לקרוא

צ׳ורוס מטריפים

חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.
״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי.

קריסמס מתערבב עם חנוכה.
הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי זה הסבא עם הזקן הלבן.
הלב שלי מתכווץ. גם בלי לרצות, ובלי להתאמץ – היא קולטת.

img_9421

קישוטי קריסמס מלווים אותי ברחוב, נוצצים ויפים.
גם אני מתרגשת מהקיצ׳ הרומנטי.

אני מנסה להחדיר לה רוח של חג חנוכה, ובכל יום שהיא חוזרת מהגן אנחנו לומדות עוד שיר חדש.

צריך להתאמץ כאן כדי לא לשכוח.

 

בעודה מזכירה לי על הסופגניות שזללנו יחד שנה שעברה, אני מבינה שאוטוטו הגיע לו החג ועוד לא פרסמתי מתכון. כשאני שואלת אותה מה היא רוצה להכין- לביבות או סופגניות, היא מחייכת, כאילו יודעת שאני יודעת את התשובה.

בתי קטנתי, כמוני, ניחנה באהבה למתוק.
וכשאני מציעה לה להכין ״סופגניות נחשים״, ההתלהבות רבה.
היום בבלוג- צ׳ורוס, ממש כמו בארגנטינה!

img_9811

הכנת הבצק קלה מאוד, אין דרך להרוס אותו. בהתחייבות.
אם רוצים את צורת הצ׳ורוס המסורתית, יש צורך בשק זילוף עם פיה משוננת (בקוטר של קצת פחות מ-1 ס״מ).
אין לכם שק זילוף ובכל זאת רוצים צ׳ורוס? אפשר בהחלט, אבל הם יהיו ״מבולגנים״ ופחות יפים.

נגה אדמית גלבוע מהבלוג ריח של בית, מציעה שיטה נוחה וטובה להעברת הצ׳ורוס למחבת לטיגון.
הבצק בו אני השתמשתי שונה משלה, אבל את השיטה להעברתם למחבת אימצתי.

חג שמח :)

img_9786

 

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים
להמשיך לקרוא

פחמימה חמה ומתוקה

אני מתה על חנוכה.

open

ולא בזכות המאכלים דווקא, אלא בזכות האווירה החורפית, הרומנטית, הקצת נוגה.
זה החג היחידי היהודי שלא עמוס בארוחת חג, ועוד ארוחת חג, ועוד ארוחת חג- במקום, פשוט מתאספים יחד, באווירה נינוחה, מדליקים נרות וזוללים סופגניות ולביבות.
ואולי החג עצמו לא עמוס בארוחות, אבל בכל שנה מביא עמו תסריטי אימה לשומרים על המשקל.
הפחד מבוסס לגמרי- כל ״הדלקת נרות״ צנועה תפנק אותנו בעוד כ- 1000 קלוריות (סליחה, התפלק לי הדיאטנית שבי).
בשנים האחרונות קראתי על עצמי תיגר- למצוא את הנוסחה המושלמת למתכון לסופגנייה אפויה.
כבודה של הסופגנייה המטוגנת במקומו מונח. אין לה תחליף, ולא יהיה. יש לומר את האמת- קשה מאוד להשתוות לטעם של בצק שמרים מטוגן. אבל בשביל שלא נרגיש כל-כך רע עם עצמנו, הנה אלטרנטיבה קצת יותר שפויה, עם תוצאה מפנקת במיוחד.

הדרך למתכון לא היתה פשוטה. ניסיתי אינספור פעמים, הבצק היה טעים, אבל האפייה הפכה את הסופגנייה לסתם לחמנייה, או אם אפרגן ממש- לחמניית בריוש איכותית. אבל מה? לא סופגניה.
בסופו של דבר הגעתי לנחלה- לסופגנייה רכה רכה, גם מבחוץ וגם מבפנים.
הקוד פוצח עם פטנט במתכון (לא במרכיבים, דווקא בדרך ההכנה), ואם מקפידים על שלבי ההכנה אפשר להגיע לתוצאה טעימה ומפתיעה שתהווה תחליף הולם לדבר האמיתי.

סקרנים? בואו למטבח.

להמשיך לקרוא

משחקים בצבעים

עכשיו אני קצת נחה.
אחרי ערב החג- זמן למשחקים :)

אחד החלומות שלי בתור ילדה היה שאמא שלי תכין לי ליום ההולדת עוגת רכבת.  אבל לא סתם עוגת רכבת- אחת כזו עם קטר והמון קרונות, ושכל קרון יהיה בצבע אחר!

אמא שלי מעולם לא הכינה לנו עוגות עם צבעי מאכל.
שוקולד וקצפת היו, אבל היא לא הסכימה בשום אופן לצבוע את העוגות בצבעים מלאכותיים.
בגיל 18 חיכתה לי הפתעה- עוגת רכבת! בכל הצבעים! אימי בעזרתן האדיבה של אחיותי היקרות הכינה לי עוגה צבעונית למהדרין לעת בגרותי.

לפני שנים רבות בילדותי, לא הבנתי מה ההתעקשות בסירוב להשתמש בצבעים.
היום- אני מצדיעה לה על כך, אבל יחד עם זאת- מצהירה שאפשר גם אחרת!
היום בבלוג- איך מכינים צבעי מאכל טבעיים שישדרגו כל עוגת יום הולדת בלי שנאכל את המצפון על כך שהשתמשנו בצבעים מלאכותיים. איפה משיגים את המרכיבים? בסופר. ככה פשוט.


אל תחששו מטעם לוואי, לקרם לא יהיה טעם של ירק. תהליך בישול וצמצום גורמים לכך שטעם הירקות הדומיננטי מתטשטש. כבר קרה לי בעבר שטעמתי עוגה עם צבע מאכל טבעי וחשתי בטעם עז של סלק. מבאס ביותר…
אני מודה ומתוודה שהתהליך לא קצר, אבל אם אתם אוהבים להתעסק- זה בדיוק בשבילכם.

זה ורוד מ....סלק!

זה ורוד מ….סלק!

כבר כמה זמן שאחותי הגדולה אומרת לי שכדאי לי לכתוב פוסט על צבעי מאכל טבעיים (יצא שהכנתי כמה עוגות יום הולדת לאחייניות שלי ובכולן השתמשתי בצבעים טבעיים).
אז נכון שלהשתמש בצבעי מאכל מלאכותיים פעם ב… זה לא הדבר הכי נורא בעולם, אבל כמה מגניב זה להפוך את המטבח למעבדה להכנת צבעים! אני הכי חנונית וממש חגגתי במטבח בהכנת הפוסט הזה.
בראשי חזרתי שוב ללימודי התזונה, למעבדת "מדעי המזון" והרגשתי כאילו חזרתי בזמן לשנה א'.

מסקנותיי מיום זה, ולאחר שנברתי שוב בקלסרי הלימודים שלי :) –
צבעי מאכל ביתיים ניתן להכין בכמה צבעים- ורוד, סגול, כתום, צהוב, כחול וירוק.
שימו לב שהצבעים המתקבלים אינם חזקים כמו הצבעים המלאכותיים הנמכרים בחנויות, והם מעניקים צבע "פסטלי" ועדין אם מערבבים אותם עם קצפת. הצבעים לא יעניקו אפקט חזק יותר.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

גלידה עם 2 מרכיבים! (ובלי מכונת גלידה)

ימים טרופים,
מציאות משוגעת,
שיגרה לא שיגרה,
והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד.

icecream

אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח מתכון ראוי לגלידה- בלי בוג'רס!
אין לי מכונת גלידה, אני לא רוצה להשתמש בשמנת, ביצים חיות או תועפות של סוכר.
החלטתי לקרוא תיגר על עצמי, ולאחר כמה ניסיונות לא מוצלחים סופסוף הגעתי לנחלה!
גלידה  מ-ע-ו-ל-ה, נימוחה, רכה, טעימה ו… בריאה! ללא ביצים, ללא שמנת וללא סוכר, והטעם? משהו משהו.
אבל הכי הכי חשוב- המתכון פשוט כאין כמותו, ההכנה תיקח לכם בדיוק דקותיים, מתכון מצוין ומרענן
לימים המשוגעים שעוברים עלינו.
עיקרון ההכנה מחקה למעשה מכונת גלידה- ערבוב וקירור בו זמנית.
איך עושים את זה? צריך מעבד מזון או בלנדר ובננות קפואות. אתם רק צריכים ללחוץ על ON.
הבננות הקפואות מהפריזר מעורבבות-נכתשות עם נוזל כלשהו (יוגורט/ חלב סויה/ משקה שיבולת שועל/ חלב/ מים), מפעילים את מעבד המזון או הבלנדר וכך נוצר "קירור-ערבוב" (בדיוק כמו במכונת גלידה!), התערובת מתקררת ומתערבלת בו-זמנית מה שגורם בסופו של דבר ליצירת בלילה קפואה במרקם גלידתי, קטיפתי וחלק.
הגלידה המתקבלת בריאה מאוד, מדובר למעשה בפרי קפוא ללא סוכר, עם תוספת של איזה נוזל שאתם רוצים.
אני השתמשתי ביוגורט כדי לתת חמצמצות נחמדה לבננות, אבל ניסיונות עם חלב סויה ומים גם כן הניבו תוצאה
משביעת רצון. מה שנחמד כאן, הוא שהגלידה המתקבלת קלילה במיוחד כי אין כאן שום שמנת או ביצים, והמרקם חלק וללא גושי קרח (כמו שמתקבלים כשמכינים מקפא פרי למשל).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

עוגת מחבת (או אם תרצו פנקייקס – PANCAKE)

שבת בבוקר, יום יפה
אמא שותה המון קפה
ואבא… אוכל ערימות של פנקייקס!

פעם בכמה סופי שבוע כשמתחשק לי להפניק את המישפוחה, אני מכינה פנקייקס לארוחת בוקר- הרי לא צריך במיוחד לכוון שעון כדי לקום ולהכין, בשביל זה יש לי ילדה :)

pancakes

פנקייקס נתפס כאוכל שחיתות.
כשהוא עשוי מקמח לבן בלבד ונאכל עם גלונים של סירופ מייפל מזוייף- אכן כן.
הדיאטנית שבי לא נותנת לי מנוח, ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולומר בגאון: "לא עוד! פנקייקס הם לא אוכל שחיתות!"

מדובר במתכון פשוט- הפנקייקס עשויים מקמח מלא או קמח כוסמין מלא (שהפך ללהיט לאחרונה) בתוספת של שיבולת שועל. כמות הסוכר בהם מזערית (מוסיפים אותו בעיקר בשביל המרקם ופחות בשביל הטעם).
בזכות פטנט בבלילה הם פלאפיים במיוחד וטעימיייייייים.

הפנקייקס הללו נהדרים לילדים ולמבוגרים כאחד. אם יש לכם בבית זאטוטים שטרם מלאה להם שנה, בהחלט אפשר לתת להם לאכול כיוון שהם לא מכילים חלב ניגר (אזכיר כאן שהמלצת משרד הבריאות היא לא לתת חלב ניגר לילדים מתחת לגיל שנה).

אני אוהבת לאכול אותם עם יוגורט וקצת מייפל מעל.  ת-ע-נ-ו-ג.
(החצי השני שלי, לעומת זאת, מטביע אותם בנוטלה. ותחליטו אתם אם זה נכנס תחת קטגוריית אוכל שחיתות או לא :)

syrop

להמשיך לקרוא

הטארט של עידולי (או טארט תותים של סוף חורף)

עידו (או עידולי בפי אשתו שהיא במקרה אחותי), מת על העוגה הזו!

idoli tarte

אני מנסה להכין אותה רק פעם בשנה (ביום ההולדת שלו), אבל איכשהו תמיד מתפתה בתחילת עונת התותים כבר להכין אותה (למרות שאז קילו תותים עולה כמו אונקיית זהב). יום ההולדת של עידולי חל בסוף מרץ (תחילת האביב? סוף החורף?), ואני תמיד מנצלת את ההזדמנות להכין לו את הפייבוריטית שלו (מה גם, שהתותים זולים עכשיו בצורה מגוכחת).
פעם נהגתי להכין את הטארט הזה עם בצק פריך למהדרין! שיטת ההכנה שלו ארוכה ויש שיאמרו מסורבלת למדי (כלומר- חמאה קרה, לישה מינימלית חלילה לא נעבד יותר מדי כדי שהבצק לא יצא קשה כמו אבן, קירור לחצי שעה, רידוד, שוב פריזר, אפייה….. כמה שלבים? וואו). לפני שנתיים, אחותי חגגה לעידולי יום הולדת באופן ספונטני. אני רציתי להביא את הטארט כהפתעת יום הולדת. אבל אבוי! אין זמן! החגיגה עוד שעה וקצת, וממש אין לי זמן עכשיו להכנת בצק פריך. שאני אוותר?? הצחקתם אותי! מזל שיש גוגל, ומזל שיש את דיויד לייבוביץ' (קונדיטור מדהים שחי בפריז), חיפשתי ומצאתי מתכון שלו לבצק פריך פטנט- מינימום עבודה, מינימום זמן והרי לכם בצק פריך דק, נימוח, שלא יבייש אף קונדיטור במסעדת גורמה בפריז.
המילוי- מעין ריבת תותים זריזה ועליה תותים טריים! מממממממ….
לא צריך שום ידע מוקדם באפייה כדי להכין את הטארט הזה, שיטת הכנת הבצק פשוטה להפליא!
בסוף יוצא טארט מהמם, מרשים ביותר, ואם תגישו אותו עם שמנת חמוצה או גלידת וניל ליד, בכלל יגידו לכם תודה.

כמה טיפים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא