ארכיון הקטגוריה: ארוחות ב-5 דקות

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

הפתעה במעטפה (פילה דניס אפוי במעטפה)

כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.
העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין :)
חוץ מפיצות מעולות ופסטות היו להם שם מנות דגים מצוינות.
בכל יום ראשון היה מגיע ספק הדגים ופורק את הסחורה- בעיקר דניס, לפעמים בורי, לפעמים מוסר.
מנה שאהבתי במיוחד היתה- "דניס אל קרטוצ'ו" (כלומר, דניס במעטפה). מה שכל כך אהבתי במנה היה לאו דווקא התיבול שהוסיפו לדג, אלא שיטת ההכנה המקורית והייחודית, ובל נשכח- קלה וקצרה.
למעשה הדג נעשה באידוי, כיוון שהוא סגור במעטפה ומוכנס לתנור בחום גבוה מאוד. בשל החום הגדול, עם סביבה לחה וסגורה- נוצר דג עסיסי במיוחד, גם אם שכחנו אותו כמה דקות יותר מדי בתנור…
היום בבלוג- מתכון לדניס במעטפה עם תיבול ים תיכוני שאני אוהבת מאוד, אבל כפי שאמרתי- לא התיבול הוא העיקר, אלא שיטת ההכנה. במקום התיבול המוצע כאן אפשר להוסיף כל מה שאוהבים- החל ממעט יין וכלה בשום ועשבי תיבול.
יאללה מתחילים.

serving

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

מוקפץ קבוקים

ימים כועסים. חמים. פוחדים.
אני רוצה להמשיך כרגיל, בשגרה, בבישולים, אבל הלב כבד. מפחד, מדאגה.
ובחוץ- חופש גדול. לכאורה ימים של שמש, ים, קלילות וכיף, אבל במציאות הים מעולם לא היה כה חופשי מאדם ביולי.
ימים של קיץ ושמחה מתערבבים בימים של כעס, שנאה, גזענות ורוע. כמה שאני רוצה לראות את הסוף. ואיזה סוף?
התלבטתי אם להמשיך לכתוב כרגיל, בימים כאלה.
התלבטתי והגעתי למסקנה שדווקא בימים האלה, בהם מעורבלים ימי קיץ עם חרדה ודאגה חשוב לי לכתוב.
בהתאם למצב הרוח הגועש שלי- החלטתי להכין מנה גועשת, מוקפצת, לוהטת.

לפני כמה ימים עלעלתי בגיליון יולי של "על השולחן" שעוסק במתכוני מסעדות. כמה שמחתי לראות שאת רוב דפי העיתון ממלאים מתכונים מהעולם האסייתי- ויאטנאם, הודו, תאילנד, יפן, סין, קוריאה!
אני חובבת נלהבת של אוכל אסייתי, מכל המינים ומכל הסוגים. ובימים אלו אנחנו חווים מהפכה אסייתית של ממש, המוני מסעדות נפתחו כפטריות אחרי הגשם אחרי שנים של יובש ובצורת.
כל פעם שמישהו שואל אותי למתכון פשוט וקל מהעולם האסייתי, אני נזהרת לא לשים ברשימת המרכיבים דברים אקזוטיים ומפחידים כמו "רוטב דגים", "רוטב צדפות" או "ציר דאשי", מחשש שאותו מישהו יתייאש ולא יכין את המתכון.
למרות שכיום את כל המרכיבים הללו אפשר למצוא בקלות בכל סופר, אני מבינה שהם לא עמוד התווך של מזווה ממוצע…
הרי לכם מתכון פשוט פשוט וטעים טעים! בלי רטבים שצריך לקנות מראש.
מוקפץ עם ירקות ירוקים, עוף והפתעה של… קבוקים!
המנה הזו יכולה להיות גם טבעונית (הוראות למטה).
המתכון סופר פשוט ובסופו תוכלו להתנחם לכם על קערה נפלאה של זה:

kabookim

 

אני אוהבת לאכול את המנה הזו ללא כל תוספת, אבל אם תשדכו למנה קערת אורז לבן, תקבלו ארוחה מלאה ומשביעה.

כמה עקרונות שחשוב להקפיד עליהם:

להמשיך לקרוא