ארכיון הקטגוריה: ילדים

פיש סטיקס

רשמים אחרי ארבעה חודשים בארץ אחרת

יש כאן המון זמן ביחד
מעט מחויבויות חברתיות
הרבה אני+החצי+הקטנה שלי

לפני שבועיים וחצי הקטנה שלי יצאה לחופשת winter break.
שבועיים וחצי בבית, הרבה אמא, הרבה אבא והמווון זמן פנוי.

sea

האמת היא שחשבתי שאתלוש לעצמי את השערות בסוף התקופה הזו, אבל תקופת החגים עברה כאן ברוגע.
בתחילת החופש הרצתי בראשי את המקבילה של סוף אוגוסט בארץ, וחשבתי לעצמי- זה לא יגמר טוב.

״אתה חייב לקחת קצת ימי חופש ולהיות יותר בבית״ קצת בהיסטריה אמרתי לחצי.
וכך היה.
יצאנו קצת מהעיר, גילינו את העיר, בילינו המון זמן בחוץ ובעיקר היינו הרבה יחד.
קפסולה משפחתית קטנה ומרוכזת.

aba

השבוע הקטנה חזרה לגן, היא שוב הפתיעה אותי-
״ביי אמא. אני עכשיו בגן״ היא אומרת לי.
(בחיי, אני צריכה להתחיל לתת לה קצת יותר קרדיט).

כשרק עברנו לכאן הופתעתי לגלות שאת כל האוכל שהיא אוכלת בגן, אנחנו צריכים להכין.
הגן מספק את כל המסגרת החינוכית, אבל האוכל- על ההורים.
התגובה הראשונית שלי היתה ״איזה פראיירים האמריקאים האלה״, בהתנשאות לבנטינית. בעיקר התמרמרתי על הזמן שיבוזבז בהכנת ארוחות צהריים חמות לגברת הקטנה, והתעצבנתי על מערכת החינוך האמריקאית.

title

ככל שעבר הזמן, הבנתי עד כמה זה יותר מתאים וטוב לי.
אני יודעת בדיוק מה היא אוכלת וכמה היא אוכלת. אני לא מכלה דיאלוגים שלמים עם הגננת בסוף יום על מה היא אכלה ומנהלת משא ומתן על כמה עוגיות או ביסקוויטים או במבה נתנו לה.

וכך נזכרתי בארוחות צהריים של ימי שלישי בילדותי.
בתור ילדה, יום שלישי היה היום השנוא עלי ועל אחיותי.
למה, אתם שואלים? יום שלישי היה ״יום דג״.
היו ימים של קציצות, וימים של שניצל, וימים של ממולאים, וימים בלי בשר בכלל. יום שלישי היה דג.
לא סתם דג- דג סול מצופה ומטוגן.

coated

היום, הייתי מוכנה לחתום על תפריט שבועי מפנק שכזה.
בתור ילדה, לא הבנתי עד כמה פינקו אותנו ושמבחר כזה של מאכלים מגוונים לא היה מנת חלקו של כל ילד.
ובכל זאת, דג הסול לא צלח בטוב את גרוננו.

על אף שיום שלישי זכור לי עד היום כיום האימה של הסול, יש לי פינה חמה בלב ל״שניצל דג״.
היום בבלוג- זכרון ילדות משודרג. דג במעטפת פריכה של פנקו (בלי טיפה אחת של טיגון!) לצד דיפ יוגורט-לימון וסלט מלפפונים חמצמץ. מתאים גם לילדים וגם לגדולים.
הקטנה שלי מתענגת עליו לפחות פעם בשבוע.

ready

להמשיך לקרוא

ביס של חנוכה

זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה.
כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.

בדיוק בזמן הזה בשנה שעברה ערכנו הדלקת נרות חגיגית בדירתנו החדשה, מעין חנוכת בית מאוחרת לכל המשפחה.
לא הרבה זמן אחרי, קיבלנו בשורה על הצעת עבודה מפתיעה בארה״ב.
החודשים החלו לרוץ, לטוס, והנה אנחנו חוגגים את חנוכה בין עצי אשוח שמקשטים את רחובות ברוקלין.

title2

חנוכה ראשון בלי משפחה סביב,
חנוכה ראשון בו אני מתאמצת להחדיר לקטנה שלי רוח חג,
חנוכה ראשון בו היומן לא מתמלא בהדלקות נרות.
הכל מקבל מימד קצת אחר ולא מובן מאליו.

ready to fry

סופגניות הביס הללו היו להיט בהדלקת הנרות בשנה שעברה.
מעבר לעובדה שהן טעימות ממש, הן גם קלות להכנה- אפילו לאלו שמפחדים מעצם המחשבה להכין סופגניות לבד.
הבצק נוח לעבודה- ללא שמרים וללא התפחה. מערבבים, קורצים עיגולים- ולמחבת.

באופן כללי אני תמיד אעדיף אפייה על פני טיגון, בתנאי שהטעם והאיכות לא נפגעים.
במקרה הזה, אפייה פשוט לא תתאים. הסופגניות הללו צריכות טיגון.
אם אתם רוצים לחסוך בשמן- אל תחגגו את חנוכה ;) או, שתכינו את הסופגניות האפויות שפרסמתי שנה שעברה.

ready w sugar

בנסיונות ההכנה הקטנה שלי אכלה משהו כמו 8 סופגניות, החצי תרם את חלקו בעוד 8, ואני- את השאר.
אז ראו הוזהרתם. אל תגידו שלא אמרתי לכם.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-
להמשיך לקרוא

התוספת שתופסת

השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה).

החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת שזה לא תירוץ, אבל בחיי, שלא היתה לי דקה לעצמי בשלושת השבועות האחרונים.

בין התקף זעם להתקף זעם (של הקטנה של הבית, לא שלי), הבנתי שה-י-ו-ם אני כותבת עוד פוסט. ויהי מה.
״היום״ הפך למחר, ו״מחר״ הפך למחרתיים. כי בסוף כל יום, כל שעשיתי הוא רק להכנס למיטה, להניח ראש על הכרית ולצלול לשינה עמוקה.

title

וברגעי הנים-לא-נים (שם תמיד מתרוצצות כל המחשבות, ואני חושבת כמה חבל שאין אפליקציה שרושמת את כל זה), עלה בראשי המתכון הזה שרציתי לשתף כבר זמן מה.
יום למחרת כבר הכנתי אותו לגברת הראשונה של הבית (לא, לא אני) והבנתי שוב עד כמה הוא מוצלח.
טבעות בצל אפויות עם ציפוי פטנט מיוחד וטעים שלא ישאירו אתכם אדישים. מתאים כנשנוש או כתוספת.

מוכנים?

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים

מהו סוד הפריכות? קורנפלקס (הצהוב הרגיל) ונייר אפייה הם אלו שיתנו לטבעות הבצל האלו את ״הקראנצ׳״ בנגיסה.
אם תשתמשו רק בפירורי לחם, טבעות הבצל לא יצאו פריכות, אלא נבולות ורכות.
את נייר האפייה משמנים קלות בשמן זית לפני הכנסת טבעות הבצל לאפייה, מה שמבטיח פריכות נהדרת.
תיבול הבלילה– אני אוהבת מאוד את טעם הפפריקה המעושנת. אפשר גם להשתמש בפפריקה רגילה אם לא אוהבים.
נמנעים מגלוטן? אין בעיה להחליף את פירורי הלחם בקמח תירס או עוד קורנפלקס (מוכרים כיום קורנפלקס נטול גלוטן בסופרים).

baked2

להמשיך לקרוא

ישן חדש – בלינצ׳ס גבינה קלאסיים

לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק.
לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג.

המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה באמת קטנה, ורק התחילה לאכול אוכל של גדולים.
שנה שעברה הוא פורסם בשתי גרסאות- מלוחה, ומתוקה.
הפעם, החלטתי ללכת על הגרסא המתוקה, המתכון והפוסט עברו מתיחת פנים קטנה ומקצה שיפורים קל.
(שיטת הכנת המלית שופרה קצת, שיטת הגלגול השתכללה והייתי צריכה תירוץ להכין סרטון למתכון).

לכבוד שבועות- פוסט ״ישן-חדש״ חגיגי, עם קליפ קצרצר להמחשה.
אומנם כבר פרסמתי מתכון לשבועות, אבל הרי בלינצ׳ס זו קלאסיקה, ואי אפשר לעבור את החג בלעדיו.

אם תרצו עוד פירוט ותמונות נוספות של אופן ההכנה והטיגון, תוכלו להציץ כאן במתכון של שנה שעברה בגרסתו המלוחה והמתוקה.

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:
מחבת- חשוב להשתמש במחבת Non stick או טפלון, אחרת הבלינצ'ס ידבקו ויתחרבשו.
דבר נוסף שחשוב הוא גודל המחבת. לא מומלץ להשתמש במחבת גדולה (קוטר 20 ס"מ ומעלה), כיוון שיותר קל להפוך את הבלינצ׳ס במחבת קטנה.
מלית- מומלץ לסנן את הגבינה בחיתול בד כחצי שעה לפני ערבובה עם הסוכר. אם לא נסנן, המלית תצא דלילה מדי.

מה צריך? (מתכון לכ-20 בלינצ'סים דקים)

לבלינצ'ס-
3/4 כוס (180 מ"ל) חלב
2 ביצים
1 כף סוכר
1 כף שמן
1/2 כוס (70 גרם) קמח
חמאה לשימון המחבת/ ספריי שמן

למלית גבינה-
500 גרם גבינה לבנה 5% (2 גביעים)
2 כפות (כ- 30 גרם) סוכר
מקל ווניל או שקית סוכר וניל
כף שטוחה קורנפלור

מה עושים?

1. מניחים את הגבינה בחיתול בד בתוך מסננת מעל לקערה ומסננים את הגבינה כ-20 דקות.
2. טורפים את הביצים, השמן, הסוכר והחלב בקערה.
2.מוסיפים את הקמח וטורפים היטב עד שאין גושים. מעבירים את הבלילה לכד מזיגה (זו הדרך הכי נוחה לטגן את הבלינצ׳ס).
3. מחממים מחבת non stick ומשמנים במעט חמאה או ספריי שמן.
4. מוזגים כמות של 2 כפות מדידה למחבת ומסובבים אותה על צידיה עד שהבלילה מכסה את כל פני המחבת. הופכים את הבלינצ'י לצד השני לכמה שניות בלבד ומוציאים לצלחת. כך מטגנים את כל הבלילה. עורמים בערימה את הבלינצ'ס.
5. ממלאים כל עלה במלית ומגלגלים (כמו בסרטון).

++ חג שמח ++

pile2

 

חזל״ש – פשטידת קישואים

אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים?
שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה שלי שנתנה קפיצה של שד טזמני בזמן האחרון, וזמן איכות של ממש עם החצי השני שלי.

feet

רגע לפני שהתנפלו עלי עם דלי וכף…

עליתי על העניין הזה של ״החופש״ מתישהו בחופשת לידה (מי קרא לזה ״חופשת״ לידה, תזכירו לי?)
נזכרתי שוב מה זה חופש עם ילדים, אבל כמה שנהניתי. כמה שנהניתי.
אומנם חופשה של בטן גב לא תהיה לי כבר, אבל זכיתי שוב לשחק בחול כמו שרק ילד יכול, זכיתי לחיבוקים ונישוקים מיצור קטן ואוהב, קיבלתי שריטות ומכות כמו ילד וישנתי כמו שרק מישהו שעבר יום עם חוויות כאלה יכול לישון.

בשבת בערב אפילו התחלתי להרגיש שריר קטן של געגוע, מן שביב קטן של ״מה אני אעשה מחר כל היום בלי המשפחה?״

אל דאגה, היום מילא את עצמו מיד.
בכתיבה, במשימות, במיליון דברים שנדחקו הצידה במהלך ״החופש״.

title zucchini

חשבתי לעצמי- הדבר המתאים ביותר לכתוב היום הוא מתכון פשוט. כזה שמתאים לחזרה לשגרה.
היום- חזרה למקורות הפשוטים והטובים. פשטידת קישואים הכי קלה שיש, כזו שמכינים גם אם יש רק שאריות במקרר.
ילדים ומבוגרים ישתגעו עליה, היא טעימה ממש ולא דורשת שום מצרכים מיוחדים.
שיהיה לכולנו שבוע רגוע, נעים וטעים.

להמשיך לקרוא

שוקולד + טחינה = OMG

לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי.

נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי השני שלי- עכשיו מתחברים להם יחדיו הדברים שאני כל-כך אוהבת לידי מעשים.

מי שעוקב אחרי בפייסבוק, ראה שהייתי הרבה בירושלים לאחרונה.
אני מתה על ירושלים.
אומנם אני תל-אביבית, שם נולדתי וגדלתי, אבל ירושלים מהלכת עלי איזשהו קסם.

truffle title

נתחיל בכך שכל פעם שאני חוצה את שער הגיא אני לפתע מרגישה בארץ אחרת.
הנסיעה לשם תמיד מסקרנת, ולמרות שעשיתי אותה כבר פעמים רבות, אני כל פעם מצליחה להיות מופתעת מחדש ממה שיש לדרך להציע אחרי כל סיבוב ועיקול בכביש.
פתאום, משום מקום- העמק נפתח לקראתי ומקבל את פני בחמימות אינסופית של הרים ירוקים ושמיים.
ואם פותחים חלון, פתאום מרגישים שהרוח אפילו שונה.

להמשיך לקרוא

חיסול חמץ

"הצ׳ילי של נון"
צ׳ילי קון קרנה פשוט להפליא.

אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו.
נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי האהבות הללו.
כשהריח שלו נישא בבית אני יודעת שנפלה על החצי השני שלי רוח רגועה ושלווה, והוא במטבח.
אני נחה, וכולם אחר כך מללקקים את האצבעות.

מדובר במנה פשוטה וקלה להכנה.
אל תיבהלו מכמות הבירה במתכון (בקבוק שלם), המרירות נעלמת ובסוף הבישול נותרת מתיקות קרמלית ונהדרת שמעניקה לתבשיל הזה טעמים רחוקים של מקום אחר.
אפילו ילדים ונשים בהריון יכולים לאכול מהתבשיל, כיוון שהאלכוהול מתנדף כולו בבישול הארוך.

התיבול במתכון מותאם לפיות גדולים וקטנטנים.
אם ילדים לא הולכים לאכול ממנו, בהחלט אפשר ואף רצוי להוסיף עוד חריפות (פתיתי צ׳ילי יבש, או טבסקו מעושן).
מושלם לאכול עם אורז לבן או עם תפוח אדמה אפוי וקצת שמנת חמוצה.

רגע לפני שפסח מגיע, הרי לכם הזדמנות לחסל את השישיות שבמקרר.
מבשלים עם בירה צ׳ילי קון קרנה- הצ׳ילי של נון.

title chili

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

אוויר הרים

המשפחה שלי מפוזרת בקצוות תבל.

פעם בשנה, אנחנו עושים הפסקה מהכל ונאספים כולנו במקום שבו הכל התחיל (ובכן, לפחות עבורי).
השבט כבר גדול ורחב, וכל שנה שעוברת מדגישה היטב עד כמה טוב לנו להיפגש, ולהתעדכן, ולדבר ולאהוב.
נושמים יחד אוויר הרים צלול וטוב, ומבינים שהקלישאה נכונה- המשפחה והבריאות הם הכל.

hinterglem2

אמי היא אוסטרית ״אסלי״ (כלומר, נולדה, גדלה וחונכה בוינה) ועלתה לארץ בגיל 20 וקצת.
המטבח הוינאי חי ונושם אצלה בנשמה, וחלק מהנשמה הזו הגיעה גם אלי. רבים מהמתכונים אותם אני מנסה לשכתב הם שלה ושל סבתי ז״ל.

ֿאומי (omi) ואופה (opa) סבי וסבתי ז״ל חיו באוסטריה. הם הגיעו לשם אחרי המלחמה וכל אותן שנים אמרו- ״שנה הבאה נגיע לארץ״. עוד שנה חלפה, ועוד שנה חלפה, והם- הזדקנו שם, עד שכבר לא היה כל-כך כוח להגיע לארץ.

את אותה חופשה משפחתית נהגו סבי וסבתי לארגן מדי שנה, ויש לי זכרונות ילדות נהדרים מכל אותם חורפים אירופאים. כיום, הדור השני שומר על המסורת.

open

השחזור הביתי שלי למאכל האוסטרי המסורתי- מתכון למטה…

להמשיך לקרוא

קיצור דרך לפלאפל בבית

יש אנשים שהחולשה שלהם היא מקדונלדס (יש לי אחד כזה בבית), יש אנשים שלא יכולים לעמוד בפני נקניקיות.
אני? אני פשוט לא עומדת בפני פלאפל. אוף… אני כל-כך אוהבת פלאפל.
רק שכל פעם שאני מסיימת מנה בליקוק שפתיים, היא נשארת איתי כל היום. אני מרגישה אותה בכל מילה שיוצאת לי מהפה, בכל התכופפות קטנה, בקיצור- זה אוכל כבד משהו.

Titlefalafel

פלאפל ביסודו מורכב ממרכיבים נהדרים- בריאים ומזינים, אז מדוע הוא לא נתפס ככזה?
שיטת הבישול היא זו שהופכת אותו לכל-כך לא בריא (טיגון בשמן עמוק, עם תחלופה לא מי יודע מה… תועפות של שומן רווי ורדיקלים חופשיים* ראו פינת "סקרנל" למטה).
בשל מזג האוויר הקיצי שהחליט להתארח אצלנו השבוע, החלטתי לעשות מעשה ולהפוך את הפלאפל לנגיש גם בבית.
אה! וגם בריא!
כדי שגם תכינו אותו (ולא רק תקראו את המתכון ותסתכלו על התמונות), אין כאן שום צורך בהשריית קטניות ממושכת. משתמשים בגרגרי חומוס מ… קופסת שימורים! נכון!
(למי שרוצה ממש להשקיע אפשר גם להשרות חומוס יבש- הסבר בהמשך).
מתקבלת ארוחה מזינה, בריאה, קלילה ו… כמובן מתאימה לפעוטות וילדים.
מי שרוצה, אפשר אפילו להפוך את כל ההכנה להפעלה נחמדה ליום גשום עם הילדודס.

pita2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

קערה גדולה של בית

גשם שוטף.
מחזיקה את הקטנה שלי בידיים, מגינה עליה עם חציו הפתוח של המעיל שלי, רצה מהר מהר לאוטו.
הגשם מכה בי בכל הכוח, אני נרטבת לגמרי, השיער שהיה מסודר עד לפני רגע נראה כאילו הוא יצא מגיבוש של השייטת, אני רוכנת לאוטו, רוכסת אותה בכיסא הבטיחות, הגב שלי סופג כמויות של מים שלא יביישו אתר סקי,
והיא- מביטה עלי בעיני ירח ומחייכת מאוזן לאוזן.
״א-מ-א! מייייים!״ היא מצחקקת. וברגע זה- ממש לא היה אכפת לי שהשיער שלי מבולגן, ושהבגדים רטובים לגמרי, ושהנעליים שלי צריכות להיכנס תחת הרידאטור.

אנחנו מגיעות הביתה, ואני ישר מחממת לשתינו קערת מרק חם שיכול לחמם היטב גם את מי שנתפס בלי מטריה בגשם שוטף (או סתם מי שהיתה לו מטריה אבל לא יכל להשתמש בה כי הידיים שלו היו תפוסות…).

מרק חורפי קלאסי- גם מרק, גם ארוחה.
כזה ששלוק ממנו מרגיע את הגשם הכי חזק (או לפחות גורם לכך שלא יהיה לנו אכפת שנרטבנו כל-כך).

soup up

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא