ארכיון הקטגוריה: אוכל שילדים אוהבים

אוכל טיול – לביבות תירס

כמה שאני אוהבת את המדבר.

נכון שאני מגיעה לשם אולי פעם בשנה, אבל כל פעם מחדש זה מרגיש לי כל- כך נכון.
כשאני שם אני לא מבינה איך אני לא לוקחת פסק זמן כל שבת שניה.
המקום לאט לאט הולך ומשתנה ככל שהשמש ממשיכה את מסלול היום שלה. המדבר מאיים בקדמוניותו ובהריו ונחליו, ועם זאת מרגיע בשלוותו ונותן תחושה של אין- זמן תמידי.
יצאנו לטיול בסוף השבוע שעבר. לקחנו חופש, התארגנו, ארזנו (כמעט) את כל הבית (למרות שניסינו להיות הכי ״לייט״), והגענו אחרי נסיעה של שעתיים וחצי (עם הפסקות פה ושם כי הקטנה שלי לא מי יודע מה אוהבת אוטו).
במקום שבו היינו גם לא היתה קליטה סלולרית, מה שהלחיץ אותי לרגע אחד, ואז בשניה אחת התענגתי על כל רגע.

מממממממ…. מרענן. ושקט. שקט. שקט.

ben gurion

אפילו יצאנו למסלולון קטן באיזור, התלכלכנו קצת, נשמנו רוח מדברית, אבל לפני שארזנו את עצמנו הביתה התיישבנו לפיקניק מפואר, בשיטת  כל-אחד-מביא-את-מה-שיש-לו-בבית. לא היתה פעם אחת שזה לא הצליח.
אז אומנם לא ארזתי לפיקניק את מה שאני מפרסמת פה היום, אבל ברור שאחרי שחזרתי הביתה אמרתי לעצמי- ״יכולתי להכין את זה, וזה היה יכול להיות מושלם לטיול״.
אז לחיי הטיול הבא (ושלא אחכה יותר מדי זמן הפעם).

pile

לביבות תירס- לא מטוגנות בשמן עמוק, האוכל המושלם לפיקניק, או לטיול או סתם לארוחה קלילה בבית.
אהוב על קטנטנים וגדולים.

כמה טיפים קטנים:

להמשיך לקרוא

פחמימה חמה ומתוקה

אני מתה על חנוכה.

open

ולא בזכות המאכלים דווקא, אלא בזכות האווירה החורפית, הרומנטית, הקצת נוגה.
זה החג היחידי היהודי שלא עמוס בארוחת חג, ועוד ארוחת חג, ועוד ארוחת חג- במקום, פשוט מתאספים יחד, באווירה נינוחה, מדליקים נרות וזוללים סופגניות ולביבות.
ואולי החג עצמו לא עמוס בארוחות, אבל בכל שנה מביא עמו תסריטי אימה לשומרים על המשקל.
הפחד מבוסס לגמרי- כל ״הדלקת נרות״ צנועה תפנק אותנו בעוד כ- 1000 קלוריות (סליחה, התפלק לי הדיאטנית שבי).
בשנים האחרונות קראתי על עצמי תיגר- למצוא את הנוסחה המושלמת למתכון לסופגנייה אפויה.
כבודה של הסופגנייה המטוגנת במקומו מונח. אין לה תחליף, ולא יהיה. יש לומר את האמת- קשה מאוד להשתוות לטעם של בצק שמרים מטוגן. אבל בשביל שלא נרגיש כל-כך רע עם עצמנו, הנה אלטרנטיבה קצת יותר שפויה, עם תוצאה מפנקת במיוחד.

הדרך למתכון לא היתה פשוטה. ניסיתי אינספור פעמים, הבצק היה טעים, אבל האפייה הפכה את הסופגנייה לסתם לחמנייה, או אם אפרגן ממש- לחמניית בריוש איכותית. אבל מה? לא סופגניה.
בסופו של דבר הגעתי לנחלה- לסופגנייה רכה רכה, גם מבחוץ וגם מבפנים.
הקוד פוצח עם פטנט במתכון (לא במרכיבים, דווקא בדרך ההכנה), ואם מקפידים על שלבי ההכנה אפשר להגיע לתוצאה טעימה ומפתיעה שתהווה תחליף הולם לדבר האמיתי.

סקרנים? בואו למטבח.

להמשיך לקרוא

כמה פשוט- ככה טעים

Rain-on-Window

שישי בבוקר. אני והאיש שלי הולכים יד ביד.

הזמן הזה בשבוע שפתאום אנחנו כאילו חוזרים אחורה בזמן לתקופה שלפני…

לתקופה שבה לא ברור איך קרה שהייתי לחוצה, או שלא היה לי זמן, או שלא הספקתי כלום.

מבט קצר על השעון מחזיר אותי למציאות, לשגרה שלי.
לשגרה- שלמרות שאין זמן לכלום, למרות שהזמן הלבד שלנו נגמר כבר ב- 12:00 (או שהיום בעצם רק מתחיל אז?), למרות כל זאת- אני כל כך אוהבת אותה.

וגשם בחוץ, וכבר קצת קר.

האור נגמר ממש מוקדם ואורות קטנים מתחילים לרצד בחלונות הרחוב.

ילדים עוברים את הכביש במהירות עם מגפי גומי. אנשים מסתתרים מהגשם מתחת לעמודי בניין.

ובבית שלנו- חם ונעים. אני ממשיכה את הניסויים והתיעודים שלי במטבח. אבל דווקא היום, החלטתי לחזור למקורות. לא לנסות משהו חדש, לא משהו אחר. משהו שאם אוכלים ועוצמים עיניים, אז אפשר להיזכר בתקופות נעימות.
כמה פשוט- ככה טעים.

bolognese

ב-ו-ל-ו-נ-ז

זוהי הגרסא הפשוטה שלי.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

געגועים "לטובשילים" (או- ארוחה חמה, מזינה ומהירה לאחרי ביה"ס)

אוגוסט  נ-ג-מ-ר.

אתמול בחיי (בחיי!) שהרגשתי איזו בריזה נעימה בערב והרגשתי לרגע שהנה כבר מגיע הסתיו.
עם הקיץ שמגיע לסופו המוני ילדים התחילו מסגרת חינוכית חדשה. אפשר טיפטיפה לנוח קצת מהקיץ המשובש הזה ולחזור קצת לשגרה. בשיחה עם חברים לפני כמה ימים הם אמרו לי שהם ממש מתפתים להושיט יד למדפי המזון המהיר ולפריזרים בסופר, ובכך להקל במעט על העומס הנלווה להכנת אוכל לנו ולילדים. תיכף ומיד רשמתי להם את המתכון הזה, והם ניסו, טעמו ופסקו: "לבלוג".
כל מי שהיה ילד בשנות ה-90 (או כל מי שהיה בתנועת נוער כלשהי) זוכר פתיתים מופלאים בשם- "טובשילים".
למעשה מדובר היה בפתיתים עם תבלינים וירקות מיובשים, עם טון של חומרי טעם, משפרי טעם ומשמרים.
אבל בילדות כמו בילדות- כנראה שהסיטואציה הפכה אותם למופלאים והם נשמרו אצלי כך במגירות הנוסטלגיה.
אני לא יודעת לומר אם הם באמת היו כל כך טעימים או שהזיכרון הפך אותם לכאלו.
קרוב לוודאי שהיום הייתי מעקמת פרצוף אם הייתי טועמת אותם.
בכל אופן-  בצעירותי כשרק התחלתי לבשל ניסיתי לשחזר את הזיכרון. והתוצאה היתה קצת יותר אלגנטית ומזינה.
מדובר בארוחה בסיר אחד (דאגתי שלא תעשו יותר מדי כלים) שכוללת בתוכה גם פחמימות וגם חלבון- וכרגיל, מותאמת לפיות קטנטנים ומבוגרים כאחד.
זה במקרה המתכון הראשון שהמצאתי בחיי, ושמורה לו פינה חמה בליבי.
המתכון מניב כמות יפה, אם אתם רוצים פחות, פשוט הפחיתו בחצי את הכמות.

zoom

 

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

הפתעה במעטפה (פילה דניס אפוי במעטפה)

כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.
העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין :)
חוץ מפיצות מעולות ופסטות היו להם שם מנות דגים מצוינות.
בכל יום ראשון היה מגיע ספק הדגים ופורק את הסחורה- בעיקר דניס, לפעמים בורי, לפעמים מוסר.
מנה שאהבתי במיוחד היתה- "דניס אל קרטוצ'ו" (כלומר, דניס במעטפה). מה שכל כך אהבתי במנה היה לאו דווקא התיבול שהוסיפו לדג, אלא שיטת ההכנה המקורית והייחודית, ובל נשכח- קלה וקצרה.
למעשה הדג נעשה באידוי, כיוון שהוא סגור במעטפה ומוכנס לתנור בחום גבוה מאוד. בשל החום הגדול, עם סביבה לחה וסגורה- נוצר דג עסיסי במיוחד, גם אם שכחנו אותו כמה דקות יותר מדי בתנור…
היום בבלוג- מתכון לדניס במעטפה עם תיבול ים תיכוני שאני אוהבת מאוד, אבל כפי שאמרתי- לא התיבול הוא העיקר, אלא שיטת ההכנה. במקום התיבול המוצע כאן אפשר להוסיף כל מה שאוהבים- החל ממעט יין וכלה בשום ועשבי תיבול.
יאללה מתחילים.

serving

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

אוכל נחמה

הלב שלי נחנק בשבועות האחרונים.
בכלל אין לי חשק לכתוב או לבשל.

לא ארבה במילים.
רק אומר- אוכל מנחם.

כזה שבא ומחבק כמו אמא, עטוף בחמאה או טבול ברוטב.
זה מה שהנפש צריכה בימים אלו.

חלה רכה ומתוקה.

שייגמר כבר. ובשלום.

with sauce

כמה דברים חשובים:

להמשיך לקרוא

גלידה עם 2 מרכיבים! (ובלי מכונת גלידה)

ימים טרופים,
מציאות משוגעת,
שיגרה לא שיגרה,
והקיץ כאן, בגדול. חם כאן, מאוד.

icecream

אני מנסה להתרענן בכל דרך אפשרית וכבר זמן מה שאני מנסה לפתח מתכון ראוי לגלידה- בלי בוג'רס!
אין לי מכונת גלידה, אני לא רוצה להשתמש בשמנת, ביצים חיות או תועפות של סוכר.
החלטתי לקרוא תיגר על עצמי, ולאחר כמה ניסיונות לא מוצלחים סופסוף הגעתי לנחלה!
גלידה  מ-ע-ו-ל-ה, נימוחה, רכה, טעימה ו… בריאה! ללא ביצים, ללא שמנת וללא סוכר, והטעם? משהו משהו.
אבל הכי הכי חשוב- המתכון פשוט כאין כמותו, ההכנה תיקח לכם בדיוק דקותיים, מתכון מצוין ומרענן
לימים המשוגעים שעוברים עלינו.
עיקרון ההכנה מחקה למעשה מכונת גלידה- ערבוב וקירור בו זמנית.
איך עושים את זה? צריך מעבד מזון או בלנדר ובננות קפואות. אתם רק צריכים ללחוץ על ON.
הבננות הקפואות מהפריזר מעורבבות-נכתשות עם נוזל כלשהו (יוגורט/ חלב סויה/ משקה שיבולת שועל/ חלב/ מים), מפעילים את מעבד המזון או הבלנדר וכך נוצר "קירור-ערבוב" (בדיוק כמו במכונת גלידה!), התערובת מתקררת ומתערבלת בו-זמנית מה שגורם בסופו של דבר ליצירת בלילה קפואה במרקם גלידתי, קטיפתי וחלק.
הגלידה המתקבלת בריאה מאוד, מדובר למעשה בפרי קפוא ללא סוכר, עם תוספת של איזה נוזל שאתם רוצים.
אני השתמשתי ביוגורט כדי לתת חמצמצות נחמדה לבננות, אבל ניסיונות עם חלב סויה ומים גם כן הניבו תוצאה
משביעת רצון. מה שנחמד כאן, הוא שהגלידה המתקבלת קלילה במיוחד כי אין כאן שום שמנת או ביצים, והמרקם חלק וללא גושי קרח (כמו שמתקבלים כשמכינים מקפא פרי למשל).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

שאריות או לא להיות – מאפינס מלוחים ממה שיש במקרר

 

" איכס תעיפי את זה!" אומר לי החצי שלי על קוטג' שהולך לפוג תוקפו עוד שלושה ימים.
" מה תעיפי? זה עוד בסדר" אני עונה מיד.
הויכוח הזה חוזר על עצמו פעם בכמה ימים. כי קוטג'- או שמסיימים בארוחה אחת, או שנשאר ממנו חצי גביע
יותר מדי זמן. מפה לשם, עם עוד כמה עגבניות מיובשות שכבר היו בודדות מאוד במקרר – נולדו להם מיני מאפינס מלוחים חמדמדים. תוסיפו איזה סלט ירוק ורענן ויש לכם ארוחה לתפארת!
ארוחת שאריות לגדולים ולקטנים :)

עלמה מאחור מחכה בהתלהבות לארוחה

עלמה מאחור מחכה בהתלהבות לארוחה

להמשיך לקרוא

מונדיאל מ- א' ועד ת'

יומיים לפני שהחל המונדיאל שלף החצי השני שלי פיסת נייר עתיקה עם הכותרת "מונדיאל 2010".
היה מדובר בחוזה, והוא הזכיר לי שחתמתי עליו לפני 4 שנים והסכמתי לתנאים הבאים: במשך חודש שלם הטלוויזיה שייכת לו ורק לו, אינני רשאית לדבר איתו במהלך המשחקים, אסור לאף אחת מחברותיי להתחתן או ללדת בזמן הזה, אסור לי להסתיר את הטלוויזיה במהלך המשחק בשום שלב ועוד ועוד סעיפים שונים ומשונים. הוא הסביר לי שזהו זמן קדוש ושייך רק לכדורגל..

עברו 4 שנים, והחוזה נשמר ונתלה על המקרר כאקט של כבוד.
הדפים כבר התאבקו והצהיבו, אבל לחוזה (מה לעשות)- יש תוקף.
״אז נזמין חברים למשחק?״ הוא שואל. ואני בראשי כבר חוגגת עם רעיונות מה אכין.

על אף שלא היה מדובר במשחק של נבחרת ארה״ב, עדיין ראיתי לנכון להכין ארוחה על טהרת הפאסט פוד.
בשבילי פאסט פוד הוא אוכל שאפשר לתפוס בידיים בזמן שבוהים בטלוויזיה, בלי להחמיץ שום מהלך מרשים.
ניחשתם נכון- המבורגרים רבותיי!

אל תיהבלו מאורך הפוסט. אני מפרטת כאן שלב אחר שלב איך להכין את כל התוספות לצד ההמבורגרים (לחמניות, צ'יפס אפוי ובצל מקורמל).
אם חפצה נפשכם בארוחה מהירה וקלה אף יותר, אפשר בהחלט לקנות לחמניות ולהכין רק את ההמבורגרים בצ'יק צ'ק.

main picture

הכנת המבורגר לבד נתפסת כ״בוג׳ראס״ לא קטן, אבל אני כאן כדי לנפץ את המיתוס הזה.
ההכנה כה קלה, עד שיהיה לכם מביך לתת את המתכון למי שישאל (ותאמינו לי- יהיה מי שישאל). בנוסף, הם עשויים מבשר בקר רזה. כל מי שאומר לכם שהמבורגר צריך בשר שמן טועה- המבורגר מבשר בקר טוב לא צריך להיות שמן כדי להיות טעים!
מן הסתם הרבה יותר קל להכין המבורגר שמן- לא צריך לדייק בצלייה, כי גם אם שרפנו אותו יותר מדי, עדיין יש הרבה שומן שמבטיח עסיסיות (אגב- בהמבורגר סטנדרטי יש כ-30 אחוז שומן ו-600-700 קלוריות רק מהשומן הזה! וזה עוד בלי הלחמנייה והצ'יפס..). כשבוחרים בבשר רזה פשוט צריך להקפיד קצת יותר לא לשרוף את הבשר.

והנה אני מכריזה בזאת על המבורגר עם אחוזי שומן נמוכים!
חשוב לקרוא בעיון את ההנחיות, מפני שהדרך להמבורגר נהדר אינה ארוכה או מסובכת, אבל חייבת להיות מדויקת.

שידכתי להמבורגר גם ״צ׳יפס״ אפוי בתנור ולחמניות ״הום מייד״ שספגו את הרוטב כמו שצריך. בנוסף, יש כאן הוראות להכנת בצל מקורמל, שישדרג כל ארוחה (ולא רק המבורגר).
כפי שכתבתי כבר, אל תיבהלו מהלחמניות- ממש לא חייבים להכין לבד, גם לחמניות קנויות יהיו שידוך מעולה להמבורגר, ואז בכלל הכנת הארוחה המרשימה הזו תיקח לכם בדיוק 10 דקות. למי שרוצה להשקיע עד הסוף- הוראות הכנה כאן.
אומנם הארוחה נראית כמו ג׳אנק, אבל למעשה היא בריאה ומאוזנת.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

עוגת מחבת (או אם תרצו פנקייקס – PANCAKE)

שבת בבוקר, יום יפה
אמא שותה המון קפה
ואבא… אוכל ערימות של פנקייקס!

פעם בכמה סופי שבוע כשמתחשק לי להפניק את המישפוחה, אני מכינה פנקייקס לארוחת בוקר- הרי לא צריך במיוחד לכוון שעון כדי לקום ולהכין, בשביל זה יש לי ילדה :)

pancakes

פנקייקס נתפס כאוכל שחיתות.
כשהוא עשוי מקמח לבן בלבד ונאכל עם גלונים של סירופ מייפל מזוייף- אכן כן.
הדיאטנית שבי לא נותנת לי מנוח, ולכן החלטתי להרים את הכפפה ולומר בגאון: "לא עוד! פנקייקס הם לא אוכל שחיתות!"

מדובר במתכון פשוט- הפנקייקס עשויים מקמח מלא או קמח כוסמין מלא (שהפך ללהיט לאחרונה) בתוספת של שיבולת שועל. כמות הסוכר בהם מזערית (מוסיפים אותו בעיקר בשביל המרקם ופחות בשביל הטעם).
בזכות פטנט בבלילה הם פלאפיים במיוחד וטעימיייייייים.

הפנקייקס הללו נהדרים לילדים ולמבוגרים כאחד. אם יש לכם בבית זאטוטים שטרם מלאה להם שנה, בהחלט אפשר לתת להם לאכול כיוון שהם לא מכילים חלב ניגר (אזכיר כאן שהמלצת משרד הבריאות היא לא לתת חלב ניגר לילדים מתחת לגיל שנה).

אני אוהבת לאכול אותם עם יוגורט וקצת מייפל מעל.  ת-ע-נ-ו-ג.
(החצי השני שלי, לעומת זאת, מטביע אותם בנוטלה. ותחליטו אתם אם זה נכנס תחת קטגוריית אוכל שחיתות או לא :)

syrop

להמשיך לקרוא