ארכיון הקטגוריה: משמש

קרטיב מישמיש

שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון.
אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו.
"אני רוצה את זה.״
אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על הארטיק הכי גדול והכי צבעוני.

cityview

בעודי מנסה לשכנע אותה לבחור בגלידה קצת יותר שפויה, אני נזכרת בזכרון מתוק –
צליל אוטו גלידה מגיע מרחוק,
כל ילדי השכונה מתעוררים לנגינה,
רצים, אצים לעבר המשאית המקרטעת, עוצרים לרגע כל מה שעשו.

ready2

המוכר המשופם מכיר כל ילד וילדה,
וכל אחד, בוחר-
קרטיב משמש, ענבים, אננס, קולה, אבטיח או לימון.
וארטיק שוקו-שוקו, שוקו-וניל או שוקו-בננה.
פשוט. בלי בוב ספוג, בלי גיבורי על.
תמימות בעטיפה של קרטיב קרח.

ready

״טעמת פעם קרטיב משמש?״
שאלתי אותה.
״משמש? כמו הפרי?״ היא שואלת בהפתעה.
אני עונה- ״כמו הפרי, רק שזה לא ממש היה בטעם של הפרי, זה היה טעם יחודי של קרטיב-משמש.״

וכך, התחלתי במסע למציאת הטעם האבוד.
אבל היה לי אתגר- להפוך את הנוסטלגיה הצבעונית הכתמתמה לקרטיב טעים ובריא.
אחרי כמה נסיונות לא מוצלחים, מצאתי סופסוף את המתכון המנצח.
קבלו אותו – קרטיב משמש!
הכינו עכשיו, מהר מהר לפני שהם נעלמים, ותוכלו לטעום טעם של קיץ גם עוד כמה חודשים.

mishmish

הכנת הקרטיבים יכולה בכיף להוות פעילות של אחר צהריים בבית עם הילדים – אצלי העניין הוכרז כהצלחה :)

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

רגע לפני שהם בורחים – כופתאות משמש מהממות

זמן.
הוא דבר יחסי.
לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח.

בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות.
יום, ועוד יום.
שבוע רודף שבוע. והופ- אוטוטו כבר קיץ.
לפני רגע ירד כאן שלג, לא?
והקטנה שלי כבר בת ארבע. אלוהים.

apricots2

הודעות קטנות שצצו לי בתיבת הדואר הזכירו לי (למרות שידעתי) שלא כתבתי כבר המון זמן.
תודה לכם קוראים נאמנים ונהדרים שלי. על הפרגון, והאמון, ועל שדחפתם אותי לכתוב.
אני כאן, ולא בורחת לשום מקום (זה רק הזמן שברח ממני קצת).

אז מה קרה בחודשים האחרונים?
עם ההתאקלמות לחיים בניכר, הגיעה השגרה.
של עבודה, ולימודים שתפסו את רוב שעות היום שלי ולפעמים גם את הלילה.

בברוקלין השמיים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
ומישהו בחוץ דורך על עלים
-כפי שהיטיב לכתוב אריק אינשטיין האהוב (אריקשטיין, לשון קטנתי)-

ingredients

השגרה תפסה את חיי, ואני מברכת על כך.
הנפש קצת נחה, יש לי פחות רשימות בראש ויותר שקט.
ועם השקט בראש, הפתיעה השגרה העמוסה.

החורף עבר לו ביעף, כבר קיץ.
ובעוד עונות השנה מורגשות כאן ביתר שאת, לצערי בסופר המקומי הפירות נשארים זהים כל השנה.
כולם, מלבד המשמש. שמפציע כאורח כבוד לכמה שבועות.

אז אומנם כבר לא רואים משמשים בכל מקום, ועוד שבועיים בדיוק הם כבר לא יהיה כאן בכלל,
לכן זה  ב ד י ו ק  הזמן להכין את המנה הנהדרת הזו.
ואם לא מצאתם משמשים, גם שזיפים יעשו יופי של עבודה!

title apricots

כדי להרגיש קצת ״בית״, התקשרתי לאמא שלי לפני כמה ימים כדי לשאול אותה איך היא מכינה את כופתאות המשמש האלוהיות האלו. בתור ילדה יצא לי לאכול אותן פעמים רבות, וכל פעם התענגתי מחדש.
באוסטריה, הן נקראות Marillenknödel (=כדורי משמש) ומדובר בלהיט!
כל משמש מכוסה בבצק עדין, מתבשל במים ונעטף בשמיכה של פירורי לחם וסוכר.

אפשר לאכול את הכופתאות בתור קינוח, אבל גם בתור ארוחת ערב או לצד קפה או תה (כיוון שהן לא מתוקות מדי).

להמשיך לקרוא

הזמן הכתום – טארט משמשים הפוך

בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור.
יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל.
האביב כבר כאן, בכל פינה.

skyline

Brooklyn Bridge Park

הפירות בארה״ב לעומת זאת, אינם נכנעים לעונות השנה.
אבטיח תוכלו להשיג גם בחורף.
תותים, גם בקיץ.

אבל אפילו כאן, כשתותים מיובאים מחצי הכדור הדרומי בקיץ,
אפילו כאן, המשמש מגיע ברוב הדרו רק בסוף האביב.

apricots

כל פעם שאני פוגשת משמש בסופר, אני מתרגשת.
והשנה, זה מרגש אותי פי כמה.

כשניסיתי לחשוב על מתכון לפרי הכל-כך נהדר הזה, מיד חשבתי על טארט טאטן.
״אבל צריך משהו פשוט, נגיש״ הזכיר לי החצי שלי.
טארט טאטן למהדרין, לא מקבל באהבה קיצורי דרך. בטארט טאטן צרפתי קלאסי, חייבים לדייק בכמויות ובזמנים.
אבל כידוע, אני לא בצרפת. ואני אוהבת (מאד) קיצורי דרך.

title

הטארט הזה מושלם לממהרים (או לעצלנים)-
הוא לא מצריך הכנת קרמל (!!)
לא מצריך מחבת מיוחדת שצריכה להכנס לתנור
אפילו הבצק הוא בצק עלים קנוי
אם תשקיעו בבצק עלים טוב (ולא חלילה בבצק עלים שעשוי ממרגרינה!), טארט המשמשים הזה יהיה מעדן אמיתי.

up2

מה אמרנו?
ללא קרמל, ללא הכנת בצק, ללא מחבת מיוחדת. למה אתם מחכים?
קדימה.

טארט טאטן משמש שכל אחד יכול להכין

+++++++++

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

זהב כתום – סלט משמשים צלויים

הזמן הזה בשנה.
כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול.
כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה.

הזמן הזה בשנה.
שפתאום מבינים שהשנה אוטוטו נגמרת.
נוחתת עלי ההבנה שאנחנו אוטוטו נוסעים מפה, להרפתקה חדשה והלב כבד לי מהתרגשות ופחד.

tusikim

הזמן הזה בשנה- שכל השווקים והירקנים מתמלאים בבת אחת בהמון פירות של קיץ.
האבטיח עדיין נורא יקר, אבל כבר אין שסק.

הזמן הזה, הקצר הזה, בו הקיץ נעים ומלטף. אוטוטו זה נגמר ויגיע החום הגדול.
החול בים עדיין לא רותח, הימים כבר ארוכים, וחם ונעים.

ב-ד-י-ו-ק  עכשיו הם מגיעים, המשמשים.
הם קצת מפונקים. מגיעים רק לגיחה קצרצרה.
הקיץ החם והכבד לא יאה להם, הם נהנים ממגע הקיץ הקליל של מאי-יוני… ו…. נעלמים להם.
עד שנה הבאה.

title

כל שנה בזמן הזה אמא שלי מכינה אינספור עוגות משמשים (מתכון כאן), והחצי שלי זולל אותן בהנאה צרופה.
כל שנה, אני קונה כמויות של משמשים שלא יביישו את אספן הגוגואים הכי מפואר, אני חושבת לעצמי-
״מהר, לפני שייגמר, מקסימום נכין ריבה״.

הפעם החלטתי להתפנק עם סלט מרענן, שיכול לתפקד כארוחה בפני עצמו (אם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם).
הוא גם יכול להוות תוספת לארוחת שישי חגיגית, או תוספת למנה העיקרית בארוחת צהריים או ערב שגרתית.

סלט אורוגולה עם משמשים צלויים ופסטו נענע.
המשמשים מקבלים צריבה ממחבת לוהט, שמוציאה מהם את כל המתיקות והטעם העז שבהם.
לזה משתדך פסטו נענע מרענן ולימוני, עם קצת גבינת מוצרלה טרייה ושקדים. ממממממ….

salad serving3

להמשיך לקרוא

"חמש ושש- תאכל חצי משמש" – עוגת משמשים נהדרת

mishmish closeup

שאלתי את אחייניתי הנהדרת בת השנתיים וחצי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) אם היא אי פעם טעמה משמש.
היא ענתה לי שלא.
בבת אחת הוצפתי בתחושת קסם ובתוליות ומיד הבאתי מהמטבח סלסלת משמשים.
"זה נראה כמו טוסיק" היא ציחקקה. וחשבתי לעצמי בבדיחות דעת מסוימת שהיא ממש צודקת.
אחרי שהתענגנו על איזה 5-6 משמשים (היא אכלה חצי, ואני את כל השאר), ניסיתי להסביר לה על "גוגואים" ומה עושים איתם. לאחר הסבר מעמיק ומפורט היא התעייפה ושאלה אותי: "את יכולה להשמיע לי שיר בטלפון?" ואני נותרתי עם תחושת נוסטלגיה מפוספסת.
כמה חבל שהעונה של הפרי הנהדר הזה כל כך קצרה. כולה חודש אנחנו זוכים לאכול אותו, ועם זאת- הוא מקבל כל כך הרבה יחס וכבוד. במהלך החודש הזה יכינו אינספור ריבות משמשים, עוגות משמשים ואם היינו חיים עכשיו בשנות ה-90, קרוב לוודאי שבמהלך ההפסקות בבית הספר "גוגואים" היו המשחק המרכזי.
הלכתי לשוק, קניתי איזה טון של משמשים ומיד כשהגעתי הביתה הכנתי את העוגה הזו.
עוגה שאי אפשר להפסיק "ליישר" כל הזמן.
המתכון לעוגה בהשראת מרגרט (מקס), חברה של אימי.
מקס ואמא שלי מאוסטריה במקור, ובאוסטריה כמו באוסטריה- נותנים כבוד למאפים. Marillenkuchen הוא שמה של העוגה בגרמנית, והיא פשוטה מאוד להכנה. היא מעולה לצד הקפה, או סתם לנשנוש. ראו הוזהרתם :)

להמשיך לקרוא