ארכיון הקטגוריה: חגים

חמות היא מילה מצחיקה (קדירת עוף ואורז מופלאה)

הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים.
במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני שהיה עוד מוכן לצאת לאוויר העולם. אבוי!
מהר מהר מחקתי אותו, אבל למרות שהיה באוויר רק כמה דקות, כבר הספקתי לקבל תגובות מגולשים ותיקים ואהובים, מצב שחייב אותי לעבוד במרץ על המתכון והתמונות – הגרסא שלי לאושפילאו של חמותי המקסימה.

3ushpalau

אמא של החצי שלי – חמותי- היא בשלנית מדהימה.
תמיד מצחיק אותי לקרוא לה ״חמותי״ למי שלא מכיר אותה.
אני מסתפקת ב״אמא של..״, או פשוט קוראת לה בשמה, כי התואר ״חמות״ מגיע עם כל-כך הרבה כבדות והוא כל-כך מחייב. מילה שפשוט לא הולמת אותה ואת מי שהיא- שיא הקלילות, האצילות, אבל עם ראש ורגליים על הקרקע וכל-כך בגובה העיניים.

יצא לו, לאיש שלי, להיות מוקף בנשים שאוהבות לבשל. הוא לא מתלונן :)
בשנים האחרונות מאז שעברנו לארה״ב, הוא לא ליד האוכל של אמא, ואני מנסה לשחזר מתכונים מבית.

אחד המאכלים שאני יותר אוהבת שהיא מכינה הוא קדירת אורז, מעין גרסא של ״אושפילאו״.
אפשר לקרוא לה בכל מיני שמות, אבל אני אסתפק ב- קדירת-האורז-הכי-פשוטה-וטעימה-שתכינו, מהתבשילים האלה שכל אחד ״עובר וטועם״, עד שפתאום נגמר חצי סיר.
הקדירה מתקתקה בזכות פירות יבשים שנכנסים פנימה ונמסים בבישול הארוך. תענוג.

ushpalautitleheb

המתכון המקורי כולל ציר עוף ״בולגרי״ (שהוא למעשה ציר עוף שצומצם עד כדי יצירת ג׳ל סמיך ומרוכז).
לי אין ״ציר בולגרי״ שוכב כדרך קבע במקרר, אז אני כמובן מנסה לעשות קיצורי דרך ובכל זאת להגיע לדבר האמיתי.

זהו תבשיל ״ששוכחים״ על הכיריים. את עיקר העבודה הוא עושה בבישול הממושך. אם תרצו, אפשר גם להכניס את הסיר לתנור לשעה קלה, זה רק עושה לו טוב.

7tomatoes

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

דונאטס סיידר תפוחים

כל שנה בסתיו,
המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור.

apple

שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע.

שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
כל אחד קוטף מלוא הסל, ותמיד חוזרים הביתה עם יותר מדי תפוחים.

2apple

ובאמריצ׳קע (כמו שסבתא שלי אומרת),
כל מנהג והמאכל שלו.
כשהולכים לקטיף תפוחים- הדונאטס החמדמדים הללו מציצים מכל דוכן.

״15 ב- $5״ כתוב בשלט, ואין מי שלא זולל אותם לאחר הקטיף.
אומנם התרגום לעברית עושה להם קצת עוול (במקור הם נקראים Apple Cider Donuts), אבל הטעם… הו הטעם.

titlehebrewdonuts

אני לא חובבת דונאטס מושבעת (בניגוד לחצי שלי שיהיה מוכן לתרום כליה עבור דונאט משובח),
אבל דווקא מחבבת את אלו, כיוון שהם יותר מזכירים במרקמם וטעמם עוגת קינמון בחושה מאשר סופגנייה.
הם לא כבדים כמו אחיהם מצופי השוקולד והגלזורה,
הם לא מכילים טיפת שמרים, הכנתם קלה במיוחד והתבלינים שבהם מקנים להם טעם סתווי-חורפי מיוחד במינו.

13cut

אפילו שבצפון מזרח ארה״ב נהוג לאכול אותם בעיצומו של הסתיו,
אני החלטתי שאין ראויים מהם לקשט את שולחן החג שלי בחנוכה הקרב.

רוצים גם?

להמשיך לקרוא

פרוייקט קרעפלך

״האו ג׳וייש אוף אס״
אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע.

uptitleivrit

הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם לבד.
כל שנה בערב החג, לקרעפלך היתה דואגת אמא שלי, או סבתא שלי, או דודה שלי.
בדרך כלל אני הייתי אחראית על הקינוחים.
מאז שעברנו לכאן לפני שלוש שנים, בכל ערב ראש השנה אני הייתי זו שאירחתי לערב החג.
ומכיוון שאין כאן אמא, סבתא או דודה – לא היו קרעפלך.

1ingrediends

ואם אין אני לי, מי לי?
השנה החלטתי- הפעם יהיו כאן קרעפלך!
הפשלתי שרוולים והחלטתי להכין מרק קרעפלך לבד, או כפי שנוהגים לומר כאן האמריקאים – from scratch.

יצא משהו משהו, אני ממש ממליצה לכם בחום לנסות להכין.
הקרעפלך האלה יהיו סיפתח מעולה לארוחה המפסקת, או סיום מושלם לצום.

closeup

הבצק קל להכנה ולא דורש מיקסר,
אבל- הוא דורש סבלנות. כדי שהבצק יהיה קל לרידוד, אין להאיץ בו. הוא צריך לנוח היטב.
את המילוי מכינים מהעוף איתו הכנו את המרק (כי שאריות לא זורקים כפי שלימדה אותי סבתא שרה!).

ואם לא הטעם יגרום לכם להכין את הקרעפלך הנהדרים האלו, אז אולי התגובות אותן תקבלו מכל מי שיאכלו אותם.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מחשבות לקראת השנה החדשה (וחלת תפוזים ומייפל מהממת)

שעות של שקט.
דומיה.
השעות האלה ביום-
הקטנות כבר ישנות,
הכלים מודחים,
השיער שלי רטוב מהמקלחת,
השמש כבר שקעה,
הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם,
אבל האנשים כבר לא ממהרים.

sunset

והשקט כאן מוגבר.
משהו בידיעה שכל מי שאני רוצה לדבר איתו ישן עכשיו, מטריד ומרגיע כאחד.

השעות האלה הן השעות הכי מזוקקות של געגוע.

challah

שהשנה הקרבה תביא עימה טוב,
שתביא עימה הגשמה וסיפוק,
שקט פנימי ושלווה.

שהשנה הקרבה תביא עימה יותר אדיבות ונחמדות בינינו,
פחות אלימות וקללות,
יותר יופי ואסתטיקה והמון דברים טובים שעושים נעים לנפש.

hebrewtitle

אני מאחלת לכולנו להיות בקרב היקרים לנו,
ואם לא פיזית, אז לפחות במחשבות העמוקות והטובות ביותר.

זה אומנם המתכון השלישי של חלה שאני מפרסמת בבלוג, אבל זוהי החלה המיוחדת מכולן – היא אוורירית, יפה(!), טעימה וכל כך חגיגית. אה! והיא אפילו יכולה להיות טבעונית (ראו הערות בסוף המתכון).
ואם נשאר ממנה (היתכן?) תוכלו להכין פרנץ׳ טוסט מטריף ביום שלמחרת.

ש נ ה   ט ו ב ה

להמשיך לקרוא

מגולגלות תמרים מושלמות

אוגוסט מכה בכל הכוח.

חם, לח ומהביל.

בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון.

flowerdatecookies

אני משתדלת לא להיות הרבה ליד התנור בימים אלו, אבל בשביל העוגיות הללו אני חורגת ממנהגי.

אני מניחה אותן זו לצד זו בתוך קופסת פח.
בעודי סוגרת את הקופסא, אני חושבת לעצמי שהפעם הן יחזיקו מעמד הרבה זמן. אבל בפועל, הן מתחסלות במהירות הבזק, ואם לא הייתי עושה חשבון, הייתי מסוגלת לחסל את הקופסא בעצמי בלי למצמץ בכלל.

headtitle

הן נפלאות – מתמוססות בפה, פריכות, נעימות, לא מתוקות מדי ולא כבדות מדי.
אלו העוגיות המושלמות לצד הקפה של אחר הצהריים או התה שבסוף הארוחה.

rolled

רוצים להכין?

להמשיך לקרוא

מאפה פילו וכרישה

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים.
כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה.
היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו על כתפינו״, ואת מזמורי החג אני שרה איתה.

flowers

כשחיים בארץ זרה, אני לא מדליקה טלויזיה ורואה פרסומות ל״מיקס עוגת גבינה״, או פרסומות למסקרפונה, שמנת, ריקוטה ואחיותיה, והמאפיות כאן לא מזכירות את בואו של החג שפותח את הקיץ.

cutpie

כשחיים בארץ זרה, לוח השנה היהודי תופס אותי ככה באמצע שום מקום.
ומהסתכלות על הלוח השנה, פתאום קלטתי ששבועות ממש מעבר לפינה.

title1

שבועות יוצא השנה בסוף השבוע, עובדה מבורכת, היות ונהיה בחופש גם כך ולא צריך לפנות זמן מיוחד.
נחגוג את אחד החגים הכי כיפים בשנה באווירת קיץ, עם חברים, שמש (וקצת) אלכוהול.

tree

מאפה הפילו הנהדר הזה הולך להיות על שולחן החג שלי, ואני מאמינה שהוא יהיה גם החבר הכי טוב שלכם.
כרישה מתקתקה, בצק פילו מתפצפץ בפה – תענוג צרוף, ארוחה שלמה, קלילה ומשביעה.
*פססססט! יש גם הוראות איך להכין את אותו מאפה בצורת שבלול. חכו לסוף המתכון!*

swirlbaked2

שנתחיל?

-כמה דברים חשובים במתכון-

להמשיך לקרוא

צ׳ורוס מטריפים

חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.
״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי.

קריסמס מתערבב עם חנוכה.
הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי זה הסבא עם הזקן הלבן.
הלב שלי מתכווץ. גם בלי לרצות, ובלי להתאמץ – היא קולטת.

img_9421

קישוטי קריסמס מלווים אותי ברחוב, נוצצים ויפים.
גם אני מתרגשת מהקיצ׳ הרומנטי.

אני מנסה להחדיר לה רוח של חג חנוכה, ובכל יום שהיא חוזרת מהגן אנחנו לומדות עוד שיר חדש.

צריך להתאמץ כאן כדי לא לשכוח.

 

בעודה מזכירה לי על הסופגניות שזללנו יחד שנה שעברה, אני מבינה שאוטוטו הגיע לו החג ועוד לא פרסמתי מתכון. כשאני שואלת אותה מה היא רוצה להכין- לביבות או סופגניות, היא מחייכת, כאילו יודעת שאני יודעת את התשובה.

בתי קטנתי, כמוני, ניחנה באהבה למתוק.
וכשאני מציעה לה להכין ״סופגניות נחשים״, ההתלהבות רבה.
היום בבלוג- צ׳ורוס, ממש כמו בארגנטינה!

img_9811

הכנת הבצק קלה מאוד, אין דרך להרוס אותו. בהתחייבות.
אם רוצים את צורת הצ׳ורוס המסורתית, יש צורך בשק זילוף עם פיה משוננת (בקוטר של קצת פחות מ-1 ס״מ).
אין לכם שק זילוף ובכל זאת רוצים צ׳ורוס? אפשר בהחלט, אבל הם יהיו ״מבולגנים״ ופחות יפים.

נגה אדמית גלבוע מהבלוג ריח של בית, מציעה שיטה נוחה וטובה להעברת הצ׳ורוס למחבת לטיגון.
הבצק בו אני השתמשתי שונה משלה, אבל את השיטה להעברתם למחבת אימצתי.

חג שמח :)

img_9786

 

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים
להמשיך לקרוא

עוגת דבש למי שלא אוהב עוגת דבש

אני לא אוהבת עוגות דבש.
בגדול.
אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול.
ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
זה בקטן.

img_2811

שמי סתיו בברוקלין. ללא פילטר

אז כשהקטנה שלי אמרה היום:
״אמא, אולי נעשה יחד עוגה?״
אחרי שהלב שלי עצר לרגע מרוב התרגשות, החלטתי להפשיל שרוולים וללכלך אתה קצת את המטבח.

title

הכנו יחד עוגת דבש שהיא בעצם עוגת דבש לאנשים שלא אוהבים עוגת דבש.
זו עוגה בחושה נהדרת (לצד קפה או תה) עם רק רמז קטנטן של דבש, ואם ממש לא אוהבים את הטעם, אפשר גם לשים במקום מייפל.

up-2

חג שמח :)

ושנה מלאה בהפתעות טובות ומתוקות.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

סלט מטריף של ירקות ״עלהאש״

כמה רגעים

הרגע שפותחים את העיניים בבוקר

sky

הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף

הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב

flower

הרגע שהמטוס המריא בפעם הראשונה שנסעתי לחו״ל לבד. הרגע בו נשקתי לראשונה לחצי שלי. הרגע בו עוצמים עיניים מול השמש. הרגע בו החצי ואני נפרדנו לראשונה. הרגע בו אוכלים את המשמש הראשון של העונה.
הרגע בו החלטנו שנינו שמתחתנים. הרגע בו הבנתי שאני בהריון.
הרגע שהחזקתי את הקטנה שלי לראשונה בידיים.

לאחרונה הזמן עובר לי מהר. רגעים חולפים במהירות האור לפני שהספקתי לקלוט אותם בכלל.

onions

אולי זה הגעגוע שמפמפם בתוכי. הביקור בארץ עוד מורגש וטרי.
למה דווקא אחרי מפגש הגעגוע הכי חזק?

zucchini in pan

אני מוצאת את עצמי נזכרת בזכרונות מתוקים, טעמים ישנים.
חברויות שדעכו, חברויות שהתחזקו ומשפחה שמלווה אותי לא משנה מה.
+++++++++++

אחרי הצבא נסעתי להדריך במחנה קיץ יהודי בארה״ב.
שם החל הרומן שלי עם המדינה הקצת משוגעת הזו.
חודשיים וחצי גדושים בטוב עברו עלי בנעימים-
קצת התאהבות (שלא נאמר ״קראש״) בבחור אמריקאי, התבלבלות מכל השפע בכל מקום, כמה קילוגרמים עודפים שמקורם ביותר מדי כריכים עם ריבה וחמאת בוטנים ובעיקר מלא כיף של קיץ בעיירה מתוקה בשם Scarborough במדינת Maine.

זכיתי להכיר שם חברה אמיתית לחיים, ויצא שעם השנים היא גם הפכה להיות אשתו של החבר הכי טוב של החצי שלי.
השנים חלפו, ואנחנו אוגרות עוד ועוד רגעים משותפים.

title

הסלט הבא (עם שינויים ואדפטציות) היה ארוחת הערב העיקרית של שתינו במשך שני הקייצים הקסומים שבילינו
יחד ב Maine. אני התחלתי להתעניין באוכל באותה תקופה, גיליתי שיטות בישול שונות וטעמים לא מוכרים וחדשים.
גיליתי שמנגל הוא לא רק לבשר, ושירקות על האש הם להיט.

הסלט הזה טוב לכל ימות השנה, אבל במיוחד עכשיו לפני חגיגות המנגל.
ומשהו קטן נוסף- הוא מעולה בתור סלט פיקניק. אפשר להכין אותו מראש (כולל תיבול), וטעמו אף ישתבח.

יום הולדת שמח, ישראל :)

eating

להמשיך לקרוא