ארכיון הקטגוריה: ארוחות קלילות

חזרה לביה״ס

אוטוטו הוא מגיע, האחד בספטמבר כבר כאן עוד רגע.
כל הכבוד לכם אמא, אבא, סבתא וסבא!

ביום הראשון הקרוב נעסוק כולנו בשאלה הכי מטרידה – "מה יש היום לצהריים?״

כאן אני מגיעה לעזרת חבר-
בפוסט הבא תוכלו למצוא רשימה של מתכונים בטוחים ומנצחים, שעברו גם את מבחן החיך של ילדים בררנים :)
לינק מעל לכל תמונה.

בהצלחה לכולם, וסתיו נעים!

+++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++

קציצות עוף ותירס
titlecorn

 

שניצל פטנט12schnitzl-2

 

מרק עגבניות ואורז זריזtitlehebrewsoup

 

קדירת עוף ואורזushpalautitleheb

 

ספגטי אדום בסיר אחד!title

 

צ׳יקן נאגטסnuggets

 

פיש סטיקס (מקלוני דג תוצרת בית)ready

 

פלאפל בריא ומהירbaked

 

תבשיל פתיתים ועוף uptitim

 

מוקפץ ״קבוקים״stir fry

 

קציצות של סבתא שרה
kzizot

 

לביבות כרובית
latkes

 

לביבות תירסpile

 

עוף מתוק (עם אופציה לארוחת טורטיה)chicken cut

 

כדורי בשר ללא בשר!meatballstitlehebrew

 

בחזרה לילדות – קציצות עוף ותירס

לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים-
אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו.
תירס מקופסא? מעדן.
נוטלה? הוא מת והגיע לגן עדן.

שלא תבינו אותי לא נכון- גם לי יש פינה חמה בלב לנוטלה ושניצלים. כשהייתי ילדה גם אני אהבתי ספגטי ברוטב אדום ורוטב אדום עם אורז (הוכחה בתמונה), אבל כשזה מגיע לאורז או תירס עם קטשופ – דיעותינו חלוקות בעניין.
זה גם לא אומר שהחצי שלי לא אוהב ומעריך אוכל (בכל זאת, הוא חי איתי), אבל כשמניחים מולו משהו שמשלב בתוכו תירס – הוא מתרפק עליו באהבה.

childhoodme

אני אי שם בשנות ה-80

כך היה שלפני כמה ימים כשהוא חזר הביתה לקציצות הללו – הוא טרף איזה 10 בבת אחת והזכיר בפני שוב איזה כיף זה שניצל תירס של טבעול.

הן טעימות בטירוף – מתקתקות בזכות התירס ורכות מאד. זוהי ארוחת צהריים מושלמת לילדים ולמבוגרים!

titlecorn

את התירס אפשר להשאיר שלם, אבל אני בחרתי לטחון את חלקו, כדי שיוסיף למרקם הרך ולמתיקות.
אם אין ברשותכם בלנדר- בהחלט אפשר להשאירו שלם בתערובת.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק כרובית תפוחים וקארי

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.
השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר.

עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג.

13snow

שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.
הוא הקדים והפתיע את כולם.

אני לא יודעת אם זה מנגנון ההכחשה שהיה חזק ממני, אבל באותו יום שלג יצאתי בבוקר עם סניקרס.
השמיים היו בהירים, והתחזית בישרה על שלג קל. אמרתי לעצמי- כמה שלג כבר יכול להיות?…
בעודי יושבת בעבודה וחושבת לעצמי מתי הזמן הכי טוב לצאת ולתפוס את הרכבת חזרה, הבנתי שהסניקרס היו בחירה לא טובה בלשון המעטה.

snow

שלג חזק וסמיך החל לרדת, צובע את האוויר במסך לבן.
מיהרתי לצאת הביתה לאסוף את הקטנה שלי מהגן, בצעדים מהירים ונחושים הגעתי לתחנת הסאבווי.
הנסיעה ארכה כחצי שעה, וכשעליתי במדרגות התחנה בשכונה, הופתעתי.

שמיכת שלג לבנה וטהורה כיסתה את כל הכבישים והמדרכות.
כנראה שהשלג הזה הפתיע את כולם בעוצמתו, כיוון שהמפלסות טרם עשו את עבודתן, והכביש היה עמוס לעייפה בשכבת שלג עבה שנערמה לה.
בעודי מדשדשת בשכבה הלבנה כשיצאתי מהסבווי עם נעלי הבד שלי, ייחלתי למזחלת (או מונית).

12snow

אבל לא היה לי אכפת,

כי המראה הזה עדיין לא נמאס עלי – הלובן הטהור, הנקי והשקט.
אחרי שיורד שלג – אפילו אם זה אמצע היום וכל האנשים כבר ממהרים ללכת הביתה, ובדרך כלל יש המולת אחר צוהוריים שכזו, יש שקט מיוחד שעושה לי נעים בלב.
שקט כזה, שמאפשר לשמוע את הפתיתים הצחורים נוגעים בקרקע, או במעיל.

מפה לשם, אספתי את הקטנה, מיהרתי הביתה וחלצתי רגליים רטובות.
ועכשיו הייתי חייבת להכין מרק כדי להתחמם.

Caulititlehebrew

המרק הזה הוא לא עוד מרק כרובית פשוט.
הוא טעים, מיוחד בטעמו, מפתיע ועשיר מאד, על אף שהוא לא מכיל טיפת שמנת.
זהו מרק חגיגי שיכול לקשט את שולחן השבת שלכם, או לשמש כארוחת צהריים או ערב קלילה במהלך השבוע.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

ספגטי פומודורו אדום בסיר אחד

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו,
של ביקור מולדת.
בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ.

בית.
הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה.

beach

הביקור כלל-
חיבוקים עם האחיינים שלי,
זמן איכות עם האחיות שלי,
קפה ועיתון של בוקר עם ההורים שלי,
חגיגת יום הולדת לאמא,
פגישות חטופות (אך איכותיות) עם חברות ילדות,
אוכל טוב(!!!) ברחוב בתל אביב וכמה מסעדות,
זמן לבד (לבד! בלי ילדות!),
שינה במיטת ילדותי,
קצת קניות של בגדים שאפשר ״רק בארץ״,

וים.
הו, כמה שהתגעגעתי לים.

title

הנשמה מתודלקת, אבל הגעגוע כבר צורב.
כמה ימים מרוכזים של זמן משפחה, חברות ואוויר של ארץ.

״נו, מתי אתם כבר חוזרים?״ שואלת אותי אחיינית שלי, ללא כחל וסרק בגעגוע לא מבוייש.
״בקרוב״, אני עונה לה, נושקת את ראשה הרך והלב שלי דומע.

חמישה ימים טסו במהירות האור, אבל הרגישו גם כמו עולם ומלואו.
החצי שלי שרד בגבורה ימים מלאים עם שתי הקטנות, והלב שלי התרחב עוד קצת רק מזה.
בינתיים הספקתי כבר לחזור ואני מרגישה כאילו מעולם לא עזבתי.

10eating

טרם הנסיעה מילאתי את המקרר בכל טוב.
כמו בלבוסטה, ״העמדתי סירים״ ומילאתי את המקרר קופסאות על קופסאות של אוכל טעים.

לפני שהכנתי את כל האוכל אמר לי החצי :
״תני לי את המתכון לספגטי האדום הטעים, כדי שאוכל להכין ארוחה טובה בצי׳ק צ׳ק״.
הספגטי ״האדום הטעים״ הוא ארוחה פלאית של פסטה שמבשלים בבת אחת בסיר אחד, בלי בישול מקדים של הפסטה, פשוט שמים את כל המרכיבים יחדיו בסיר.
4 דקות עבודה נטו (7 אם אתם איטיים במיוחד), 20 דקות של בישול בסיר ויש לכם ארוחה נעימה, טעימה ומפנקת.
אין ילד שלא יזלול אותה, וגם המבוגרים מלקקים אצבעות.

3basil

זוהי ארוחת הצהריים המושלמת לילדים החוזרים רעבים מהגן או מבית הספר,
או ארוחת הערב המושלמת אם רוצים להשקיע בארוחה קצת אחרת ולצאת ממעגל ה-״חביתה-סלט-ירקות-קוטג׳״ אבל אין ממש זמן או כוח להכין משהו.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

ארוחת סלט איטלקי

״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״
בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב.

במילים אחרות- איך תרצי את הקפה שלך- שרוף קצת או שרוף מאד?

6arugula

תקראו לי פיינשמקרית, פלצנית או אנינת טעם. לא אכפת לי.
הרצון והצורך בקפה טוב כאן בניו יורק הוא מתמשך וידוע ומציאת בית קפה טוב שוות ערך למציאת פנינה.

לפני כמה חודשים, בשיטוטי בוקר עם הקטנה שלי בעגלה מצאתי בית קפה מ ו ש ל ם.

3tomatoes

עם קפה- בדיוק כמו שאני אוהבת.
אספרסו חזק, אבל לא חמוץ.
עם חלב מוקצף, אבל לא שרוף, ולא המון.

5arugula

המקום- ממש חור בקיר.
הבעלים- איטלקי.
פותח וסוגר את המקום מתי שמתחשק לו.
יוצא לחופשה באיטליה פעם בכמה חודשים ומביא עימו חזרה חומרי גלם טובים.
והוא מכין אוכל – נדיר.

18salad

מעבר לקפה הטוב והעוגיות השוות מעשה ידיו (עליהן עוד ידובר), הוא מכין מנות פסטה פשוטות וטובות, סלטים נהדרים ומאפים איטלקיים.

אבל אחת המנות שהשאירה עלי חותם שם, היא דווקא סלט הכי פשוט שיש.
הסלט נקרא ״Regina Salad״, וכששאלתי מי היא רג׳ינה, נעניתי שהיא דודתו שנהגה להכין את הסלט הזה עבורו.
אין כאן שום טריקים, חוץ מלהשתמש בחומרים טובים וטריים.

saladhebrew

אחרי החגים כבר כאן, וזה בדיוק הזמן לאכול משהו רגוע, מזין וטוב.

להמשיך לקרוא

מג׳דרה בסיר אחד

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.
לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.
ומאז- אני כאובה, נייחת אבל משתדלת להיות מחויכת (כפי שהיטיב לומר החצי שלי).

הפוסט הזה נולד לאחר תקופה של אפיית עוגות מתמשכת.
״בובה, זה בעייתי״
אמר לי החצי.
״כן, אתה צודק. אבל מה אני יכולה לעשות? זה מרגיע אותי״.
עניתי.

title1

כשהריפוי בעיסוק שלך הוא אפייה – יש בעייתיות מסויימת בעניין, והחצי שלי התייחס לפיל שבחדר.
הוא צודק.
אורח החיים של שנינו תפס טוויסט פחות טוב בזמן האחרון- מעט שעות שינה (מישהו אמר תינוקת?), בקושי עושים ספורט (מישהו אמר תינוקת?) וארוחות פחות מסודרות (כן, הבנתם. תינוקת).

לכן, אני קצת מנסה להגמל מהרגלים ישנים כמו ״מכינים עוגה לסופ״ש״ או ״משעמם אחרי הגן, אז בואי נכין עוגיות״, ויותר מנסה להכין אוכל של ממש.

title

המג׳דרה הזו תפקדה כארוחת צהריים מושלמת כבר כמה שבועות ברציפות.
יום אחד בשעת צהריים מאוחרת,
הרעב כבר קרקר, אבל המקרר היה ריק.
למזלי, במזווה נחו להם בנחת עדשים ואורז והחלטתי להכין קלסיקה נושנה – מג׳דרה.

spices2

כשבני הבית אוכלים מג׳דרה, הלב שלי רגוע – משהו במנה הזו עושה פשוט טוב. זו ארוחה שלמה ובריאה, מלאה בחלבון מן הצומח, והנשמה שלי נושמת לרווחה.
להכנת המג׳דרה הזו לא תצטרכו לבשל עדשים ואורז בנפרד. אפשר לבשל אותם יחדיו בסיר אחד, רק חשוב להקפיד על כמויות המים וסדר הכנסת המרכיבים.

אני מרותקת לספה בשבועות הקרובים, וכל הפעילות היצירתית שלי מסתכמת בלצלם את שמי השכונה מהחלון.
ומכיוון שלא אני היא זו שעושה את הבישולים בבית עכשיו, אסכם בלומר שהמתכון הזה פשוט מאין כמותו –
יעיד על כך החצי שלי, שעקב אחר הוראות המתכון בפירוט ובדיוק, ויצאה לו מג׳דרה פשוט מ-ו-ש-ל-מ-ת.

sky1

צורת ההגשה היא זו שהופכת את המנה לארוחה שלמה ומהממת –
קצת יוגורט, סלט קצוץ ובצל מקורמל (אל תעיזו לוותר עליו!), ואתם מסודרים.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מאפה פילו וכרישה

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים.
כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה.
היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו על כתפינו״, ואת מזמורי החג אני שרה איתה.

flowers

כשחיים בארץ זרה, אני לא מדליקה טלויזיה ורואה פרסומות ל״מיקס עוגת גבינה״, או פרסומות למסקרפונה, שמנת, ריקוטה ואחיותיה, והמאפיות כאן לא מזכירות את בואו של החג שפותח את הקיץ.

cutpie

כשחיים בארץ זרה, לוח השנה היהודי תופס אותי ככה באמצע שום מקום.
ומהסתכלות על הלוח השנה, פתאום קלטתי ששבועות ממש מעבר לפינה.

title1

שבועות יוצא השנה בסוף השבוע, עובדה מבורכת, היות ונהיה בחופש גם כך ולא צריך לפנות זמן מיוחד.
נחגוג את אחד החגים הכי כיפים בשנה באווירת קיץ, עם חברים, שמש (וקצת) אלכוהול.

tree

מאפה הפילו הנהדר הזה הולך להיות על שולחן החג שלי, ואני מאמינה שהוא יהיה גם החבר הכי טוב שלכם.
כרישה מתקתקה, בצק פילו מתפצפץ בפה – תענוג צרוף, ארוחה שלמה, קלילה ומשביעה.
*פססססט! יש גם הוראות איך להכין את אותו מאפה בצורת שבלול. חכו לסוף המתכון!*

swirlbaked2

שנתחיל?

-כמה דברים חשובים במתכון-

להמשיך לקרוא

מרק בצ׳יק צ׳ק של בטטה / דלורית צלויה ושאלוטס

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״.
בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי.
אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות.

עונת המרקים החלה כאן רשמית, ״והעונה הכתומה״ בכלל בשיאה.
אין חנות שלא מקושטת עם דלעות בחלון הראווה, מזכירה לכל עובר אורח שהסתיו כבר כאן.

title2

אז אמנם בארץ עוד חם, ורק בערב מוציאים את הגרביים כדי לחמם את כפות הרגליים.
אבל ציפור לחשה לי שמגיע גשם בקרוב, ואין כמו מרק טעים ומהיר כדי להתחמם ולהעמיד פנים שהחורף כבר כאן.

את המרק הזה טעמתי לראשונה בארוחת ״Thanksgiving״ אצל חברים לפני שנתיים.
כל-כך הופתעתי מקלות ההכנה, שעמדה בניגוד מוחלט לעומק הטעמים של התוצאה הסופית, שהחלטתי שהוא ראוי לפרסום.
המתכון המקורי הוכן עם בטטות, אבל ניסיתי גם עם דלורית ויצא מעולה.

bowl closeup

ואולי זה הזמן לחשוף שאני כבר לא ממש יכולה לעמוד שעות רבות במטבח, כי יש לי בטן גדולה ומסורבלת שמקשה עלי את העמידה מול הכיריים. חודש תשיעי זה לא פיקניק, ואני מנסה למצוא קיצורי דרך במטבח בכל דרך אפשרית…
המרק הזה היווה ארוחת צהריים ראויה בימים האחרונים, במינימום זמן ומאמץ – וכל בני הבית נהנו ממנו.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים –

להמשיך לקרוא

זוקיני בשידור חי – סלט זוקיני טרי, משהו משהו!

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות.

בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם.
האינסטינקט הראשוני שלי רצה לומר- ״אל תאכלי! זה לא מבושל!״ אבל החלטתי לזרום אתה, ולראות את התגובה שלה. היא אכלה עוד קישוא טרי, ועוד אחד, ועוד אחד. ונדמה שההתלהבות לא נחלשה.

title zucchini

״נו, מה את אומרת על זה?״ שאלתי אותה,
״זה מלפפון מיוחד מאד אמא. יש לו טעם שונה״ פסקה הקטנה בתשובה שהותירה אותי פעורת פה.

שיא הקיץ עכשיו. מאה אלף אחוזי לחות.
מי בכלל רוצה להיות ליד הכיריים?
הסלט הבא הוא הוכחה ניצחת לכך שבשביל ארוחה לא צריך להיות ליד האש.

oregano

ההשראה לסלט הזה הגיעה מהביקור האחרון שלי בארץ.
נפגשתי לצהריים עם אמא שלי ואחותי במסעדת ״האחים״ באבן גבירול והזמנו סלט קישואים טריים כמנת פתיחה.
שם הוא מוגש עם משמשים מיובשים, וב״אחים״ משתמשים בקישואים ולא בזוקיני, והתיבול בכלל אחר…
בכל אופן, הסלט הזה הותיר אותי נפעמת.
מהמנות האלו שנשארות אתי אחר כך כל היום, וגם גורמות לי לחשוב עליהן בלילה. אז החלטתי לנסות גרסא משלי.

היום בבלוג- סלט זוקיני טרי עם נקטרינות פשוט מושלם, שאי אפשר להפסיק לאכול.
הוא חמוץ, ומתקתק, ובעל טעמים עזים נהדרים של קיץ.
והכי חשוב- בלי דקה אחת של לעמוד ליד הכיריים!

lemon
שנתחיל?

להמשיך לקרוא