ארכיון הקטגוריה: ארוחות קלילות

התוספת שתופסת

השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה).

החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת שזה לא תירוץ, אבל בחיי, שלא היתה לי דקה לעצמי בשלושת השבועות האחרונים.

בין התקף זעם להתקף זעם (של הקטנה של הבית, לא שלי), הבנתי שה-י-ו-ם אני כותבת עוד פוסט. ויהי מה.
״היום״ הפך למחר, ו״מחר״ הפך למחרתיים. כי בסוף כל יום, כל שעשיתי הוא רק להכנס למיטה, להניח ראש על הכרית ולצלול לשינה עמוקה.

title

וברגעי הנים-לא-נים (שם תמיד מתרוצצות כל המחשבות, ואני חושבת כמה חבל שאין אפליקציה שרושמת את כל זה), עלה בראשי המתכון הזה שרציתי לשתף כבר זמן מה.
יום למחרת כבר הכנתי אותו לגברת הראשונה של הבית (לא, לא אני) והבנתי שוב עד כמה הוא מוצלח.
טבעות בצל אפויות עם ציפוי פטנט מיוחד וטעים שלא ישאירו אתכם אדישים. מתאים כנשנוש או כתוספת.

מוכנים?

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים

מהו סוד הפריכות? קורנפלקס (הצהוב הרגיל) ונייר אפייה הם אלו שיתנו לטבעות הבצל האלו את ״הקראנצ׳״ בנגיסה.
אם תשתמשו רק בפירורי לחם, טבעות הבצל לא יצאו פריכות, אלא נבולות ורכות.
את נייר האפייה משמנים קלות בשמן זית לפני הכנסת טבעות הבצל לאפייה, מה שמבטיח פריכות נהדרת.
תיבול הבלילה– אני אוהבת מאוד את טעם הפפריקה המעושנת. אפשר גם להשתמש בפפריקה רגילה אם לא אוהבים.
נמנעים מגלוטן? אין בעיה להחליף את פירורי הלחם בקמח תירס או עוד קורנפלקס (מוכרים כיום קורנפלקס נטול גלוטן בסופרים).

baked2

להמשיך לקרוא

זהב כתום

הזמן הזה בשנה.
כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול.
כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה.

הזמן הזה בשנה.
שפתאום מבינים שהשנה אוטוטו נגמרת.
נוחתת עלי ההבנה שאנחנו אוטוטו נוסעים מפה, להרפתקה חדשה והלב כבד לי מהתרגשות ופחד.

tusikim

הזמן הזה בשנה- שכל השווקים והירקנים מתמלאים בבת אחת בהמון פירות של קיץ.
האבטיח עדיין נורא יקר, אבל כבר אין שסק.

הזמן הזה, הקצר הזה, בו הקיץ נעים ומלטף. אוטוטו זה נגמר ויגיע החום הגדול.
החול בים עדיין לא רותח, הימים כבר ארוכים, וחם ונעים.

ב-ד-י-ו-ק  עכשיו הם מגיעים, המשמשים.
הם קצת מפונקים. מגיעים רק לגיחה קצרצרה.
הקיץ החם והכבד לא יאה להם, הם נהנים ממגע הקיץ הקליל של מאי-יוני… ו…. נעלמים להם.
עד שנה הבאה.

title

כל שנה בזמן הזה אמא שלי מכינה אינספור עוגות משמשים (מתכון כאן), והחצי שלי זולל אותן בהנאה צרופה.
כל שנה, אני קונה כמויות של משמשים שלא יביישו את אספן הגוגואים הכי מפואר, אני חושבת לעצמי-
״מהר, לפני שייגמר, מקסימום נכין ריבה״.

הפעם החלטתי להתפנק עם סלט מרענן, שיכול לתפקד כארוחה בפני עצמו (אם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם).
הוא גם יכול להוות תוספת לארוחת שישי חגיגית, או תוספת למנה העיקרית בארוחת צהריים או ערב שגרתית.

סלט אורוגולה עם משמשים צלויים ופסטו נענע.
המשמשים מקבלים צריבה ממחבת לוהט, שמוציאה מהם את כל המתיקות והטעם העז שבהם.
לזה משתדך פסטו נענע מרענן ולימוני, עם קצת גבינת מוצרלה טרייה ושקדים. ממממממ….

salad serving3

להמשיך לקרוא

ישן חדש

לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק.
לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג.

המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה באמת קטנה, ורק התחילה לאכול אוכל של גדולים.
שנה שעברה הוא פורסם בשתי גרסאות- מלוחה, ומתוקה.
הפעם, החלטתי ללכת על הגרסא המתוקה, המתכון והפוסט עברו מתיחת פנים קטנה ומקצה שיפורים קל.
(שיטת הכנת המלית שופרה קצת, שיטת הגלגול השתכללה והייתי צריכה תירוץ להכין סרטון למתכון).

לכבוד שבועות- פוסט ״ישן-חדש״ חגיגי, עם קליפ קצרצר להמחשה.
אומנם כבר פרסמתי מתכון לשבועות, אבל הרי בלינצ׳ס זו קלאסיקה, ואי אפשר לעבור את החג בלעדיו.

אם תרצו עוד פירוט ותמונות נוספות של אופן ההכנה והטיגון, תוכלו להציץ כאן במתכון של שנה שעברה בגרסתו המלוחה והמתוקה.

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:
מחבת- חשוב להשתמש במחבת Non stick או טפלון, אחרת הבלינצ'ס ידבקו ויתחרבשו.
דבר נוסף שחשוב הוא גודל המחבת. לא מומלץ להשתמש במחבת גדולה (קוטר 20 ס"מ ומעלה), כיוון שיותר קל להפוך את הבלינצ׳ס במחבת קטנה.
מלית- מומלץ לסנן את הגבינה בחיתול בד כחצי שעה לפני ערבובה עם הסוכר. אם לא נסנן, המלית תצא דלילה מדי.

מה צריך? (מתכון לכ-20 בלינצ'סים דקים)

לבלינצ'ס-
3/4 כוס (180 מ"ל) חלב
2 ביצים
1 כף סוכר
1 כף שמן
1/2 כוס (70 גרם) קמח
חמאה לשימון המחבת/ ספריי שמן

למלית גבינה-
500 גרם גבינה לבנה 5% (2 גביעים)
2 כפות (כ- 30 גרם) סוכר
מקל ווניל או שקית סוכר וניל
כף שטוחה קורנפלור

מה עושים?

1. מניחים את הגבינה בחיתול בד בתוך מסננת מעל לקערה ומסננים את הגבינה כ-20 דקות.
2. טורפים את הביצים, השמן, הסוכר והחלב בקערה.
2.מוסיפים את הקמח וטורפים היטב עד שאין גושים. מעבירים את הבלילה לכד מזיגה (זו הדרך הכי נוחה לטגן את הבלינצ׳ס).
3. מחממים מחבת non stick ומשמנים במעט חמאה או ספריי שמן.
4. מוזגים כמות של 2 כפות מדידה למחבת ומסובבים אותה על צידיה עד שהבלילה מכסה את כל פני המחבת. הופכים את הבלינצ'י לצד השני לכמה שניות בלבד ומוציאים לצלחת. כך מטגנים את כל הבלילה. עורמים בערימה את הבלינצ'ס.
5. ממלאים כל עלה במלית ומגלגלים (כמו בסרטון).

++ חג שמח ++

pile2

 

שוטי, שוטי סירתי

שישי אחר הצהריים.
הבית של סבא וסבתא שלי.

table

כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש השולחן וסבתא שרה מתרוצצת. בנות הדודות שלי, אחיותי ואני מחכות בציפיה למטעמים שסבתא שלי תוציא לשולחן.

״כמה סירות אתה רוצה? ואת?״

מתחיל משחק במשפחה- מי אכל יותר ״סירות״, ומי הספיק לגנוב עוד אחת לפני שהוגשה לשולחן (אותו משחק שמשחקים גם בפסח עם קציצות הפרסה הנהדרות).  סבתא שלי תמיד נזפה במי שגנב אחת לפני שהתיישב, אבל עמוק בלב שמחה על כך שכולנו נהנים כל-כך מהאוכל שהכינה.

title

״הפעם בלי סלטים, שרה!״ היו אומרות לה אימי ודודתי.
סבתא שלי היתה עורכת שולחן עם המוני מיני סלטים- סלט קישואים, סלט קליפות(!) קישואים, סלט כרובית,
סלט חצילים, סלט ביצים, סלט אבוקדו ועוד ועוד ועוד… (לכל אחד מאלה מגיע פוסט משלו. פרוייקט עתידי בקרוב).
כולנו אכלנו, ״ורק טעמנו״ מכל סלט, ואז כשהוגש האוכל למנה העיקרית, כולם כבר היו כל-כך מלאים, כך שלא יכלו להכניס עוד ביס.

התמונה הזו חקוקה בראשי, למרות שהתרחשה לפני כבר יותר מעשרים שנה.
סבתא שלי כבר לא מבשלת. זה עצוב.
אבל אני כל הזמן אוספת עוד ועוד מתכונים מפיה. אוספת- ומנסה.
הם לא כתובים, אלא יוצאים מהפה שלה כמו שירה. כמו מישהו שלא למד בעל-פה, אלא התנסה וטעם מלוא החוויה.

serving

את ״הסירות״ של סבתא שלי אכלנו בכל ארוחת שישי כמעט, לא רק בשבועות.
אבל בשבועות- היא הכינה תמיד כמות כפולה וגם אם מישהו ״גנב״ כמה לפני שהספיק להתיישב ליד השולחן, תמיד היה מספיק לכולם.

לרגל שבועות, אבל לא רק – סירות חצילים ממולאות גבינה.
תענוג לחיך שפורט לי על מיתר הגעגוע.

eggplants

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

סיבה למסיבה

כשהיינו קטנים ימי הולדת וחגיגות היו אחידים- חיבוקי בלונים, נשיפה על צמר גפן, נר בבקבוק וחבילה עוברת.
בסוף החגיגה, כל אחד היה יוצא עם שקית הפתעה צנועה הביתה מאושר עד הגג.

היום- כבר שמו לזה תווית של מסיבת נושא וקראו לזה ״מסיבת יומולדת כמו פעם״.

title

 

ואם לילדים מותר- אז גם אני רוצה.
כמה שאני אוהבת מסיבות נושא!

אין סיבה יותר טובה למסיבה מאשר יום-הולדת, והמשפחה שלי התברכה באביב מלא בכאלה.
מכיוון שכבר חמים ונעים, אנחנו מוצאים את עצמנו משתלטים להורים של החצי שלי על הגג ועושים הרבה (הרבה) ״עלהאש״ כפי שהוא נקרא בז׳רגון המקומי.

colorful

כל ימי ההולדת הללו נופלים גם ככה על תקופה עמוסה ב״עלהאשים״ (יום עצמאות, וזה..), ולכן אני אוהבת לגוון את הרפרטואר מדי פעם מ-שישליק-קבב-נקניקיה ולעשות גם מהמנגל של יום העצמאות… איך לא… מסיבת נושא!

אין כמו האוכל המקסיקני שיתאים ככפפה ליד ביום העצמאות שלנו.
חזה עוף במרינדה מתקתקה יהיה חבוק בטורטיה שקיבלה קצת עשן מהגריל, לכל זה ישתדך גואקמולה חמצמץ
ובל נשכח- מרגריטה ביד.

Mexico- הנה אנחנו באים.

tortia2

להמשיך לקרוא

חזל״ש

אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים?
שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה שלי שנתנה קפיצה של שד טזמני בזמן האחרון, וזמן איכות של ממש עם החצי השני שלי.

feet

רגע לפני שהתנפלו עלי עם דלי וכף…

עליתי על העניין הזה של ״החופש״ מתישהו בחופשת לידה (מי קרא לזה ״חופשת״ לידה, תזכירו לי?)
נזכרתי שוב מה זה חופש עם ילדים, אבל כמה שנהניתי. כמה שנהניתי.
אומנם חופשה של בטן גב לא תהיה לי כבר, אבל זכיתי שוב לשחק בחול כמו שרק ילד יכול, זכיתי לחיבוקים ונישוקים מיצור קטן ואוהב, קיבלתי שריטות ומכות כמו ילד וישנתי כמו שרק מישהו שעבר יום עם חוויות כאלה יכול לישון.

בשבת בערב אפילו התחלתי להרגיש שריר קטן של געגוע, מן שביב קטן של ״מה אני אעשה מחר כל היום בלי המשפחה?״

אל דאגה, היום מילא את עצמו מיד.
בכתיבה, במשימות, במיליון דברים שנדחקו הצידה במהלך ״החופש״.

title zucchini

חשבתי לעצמי- הדבר המתאים ביותר לכתוב היום הוא מתכון פשוט. כזה שמתאים לחזרה לשגרה.
היום- חזרה למקורות הפשוטים והטובים. פשטידת קישואים הכי קלה שיש, כזו שמכינים גם אם יש רק שאריות במקרר.
ילדים ומבוגרים ישתגעו עליה, היא טעימה ממש ולא דורשת שום מצרכים מיוחדים.
שיהיה לכולנו שבוע רגוע, נעים וטעים.

להמשיך לקרוא

קארי אקספרס

הימים מתחממים.
כבר לא קר לי בקצות האצבעות.

flower

האדניות שלי התאוששו מסערות החורף וסופסוף פורחות.
אור עד מאוחר! איזה כיף.
וממש עוד מעט כבר יהיה אפשר ללכת לים… אוטוטו.

הקטנה שלי מפטפטת- ״שמש״, ״ים״, ״שמיים״, ״עננים״.
או שמלמדים אותם בגן אוצר מילים של אביב וקיץ, או שהיא חשה את אמא שלה שנרגשת לעבר העונה המתחלפת.

הימים עוברים, חולפים, רצים.
אני עסוקה כל כך- בלתכנן, לכתוב, לבשל, לאפות, לנסות.
אני עובדת בימים אלו על סדנת בישול חדשה וכיפית (פרטים בהמשך…).
ובעודי אוספת מתכונים לסדנה המתפתחת שקורמת עור וגידים בימים אלו ממש, אני שמה לב שמזמן לא היה פה מתכון פשוט, נגיש, מהיר כזה, לסתם תבשיל לאמצע או סוף שבוע.
תבשיל כזה שלא צריך הרבה זמן בשבילו, ובסופו יוצא מן- וואו!

title

אז זה לא סוד שאני מתה על המטבח האסייתי, על כל טעמיו, ניחוחותיו וצבעיו.
אבל, לא לכולם יש מזווה של חנות אסייתית בבית, ולכן המתכון הבא מושתת על מרכיבים שאפשר למצוא בכל סופר.
טופו קארי צהוב, מיקס בין הודו לתאילנד, מעין מיש-מש כזה.

והכי חשוב- מהיר! מהיר! וטעיייים.

להמשיך לקרוא

גרנולה בתחפושת מנוקדת

אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן.
מודה באשמה.

שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד מיני בצקים אני מסוגלת לאכול כל היום.
אבל אוזני המן? לא. לא משנה איזה מילוי יהיה להן.

אבל פורים! ומסורת זו מסורת.
זהו ה-חודש למוכרי התבלינים, זה החודש בו הם מוכרים הכי הרבה פרג, ואם נזכרים מאוחר מדי, יתכן שאפילו לא יהיה פרג על מדפי הסופר.
אז הצטרפתי לחגיגת הפרג המתמשכת, והחלטתי לצרף גרנולה ״מנוקדת״ לארכיון המתכונים של האתר.
גרנולה ביתית נשמעת נורא מתוחכמת, אבל היא מאוד פשוטה להכנה – יותר פשוטה מכל עוגה בחושה.

Granola title

גרנולה ביסודה מורכבת משיבולת שועל.
ישנם מתכונים שמשתמשים בשיבולת שועל גסה, אני דווקא אוהבת להשתמש בסוג מהיר ההכנה, זה שמכינים ממנו דייסה. אבל בעיקרון אפשר להשתמש בכל סוג שתרצו.
מי שלא אוהב פרג- אפשר בהחלט לוותר עליו ולשים במקומו כל דבר אחר שאוהבים (קוקוס טחון, שקדים או פשוט עוד שיבולת שועל).

hazelnuts

אם כבר בפורים עסקינן- כל סוגי הגרנולות הקנויות מתחפשות לאוכל בריאות, כשלמעשה מדובר בחטיף לכל דבר.
כמעט כל הגרנולות הקנויות מכילות תועפות של סוכר, שפשוט אין בו צורך.
בגרנולה המנוקדת הזו יש מעט מאוד סילאן ומעט רסק תפוחים ללא סוכר, על מנת להחליף את כמויות הסוכר הלא הגיוניות שמכניסים בגרנולה התעשייתית הנמכרת בסופר. והטעם? יותר טעים מכל גרנולה שתקנו בסופר. מבטיחה.

granola

מוכנים?
קדימה, למטבח.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

דוכן פלאפל בבית

יש אנשים שהחולשה שלהם היא מקדונלדס (יש לי אחד כזה בבית), יש אנשים שלא יכולים לעמוד בפני נקניקיות.
אני? אני פשוט לא עומדת בפני פלאפל. אוף… אני כל-כך אוהבת פלאפל.
רק שכל פעם שאני "נשברת" ומסיימת מנה בליקוק שפתיים, היא נשארת איתי כל היום. אני מרגישה אותה בכל מילה שיוצאת לי מהפה, בכל התכופפות קטנה, בקיצור- זה אוכל כבד משהו.

Titlefalafel

פלאפל ביסודו מורכב ממרכיבים נהדרים- בריאים ומזינים, אז מדוע הוא לא נתפס ככזה?
שיטת הבישול היא זו שהופכת אותו לכל-כך לא בריא (טיגון בשמן עמוק, עם תחלופה לא מי יודע מה… בקיצור- תועפות של שומן רווי ורדיקלים חופשיים* ראו פינת "סקרנל" למטה).
בשל מזג האוויר הקיצי שהחליט להתארח אצלנו השבוע, החלטתי לעשות מעשה ולהפוך את הפלאפל לנגיש גם בבית.
אה! וגם בריא!
כדי שגם תכינו אותו (ולא רק תקראו את המתכון ותסתכלו על התמונות), אין כאן שום צורך בהשריית קטניות ממושכת. משתמשים בגרגרי חומוס מ… קופסת שימורים! נכון!
(למי שרוצה ממש להשקיע אפשר גם להשרות חומוס יבש- הסבר בהמשך).
מתקבלת ארוחה מזינה, בריאה, קלילה ו… כמובן מתאימה לפעוטות וילדים.
מי שרוצה, אפשר אפילו להפוך את כל ההכנה להפעלה נחמדה ליום גשום עם הילדודס.

pita2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

קיש מלכותי (עם כלי אחד לשטוף)

בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי.
פתאום סוף שבוע.

flowers

הימים שלי עמוסים. בטוב.

היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את הקפה של הבוקר, לא?…

לפני רגע היתה לי תינוקת, פתאום עכשיו יש לי ילדה- שמדברת ומפטפטת, ועם כל מילה שלה שיוצאת מהפה הלב שלי גדל עוד קצת.. וגם קצת מתפורר.

scallions cut

יום רודף יום, ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מבקשת בקשה קטנה בלילה לפני השינה- הלוואי, הלוואי והיו עוד כמה שעות ביממה.. אוף, כמה דברים שאני רוצה לעשות, ולא מספיקה.

נו טוב, אז צעד צעד. דבר דבר.
גם זה יחכה למחר.

ואז אני קולטת שכבר חמישי, ולא כתבתי עוד השבוע. חייבת להספיק לכתוב משהו לסוף השבוע!

אני חבה את הפוסט הזה לאחותי הקטנה (שהיא בכלל כבר לא קטנה, אבל תמיד תהיה בליבי כך…) שאמרה לי-
״מיכ, אין מספיק מאפים בבלוג!״
וכשאחותי מעירה, בדרך כלל זה נכון, ואני תמיד לוקחת את הערותיה בכובד ראש…
ואכן, לא כשמו הוא- ״מיכל אופה עוגה״, עברתי על ארכיון המתכונים ונוכחתי לדעת שהיא צודקת.
מי מכם קוראיי הותיקים, מכירים אותי כבר ויודעים שמאפים הם אהבתי הראשונה (נו, אחרי עלמה ונועם), אבל לא לשם כך התכנסנו לבלוג…
מה שבאמת הייתי רוצה- שהבלוג הזה יגרום  לכווווולם לבשל יותר, קצת יותר, ויהפכו את החוויה למשפחתית ונהדרת.
ולמי שממש לא רוצה להתעסק, או להתלכלך, או לעשות הרבה כלים- הגעתם למקום הנכון.

quiche title

אז אוחתה אהובה שלי, היום בבלוג- קיש מלכותי, במיוחד בשבילך.
הקיש הזה הוא מיוחד, כי צריך עבורו רק כלי אחד להכנה (גם הבצק, גם המלית- בסיר אחד!)
הוא מושלם לסופ״ש (לאירוח, או סתם לארוחה קלילה וכיפית), עם בצק שלא צריך להתעסק איתו בכלל (שום קירור, שום רידוד- נשבעת, המתכון ממש מביך מרוב קלות), ויש לכם כלי אחד לשטוף בסוף התהליך! (נו טוב, 2- כולל כף לערבוב).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא