ארכיון חודשי: אפריל 2014

אביב. כבר כאן

"אולי נצא" שואל אותי זוגי, נועם.
"מה נצא, לאכול? שוב?" אני עונה. "רק ארוחות כל החג הזה, אוווף".
ובעודי מתלבטת ביני לבין עצמי אם אני מוכנה לעוד סרייה של מנות שיכנסו לבטן שלי, אני אומרת: "עזוב לצאת. יש לי רעיון יותר טוב". וכך נולד לו ערב של צפייה בסרט טוב ושכרות מתונה בזכות הקוקטייל הכה מרענן הזה: cocktail כשהייתי אחרי צבא, אחד החלומות הלא ממומשים שלי היה להיות ברמנית. לא סתם כזו שמכינה קפה, ברמנית, ברמנית. שמוזגת את האלכוהול מהגובה, ולא מודדת בכוסיות מדידה את האלכוהול בכל קוקטייל. מדי פעם אני מגשימה את החלום הזה בבית.

כמה טיפים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

ריבה בריא-בוע!

איך אני אוהבת מתישהו בתחילת הקיץ, כשאני ממש (אבל ממש) מתגעגעת לתותים (בואו נודה בזה, זה הפרי היחיד שהוא למעשה קינוח!)- פשוט לגשת למקרר, לפתוח צנצנת קרירה של הריבה המופלאה הזו ולקחת כפית הישר לתוך הפה! אני עוצמת עיניים… ונזכרת בגעגעועים בריח של גשם.

riba

הריבה למעשה נולדה כשיטת שימור לפירות.
בסוף הקיץ מיהרו כולם ללקט את פירות היער המופלאים (אוכמניות, פטל ובני דודיהם). הפירות בדרך כלל בושלו בכמות עצומה של סוכר (יחס סוכר : פרי של 1:1 ואף יותר לטובת הסוכר). לאחר הבישול נולדו המוני צנצנות מופלאות מלאות בניחוחות וטעמים של קיץ, וכל מי שרק רצה יכל לפתוח צנצנת של הפרי האהוב עליו, לעצום עיניים ולנסות להיזכר בקרני שמש מלטפות כשבחוץ קר ומושלג. כמות הסוכר הגבוהה מנעה למעשה את ריקבון הפירות (רוב החיידקים אינם מסוגלים לשרוד בסביבה בה יותר מ- 35% סוכר). הבישול הממושך וכמות הסוכר הגבוהה אומנם האריך מאוד את חיי המדף של הריבה, אך הטעם המקורי של הפרי טושטש מאוד.

להמשיך לקרוא