ארכיון חודשי: אוקטובר 2014

מרק כפתור (או- מרק בצל ליום סגריר)

טיפה אחת של גשם ומיד יש לי חשק למרק.
במוחי אני צוללת לזיכרונות ילדות על "מרק כפתור", על סיפורים מפי אבי היקר, על ימים גשומים מול "פרפר נחמד".
עד גיל 8 הייתי בטוחה באמת (באמת!!!) שהמרק הכי טעים בעולם עשוי מ…כפתור! בלבד!
אבא שלי תמיד סיפר לנו את הסיפור שמקורו בפרק של "פרפר נחמד", על מרק שעשוי מכפתור אחד בלבד.
פעם אחת שפקפקתי באמינותו של הסיפור (מרק מכפתור?? נו באמת..), אבא שלי טרח, לקח אותנו לסופר לקנות מצרכים ו..כפתורים.. וממש הכנו מרק כפתור בבית!
הייתי בערך בת 5, ולקח לי עוד כמה שנים להבין שהסיפור הוא מעשיה. על הדרך, אני נהניתי שעות נוספות במטבח.

היום בבלוג- סיפור ומתכון של חורף. מרק בצל קטיפתי וסמיך, בלי טיפת קמח או שמנת.
ותודה לאחותי הנהדרת שתרמה את מטבחה המקסים לצילומים :)

eating

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

בראוניז (קצת אחרת)

העולם מתחלק לשני חלקים-
אלו שאוהבים את השוקולד שלהם חלק ללא תוספות, ואלו שאוהבים שוקולד-תפוז, שוקולד-מנטה (אלוהים שישמור!), או… שוקולד עם צימוקים, אגוזים ושלל פירות יבשים אחרים.

זכרונות ילדות מתוקים מתרוצצים בראשי, של ריבים עם אחותי הגדולה (חובבת הז׳אנר הראשון).
יכולתי להתנצח איתה שעות על כך ששוקולד עם צימוקים פי מאה יותר שווה משוקולד פרה רגיל :)
היום- אני אוהבת גם וגם.
אבל עדיין, פינה חמה בלב שמורה אצלי לחטיפי שוקולד עם פירות יבשים ובכל פעם שאני אוכלת אחד כזה החצי שלי מעווה את פרצופו בסלידה.

mmmmm

הפוסט היום מוקדש לחובבי השוקולד עם התוספות- בראוניז עם חמוציות! יאמי יאם!
מכיוון שחגגתי השבוע יום- הולדת, אני מרשה לעצמי לפרסם בראוניז אהובים עלי במיוחד, קצת אחרים.
ואם אתם בכל זאת שייכים לאסכולה השמרנית יותר, פשוט אל תוסיפו את החמוציות ותקבלו בראוניז מפנקים, עם מרקם טופי מפנק וכיפי. הם מתאימים כקינוח, כפינוק ליד הקפה או סתם אם יש לכם חשק למתוק.
והחלק הטוב- הם נשמרים בפריזר לחודש-חודשיים בכיף (או בקרב בני ביתי- פחות מכמה ימים).

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

באיטליה תוך 20 דקות

ימים אחרונים של קיץ.
זה הזמן עם הרוח הכי טובה והאור הכי יפה.
אחרי השעה 3 אחר הצהריים כאילו נופלת מסיכת זהב מהשמיים והכל נראה צבוע בפילטר הכי רומנטי בעולם.

זוהי התקופה שאני הכי אוהבת את הים. הוא כבר רגוע, כאילו קיבל כבר את דין החורף המתקרב.
אני מנסה כמה שיותר לנצל את התקופה הכה קצרה הזו ולבקר שם כמה שיותר.

yam

שפיות זמנית

יש איזשהו מרווח זמן של שעתיים מהרגע שאני אוספת את עלמה מהגן עד שכבר צריכים לחזור הביתה
לכל ארגוני הלילה.
מארגנים תיק לים, אוספים מהגן, נוסעים לחוף הקרוב, מתחרדנים בשמש איזה שעה וקצת, מתחיל להיות קר, הרוח כבר נושבת ומרגישים את הסתיו, מתארגנים מהר מהר, נשטפים טוב טוב, רוב החול נשאר על הגוף, נכנסים לאוטו, נוסעים הביתה, צ׳יק צ׳יק ארוחת ערב, אמבטיה ו…לישון.

התסריט הזה יכול להיות מושלם אם- יש ארוחת ערב קלילה ומהירה שמחכה על השולחן.
אז בואו ננסה לצאת קצת מהקוביה של חביתה-ירקות-קוטג׳-לחם ונהיה יצירתיים.

מדובר פה בשוס של ממש- ארוחה של פסטה בסיר אחד, מהירה בטירוף, קלה, מזינה, בריאה ו… אפילו ישאר לכם שאריות למחר. אפשר להכין את הארוחה בערב שלפני, ואז כשחוזרים הביתה בסוף יום ארוך, תחכה לכם ארוחה מזינה, בריאה וקלילה.
ההשראה למתכון מגיעה ממרתה סטוארט האחת והיחידה, שתמיד מנסה להפוך את המטבח למקום הכי ידידותי ומסביר פנים בבית. ובכן, היא הצליחה :)

כפי שהוא- המתכון אפילו טבעוני (!)
אם אתם רוצים ואתם לא טבעוניים, אפשר בהחלט להוסיף גם מעט ריקוטה (מלוחה או רגילה) או צפתית בהגשה, מה שיתן רעננות ותוספת חלבון נחמדה.

הבנתם כבר- אני אוהבת מתכונים פשוטים, ברורים ומהירים.
אני מבטיחה לכם- אין יותר קל מזה. לא שלהכין פסטה זה מסובך מאוד, אבל המתכון הזה חוסך לכם אפילו את שלב הבישול במים וסינון ומצמצם את הכל ל… כן. סיר אחד.

קדימה לעבודה.

one pot

הכיף במנה הזו, היא שאפשר לשחק עם מה מכניסים לסיר.
אתם יכולים להכניס כל ירק שאתם אוהבים (לי במקרה היה בבית חציל וקישוא), נתתי קפיצה לסופר ושדרגתי במעט פטריות. אפשר להכין אותה עם כל ירק שאוהבים (אספרגוס, תרד, עגבניות שרי, בזיליקום, אפונה, שעועית ירוקה, ברוקולי, סתם דוגמאות…).

מכיוון שהירקות עוברים סוג של בישול כי הם מוכנסים עם המים של הפסטה לתוך הסיר, הם הופכים לחלק מהרוטב ונהיים קטיפתיים. מה גם, שהעמילן של הפסטה לא מסונן ונשאר בסיר (הרי לא מבשלים את הפסטה בנפרד), וזה תורם עוד יותר ל״קרמיות״ של הרוטב (בלי טיפת חמאה ו/או שמנת).

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

משחקים בצבעים

עכשיו אני קצת נחה.
אחרי ערב החג- זמן למשחקים :)

אחד החלומות שלי בתור ילדה היה שאמא שלי תכין לי ליום ההולדת עוגת רכבת.  אבל לא סתם עוגת רכבת- אחת כזו עם קטר והמון קרונות, ושכל קרון יהיה בצבע אחר!

אמא שלי מעולם לא הכינה לנו עוגות עם צבעי מאכל.
שוקולד וקצפת היו, אבל היא לא הסכימה בשום אופן לצבוע את העוגות בצבעים מלאכותיים.
בגיל 18 חיכתה לי הפתעה- עוגת רכבת! בכל הצבעים! אימי בעזרתן האדיבה של אחיותי היקרות הכינה לי עוגה צבעונית למהדרין לעת בגרותי.

לפני שנים רבות בילדותי, לא הבנתי מה ההתעקשות בסירוב להשתמש בצבעים.
היום- אני מצדיעה לה על כך, אבל יחד עם זאת- מצהירה שאפשר גם אחרת!
היום בבלוג- איך מכינים צבעי מאכל טבעיים שישדרגו כל עוגת יום הולדת בלי שנאכל את המצפון על כך שהשתמשנו בצבעים מלאכותיים. איפה משיגים את המרכיבים? בסופר. ככה פשוט.


אל תחששו מטעם לוואי, לקרם לא יהיה טעם של ירק. תהליך בישול וצמצום גורמים לכך שטעם הירקות הדומיננטי מתטשטש. כבר קרה לי בעבר שטעמתי עוגה עם צבע מאכל טבעי וחשתי בטעם עז של סלק. מבאס ביותר…
אני מודה ומתוודה שהתהליך לא קצר, אבל אם אתם אוהבים להתעסק- זה בדיוק בשבילכם.

זה ורוד מ....סלק!

זה ורוד מ….סלק!

כבר כמה זמן שאחותי הגדולה אומרת לי שכדאי לי לכתוב פוסט על צבעי מאכל טבעיים (יצא שהכנתי כמה עוגות יום הולדת לאחייניות שלי ובכולן השתמשתי בצבעים טבעיים).
אז נכון שלהשתמש בצבעי מאכל מלאכותיים פעם ב… זה לא הדבר הכי נורא בעולם, אבל כמה מגניב זה להפוך את המטבח למעבדה להכנת צבעים! אני הכי חנונית וממש חגגתי במטבח בהכנת הפוסט הזה.
בראשי חזרתי שוב ללימודי התזונה, למעבדת "מדעי המזון" והרגשתי כאילו חזרתי בזמן לשנה א'.

מסקנותיי מיום זה, ולאחר שנברתי שוב בקלסרי הלימודים שלי :) –
צבעי מאכל ביתיים ניתן להכין בכמה צבעים- ורוד, סגול, כתום, צהוב, כחול וירוק.
שימו לב שהצבעים המתקבלים אינם חזקים כמו הצבעים המלאכותיים הנמכרים בחנויות, והם מעניקים צבע "פסטלי" ועדין אם מערבבים אותם עם קצפת. הצבעים לא יעניקו אפקט חזק יותר.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא