ארכיון חודשי: ינואר 2015

דוכן פלאפל בבית

יש אנשים שהחולשה שלהם היא מקדונלדס (יש לי אחד כזה בבית), יש אנשים שלא יכולים לעמוד בפני נקניקיות.
אני? אני פשוט לא עומדת בפני פלאפל. אוף… אני כל-כך אוהבת פלאפל.
רק שכל פעם שאני "נשברת" ומסיימת מנה בליקוק שפתיים, היא נשארת איתי כל היום. אני מרגישה אותה בכל מילה שיוצאת לי מהפה, בכל התכופפות קטנה, בקיצור- זה אוכל כבד משהו.

Titlefalafel

פלאפל ביסודו מורכב ממרכיבים נהדרים- בריאים ומזינים, אז מדוע הוא לא נתפס ככזה?
שיטת הבישול היא זו שהופכת אותו לכל-כך לא בריא (טיגון בשמן עמוק, עם תחלופה לא מי יודע מה… בקיצור- תועפות של שומן רווי ורדיקלים חופשיים* ראו פינת "סקרנל" למטה).
בשל מזג האוויר הקיצי שהחליט להתארח אצלנו השבוע, החלטתי לעשות מעשה ולהפוך את הפלאפל לנגיש גם בבית.
אה! וגם בריא!
כדי שגם תכינו אותו (ולא רק תקראו את המתכון ותסתכלו על התמונות), אין כאן שום צורך בהשריית קטניות ממושכת. משתמשים בגרגרי חומוס מ… קופסת שימורים! נכון!
(למי שרוצה ממש להשקיע אפשר גם להשרות חומוס יבש- הסבר בהמשך).
מתקבלת ארוחה מזינה, בריאה, קלילה ו… כמובן מתאימה לפעוטות וילדים.
מי שרוצה, אפשר אפילו להפוך את כל ההכנה להפעלה נחמדה ליום גשום עם הילדודס.

pita2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

קיש מלכותי (עם כלי אחד לשטוף)

בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי.
פתאום סוף שבוע.

flowers

הימים שלי עמוסים. בטוב.

היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את הקפה של הבוקר, לא?…

לפני רגע היתה לי תינוקת, פתאום עכשיו יש לי ילדה- שמדברת ומפטפטת, ועם כל מילה שלה שיוצאת מהפה הלב שלי גדל עוד קצת.. וגם קצת מתפורר.

scallions cut

יום רודף יום, ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מבקשת בקשה קטנה בלילה לפני השינה- הלוואי, הלוואי והיו עוד כמה שעות ביממה.. אוף, כמה דברים שאני רוצה לעשות, ולא מספיקה.

נו טוב, אז צעד צעד. דבר דבר.
גם זה יחכה למחר.

ואז אני קולטת שכבר חמישי, ולא כתבתי עוד השבוע. חייבת להספיק לכתוב משהו לסוף השבוע!

אני חבה את הפוסט הזה לאחותי הקטנה (שהיא בכלל כבר לא קטנה, אבל תמיד תהיה בליבי כך…) שאמרה לי-
״מיכ, אין מספיק מאפים בבלוג!״
וכשאחותי מעירה, בדרך כלל זה נכון, ואני תמיד לוקחת את הערותיה בכובד ראש…
ואכן, לא כשמו הוא- ״מיכל אופה עוגה״, עברתי על ארכיון המתכונים ונוכחתי לדעת שהיא צודקת.
מי מכם קוראיי הותיקים, מכירים אותי כבר ויודעים שמאפים הם אהבתי הראשונה (נו, אחרי עלמה ונועם), אבל לא לשם כך התכנסנו לבלוג…
מה שבאמת הייתי רוצה- שהבלוג הזה יגרום  לכווווולם לבשל יותר, קצת יותר, ויהפכו את החוויה למשפחתית ונהדרת.
ולמי שממש לא רוצה להתעסק, או להתלכלך, או לעשות הרבה כלים- הגעתם למקום הנכון.

quiche title

אז אוחתה אהובה שלי, היום בבלוג- קיש מלכותי, במיוחד בשבילך.
הקיש הזה הוא מיוחד, כי צריך עבורו רק כלי אחד להכנה (גם הבצק, גם המלית- בסיר אחד!)
הוא מושלם לסופ״ש (לאירוח, או סתם לארוחה קלילה וכיפית), עם בצק שלא צריך להתעסק איתו בכלל (שום קירור, שום רידוד- נשבעת, המתכון ממש מביך מרוב קלות), ויש לכם כלי אחד לשטוף בסוף התהליך! (נו טוב, 2- כולל כף לערבוב).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

הורגות אותי ברכות

" איך זה?" שאלתי את החצי השני שלי (הוא שפן הניסיונות של כל המתכונים שלי במטבח).
״מממממ! שוקולדי! וואו מה יש בזה?" הוא ענה.

4

רק אחרי שהוא אכל 3 ברצף הסכמתי לגלות לו שעוגיות הפאדג' הללו גם במקרה טבעוניות.
היה ברור לי שאם אומר לו את זה לפני שהוא טועם, הוא יעקם פרצוף לפני שיטעם בכלל.

ולמה בעצם לעקם פרצוף?
אולי בגלל שטבעונות (שאני לא משתייכת אליה אבל מכבדת מאוד) מחייבת את מי שחלק ממנה "לשלם מס".
הרבה פעמים אכלתי קינוח טבעוני והתאכזבתי (להוציא את סורבה השוקולד המופלא של פרונטו, ממממממממ).
היעדר המוצרים מן החי בדרך- כלל מורגש מאוד במרקם, בטעם..
ולא בכדי- לאפות בלי ביצים ו/או חמאה זה אתגר גדול, ולא עניין של מה בכך.

ביום שישי אחד אחר הצהריים לאחר כמה ניסיונות (לא מוצלחים) נולדו להן במטבחי עוגיות שמי שאוכל אותן לא מפסיד כלום כי הן טבעוניות, להיפך- הוא מרוויח.
בתוצאה הסופית מדובר בעוגיות רכות ונימוחות, בדיוק כמו שעוגיית פאדג' צריכה להיות.
אני מבטיחה לכם שאת המרכיבים אפשר למצוא בכל בית וסופר, ולא תמצאו ברשימת המצרכים שום דבר שיחייב אתכם ללכת לחנות טבע.

אני קוראת לכוווולם (גם אוכלי הכל וגם הטבעונים)- רוצו להכין את העוגיות האלו! לא תתחרטו :)

3

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

קערה גדולה של בית

גשם שוטף.
מחזיקה את הקטנה שלי בידיים, מגינה עליה עם חציו הפתוח של המעיל שלי, רצה מהר מהר לאוטו.
הגשם מכה בי בכל הכוח, אני נרטבת לגמרי, השיער שהיה מסודר עד לפני רגע נראה כאילו הוא יצא מגיבוש של השייטת, אני רוכנת לאוטו, רוכסת אותה בכיסא הבטיחות, הגב שלי סופג כמויות של מים שלא יביישו אתר סקי,
והיא- מביטה עלי בעיני ירח ומחייכת מאוזן לאוזן.
״א-מ-א! מייייים!״ היא מצחקקת. וברגע זה- ממש לא היה אכפת לי שהשיער שלי מבולגן, ושהבגדים רטובים לגמרי, ושהנעליים שלי צריכות להיכנס תחת הרידאטור.

אנחנו מגיעות הביתה, ואני ישר מחממת לשתינו קערת מרק חם שיכול לחמם היטב גם את מי שנתפס בלי מטריה בגשם שוטף (או סתם מי שהיתה לו מטריה אבל לא יכל להשתמש בה כי הידיים שלו היו תפוסות…).

מרק חורפי קלאסי- גם מרק, גם ארוחה.
כזה ששלוק ממנו מרגיע את הגשם הכי חזק (או לפחות גורם לכך שלא יהיה לנו אכפת שנרטבנו כל-כך).

soup up

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא