ארכיון חודשי: מאי 2015

דו… דוב… דובד… דובדבנים!

הם כאן! איזו התרגשות.

אומנם עולים 40 ש״ח לקילו, אז אני מתקמצנת וקונה אותם במשורה.

אבל הם פה, בשיא תפארתם.
כמה שאני אוהבת דובדבנים. ממממממ….בכל צורה והכנה.
הפרי הכי מלכותי שיש, מתוק מתוק וטעמיו מובלטים עוד יותר באפייה ובישול.

העוגה הזו שווה ביותר גם בלי הדובדבנים, ומהווה בת זוג ראויה לכל כוס קפה.
אבל הדובדבנים משדרגים אותה עוד יותר והופכים אותה למשהו מיוחד.

up cherries

ההכנה פשוטה מאין כמותה-
קערה אחת, מטרפה, תבנית —-> ולתנור.
שום הקצפות, שום הפשרת חמאה לטמפרטורת החדר, רק ערבוב וזהו זה.

אני מכינה את העוגה הזו מקמח כוסמין לבן.
אפשר בהחלט להכין גם מקמח לבן אם רוצים, קמח מלא יניב עוגה דחוסה למדי, והפעם- היתי ממליצה לוותר.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים
מיץ תפוזים– התפוזים מורגשים יותר בארומה ופחות בטעם. החמיצות תורמת לתפיחת העוגה ולאווריריות שלה. אפשר להשתמש במיץ תפוזים קנוי (פריגת/פרימור), או אפילו להכין מיץ תפוזים מרכז קפוא- עובד יופי.
תבנית– המתכון מתאים לתבנית אינגליש קייק קטנה (22 ס״מ), או לתבנית רגילה- ואז יוצאת עוגה טיפה יותר נמוכה.
אפשר גם להכפיל כמויות, ואז הכמות מתאימה לתבנית אינגליש קייק רגילה + 2 מאפינס (שאפשר לאפות בספלי אספרסו לדוגמא).
ערבוב– לאחר הוספת הקמח, לא מומלץ לערבב יתר על המידה כי ערבוב יתר יפגע באווריריות.

מה צריך?
(לתבנית אינגליש קטנה של 22 ס״מ, או לתבנית אינגליש רגילה שתניב עוגה קצת יותר נמוכה)

1/2 כוס מיץ תפוזים
1/3 כוס שמן (קנולה או חמניות או תירס)
1/3 כוס (70 גרם) סוכר
1 ביצה (בגודל L)
1 כוס (140 גרם) קמח תופח או 1 כוס (140 גרם) קמח כוסמין + 1 כפית אבקת אפייה
חופן דובדבנים

להמשיך לקרוא

זהב כתום

הזמן הזה בשנה.
כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול.
כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה.

הזמן הזה בשנה.
שפתאום מבינים שהשנה אוטוטו נגמרת.
נוחתת עלי ההבנה שאנחנו אוטוטו נוסעים מפה, להרפתקה חדשה והלב כבד לי מהתרגשות ופחד.

tusikim

הזמן הזה בשנה- שכל השווקים והירקנים מתמלאים בבת אחת בהמון פירות של קיץ.
האבטיח עדיין נורא יקר, אבל כבר אין שסק.

הזמן הזה, הקצר הזה, בו הקיץ נעים ומלטף. אוטוטו זה נגמר ויגיע החום הגדול.
החול בים עדיין לא רותח, הימים כבר ארוכים, וחם ונעים.

ב-ד-י-ו-ק  עכשיו הם מגיעים, המשמשים.
הם קצת מפונקים. מגיעים רק לגיחה קצרצרה.
הקיץ החם והכבד לא יאה להם, הם נהנים ממגע הקיץ הקליל של מאי-יוני… ו…. נעלמים להם.
עד שנה הבאה.

title

כל שנה בזמן הזה אמא שלי מכינה אינספור עוגות משמשים (מתכון כאן), והחצי שלי זולל אותן בהנאה צרופה.
כל שנה, אני קונה כמויות של משמשים שלא יביישו את אספן הגוגואים הכי מפואר, אני חושבת לעצמי-
״מהר, לפני שייגמר, מקסימום נכין ריבה״.

הפעם החלטתי להתפנק עם סלט מרענן, שיכול לתפקד כארוחה בפני עצמו (אם מתחשק לכם להשקיע בעצמכם).
הוא גם יכול להוות תוספת לארוחת שישי חגיגית, או תוספת למנה העיקרית בארוחת צהריים או ערב שגרתית.

סלט אורוגולה עם משמשים צלויים ופסטו נענע.
המשמשים מקבלים צריבה ממחבת לוהט, שמוציאה מהם את כל המתיקות והטעם העז שבהם.
לזה משתדך פסטו נענע מרענן ולימוני, עם קצת גבינת מוצרלה טרייה ושקדים. ממממממ….

salad serving3

להמשיך לקרוא

ישן חדש

לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק.
לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג.

המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה באמת קטנה, ורק התחילה לאכול אוכל של גדולים.
שנה שעברה הוא פורסם בשתי גרסאות- מלוחה, ומתוקה.
הפעם, החלטתי ללכת על הגרסא המתוקה, המתכון והפוסט עברו מתיחת פנים קטנה ומקצה שיפורים קל.
(שיטת הכנת המלית שופרה קצת, שיטת הגלגול השתכללה והייתי צריכה תירוץ להכין סרטון למתכון).

לכבוד שבועות- פוסט ״ישן-חדש״ חגיגי, עם קליפ קצרצר להמחשה.
אומנם כבר פרסמתי מתכון לשבועות, אבל הרי בלינצ׳ס זו קלאסיקה, ואי אפשר לעבור את החג בלעדיו.

אם תרצו עוד פירוט ותמונות נוספות של אופן ההכנה והטיגון, תוכלו להציץ כאן במתכון של שנה שעברה בגרסתו המלוחה והמתוקה.

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:
מחבת- חשוב להשתמש במחבת Non stick או טפלון, אחרת הבלינצ'ס ידבקו ויתחרבשו.
דבר נוסף שחשוב הוא גודל המחבת. לא מומלץ להשתמש במחבת גדולה (קוטר 20 ס"מ ומעלה), כיוון שיותר קל להפוך את הבלינצ׳ס במחבת קטנה.
מלית- מומלץ לסנן את הגבינה בחיתול בד כחצי שעה לפני ערבובה עם הסוכר. אם לא נסנן, המלית תצא דלילה מדי.

מה צריך? (מתכון לכ-20 בלינצ'סים דקים)

לבלינצ'ס-
3/4 כוס (180 מ"ל) חלב
2 ביצים
1 כף סוכר
1 כף שמן
1/2 כוס (70 גרם) קמח
חמאה לשימון המחבת/ ספריי שמן

למלית גבינה-
500 גרם גבינה לבנה 5% (2 גביעים)
2 כפות (כ- 30 גרם) סוכר
מקל ווניל או שקית סוכר וניל
כף שטוחה קורנפלור

מה עושים?

1. מניחים את הגבינה בחיתול בד בתוך מסננת מעל לקערה ומסננים את הגבינה כ-20 דקות.
2. טורפים את הביצים, השמן, הסוכר והחלב בקערה.
2.מוסיפים את הקמח וטורפים היטב עד שאין גושים. מעבירים את הבלילה לכד מזיגה (זו הדרך הכי נוחה לטגן את הבלינצ׳ס).
3. מחממים מחבת non stick ומשמנים במעט חמאה או ספריי שמן.
4. מוזגים כמות של 2 כפות מדידה למחבת ומסובבים אותה על צידיה עד שהבלילה מכסה את כל פני המחבת. הופכים את הבלינצ'י לצד השני לכמה שניות בלבד ומוציאים לצלחת. כך מטגנים את כל הבלילה. עורמים בערימה את הבלינצ'ס.
5. ממלאים כל עלה במלית ומגלגלים (כמו בסרטון).

++ חג שמח ++

pile2

 

שוטי, שוטי סירתי

שישי אחר הצהריים.
הבית של סבא וסבתא שלי.

table

כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש השולחן וסבתא שרה מתרוצצת. בנות הדודות שלי, אחיותי ואני מחכות בציפיה למטעמים שסבתא שלי תוציא לשולחן.

״כמה סירות אתה רוצה? ואת?״

מתחיל משחק במשפחה- מי אכל יותר ״סירות״, ומי הספיק לגנוב עוד אחת לפני שהוגשה לשולחן (אותו משחק שמשחקים גם בפסח עם קציצות הפרסה הנהדרות).  סבתא שלי תמיד נזפה במי שגנב אחת לפני שהתיישב, אבל עמוק בלב שמחה על כך שכולנו נהנים כל-כך מהאוכל שהכינה.

title

״הפעם בלי סלטים, שרה!״ היו אומרות לה אימי ודודתי.
סבתא שלי היתה עורכת שולחן עם המוני מיני סלטים- סלט קישואים, סלט קליפות(!) קישואים, סלט כרובית,
סלט חצילים, סלט ביצים, סלט אבוקדו ועוד ועוד ועוד… (לכל אחד מאלה מגיע פוסט משלו. פרוייקט עתידי בקרוב).
כולנו אכלנו, ״ורק טעמנו״ מכל סלט, ואז כשהוגש האוכל למנה העיקרית, כולם כבר היו כל-כך מלאים, כך שלא יכלו להכניס עוד ביס.

התמונה הזו חקוקה בראשי, למרות שהתרחשה לפני כבר יותר מעשרים שנה.
סבתא שלי כבר לא מבשלת. זה עצוב.
אבל אני כל הזמן אוספת עוד ועוד מתכונים מפיה. אוספת- ומנסה.
הם לא כתובים, אלא יוצאים מהפה שלה כמו שירה. כמו מישהו שלא למד בעל-פה, אלא התנסה וטעם מלוא החוויה.

serving

את ״הסירות״ של סבתא שלי אכלנו בכל ארוחת שישי כמעט, לא רק בשבועות.
אבל בשבועות- היא הכינה תמיד כמות כפולה וגם אם מישהו ״גנב״ כמה לפני שהספיק להתיישב ליד השולחן, תמיד היה מספיק לכולם.

לרגל שבועות, אבל לא רק – סירות חצילים ממולאות גבינה.
תענוג לחיך שפורט לי על מיתר הגעגוע.

eggplants

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מהר, מהר, לפני שיגמר

כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״.
מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח.

אבל, בכל דופן יש יוצא דופן ואם יש פרי אחד שיכול ליפול תחת הקטגוריה של ״משהו מתוק״ – זהו התות.
עם קצת סוכר למעלה, והוא כבר מקבל נופך מלכותי משהו.

strawberries straner

סוף עונת התותים עכשיו. למעשה, היא כבר נגמרה, ועכשיו יש שאריות אחרונות.
אולי בגלל (או שאומר- בזכות) החורף הארוך שפקד אותנו, התותים זכו לעדנה והעונה שלהם התארכה עוד קצת.

אז ארזנו את עצמנו בשבת האחרונה והלכנו לקטוף קצת תותים.
לא היו לנו אנרגיות לטיול מרוחק, וגילינו שדה תותים חמוד ומקסים, ממש קל״ב- הלכנו על זה.
הקטנה שלי היתה באטרף- על כל תות שנקטף, היא הספיקה להכניס עוד שניים לפה.

strawberries

כל העניין היה ממש ספונטני, ברמה שאני הייתי עם כפכפים והצטערתי על כל רגע שהלבשתי את הקטנטנה בחולצה לבנה, לאור ההזדהות העמוקה שלה עם גיבור הספר- האריה שאהב תות.

strawberries picking

הגעתי הביתה עם כמות תותים שלא תבייש את האריה (שאהב תות), וחשבתי לעצמי-
גם אם אוכל עכשיו כל בוקר תותים במשך שבועיים זה בחיים לא יגמר.
מה עושים? או.
ריבה. ועוגה מהריבה.

title

 

איזו עוגה? ריבועי תות ופירורים! ריבועי בצק פריך משגעים עם ריבת תות ופירורים מעל. מממממ…
במקור הכנתי את העוגה הזו עם ריבת פטל קנויה, אבל אחרי שחזרתי מקטיף התותים, לא יכולתי להתאפק והכנתי גם ריבת תות ביתית. התוצאה עלתה על הקודמת בכמה דרגות והחלטתי לשתף.
שנה שעברה פרסמתי מתכון לריבת תות מטריפה. אתם יכולים להציץ במתכון משנה שעברה, או על התקציר שלו בפוסט הזה. הכנת הריבה לוקחת דקות ספורות. למעשה, מה שלוקח זמן הוא רק חיתוך התותים.

להמשיך לקרוא