עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

הזמן הכתום

בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור.
יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל.
האביב כבר כאן, בכל פינה.

skyline

Brooklyn Bridge Park

הפירות בארה״ב לעומת זאת, אינם נכנעים לעונות השנה.
אבטיח תוכלו להשיג גם בחורף.
תותים, גם בקיץ.

אבל אפילו כאן, כשתותים מיובאים מחצי הכדור הדרומי בקיץ,
אפילו כאן, המשמש מגיע ברוב הדרו רק בסוף האביב.

apricots

כל פעם שאני פוגשת משמש בסופר, אני מתרגשת.
והשנה, זה מרגש אותי פי כמה.

כשניסיתי לחשוב על מתכון לפרי הכל-כך נהדר הזה, מיד חשבתי על טארט טאטן.
״אבל צריך משהו פשוט, נגיש״ הזכיר לי החצי שלי.
טארט טאטן למהדרין, לא מקבל באהבה קיצורי דרך. בטארט טאטן צרפתי קלאסי, חייבים לדייק בכמויות ובזמנים.
אבל כידוע, אני לא בצרפת. ואני אוהבת (מאד) קיצורי דרך.

title

הטארט הזה מושלם לממהרים (או לעצלנים)-
הוא לא מצריך הכנת קרמל (!!)
לא מצריך מחבת מיוחדת שצריכה להכנס לתנור
אפילו הבצק הוא בצק עלים קנוי
אם תשקיעו בבצק עלים טוב (ולא חלילה בבצק עלים שעשוי ממרגרינה!), טארט המשמשים הזה יהיה מעדן אמיתי.

up2

מה אמרנו?
ללא קרמל, ללא הכנת בצק, ללא מחבת מיוחדת. למה אתם מחכים?
קדימה.

טארט טאטן משמש שכל אחד יכול להכין

+++++++++

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

סלט מטריף של ירקות ״עלהאש״

כמה רגעים

הרגע שפותחים את העיניים בבוקר

sky

הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף

הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב

flower

הרגע שהמטוס המריא בפעם הראשונה שנסעתי לחו״ל לבד. הרגע בו נשקתי לראשונה לחצי שלי. הרגע בו עוצמים עיניים מול השמש. הרגע בו החצי ואני נפרדנו לראשונה. הרגע בו אוכלים את המשמש הראשון של העונה.
הרגע בו החלטנו שנינו שמתחתנים. הרגע בו הבנתי שאני בהריון.
הרגע שהחזקתי את הקטנה שלי לראשונה בידיים.

לאחרונה הזמן עובר לי מהר. רגעים חולפים במהירות האור לפני שהספקתי לקלוט אותם בכלל.

onions

אולי זה הגעגוע שמפמפם בתוכי. הביקור בארץ עוד מורגש וטרי.
למה דווקא אחרי מפגש הגעגוע הכי חזק?

zucchini in pan

אני מוצאת את עצמי נזכרת בזכרונות מתוקים, טעמים ישנים.
חברויות שדעכו, חברויות שהתחזקו ומשפחה שמלווה אותי לא משנה מה.
+++++++++++

אחרי הצבא נסעתי להדריך במחנה קיץ יהודי בארה״ב.
שם החל הרומן שלי עם המדינה הקצת משוגעת הזו.
חודשיים וחצי גדושים בטוב עברו עלי בנעימים-
קצת התאהבות (שלא נאמר ״קראש״) בבחור אמריקאי, התבלבלות מכל השפע בכל מקום, כמה קילוגרמים עודפים שמקורם ביותר מדי כריכים עם ריבה וחמאת בוטנים ובעיקר מלא כיף של קיץ בעיירה מתוקה בשם Scarborough במדינת Maine.

זכיתי להכיר שם חברה אמיתית לחיים, ויצא שעם השנים היא גם הפכה להיות אשתו של החבר הכי טוב של החצי שלי.
השנים חלפו, ואנחנו אוגרות עוד ועוד רגעים משותפים.

title

הסלט הבא (עם שינויים ואדפטציות) היה ארוחת הערב העיקרית של שתינו במשך שני הקייצים הקסומים שבילינו
יחד ב Maine. אני התחלתי להתעניין באוכל באותה תקופה, גיליתי שיטות בישול שונות וטעמים לא מוכרים וחדשים.
גיליתי שמנגל הוא לא רק לבשר, ושירקות על האש הם להיט.

הסלט הזה טוב לכל ימות השנה, אבל במיוחד עכשיו לפני חגיגות המנגל.
ומשהו קטן נוסף- הוא מעולה בתור סלט פיקניק. אפשר להכין אותו מראש (כולל תיבול), וטעמו אף ישתבח.

יום הולדת שמח, ישראל :)

eating

להמשיך לקרוא

ומה אתם מביאים לערב החג?

התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש.
אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש.

כבר יש כמה עוגנים בחיים,
השכונה כבר מוכרת.
שמתי לב שפנים מוכרות עונות לי ברחוב כשאני מברכת לשלום.
אותם אנשים עושים את אותו מסלול שאני עושה מדי בוקר או צהריים- וזה נעים ונחמד.
הקופאיות בסופר שואלות לשלומי, ולא מתוך נחמדות אמריקאית מוגזמת.
הגברת בניקוי היבש שואלת אותי מה שלום הקטנה שלי.
אנחנו כבר לא פסיק קטן בתוך סיפור ענק, אלא חלק מהסיפור כולו.

blossom3

והנה הגיע הביקור לארץ.
עלינו כולנו שוב על מטוס, הפעם עם מטען של עוד 6 חודשים על הכתפיים.
קצת יותר גדולים, וקצת יותר מחוזקים.

השנה, שלא כמנהגה של משפחתי, יערך סדר פסח גדול במיוחד.
״את לא מגיעה בשביל לארח!״ עונה לי אמא שלי האהובה כשאני מפרטת באוזניה את תפריט המתוקים של ערב החג כפי שאני רואה אותו בעיני רוחי.
אבל אמא- זה כל הכיף שלי. ככה ירגיש לי בבית.

titlebrownie

בעודי חושבת על מתוקים לחג הפסח, המטבח מיד הפך למעבדת ניסויים אחת גדולה, שבסופה עמדו להם על השיש הבראוניז הללו והתחסלו להם לאיטם.
אז מה אתם מביאים לערב החג?
ברווווווור שאת הבראוניז הנימוחים, הרכים והמטריפים האלה.

bite

הם יכולים להיות נשנוש מעולה לצד הקפה, אבל גם יכולים להיות קינוח מרשים ביותר (עם הגשה אישית וקצת קצפת).
תתכוננו לשמוע את ״זה את/ה עשית? וואו!״ בכל מקום אליו תביאו אותם.
אמנם הם כשרים לפסח, אבל ממש (ממש!) לא מרגישים ככה.
והכי כיף- הם פרווה! ללא שמץ של חלב/חמאה/שמנת- מי שאוכל כשר יוכל לאכול אותם בכיף לאחר ארוחת החג,
כך שלפתן הפירות ועוגת המצות לא ירגישו מקופחים.

serving2

אם תכינו את הבראוניז האלה, you have hit the jack pot!
הם כל מה שקינוח לערב החג צריך להיות- פרווה, כשר לפסח וטעיייייייים. אני אפילו מכינה אותם בלי קשר לחג המצות.
ותנו לי לגלות לכם סוד- הם מאד(!) קלים להכנה.

+++חג אביב שמח+++

blossom2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

משלוח מנות לגדולים

כמו שעון.
האביב הגיע, בדיוק כששעון הקיץ נכנס כאן לתוקף.
הימים ארוכים יותר, וזה פינוק אמיתי.
פתאום אפשר להוציא את הידיים מהכיסים (בלי שהן ינשרו), הכתפיים רגועות ופחות מתוחות והאוויר משתנה.
אפילו שמתי לב שחלק מהעצים מתעוררים מתרדמת החורף שלהם ומתחילים להוציא עלעלים ירוקים.
מתחילים לשמוע ציפורים ברחוב, רק עכשיו כשאני שומעת ציוצים אני מבינה שהן נעלמו מכאן במהלך החורף.
עונות השנה כאן מתחלפות כמו חיילים, ומתייצבות בדיוק בזמן.

Birds

אחד הדברים הכי בולטים בלחיות בארץ זרה, הוא היעדר כל ״פסטיביות״ לקראת החגים שלנו.
האמריקאיים אלופים בפסטיבלים לקראת חגיהם שלהם-
באוקטובר, החנויות מתמלאות קישוטי זומבים לקראת Halloween.
בנובמבר,  הצבע הכתום שולט ברחובות בשל חג ההודיה.
בדצמבר, קישוטי קריסמס נמצאים בכל פינה, והופ… עוד לא נשמנו וכבר העיר מתמלאת לבבות לקראת
Valentine's day שחל בפברואר.

חיים כאן את ההפוגות מהשגרה.
החיים הם לא העבודה, אלא גם המון ״מחוץ לעבודה״- החופשים, סופי השבוע והזמן המשפחתי.
זה ממש כיף מצד אחד, מצד שני- השבוע ממש חסרה לי כאן תחושת חגיגיות לקראת פורים.

title2

כבר כמה שבועות שהמוח שלי קודח על איזה פוסט אני אכתוב לקראת פורים.
זה התחיל מכך שהיה לי ברוווור שהפוסט יכלול פרג. ברור! פורים=פרג, לא?..
אז לא, לא ממש. קשה מאד, מאד(!) להשיג כאן פרג טרי. בסופר מתייחסים לפרג בתור תבלין והוא נמכר בצנצנת זכוכית פיצית, שלא נדבר על כך שלא מדובר בפרג טרי.

מכיוון שלא מצאתי פרג בסופר הקרוב לבית, החלטתי להפשיל שרוולים וליצור פסטיבל אחר משלי.
פסטיבל פורים כבר החל אצלנו בבית- שירי פורים כבר מתנגנים שוב ושוב בחדר של הקטנה שלי, התחלנו לתכנן למה נתחפש שבוע הבא ואפילו התנדבתי לארגן חגיגת פורים בגן (שידעו גם האמריקאים לחגוג עד לא ידעו).

את משלוח המנות הסטנדרטי, יחליף השנה משלוח מנות לגדולים עם טופי קרמל מלוח!
פרסמתי את המתכון הזה במגזין ״לאשה״ באוקטובר, והחלטתי שאין זמן יותר מתאים מעכשיו לשתף אותו בבלוג.
מתקבלת כמות יפה של טופי מהמתכון, בדיוק מספיק לכמה משלוחי מנות.

scattered

שיהיה פורים שמח!

+++++++++++++++++++++

להמשיך לקרוא

עוגיות אורחים

היום סוגרים כאן חצי שנה
איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר
אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ
אולי הימים הקצרים של החורף
אולי הכמיהה לשלג כל פעם מחדש
אולי השעות הקצרות של השמש שמחממת את הפנים והידיים

לפני שנסענו אמרו לי- ״עוד ימאס לך מרכבת האורחים שתהיה אצלך בבית״.
אבל אני חייבת לומר שעד כה, אני מאד נהנית ממנה.
נכון, הבית שלנו מארח הרבה. השגרה נשברת כל פעם מחדש כשמישהו קרוב נכנס לחיינו לזמן קצר.
אבל זה גורם לבית שמעבר לים להרגיש קרוב.

snow

א׳ חברתי הטובה והאהובה הגיעה לביקור בעיר הגדולה. מאז, כבר הספיקה לבקר המשפחה.
אנחנו חברות כבר שנים ויש לנו מסורת כל יום הולדת לספור כמה שנים אנחנו כבר חברות.
כמה זה כבר? 31 שנים?… יכול להיות?
לפני שהיא הגיעה, הזהרתי אותה- הקטנה שלי בגיל מורכב, יש לה התקפי זעם על ימין ועל שמאל.
״שטויות, אני מגיעה כדי לראות אתכם״ אמרה לי. ושוב, הוכיחה לי שהיא משפחה.
ואכן, כפי שהובטח- הקטנה שלי לא אכזבה.
התקפי הזעם לא נחסכו מאתנו, אבל עם עוד מישהו בבית זה איכשהו הפך לקל יותר.

העברנו שבוע של דיבורים, ריכולים, היינו המון בבית (כי זה מה ששתינו הכי אוהבות)-
השלמת פערים רצינית של חצי שנה.
אהובה- כמה כיף שהיית כאן וחלקת אתנו את החיים.

title

ובכל זאת, הרי רציתי לשתף במתכון.
העוגיות הללו נולדו במקרה כשההורים של החצי שלי הגיעו לביקור לפני כמה חודשים.
רציתי להפתיע אותם בעוגיות עם כמות סוכר מינימלית, והכנתי את הבצק הזה ״על עיוור״- מה שיצא, יצא.
הבצק נימוח, רך, לא דביק ונעים לעבודה.
ההכנה פשוטה מאין כמותה (לא חייבים מיקסר).
ואין צורך בשום התפחה (על אף השמרים!).

מאורח לאורח, המתכון השתכלל והשתבח, וגם כשא׳ היתה כאן חגגנו על עוגיה(יות) עם כל כוס קפה.
ראו הוזהרתם- העוגיות ממכרות (שלא תגידו שלא אמרתי לכם).
אני ממליצה בחום להכפיל את כמות הבצק ולהכין כמות גדולה (הן נשמרות היטב בצנצנת סגורה).

להמשיך לקרוא

פיש סטיקס

רשמים אחרי ארבעה חודשים בארץ אחרת

יש כאן המון זמן ביחד
מעט מחויבויות חברתיות
הרבה אני+החצי+הקטנה שלי

לפני שבועיים וחצי הקטנה שלי יצאה לחופשת winter break.
שבועיים וחצי בבית, הרבה אמא, הרבה אבא והמווון זמן פנוי.

sea

האמת היא שחשבתי שאתלוש לעצמי את השערות בסוף התקופה הזו, אבל תקופת החגים עברה כאן ברוגע.
בתחילת החופש הרצתי בראשי את המקבילה של סוף אוגוסט בארץ, וחשבתי לעצמי- זה לא יגמר טוב.

״אתה חייב לקחת קצת ימי חופש ולהיות יותר בבית״ קצת בהיסטריה אמרתי לחצי.
וכך היה.
יצאנו קצת מהעיר, גילינו את העיר, בילינו המון זמן בחוץ ובעיקר היינו הרבה יחד.
קפסולה משפחתית קטנה ומרוכזת.

Christmas decoration at Rockefeller Centre

Christmas decoration at Rockefeller Centre

השבוע הקטנה חזרה לגן, היא שוב הפתיעה אותי-
״ביי אמא. אני עכשיו בגן״ היא אומרת לי.
(בחיי, אני צריכה להתחיל לתת לה קצת יותר קרדיט).

כשרק עברנו לכאן הופתעתי לגלות שאת כל האוכל שהיא אוכלת בגן, אנחנו צריכים להכין.
הגן מספק את כל המסגרת החינוכית, אבל האוכל- על ההורים.
התגובה הראשונית שלי היתה ״איזה פראיירים האמריקאים האלה״, בהתנשאות לבנטינית. בעיקר התמרמרתי על הזמן שיבוזבז בהכנת ארוחות צהריים חמות לגברת הקטנה, והתעצבנתי על מערכת החינוך האמריקאית.

title

ככל שעבר הזמן, הבנתי עד כמה זה יותר מתאים וטוב לי.
אני יודעת בדיוק מה היא אוכלת וכמה היא אוכלת. אני לא מכלה דיאלוגים שלמים עם הגננת בסוף יום על מה היא אכלה ומנהלת משא ומתן על כמה עוגיות או ביסקוויטים או במבה נתנו לה.

וכך נזכרתי בארוחות צהריים של ימי שלישי בילדותי.
בתור ילדה, יום שלישי היה היום השנוא עלי ועל אחיותי.
למה, אתם שואלים? יום שלישי היה ״יום דג״.
היו ימים של קציצות, וימים של שניצל, וימים של ממולאים, וימים בלי בשר בכלל. יום שלישי היה דג.
לא סתם דג- דג סול מצופה ומטוגן.

coated

היום, הייתי מוכנה לחתום על תפריט שבועי מפנק שכזה.
בתור ילדה, לא הבנתי עד כמה פינקו אותנו ושמבחר כזה של מאכלים מגוונים לא היה מנת חלקו של כל ילד.
ובכל זאת, דג הסול לא צלח בטוב את גרוננו.

על אף שיום שלישי זכור לי עד היום כיום האימה של הסול, יש לי פינה חמה בלב ל״שניצל דג״.
היום בבלוג- זכרון ילדות משודרג. דג במעטפת פריכה של פנקו (בלי טיפה אחת של טיגון!) לצד דיפ יוגורט-לימון וסלט מלפפונים חמצמץ. מתאים גם לילדים וגם לגדולים.
הקטנה שלי מתענגת עליו לפחות פעם בשבוע.

ready

להמשיך לקרוא

מצעד הפזמו(מתכו)נים

כך עפה לה 2015.

בלי אזהרה, בלי גינונים.

bigCollage2015title

מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל דבר, ובסופו של דבר הספקתם רק רבע (אם בכלל) בזמן שהקצבתם לעצמכם?
אז כך בדיוק(!) עברה עלי השנה החולפת.

אני נוסטלגית, מתרפקת על העבר.
הבלוג כבר בן שנתיים, ילד גדול.
והרבה עבר עליו (ועלי) השנה.
לכבוד השנה שאו-טו-טו מתחלפת לה, הרי לכם רשימת המתכונים הנצפים ביותר בבלוג לשנה זו.
מהם המתכונים אותם כל-כך אהבתם?
לאיזה מתכון חזרתם פעם אחר פעם?
מהו המתכון שסיקרן רבים מכם לנסות?

והממצאים גבירותיי ורבותיי, מעידים על כך, שקוראיי (כמוני לפחות), אוהבים מאד מתוק :) ובמיוחד… שוקולד!
(ותודה לאנה ואלזה שהצליחו לבטא זאת בצורה המדוייקת ביותר שיש. ככה זה כשיש קטנה בת שנתיים וחצי בבית)

5 המתכונים הנצפים ביותר לשנת 2015

IMG_7697

—–בתרועת חצוצרות—– קבלו את הפוסט הנצפה ביותר-
טראפלס שוקולד-חלבה! (אם תלחצו על שם המתכון, תגיעו ללינק שלו).
ממממממ…. לא סתם בחרתי בהם לככב בתמונת השער של הבלוג.
המתכון הערמומי והפשוט הזה גרם להרבה מכם (כולל אותי) לפתוח את הפריזר בשעת לילה מאוחרת ולהגניב עוד טראפל אחד לפה.

whole

במקום השני-
העוגה הבחושה המושלמת לצד הקפה- הלוא היא עוגת שיש ואספרסו.
עוד דיירת קבע אצלי בבית, אהובה במיוחד על החצי ובזמן האחרון גם על הקטנה שלי.
ראו הוזהרתם- היא ממכרת.

mmmmm

במקום השלישי-
ה-בראוניז!
פייר, חשבתי שבגלל החמוציות שהגנבתי למתכון, הוא יהיה פופולרי פחות. אבל סטטיסטיקת הבלוג מעידה אחרת, ורבים מכם חשבו בדיוק כמוני כמה הבראוניז האלה כיפיים.

4

במקום הרביעי-
עוגיות פאדג׳ שוקולד טבעוניות.
כמה כיף שחלקתי אתכם את המתכון הזה! אומנם אני לא טבעונית, אבל העוגיות הללו דיירות קבע אצלי בבית (לפחות פעמיים בחודש), כי הטעם והמרקם פשוט מנצחים.

uptitim

במקום החמישי- מלוח!
הפתעתם.
זהו לא עוד קינוח או עוגה, אלא דווקא תבשיל פתיתים בסיר אחד.
אם עוד לא ניסיתם, הגיע הזמן! מנה בסיר אחד שלא דורשת בישול מוקדם של הפתיתים.
פשוט שמים את כל המרכיבים בסיר אחד ו… זהו.

============================

365 (כמעט) ימים טסו להם.
מכיוון שלא הספקתי רבע ממה שרציתי להספיק ב- 2015, מזל ש-2016 הגיעה.
מאחלת לכולנו שהשנה הקרובה תהיה שנה נהדרת, מלאה בריגושים והזדמנויות.
כנסו למטבח, תפשילו שרוולים, תעזו ותנסו. זה הזמן :)
שתהיה זו שנה אזרחית נהדרת, שלווה, פוריה לכוווווולנו.

============================

נ.ב- פוסט חדש בקרוב. מבטיחה.

ביס של חנוכה

זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה.
כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.

בדיוק בזמן הזה בשנה שעברה ערכנו הדלקת נרות חגיגית בדירתנו החדשה, מעין חנוכת בית מאוחרת לכל המשפחה.
לא הרבה זמן אחרי, קיבלנו בשורה על הצעת עבודה מפתיעה בארה״ב.
החודשים החלו לרוץ, לטוס, והנה אנחנו חוגגים את חנוכה בין עצי אשוח שמקשטים את רחובות ברוקלין.

title2

חנוכה ראשון בלי משפחה סביב,
חנוכה ראשון בו אני מתאמצת להחדיר לקטנה שלי רוח חג,
חנוכה ראשון בו היומן לא מתמלא בהדלקות נרות.
הכל מקבל מימד קצת אחר ולא מובן מאליו.

ready to fry

סופגניות הביס הללו היו להיט בהדלקת הנרות בשנה שעברה.
מעבר לעובדה שהן טעימות ממש, הן גם קלות להכנה- אפילו לאלו שמפחדים מעצם המחשבה להכין סופגניות לבד.
הבצק נוח לעבודה- ללא שמרים וללא התפחה. מערבבים, קורצים עיגולים- ולמחבת.

באופן כללי אני תמיד אעדיף אפייה על פני טיגון, בתנאי שהטעם והאיכות לא נפגעים.
במקרה הזה, אפייה פשוט לא תתאים. הסופגניות הללו צריכות טיגון.
אם אתם רוצים לחסוך בשמן- אל תחגגו את חנוכה ;) או, שתכינו את הסופגניות האפויות שפרסמתי שנה שעברה.

ready w sugar

בנסיונות ההכנה הקטנה שלי אכלה משהו כמו 8 סופגניות, החצי תרם את חלקו בעוד 8, ואני- את השאר.
אז ראו הוזהרתם. אל תגידו שלא אמרתי לכם.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-
להמשיך לקרוא

הביאו את הסתיו (וקדירותיו)

++++++++++
הביאו את הסתיו, שלכת
וליבנו האטום והקר
יתרחב וינשום
הביאו את הסתיו
נתרפק עליו
עלים יסתחררו ברחובות
יהיה געגוע
++++++++++
(מילים- חמי רודנר)

trees

עוד שבוע, ועוד שבוע חולף.
אנחנו מתמקמים ומתרגלים לחיים החדשים כאן.

הסתיו כאן הפכפך, בדיוק כמו בשיר.
יום אחד קרררררר, ביום למחרת נעים.
אבל אם יש משהו יציב, זה מוטיב חוזר של צבע כתום ששולט ברחובות-
עם דלעות שמקשטות את פתחי הדלתות, ושלכת כתומה משגעת שמקשטת את כל מדרכות השכונה.

titleהקטנה שלי לומדת בגן על תפוחים (כי זה מה שלומדים בסתיו), ומפטפטת ״אפל!״ במבטא שלא משתמע לשתי פנים.
בסוף השבוע החלטנו לצאת קצת מהמולת העיר, ולהראות לה שתפוחים לא גדלים בסופר.

apple hand

שכרנו אוטו והרחקנו כמה שעות לעמק מקסים, מלא בשלכת כתמתמה-אדומה והמון מטעי תפוחים.
בסופו של יום, מצאנו את עצמנו עם שק (גדול מדי) של תפוחים וילדה מבסוטה.

apples in bag

חשבתי לעצמי- אז מה אני מה עושה עכשיו עם כל התפוחים האלה?
1. ריבה (אתם יכולים להציץ במתכון לריבה כאן, פשוט החליפו את התותים בתפוחים).
2. קדירת בקר עם תפוחים ובירה. מתכון מושלם לערב חורפי או סתווי.

להמשיך לקרוא