עוגה קטנה ומטריפה – מאפין פמפקין

כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות,
כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים.
כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות, שעכשיו מתחילים להתחלף בעצי אשוח.

img_0622

רגע לפני שעונת הדלעת אוטוטו מסתיימת – מתכון למאפינס קלילים וטעימים, מ… דלעת!
אל דאגה, לא יהיה להם בכלל(!) טעם של ירקות, אבל הם כן יקבלו צבע כתום משגע והם  ט-ע-י-מ-י-ם  ממש.
המאפינס לא מתוקים מדי (וזה קסמם), מושלמים לילדים (לא מתוקים מדי, כבר אמרנו?) ומהזה פשוטים להכנה!

pumpkin-title

יאללה, למטבח?

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

מרק קארי עגבניות צלויות

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת דבש למי שלא אוהב עוגת דבש

אני לא אוהבת עוגות דבש.
בגדול.
אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול.
ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
זה בקטן.

img_2811

שמי סתיו בברוקלין. ללא פילטר

אז כשהקטנה שלי אמרה היום:
״אמא, אולי נעשה יחד עוגה?״
אחרי שהלב שלי עצר לרגע מרוב התרגשות, החלטתי להפשיל שרוולים וללכלך אתה קצת את המטבח.

title

הכנו יחד עוגת דבש שהיא בעצם עוגת דבש לאנשים שלא אוהבים עוגת דבש.
זו עוגה בחושה נהדרת (לצד קפה או תה) עם רק רמז קטנטן של דבש, ואם ממש לא אוהבים את הטעם, אפשר גם לשים במקום מייפל.

up-2

חג שמח :)

ושנה מלאה בהפתעות טובות ומתוקות.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

פינוק על מקל

לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים.
נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש מהם-
עולה לי חיוך קטן על השפתיים.
״It's officially melt-your-face-off hot" היתה הכותרת בניוזלטר של היום.
אוהו. כמה שהם צודקים. ממש חם.

tree

אני יודעת.
חצופה שכמותי, להתלונן על הקיץ האמריקאי כשבישראל מולדתי הלחות מרקיעה שחקים ל 80%.
אבל.
בישראל יש מזגנים. טובים. שמונעים ממני להזיע כמו חזיר (לפחות כשאני בבית).
וכאן,
איך לומר זאת בעדינות,
לא קיימת תרבות מזגנים.
בסלון ביתי תקוע בחלון מזגן קופסא שיותר מרעיש ממקרר, ואני… אני… אני… אשכרה נמסה.

balagan

באמת שאני רוצה לבשל. באמת! אבל אני לא מסוגלת להיות ליד הכיריים.
באמת שאני רוצה לאפות. באמת! אבל התנור מחמם את טמפרטורת הדירה בעוד 10 מעלות.
מה עושים כדי להצטנן?
ארטיקים!
ומה השוס? צריך רק 3 מרכיבים!
(ומשהו נוסף- הם במקרה גם טבעונים).

title2

את ההשראה למתכון הזה קיבלתי לפני מאה שנה, כשהיינו בביקור בארץ.
גם אז- היה חם, וזו היתה הפוגה נעימה לקור ולאפרוריות שהתחוללו כאן.
הסתובבנו מלא בחוץ, פגשנו חברים ובעיקר אכלנו ושתינו (חופשה בישראל זה הכי הכי). באחד השיטוטים פגשנו חברים טובים במתחם התחנה בתל אביב.
היה כל-כך חם, שמיד נמשכנו לדוכן ארטיקים בכניסה.
הארטיק הזה נחרט בזכרוני (ולשוני) ומיד אמרתי לע׳ חברתי הטובה שעוד יהיה על זה פוסט!
ע׳ אהובתי- הבטחתי ואני מקיימת. מוקדש לך באהבה 3>

להמשיך לקרוא

בורקס פצפצים

קיץ 2005.

אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע.
אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים.
11 שנים פחות,
ילדה אחת פחות,
מאושרים עד הגג על השלווה המשותפת שנפלה בחלקינו.

אנחנו מתהלכים ברחובות תל-אביב בלילה, האספלט עוד חמים מכל שעות השמש הרבות שעברו עליו.
בדיוק יוצאים ממפגש עם החברים שלו (לימים, יהפכו להיות גם חבריי הטובים ביותר) בפאב שכונתי ברחוב קינג ג'ורג'.
תוקף אותנו רעב.
השעה 02:00 בלילה. מה פתוח? "הבורקס של אמא".

flakes

"נלך?" שואל אותי החצי.
"יאללה". אני עונה בלי טיפת היסוס.
10 דקות אחרי, שנינו מתענגים על מאפה בצק חמים שרק יצא מהתנור. תענוג.
שום מחשבות על צרבת, או על "איך לעזאזל אנחנו אוכלים את זה ב-2 בלילה?"
ילדים. כבר אמרנו?

11 שנים אחרי, אנחנו כבר לא מוצאים את עצמנו אוכלים בורקס בשתיים לפנות בוקר.
גם כי כבר לא מהלכים בקינג ג'ורג' כך סתם בספונטניות, גם כי בורקס בלילה יתן את אותותיו יום למחרת וגם כי קצת קשה להשיג כאן בורקס בתפוח הגדול.
אבל החשק… אחחח, החשק- נשאר. מה עושים?
על פילו שמעתם?

title

היום בבלוג- בורקס במילוי גבינה שעשוי מבצק פילו דקיק, שיוצא פריך ומתפצפץ בפה.
אל תתבלבלו, לא מדובר בבצק פילאס (עשיר בשומן), אלא בבצק פילו שעשוי מקמח ומים בלבד ונחשב לבריא הרבה יותר. המנה הזו לא נטולת שומן, כיוון שבכל זאת משתמשים במעט שמן זית או חמאה כדי להעניק לבצק את הפריכות שלו. אבל עדיין- אנחנו שולטים בכמות השמן וזה לא בורקס ״צרבת״, אלא בורקס שאוכלים עם מצפון שקט.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

עוגת שוקולד-ריקוטה מהממת

האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות.

אבל…

קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר.
והתיאורים.
על העוגה הנימוחה.
עם השוקולד.
והריקוטה.
גמרו אותי.
סופית.

title

אני בדרך כלל מצלמת פוסטים כשהקטנה שלי בגן, קצת קשה כשהיא בסביבה.
אבל איפה אני ואיפה דחיית סיפוקים?
כך יצא שהיום הגברת הקטנה השתתפה גם היא בצילום המתכון, כי שבועות ממש מעבר לפינה ולא יכולתי לחכות עוד.

המתכון שאמא שלי שלחה לי עבר מעט אדפטציות,
ולאחר מטבח אחד הפוך, 2 חולצות מלוכלכות בשוקולד, המון כלים וילדה אחת מרוצה,
התוצאה- לפניכם.

עוגת שוקולד-גבינה
פשוט מושלמת (העוגה? הילדה?)

curious

היא יותר עוגת שוקולד מעוגת גבינה.
נימוחה, לא מתוקה מדי, שוקולדית, חמצמצה, עם מרקם מושלם וטעם עוד יותר.
תכלס, שבועות הוא רק תירוץ.

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא

הזמן הכתום

בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור.
יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל.
האביב כבר כאן, בכל פינה.

skyline

Brooklyn Bridge Park

הפירות בארה״ב לעומת זאת, אינם נכנעים לעונות השנה.
אבטיח תוכלו להשיג גם בחורף.
תותים, גם בקיץ.

אבל אפילו כאן, כשתותים מיובאים מחצי הכדור הדרומי בקיץ,
אפילו כאן, המשמש מגיע ברוב הדרו רק בסוף האביב.

apricots

כל פעם שאני פוגשת משמש בסופר, אני מתרגשת.
והשנה, זה מרגש אותי פי כמה.

כשניסיתי לחשוב על מתכון לפרי הכל-כך נהדר הזה, מיד חשבתי על טארט טאטן.
״אבל צריך משהו פשוט, נגיש״ הזכיר לי החצי שלי.
טארט טאטן למהדרין, לא מקבל באהבה קיצורי דרך. בטארט טאטן צרפתי קלאסי, חייבים לדייק בכמויות ובזמנים.
אבל כידוע, אני לא בצרפת. ואני אוהבת (מאד) קיצורי דרך.

title

הטארט הזה מושלם לממהרים (או לעצלנים)-
הוא לא מצריך הכנת קרמל (!!)
לא מצריך מחבת מיוחדת שצריכה להכנס לתנור
אפילו הבצק הוא בצק עלים קנוי
אם תשקיעו בבצק עלים טוב (ולא חלילה בבצק עלים שעשוי ממרגרינה!), טארט המשמשים הזה יהיה מעדן אמיתי.

up2

מה אמרנו?
ללא קרמל, ללא הכנת בצק, ללא מחבת מיוחדת. למה אתם מחכים?
קדימה.

טארט טאטן משמש שכל אחד יכול להכין

+++++++++

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

סלט מטריף של ירקות ״עלהאש״

כמה רגעים

הרגע שפותחים את העיניים בבוקר

sky

הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף

הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב

flower

הרגע שהמטוס המריא בפעם הראשונה שנסעתי לחו״ל לבד. הרגע בו נשקתי לראשונה לחצי שלי. הרגע בו עוצמים עיניים מול השמש. הרגע בו החצי ואני נפרדנו לראשונה. הרגע בו אוכלים את המשמש הראשון של העונה.
הרגע בו החלטנו שנינו שמתחתנים. הרגע בו הבנתי שאני בהריון.
הרגע שהחזקתי את הקטנה שלי לראשונה בידיים.

לאחרונה הזמן עובר לי מהר. רגעים חולפים במהירות האור לפני שהספקתי לקלוט אותם בכלל.

onions

אולי זה הגעגוע שמפמפם בתוכי. הביקור בארץ עוד מורגש וטרי.
למה דווקא אחרי מפגש הגעגוע הכי חזק?

zucchini in pan

אני מוצאת את עצמי נזכרת בזכרונות מתוקים, טעמים ישנים.
חברויות שדעכו, חברויות שהתחזקו ומשפחה שמלווה אותי לא משנה מה.
+++++++++++

אחרי הצבא נסעתי להדריך במחנה קיץ יהודי בארה״ב.
שם החל הרומן שלי עם המדינה הקצת משוגעת הזו.
חודשיים וחצי גדושים בטוב עברו עלי בנעימים-
קצת התאהבות (שלא נאמר ״קראש״) בבחור אמריקאי, התבלבלות מכל השפע בכל מקום, כמה קילוגרמים עודפים שמקורם ביותר מדי כריכים עם ריבה וחמאת בוטנים ובעיקר מלא כיף של קיץ בעיירה מתוקה בשם Scarborough במדינת Maine.

זכיתי להכיר שם חברה אמיתית לחיים, ויצא שעם השנים היא גם הפכה להיות אשתו של החבר הכי טוב של החצי שלי.
השנים חלפו, ואנחנו אוגרות עוד ועוד רגעים משותפים.

title

הסלט הבא (עם שינויים ואדפטציות) היה ארוחת הערב העיקרית של שתינו במשך שני הקייצים הקסומים שבילינו
יחד ב Maine. אני התחלתי להתעניין באוכל באותה תקופה, גיליתי שיטות בישול שונות וטעמים לא מוכרים וחדשים.
גיליתי שמנגל הוא לא רק לבשר, ושירקות על האש הם להיט.

הסלט הזה טוב לכל ימות השנה, אבל במיוחד עכשיו לפני חגיגות המנגל.
ומשהו קטן נוסף- הוא מעולה בתור סלט פיקניק. אפשר להכין אותו מראש (כולל תיבול), וטעמו אף ישתבח.

יום הולדת שמח, ישראל :)

eating

להמשיך לקרוא

ומה אתם מביאים לערב החג?

התקופה האחרונה היתה כולה בסימן מציאת איזון מחודש.
אחרי הסערה של המעבר והתאקלמות ארוכה (שטרם נגמרה), אני מרגישה שאני מתחילה להתכייל מחדש.

כבר יש כמה עוגנים בחיים,
השכונה כבר מוכרת.
שמתי לב שפנים מוכרות עונות לי ברחוב כשאני מברכת לשלום.
אותם אנשים עושים את אותו מסלול שאני עושה מדי בוקר או צהריים- וזה נעים ונחמד.
הקופאיות בסופר שואלות לשלומי, ולא מתוך נחמדות אמריקאית מוגזמת.
הגברת בניקוי היבש שואלת אותי מה שלום הקטנה שלי.
אנחנו כבר לא פסיק קטן בתוך סיפור ענק, אלא חלק מהסיפור כולו.

blossom3

והנה הגיע הביקור לארץ.
עלינו כולנו שוב על מטוס, הפעם עם מטען של עוד 6 חודשים על הכתפיים.
קצת יותר גדולים, וקצת יותר מחוזקים.

השנה, שלא כמנהגה של משפחתי, יערך סדר פסח גדול במיוחד.
״את לא מגיעה בשביל לארח!״ עונה לי אמא שלי האהובה כשאני מפרטת באוזניה את תפריט המתוקים של ערב החג כפי שאני רואה אותו בעיני רוחי.
אבל אמא- זה כל הכיף שלי. ככה ירגיש לי בבית.

titlebrownie

בעודי חושבת על מתוקים לחג הפסח, המטבח מיד הפך למעבדת ניסויים אחת גדולה, שבסופה עמדו להם על השיש הבראוניז הללו והתחסלו להם לאיטם.
אז מה אתם מביאים לערב החג?
ברווווווור שאת הבראוניז הנימוחים, הרכים והמטריפים האלה.

bite

הם יכולים להיות נשנוש מעולה לצד הקפה, אבל גם יכולים להיות קינוח מרשים ביותר (עם הגשה אישית וקצת קצפת).
תתכוננו לשמוע את ״זה את/ה עשית? וואו!״ בכל מקום אליו תביאו אותם.
אמנם הם כשרים לפסח, אבל ממש (ממש!) לא מרגישים ככה.
והכי כיף- הם פרווה! ללא שמץ של חלב/חמאה/שמנת- מי שאוכל כשר יוכל לאכול אותם בכיף לאחר ארוחת החג,
כך שלפתן הפירות ועוגת המצות לא ירגישו מקופחים.

serving2

אם תכינו את הבראוניז האלה, you have hit the jack pot!
הם כל מה שקינוח לערב החג צריך להיות- פרווה, כשר לפסח וטעיייייייים. אני אפילו מכינה אותם בלי קשר לחג המצות.
ותנו לי לגלות לכם סוד- הם מאד(!) קלים להכנה.

+++חג אביב שמח+++

blossom2

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

משלוח מנות לגדולים

כמו שעון.
האביב הגיע, בדיוק כששעון הקיץ נכנס כאן לתוקף.
הימים ארוכים יותר, וזה פינוק אמיתי.
פתאום אפשר להוציא את הידיים מהכיסים (בלי שהן ינשרו), הכתפיים רגועות ופחות מתוחות והאוויר משתנה.
אפילו שמתי לב שחלק מהעצים מתעוררים מתרדמת החורף שלהם ומתחילים להוציא עלעלים ירוקים.
מתחילים לשמוע ציפורים ברחוב, רק עכשיו כשאני שומעת ציוצים אני מבינה שהן נעלמו מכאן במהלך החורף.
עונות השנה כאן מתחלפות כמו חיילים, ומתייצבות בדיוק בזמן.

Birds

אחד הדברים הכי בולטים בלחיות בארץ זרה, הוא היעדר כל ״פסטיביות״ לקראת החגים שלנו.
האמריקאיים אלופים בפסטיבלים לקראת חגיהם שלהם-
באוקטובר, החנויות מתמלאות קישוטי זומבים לקראת Halloween.
בנובמבר,  הצבע הכתום שולט ברחובות בשל חג ההודיה.
בדצמבר, קישוטי קריסמס נמצאים בכל פינה, והופ… עוד לא נשמנו וכבר העיר מתמלאת לבבות לקראת
Valentine's day שחל בפברואר.

חיים כאן את ההפוגות מהשגרה.
החיים הם לא העבודה, אלא גם המון ״מחוץ לעבודה״- החופשים, סופי השבוע והזמן המשפחתי.
זה ממש כיף מצד אחד, מצד שני- השבוע ממש חסרה לי כאן תחושת חגיגיות לקראת פורים.

title2

כבר כמה שבועות שהמוח שלי קודח על איזה פוסט אני אכתוב לקראת פורים.
זה התחיל מכך שהיה לי ברוווור שהפוסט יכלול פרג. ברור! פורים=פרג, לא?..
אז לא, לא ממש. קשה מאד, מאד(!) להשיג כאן פרג טרי. בסופר מתייחסים לפרג בתור תבלין והוא נמכר בצנצנת זכוכית פיצית, שלא נדבר על כך שלא מדובר בפרג טרי.

מכיוון שלא מצאתי פרג בסופר הקרוב לבית, החלטתי להפשיל שרוולים וליצור פסטיבל אחר משלי.
פסטיבל פורים כבר החל אצלנו בבית- שירי פורים כבר מתנגנים שוב ושוב בחדר של הקטנה שלי, התחלנו לתכנן למה נתחפש שבוע הבא ואפילו התנדבתי לארגן חגיגת פורים בגן (שידעו גם האמריקאים לחגוג עד לא ידעו).

את משלוח המנות הסטנדרטי, יחליף השנה משלוח מנות לגדולים עם טופי קרמל מלוח!
פרסמתי את המתכון הזה במגזין ״לאשה״ באוקטובר, והחלטתי שאין זמן יותר מתאים מעכשיו לשתף אותו בבלוג.
מתקבלת כמות יפה של טופי מהמתכון, בדיוק מספיק לכמה משלוחי מנות.

scattered

שיהיה פורים שמח!

+++++++++++++++++++++

להמשיך לקרוא