ארכיון תגית: מרק עגבניות

מרק עגבניות ואורז לממהרים

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע.
״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט.

איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים.

יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים (מזל שחורף ולא רואים את הסמרטוטיה שאני לובשת מתחת, פאדיחה).
רצה לדלת, סוגרת, נועלת.
יורדת במדרגות, וכשאני למטה נזכרת ששכחתי לקחת את הארנק.

9rain

״אבל רציתי לעבור בסופר, מתי אני אקנה קוטג׳? ולחם? וביצים?״ אני חושבת בעצבים.
למה תמיד הכל ברגע האחרון?

בחוץ גשם שוטף וקפוא.
עולה למעלה, מחפשת שעה את הארנק ששכחתי ששמתי בכלל בתיק אחר.
אני מתחילה להזיע, כי מי לובש מעיל פוך פלוס צעיף פלוס כובע צמר בבית מחומם?

אויש. שלוש ארבעים ושלוש. איסוף מהגן בדיוק עוד 2 דקות.
אני טסה החוצה.
בדרך, מגלה ששכחתי את הארנק. כן, זה שחיפשתי שעה עכשיו וחזרתי בשבילו.
סופר כבר לא יהיה היום.

titlehebrewsoup

אוספת את ״קטנה מספר אחת״.
חיבוק, נשיקה ״ספרי לי על היום שלך, פשושי״, אני אומרת לה.
״אחר כך אמא, אני רעבה״ היא עונה.

״אין בעיה! נלך הביתה, נאכל משהו קטן ועוד כמה שעות כבר ארוחת ערב״
אבוי. ארוחת ערב.
אבל אין קוטג׳, ולחם, וביצים. הרי לא היה סופר. כי לא היה ארנק.

3tomato

יאללה, צ׳יקי צ׳ק נכין מרק!
מרק לעצלנים, או לממהרים, או למאחרים כרוניים, או לכאלו שמשאירים הכל לרגע האחרון.
מרק שעובדים עליו בדיוק כמה דקות, שמורכב ממצרכים שבדרך כלל יש במזווה ולא מצריך שום מצרכים מיוחדים,
והכי חשוב- טעיייייייים, כל כך טעים.

המרק הזה מחזיר אותי למחוזות ילדותי, שם בכל יום ראשון אמא שלי היתה מכינה מרק עגבניות.
אומנם אמא שלי היתה מכינה אותו ממיץ עגבניות, והוא היה שונה בטעמו, אבל הזכרון קיים ומחמם את לבי.

מה שחשוב במרק הזה הוא עקרון פשוט- יחס בין שימורי עגבניות מרוסקות לנוזל והקפדה על כמויות תיבול.
ממש לא חשוב אם בחרתם בעגבניות מרוסקות, או שלמות במיץ, או מקולפות, או חתוכות. העיקר הוא לעקוב אחר כמות המים והתבלינים.
ואם אתם פחות אנשי עקרונות- יש גם מתכון מפורט.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מרק עגבניות צלויות וקארי

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ.
״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה.
ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב.

img_3190

״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת אותי הקטנה שלי, מדהימה אותי בחוכמה וברגישות שלה.
אני מסבירה לה שככה סובב לו מעגל עונות השנה.
היא מוסיפה- ״בישראל יש יותר שמש,״ ומותירה אותי אילמת לנוכח הקביעה הכה מדוייקת שלה.

leaves

כבר מזמן עברתי לגרביים, כל בגדי הקיץ אופסנו במדף העליון של הארון.
הקיץ כבר זכרון רחוק, והסתיו הניו יורקי מפעים אותי בצבעיו כל יום.
זו העונה הכי יפה, הכי מרגשת.
פשוט תענוג ללכת ברחוב, כל יום פוגשים עץ חדש ששינה את צבע עליו למשהו בסקאלת הכתומים-אדומים.

בזכות אחותי האהובה והיקרה שהיתה כאן בביקור, יש גם תמונות שמתעדות את כל היופי הזה.
יוש, מתי את חוזרת?

img_3130

החיים שלי עברו מהפך בחודשים האחרונים.
התחלתי לעבוד וללמוד ופתאום זמן פנוי הוא מצרך נדיר.
ימי כיף עם הקטנה כבר לא קורים כל כך באמצע השבוע, ואני מתגעגעת לזמן איתה רק שתינו.

אני מנצלת את האהבה שלה לאוכל ולמטבח ומנסה לחטוף איתה קצת זמן איכות.
״רוצה להכין מרק של חורף?״ אני שואלת.
והיא בהתלהבות מוסרת לידי את הסינר על מנת שאעזור לה לקשור אותו סביב המותניים.

img_3200

כבר הכנו השנה מרק עדשים, מרק מינסטרונה, מרק ירקות, מרק פטריות, מרק תירס, מרק ברוקולי.
רציתי להכין הפעם משהו קצת אחר, מנחם, טעים ומפנק.

אנחנו אוכלים המון קארי לאחרונה, על כל צורותיו ומרק קארי עגבניות צלויות נראה לי האופציה המושלמת. קארי-ג׳ינג׳ר-חלב קוקוס הוא השילוש הקדוש, והסוד הוא בצליית העגבניות-
אל תוותרו על השלב הזה, אחרת יצא לכם מרק דלוח ובהיר.
העגבניות הכי רכות ואדומות – אלו שלא תרצו בסלט שלכם – הן העגבניות הכי מתאימות למרק הזה.

title

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

להמשיך לקרוא