ארכיון תגית: מתכון פשוט

הזמן הכתום

בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור.
יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל.
האביב כבר כאן, בכל פינה.

skyline

Brooklyn Bridge Park

הפירות בארה״ב לעומת זאת, אינם נכנעים לעונות השנה.
אבטיח תוכלו להשיג גם בחורף.
תותים, גם בקיץ.

אבל אפילו כאן, כשתותים מיובאים מחצי הכדור הדרומי בקיץ,
אפילו כאן, המשמש מגיע ברוב הדרו רק בסוף האביב.

apricots

כל פעם שאני פוגשת משמש בסופר, אני מתרגשת.
והשנה, זה מרגש אותי פי כמה.

כשניסיתי לחשוב על מתכון לפרי הכל-כך נהדר הזה, מיד חשבתי על טארט טאטן.
״אבל צריך משהו פשוט, נגיש״ הזכיר לי החצי שלי.
טארט טאטן למהדרין, לא מקבל באהבה קיצורי דרך. בטארט טאטן צרפתי קלאסי, חייבים לדייק בכמויות ובזמנים.
אבל כידוע, אני לא בצרפת. ואני אוהבת (מאד) קיצורי דרך.

title

הטארט הזה מושלם לממהרים (או לעצלנים)-
הוא לא מצריך הכנת קרמל (!!)
לא מצריך מחבת מיוחדת שצריכה להכנס לתנור
אפילו הבצק הוא בצק עלים קנוי
אם תשקיעו בבצק עלים טוב (ולא חלילה בבצק עלים שעשוי ממרגרינה!), טארט המשמשים הזה יהיה מעדן אמיתי.

up2

מה אמרנו?
ללא קרמל, ללא הכנת בצק, ללא מחבת מיוחדת. למה אתם מחכים?
קדימה.

טארט טאטן משמש שכל אחד יכול להכין

+++++++++

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים

להמשיך לקרוא

ביס של חנוכה

זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה.
כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.

בדיוק בזמן הזה בשנה שעברה ערכנו הדלקת נרות חגיגית בדירתנו החדשה, מעין חנוכת בית מאוחרת לכל המשפחה.
לא הרבה זמן אחרי, קיבלנו בשורה על הצעת עבודה מפתיעה בארה״ב.
החודשים החלו לרוץ, לטוס, והנה אנחנו חוגגים את חנוכה בין עצי אשוח שמקשטים את רחובות ברוקלין.

title2

חנוכה ראשון בלי משפחה סביב,
חנוכה ראשון בו אני מתאמצת להחדיר לקטנה שלי רוח חג,
חנוכה ראשון בו היומן לא מתמלא בהדלקות נרות.
הכל מקבל מימד קצת אחר ולא מובן מאליו.

ready to fry

סופגניות הביס הללו היו להיט בהדלקת הנרות בשנה שעברה.
מעבר לעובדה שהן טעימות ממש, הן גם קלות להכנה- אפילו לאלו שמפחדים מעצם המחשבה להכין סופגניות לבד.
הבצק נוח לעבודה- ללא שמרים וללא התפחה. מערבבים, קורצים עיגולים- ולמחבת.

באופן כללי אני תמיד אעדיף אפייה על פני טיגון, בתנאי שהטעם והאיכות לא נפגעים.
במקרה הזה, אפייה פשוט לא תתאים. הסופגניות הללו צריכות טיגון.
אם אתם רוצים לחסוך בשמן- אל תחגגו את חנוכה ;) או, שתכינו את הסופגניות האפויות שפרסמתי שנה שעברה.

ready w sugar

בנסיונות ההכנה הקטנה שלי אכלה משהו כמו 8 סופגניות, החצי תרם את חלקו בעוד 8, ואני- את השאר.
אז ראו הוזהרתם. אל תגידו שלא אמרתי לכם.

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-
להמשיך לקרוא

חזל״ש

אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים?
שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה שלי שנתנה קפיצה של שד טזמני בזמן האחרון, וזמן איכות של ממש עם החצי השני שלי.

feet

רגע לפני שהתנפלו עלי עם דלי וכף…

עליתי על העניין הזה של ״החופש״ מתישהו בחופשת לידה (מי קרא לזה ״חופשת״ לידה, תזכירו לי?)
נזכרתי שוב מה זה חופש עם ילדים, אבל כמה שנהניתי. כמה שנהניתי.
אומנם חופשה של בטן גב לא תהיה לי כבר, אבל זכיתי שוב לשחק בחול כמו שרק ילד יכול, זכיתי לחיבוקים ונישוקים מיצור קטן ואוהב, קיבלתי שריטות ומכות כמו ילד וישנתי כמו שרק מישהו שעבר יום עם חוויות כאלה יכול לישון.

בשבת בערב אפילו התחלתי להרגיש שריר קטן של געגוע, מן שביב קטן של ״מה אני אעשה מחר כל היום בלי המשפחה?״

אל דאגה, היום מילא את עצמו מיד.
בכתיבה, במשימות, במיליון דברים שנדחקו הצידה במהלך ״החופש״.

title zucchini

חשבתי לעצמי- הדבר המתאים ביותר לכתוב היום הוא מתכון פשוט. כזה שמתאים לחזרה לשגרה.
היום- חזרה למקורות הפשוטים והטובים. פשטידת קישואים הכי קלה שיש, כזו שמכינים גם אם יש רק שאריות במקרר.
ילדים ומבוגרים ישתגעו עליה, היא טעימה ממש ולא דורשת שום מצרכים מיוחדים.
שיהיה לכולנו שבוע רגוע, נעים וטעים.

להמשיך לקרוא

חיסול חמץ

"הצ׳ילי של נון"
צ׳ילי קון קרנה פשוט להפליא.

אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו.
נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי האהבות הללו.
כשהריח שלו נישא בבית אני יודעת שנפלה על החצי השני שלי רוח רגועה ושלווה, והוא במטבח.
אני נחה, וכולם אחר כך מללקקים את האצבעות.

מדובר במנה פשוטה וקלה להכנה.
אל תיבהלו מכמות הבירה במתכון (בקבוק שלם), המרירות נעלמת ובסוף הבישול נותרת מתיקות קרמלית ונהדרת שמעניקה לתבשיל הזה טעמים רחוקים של מקום אחר.
אפילו ילדים ונשים בהריון יכולים לאכול מהתבשיל, כיוון שהאלכוהול מתנדף כולו בבישול הארוך.

התיבול במתכון מותאם לפיות גדולים וקטנטנים.
אם ילדים לא הולכים לאכול ממנו, בהחלט אפשר ואף רצוי להוסיף עוד חריפות (פתיתי צ׳ילי יבש, או טבסקו מעושן).
מושלם לאכול עם אורז לבן או עם תפוח אדמה אפוי וקצת שמנת חמוצה.

רגע לפני שפסח מגיע, הרי לכם הזדמנות לחסל את השישיות שבמקרר.
מבשלים עם בירה צ׳ילי קון קרנה- הצ׳ילי של נון.

title chili

כמה דברים קטנים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

קיש מלכותי (עם כלי אחד לשטוף)

בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי.
פתאום סוף שבוע.

flowers

הימים שלי עמוסים. בטוב.

היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את הקפה של הבוקר, לא?…

לפני רגע היתה לי תינוקת, פתאום עכשיו יש לי ילדה- שמדברת ומפטפטת, ועם כל מילה שלה שיוצאת מהפה הלב שלי גדל עוד קצת.. וגם קצת מתפורר.

scallions cut

יום רודף יום, ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מבקשת בקשה קטנה בלילה לפני השינה- הלוואי, הלוואי והיו עוד כמה שעות ביממה.. אוף, כמה דברים שאני רוצה לעשות, ולא מספיקה.

נו טוב, אז צעד צעד. דבר דבר.
גם זה יחכה למחר.

ואז אני קולטת שכבר חמישי, ולא כתבתי עוד השבוע. חייבת להספיק לכתוב משהו לסוף השבוע!

אני חבה את הפוסט הזה לאחותי הקטנה (שהיא בכלל כבר לא קטנה, אבל תמיד תהיה בליבי כך…) שאמרה לי-
״מיכ, אין מספיק מאפים בבלוג!״
וכשאחותי מעירה, בדרך כלל זה נכון, ואני תמיד לוקחת את הערותיה בכובד ראש…
ואכן, לא כשמו הוא- ״מיכל אופה עוגה״, עברתי על ארכיון המתכונים ונוכחתי לדעת שהיא צודקת.
מי מכם קוראיי הותיקים, מכירים אותי כבר ויודעים שמאפים הם אהבתי הראשונה (נו, אחרי עלמה ונועם), אבל לא לשם כך התכנסנו לבלוג…
מה שבאמת הייתי רוצה- שהבלוג הזה יגרום  לכווווולם לבשל יותר, קצת יותר, ויהפכו את החוויה למשפחתית ונהדרת.
ולמי שממש לא רוצה להתעסק, או להתלכלך, או לעשות הרבה כלים- הגעתם למקום הנכון.

quiche title

אז אוחתה אהובה שלי, היום בבלוג- קיש מלכותי, במיוחד בשבילך.
הקיש הזה הוא מיוחד, כי צריך עבורו רק כלי אחד להכנה (גם הבצק, גם המלית- בסיר אחד!)
הוא מושלם לסופ״ש (לאירוח, או סתם לארוחה קלילה וכיפית), עם בצק שלא צריך להתעסק איתו בכלל (שום קירור, שום רידוד- נשבעת, המתכון ממש מביך מרוב קלות), ויש לכם כלי אחד לשטוף בסוף התהליך! (נו טוב, 2- כולל כף לערבוב).

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

כמה פשוט- ככה טעים

Rain-on-Window

שישי בבוקר. אני והאיש שלי הולכים יד ביד.

הזמן הזה בשבוע שפתאום אנחנו כאילו חוזרים אחורה בזמן לתקופה שלפני…

לתקופה שבה לא ברור איך קרה שהייתי לחוצה, או שלא היה לי זמן, או שלא הספקתי כלום.

מבט קצר על השעון מחזיר אותי למציאות, לשגרה שלי.
לשגרה- שלמרות שאין זמן לכלום, למרות שהזמן הלבד שלנו נגמר כבר ב- 12:00 (או שהיום בעצם רק מתחיל אז?), למרות כל זאת- אני כל כך אוהבת אותה.

וגשם בחוץ, וכבר קצת קר.

האור נגמר ממש מוקדם ואורות קטנים מתחילים לרצד בחלונות הרחוב.

ילדים עוברים את הכביש במהירות עם מגפי גומי. אנשים מסתתרים מהגשם מתחת לעמודי בניין.

ובבית שלנו- חם ונעים. אני ממשיכה את הניסויים והתיעודים שלי במטבח. אבל דווקא היום, החלטתי לחזור למקורות. לא לנסות משהו חדש, לא משהו אחר. משהו שאם אוכלים ועוצמים עיניים, אז אפשר להיזכר בתקופות נעימות.
כמה פשוט- ככה טעים.

bolognese

ב-ו-ל-ו-נ-ז

זוהי הגרסא הפשוטה שלי.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

שוקולד + קרמל = אושר

עוגות שוקולד אישיות עם מלית טופי-קרמל

"משהו שוקולדי" אמרה לי אחותי, כשביקשה שאשים עוד קינוחים בבלוג. משהו שוקולדי? YOU GOT IT!
חשבתי לעצמי מהו הקינוח שעליו אני הכי אוהבת להתפנק. ובכן, קצת נדוש… אבל אני כל- כך אוהבת את עוגות השוקולד האישיות הללו שכאשר נועצים בהן כפית, כל מלית השוקולד מתפרצת החוצה. כן, אלה שחרשו עליהן בכל בית קפה וכבר קיבלו אלפי וריאציות של שמות (פונדנט, סופלה, עוגת לבה וכיוצב').

אבל לא סתם עוגת לבה. עוגת לבה עם מלית קרמל-טופי נוזלית ומפנקת.
מישהו אמר שחיתות?…

baked

אז כבר יש לי בפה טעם של שוקולד מומס, אבל יש בעיה.
כל מתכון לעוגת ״פונדנט״, אפילו של השפים האהובים עלי, מתחיל באזהרות לגבי החשיבות של זמן האפייה ובאיומים על מה יקרה לעוגה אם חלילה לא נקפיד.
ואנחנו הרי כבר הסכמנו, שבבלוג הזה מבשלים בשביל הכיף ולא עושים בייביסיטר על התנור.
המטרה היתה לאפות עוגה פשוטה שמכינים בקערה אחת עם מטרפה, וגם אם אפינו אותה קצת יותר מדי היא עדיין תהיה נוזלית במרכזה (הפתרון הגיע בזכות טריק מדליק).

אוחתה- המתכון הבא מוקדש לך :)

IMG_5866

 

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא

הפתעה במעטפה

כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.
העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין :)
חוץ מפיצות מעולות ופסטות היו להם שם מנות דגים מצוינות.
בכל יום ראשון היה מגיע ספק הדגים ופורק את הסחורה- בעיקר דניס, לפעמים בורי, לפעמים מוסר.
מנה שאהבתי במיוחד היתה- "דניס אל קרטוצ'ו" (כלומר, דניס במעטפה). מה שכל כך אהבתי במנה היה לאו דווקא התיבול שהוסיפו לדג, אלא שיטת ההכנה המקורית והייחודית, ובל נשכח- קלה וקצרה.
למעשה הדג נעשה באידוי, כיוון שהוא סגור במעטפה ומוכנס לתנור בחום גבוה מאוד. בשל החום הגדול, עם סביבה לחה וסגורה- נוצר דג עסיסי במיוחד, גם אם שכחנו אותו כמה דקות יותר מדי בתנור…
היום בבלוג- מתכון לדניס במעטפה עם תיבול ים תיכוני שאני אוהבת מאוד, אבל כפי שאמרתי- לא התיבול הוא העיקר, אלא שיטת ההכנה. במקום התיבול המוצע כאן אפשר להוסיף כל מה שאוהבים- החל ממעט יין וכלה בשום ועשבי תיבול.
יאללה מתחילים.

serving

כמה טיפים חשובים לפני שמתחילים:

להמשיך לקרוא