ארכיון תגית: עוגיות

עוגיות שוקו-אגוזי לוז נפלאות

תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת,
ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול.
געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות שפוגשים כל חג מחדש, לריחות הספציפיים שיש בארוחת חג, לסבים, לסבתות, לדודים ודודות.

אני יודעת.
אתם קוראים את זה וחושבים – ״יאללה, זאתי. לא גרה בארץ וכל הדברים המעצבנים פתאום מרגישים לה נפלאים״.
אולי. אבל החיים פה גם גורמים לי להעריך את המישפחתולוגיה בארץ בדרך קצת אחרת.

7titleH

אז כשהגדולה שלי שאלה אותי- ״אמא, למה חוגגים את סוכות?״ הבנתי שאני חייבת, חייבת שתהיה סוכה בבית.
מכיוון שהשאלה הזו נשאלה בדיוק כמה שעות לפני החג, ומכיוון שכבר ממש קריר בחוץ, הבנו החצי שלי ואני שסוכה במרפסת לא תהיה, אבל יכול להיות אחלה אוהל/מבצר/סוג של סוכה בסלון!

וכך מצאתי את עצמי לראשונה מאז שהייתי ילדה בונה (סוג של) סוכה.
היא אומנם לא תחת כיפת השמיים, ואין לה סכך, והיא נראית יותר כמו ״מבצר״ עשוי סדינים, אבל הי – יש לנו סוכה בבית! והבנות מבסוטות עד הגג.

14cookie

מאז כבר כמה ימים שאנחנו אוכלים ״בסוכה״, מציירים ״בסוכה״, משחקים ״בסוכה״, עושים פיקניק ״בסוכה״.
אומנם אין כל כך זרימת אוויר בסלון, המרחב הציבורי שלנו קטן משמעותית, והלב שלי מחסיר פעימה כל פעם שהקטנה מושכת בסדינים וכמעט ממוטטת את כל העניין – אבל הדבר הקטן הזה הכניס כל כך הרבה חיוכים בשבוע האחרון, שזה שווה את הכל.

zoom

״אני יכולה לקחת מהעוגיות האלו לפיקניק בסוכה?״ הגדולה שלי שאלה בקול הססני כשניגשה בעצמה לקופסת הפח המונחת על שיש.
המתכון לעוגיות האלו, התפתח בעקבות זכרון ילדות רחוק ונעים.
סבא וסבתא שלי ז״ל (אומי ואופה) חיו באוסטריה כל חייהם. הם היו מאד מחוברים לארץ, והגיעו לביקור לפחות פעמיים בשנה. אחותו של סבא שלי, דודה ארנה ז״ל שהיתה אופה בחסד, חיה בבני ברק וכל פעם שהם היו מגיעים לביקור היינו נוסעים אליה לביקור ועוגיות בצורת חצי ירח צבועות צבע קקאו היו מונחות על השולחן.
המרקם והצורה של העוגיות של דודה ארנה היה שונה לחלוטין מהמרקם של העוגיות הללו (הן היו עוגיות קשות במיוחד עם צורה של חצי סהר), אבל הטעם חרוט היטב בזכרוני- טעם אגוזי עמוק ונפלא, כמו ריח של נוטלה.

12cookie

אלו לא העוגיות של דודנה ארנה. אבל עדיין, כל ביס מזכיר לי את המפה המעוטרת תחרה ״crochet" סרוגה ידנית, קנקן התה והעוגיות שנשלפו אחת אחת והונחו באלגנטיות על השולחן.
הן לא מתוקות במיוחד, וזהו קסמן, הן מתפוררות בפה, נשמרות היטב לאורך זמן ומושלמות לצד קפה או תה.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

מגולגלות תמרים מושלמות

אוגוסט מכה בכל הכוח.

חם, לח ומהביל.

בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון.

flowerdatecookies

אני משתדלת לא להיות הרבה ליד התנור בימים אלו, אבל בשביל העוגיות הללו אני חורגת ממנהגי.

אני מניחה אותן זו לצד זו בתוך קופסת פח.
בעודי סוגרת את הקופסא, אני חושבת לעצמי שהפעם הן יחזיקו מעמד הרבה זמן. אבל בפועל, הן מתחסלות במהירות הבזק, ואם לא הייתי עושה חשבון, הייתי מסוגלת לחסל את הקופסא בעצמי בלי למצמץ בכלל.

headtitle

הן נפלאות – מתמוססות בפה, פריכות, נעימות, לא מתוקות מדי ולא כבדות מדי.
אלו העוגיות המושלמות לצד הקפה של אחר הצהריים או התה שבסוף הארוחה.

rolled

רוצים להכין?

להמשיך לקרוא

קצת מתוק בכל המלוח הזה – עוגיות דקיקות של שוקולד צ׳יפס ומלח

לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב.
קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם.
הלב מתגעגע ועצוב.

skyline

נוף מהגג

ובתוך כל זה- חיים. חדשים. אחרים.
מסתגלים. ומתרגשים.
הקטנה שלי מתרגלת לגן חדש, לשפה חדשה ומזג אוויר חדש.
הקצב פה איטי יותר, כאילו הייתי צריכה להאט את צעדי חיי ולהתאים את עצמי לריתמוס אחר.

trees

שמיים של סנטרל פארק

בין משלוח של הדברים מהארץ שכלל כלי מטבח שבורים לרסיסים, מעבר של שתי דירות בחודש, פריקת ארגזים וגעגוע גדול- הגיעו היום חדשות טובות.
כתבה גדולה שצילמתי למגזין ״לאשה״ פורסמה היום וגרמה לי להתרגש מאד.
נושא הכתבה הוא- ״מתוקים מלוחים״, ועל אף שצולמה כבר לפני חודשים, נראה שכאילו מתאימה היא כמו כפפה לתקופה הנוכחית בארץ.

אז עד שתלכו לקנות את המגזין, הרי לכם טעימה קטנה מהכתבה-
עוגיות מטריפות שיעשו לכם טעם של עוד!

לעוגיות האלה יש סיפור משל עצמן, בלי קשר לכתבה הנוכחית.
במהלך הלידה של אחייניתי, אחותי הקטנה ואני נשארנו יחד בבית וחיכינו לחדשות. שתינו היינו במתח גדול (בכל זאת, דודות בפעם הראשונה). כדי להפיג את המתח, וגם כדי לשמח את ליבה של היולדת הטרייה (ע״ע אחותי הגדולה והיקרה) הכנו את העוגיות האלה.
חצי מהן חוסל לפני שהספיק בכלל להגיע לבית החולים, והחצי השני חוסל עוד באותו יום.
אוחתות שלי- אוף. כמה שאני מתגעגעת אליכן.

cookie ribbon

עוגיות שוקולד צ׳יפס ״לגדולים״

תוספת המלח וגרידת הלימון מדגישות את טעם השוקולד, אל תתפתו להסיר אותם מהמתכון.
העוגיות דקיקות ועדינות, וראו הוזהרתם- ממכרות.

להמשיך לקרוא

עוגיות שוקולדצ'יפס טבעוניות

עוגיות שוקולד צ'יפס רכות רכות
(אה.. הן גם במקרה טבעוניות)

cookies

העוגיות הללו נולדו ממש במקרה. ליתר דיוק, הן נולדו כתוצאה מארבעה גורמים:
1. נגמרו הביצים
2. נגמר החלב
3. לנועם (זוגי שיחיה) יש אי סבילות ללקטוז. מה שאומר, שהוא אוכל קורנפלקס עם חלב סויה. שהיה בבית.
4. היה לי חשק לאפות.

כאמור, כשיש לי דחף לאפות משהו/ לבשל משהו, ברוב הפעמים אני די אימפולסיבית ולא ריאלית כל כך.
באחר הצהריים הספיציפי הזה, היה לי קרייב פסיכי לעוגיות שוקולדצ'יפס, מהסוג הטוב והישן. ולא, לא הייתי בהריון, את החלק הזה כבר עברנו. נו- אין בעיה! קדימה לעבודה.
אממה? אין ביצים, אין חלב.

להמשיך לקרוא