אוגוסט מכה בכל הכוח.

חם, לח ומהביל.

בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון.

אני משתדלת לא להיות הרבה ליד התנור בימים אלו, אבל בשביל העוגיות הללו אני חורגת ממנהגי.

אני מניחה אותן זו לצד זו בתוך קופסת פח.
בעודי סוגרת את הקופסא, אני חושבת לעצמי שהפעם הן יחזיקו מעמד הרבה זמן. אבל בפועל, הן מתחסלות במהירות הבזק, ואם לא הייתי עושה חשבון, הייתי מסוגלת לחסל את הקופסא בעצמי בלי למצמץ בכלל.

הן נפלאות – מתמוססות בפה, פריכות, נעימות, לא מתוקות מדי ולא כבדות מדי.
אלו העוגיות המושלמות לצד הקפה של אחר הצהריים או התה שבסוף הארוחה.

רוצים להכין?

להמשיך לקרוא ←

לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב.
קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם.
הלב מתגעגע ועצוב.

נוף מהגג

ובתוך כל זה- חיים. חדשים. אחרים.
מסתגלים. ומתרגשים.
הקטנה שלי מתרגלת לגן חדש, לשפה חדשה ומזג אוויר חדש.
הקצב פה איטי יותר, כאילו הייתי צריכה להאט את צעדי חיי ולהתאים את עצמי לריתמוס אחר.

שמיים של סנטרל פארק

בין משלוח של הדברים מהארץ שכלל כלי מטבח שבורים לרסיסים, מעבר של שתי דירות בחודש, פריקת ארגזים וגעגוע גדול- הגיעו היום חדשות טובות.
כתבה גדולה שצילמתי למגזין ״לאשה״ פורסמה היום וגרמה לי להתרגש מאד.
נושא הכתבה הוא- ״מתוקים מלוחים״, ועל אף שצולמה כבר לפני חודשים, נראה שכאילו מתאימה היא כמו כפפה לתקופה הנוכחית בארץ.

אז עד שתלכו לקנות את המגזין, הרי לכם טעימה קטנה מהכתבה-
עוגיות מטריפות שיעשו לכם טעם של עוד!

לעוגיות האלה יש סיפור משל עצמן, בלי קשר לכתבה הנוכחית.
במהלך הלידה של אחייניתי, אחותי הקטנה ואני נשארנו יחד בבית וחיכינו לחדשות. שתינו היינו במתח גדול (בכל זאת, דודות בפעם הראשונה). כדי להפיג את המתח, וגם כדי לשמח את ליבה של היולדת הטרייה (ע״ע אחותי הגדולה והיקרה) הכנו את העוגיות האלה.
חצי מהן חוסל לפני שהספיק בכלל להגיע לבית החולים, והחצי השני חוסל עוד באותו יום.
אוחתות שלי- אוף. כמה שאני מתגעגעת אליכן.

עוגיות שוקולד צ׳יפס ״לגדולים״

תוספת המלח וגרידת הלימון מדגישות את טעם השוקולד, אל תתפתו להסיר אותם מהמתכון.
העוגיות דקיקות ועדינות, וראו הוזהרתם- ממכרות.

להמשיך לקרוא ←