ארכיון תגית: קציצות עם ירקות

בחזרה לילדות – קציצות עוף ותירס

לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים-
אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו.
תירס מקופסא? מעדן.
נוטלה? הוא מת והגיע לגן עדן.

שלא תבינו אותי לא נכון- גם לי יש פינה חמה בלב לנוטלה ושניצלים. כשהייתי ילדה גם אני אהבתי ספגטי ברוטב אדום ורוטב אדום עם אורז (הוכחה בתמונה), אבל כשזה מגיע לאורז או תירס עם קטשופ – דיעותינו חלוקות בעניין.
זה גם לא אומר שהחצי שלי לא אוהב ומעריך אוכל (בכל זאת, הוא חי איתי), אבל כשמניחים מולו משהו שמשלב בתוכו תירס – הוא מתרפק עליו באהבה.

childhoodme

אני אי שם בשנות ה-80

כך היה שלפני כמה ימים כשהוא חזר הביתה לקציצות הללו – הוא טרף איזה 10 בבת אחת והזכיר בפני שוב איזה כיף זה שניצל תירס של טבעול.

הן טעימות בטירוף – מתקתקות בזכות התירס ורכות מאד. זוהי ארוחת צהריים מושלמת לילדים ולמבוגרים!

titlecorn

את התירס אפשר להשאיר שלם, אבל אני בחרתי לטחון את חלקו, כדי שיוסיף למרקם הרך ולמתיקות.
אם אין ברשותכם בלנדר- בהחלט אפשר להשאירו שלם בתערובת.

שנתחיל?

להמשיך לקרוא

קציצות של סבתא

סבתא שלי, שרה, היא בשלנית בחסד.
קצת עצוב שהיא כבר לא מבשלת, היא עייפה כבר והידיים כואבות.
אז אני מנסה בכל שיחה איתה לדלות עוד ועוד מתכונים.
זו משימה קשה, כי היא משתמשת בתיאורים כמו: ״עד שמרגיש נכון״, ״תלושי עד שהבצק מקבל״, ״תרביצי טוב טוב ביחד עד שמרגיש בשל״ ועוד כל מיני דימויים שמתאימים לא בהכרח לעולם הבישול.
לפני זמן מה ניסיתי להבין איך היא מכינה את קציצות הבשר שלה.
קציצות עסיסיות, עם המון ירקות ורוטב, בעלות הטעם הכי ״סבתאי״ שיש (במובן הטוב של המילה).
צריך רק לחם אחיד כדי לנגב את הרוטב, או אורז לבן שיספוג אותו לקרבו.

up

״יש לך סיר לחץ?״ היא שואלת. ואני במבוכה עונה שלא.
״נו טוב, אפשר גם בלי״. היא פוצחת בשצף של תיאורים על הירקות, והרוטב, סלרי ״ושלא יהיה עייף״, לחם ספוג במים ״כי פירורי לחם לא עושים את אותה עבודה״.
בסוף השיחה לא נשארתי עם מתכון, אבל עם עקרונות שחשוב ליישם.
עוד באותו יום מיהרתי להכין קציצות לסוף השבוע. לאחר בישול ארוך על הכיריים נוצר סיר קציצות מפואר, עם טעם של בית וריח שעושה געגוע.

קבלו את הגרסא שלי לקציצות של סבתא שרה (זה לא כמו המקור, אבל טעים טעים טעים).
״עבר ליד הזהב, אבל לא נגע״ כמו שהיא תמיד אומרת.
סבתא- לחייך.

להמשיך לקרוא