חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סלמון צלוי בזיגוג עם ירקות

סלמון צלוי בזיגוג עם ירקות

״איך זה שזה לא מופיע עדיין בבלוג?״ שאל אותי החצי. וואלה, הוא צודק.
כל אחד מבני המשפחה, מהגדול ועד הקטנה מתים על סלמון, או בשמו השני ״דג ורוד״ בביתנו.

הכל במיתוג הרי, זהו מוטו בו דגלתי כששתי הקטנות שלי התחילו לאכול אוכל של גדולים. אוי, איך שלא אהבתי את שלב מחיות הפרי והירק, ומהר מאד שמתי לב שגם הקטנות לא מתות על זה. די מהר שתיהן החלו לאכול אוכל מוצק חתוך לחתיכות קטנות (למורת רוחן של הסבתות, שכמעט וחטפו שבץ למראה כל ביס, מחשש שזה לא ״ירד טוב בגרון״). ואני דגלתי בשיטת ״הן תאכלנה מה שאנחנו אוכלים״, לעתים זה עבד יותר, לעתים פחות. אבל שמתי לב שהמיתוג- הו, המיתוג, משנה מאד.

כך, הפך דג סלמון ל״דג ורוד״, סלק ל ״סגול מגניב״, וברוקולי ל״עץ קטן״.
הקטנות שלי כבר לא כל כך קטנות, ולכל אחת יש העדפות אוכל משלה מן הסתם, אבל על ״דג ורוד״ יש קונצנזוס בבית, והגרסא הזו מוצלחת ופשוטה במיוחד.

התנור עושה את רוב העבודה, ואנו רק צריכים לשדך לסלמון חברים טובים.

כאן יש בצל, דלורית וזוקיני.
אפשר להחליף את הירקות בכל ירק אחר שאוהבים (כרובית, ברוקולי, בטטה, דלעת, תפו״א, שעועית ירוקה), אם לא רוצים לשים ירקות כלל, גם אפשר.

חומרי המרינדה גם ניתנים לגיוון.
הבסיס- די פשוט. סויה, איזשהי מתיקות/חמיצות מסויימת וממש מעט שום.
בתפקיד המתיקות כאן נכנסת מעט לימונדה (כן!), אותה אפשר להחליף גם במיץ תפוזים או במייפל/סילאן/ דבש עם טיפה קטנה של לימון.

הצלייה- קודם כל בחום נמוך, כך מוודאים שהדג לא מתייבש ומקבל את כל טעמי המרינדה, ובעשר דקות האחרונות מגבירים לחום גבוה מאד, כך הדג מקבל ציפוי פריך שחום וטעים, והפנים נותר רך להפליא.

שנתחיל?

כמה דברים חשובים

לימונדה במרינדה? כן! המנה הזו נולדה בעת ״משבר״. המקרר שלי היה ריק למעט מעט לימונדה שנשארה וסלמון יתום בפריזר. להפתעתי הלימונדה עשתה נפלאות לסלמון. אבל תכלס, לא צריך לקנות במיוחד לימונדה וכל מיץ לימון עם מעט סוכר ומים יעשה את העבודה או אפילו מעט מיץ תפוזים.
חום התנור – בהתחלה חום נמוך (165 מעלות), כך מוודאים שהדג לא מתייבש ומקבל את כל טעמי המרינדה, ובעשר דקות האחרונות מגבירים לחום גבוה מאד (250 מעלות), כך הדג מקבל ציפוי פריך שחום וטעים, והפנים נותר רך להפליא.
מידת עשייה – זמני האפייה מתאימים לסלמון עשוי היטב. אם אתם אוהבים את הסלמון שלכם רך יותר, או מעט נא במרכזו, יש להפחית לפחות עשר דקות בשלב האפייה בחום נמוך, וצלייה בחום גבוה להפחית ל- 5-7 דקות או לחילופין רק לצלות לדקותיים תחת מצב גריל בתנור. 
סלמון – הכי טעים ובריא סלמון טרי. משתמשים בסלמון קפוא? יש לדאוג להפשיר אותו במקרר מראש במשך כמה שעות.
סויה דלת נתרן – ממש כדאי להשתמש בסויה דלת נתרן, אחרת המנה יוצאת מלוחה מדי. אין לכם סויה כזו? אפשר גם להשתמש בסויה רגילה, ופשוט לדלל אותה מעט בקצת מים. 

מה צריך? (לסלמון במשקל חצי קילו פחות או יותר, מספיק ל-4 מנות)

למרינדה-

1/4 כוס לימונדה (או מיץ מחצי לימון עד לימון שלם עם כפית גדושה סוכר ומעט מים, או מיץ תפוזים/קלמנטינה)
שן שום אחת פרוסה או קצוצה
1 ס״מ של ג׳ינג׳ר טרי מגורר או קצוץ היטב
1/4 כוס סויה דלת נתרן (או 2-3 כפות סויה רגילה מדוללת עם מעט מים עד שמגיעים ל-1/4 כוס)
1 כפית מייפל טבעי או דבש או סילאן
1 כפית שמן שומשום
2 כפות שמן זית
3 כפות מים
1/2 כפית שטוחה חרדל דיז׳ון חלק
1 כפית שטוחה חרדל דיז׳ון עם גרגרים

פילה סלמון במשקל חצי קילו (אני אוהבת אותו פרוס לפרוסות כבר)
1/4 דלורית או חתיכת דלעת קטנה או 1/2 בטטה/תפו״א קלופים וחתוכים לקוביות בגודל 3-4 ס״מ
בצל/שאלוט אחד חתוך גס
זוקיני אחד חתוך לקוביות (או חופן שעועית ירוקה, אפשר גם קפואה הישר מהמקפיא)

מה עושים?

ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון

מכינים תבנית מרופדת בנייר האפייה או מחבת עמוקה שיכולה להכנס לתנור.
מומלץ להשתמש בתבנית/מחבת לא גדולים מאד, כך שהמרינדה תכסה את הסלמון ולא תתפזר.

מערבבים את כל חומרי המרינדה יחדיו עד לאיחוד מוחלט של כל המרכיבים (בצנצנת או בקערה עם מטרפה).

מניחים את הסלמון בתבנית/מחבת על גבי נייר האפייה ושופכים את המרינדה על הסלמון. מפזרים את הירקות החתוכים סביב הסלמון ומכסים אותם במרינדה.
מכניסים למקרר ונותנים לסלמון לשבת במרינדה כשעה.
*עד שלב זה, ניתן להכין כמה שעות מראש, ולשמור בקירור עד האפיה*

מחממים תנור על חום בינוני-נמוך (165 מעלות).

מכניסים את הסלמון לאפייה של 25 דקות*.
בתום 25 דקות פותחים את דלת התנור ו״משקים״ את הסלמון בנוזלי המרינדה שהצטברו בתחתית התבנית, מגבירים את חום התנור למקסימום (250 מעלות) וצולים את הסלמון עוד 10-15 דקות, עד לקבלת ציפוי שחום ופריך. מידת הצלייה תלויה בעוצמת התנור, ולכן במידה ועדיין אין ציפוי פריך בתום 15 דקות, אפשר להעביר את התנור למצב גריל ולשים את התבנית במדף העליון של התנור ל 2-3 דקות נוספות.

*אם אוהבים סלמון רך/נא יותר, מפחיתים את זמן האפייה ב 165 מעלות בכעשר דקות. לאחר מכן, צולים בחום גבוה, או תחת מצב גריל. 

מוציאים ומגישים מיד.

כאן יש גרסא אחרת, ללא קישואים. רק דלעת ומעט בצל שהיה במקרר.

ובקיצור- שלוש, ארבע ולעבודה:
סלמון צלוי בזיגוג עם ירקות (ל-4 מנות)

מרכיבים:
למרינדה-
1/4 כוס לימונדה (או מיץ מחצי לימון עד לימון שלם עם כפית גדושה סוכר ומעט מים, או מיץ תפוזים/קלמנטינה)
שן שום אחת פרוסה או קצוצה
1 ס״מ של ג׳ינג׳ר טרי מגורר או קצוץ היטב
1/4 כוס סויה דלת נתרן (או 2-3 כפות סויה רגילה מדוללת עם מעט מים עד שמגיעים ל-1/4 כוס)
1 כפית מייפל טבעי או דבש או סילאן
1 כפית שמן שומשום
2 כפות שמן זית
3 כפות מים
1/2 כפית שטוחה חרדל דיז׳ון חלק
1 כפית שטוחה חרדל דיז׳ון עם גרגרים

פילה סלמון במשקל חצי קילו (אני אוהבת אותו פרוס לפרוסות כבר)
1/4 דלורית או חתיכת דלעת קטנה או 1/2 בטטה/תפו״א קלופים וחתוכים לקוביות בגודל 3-4 ס״מ
בצל/שאלוט אחד חתוך גס
זוקיני אחד חתוך לקוביות (או חופן שעועית ירוקה, אפשר גם קפואה הישר מהמקפיא)

הכנה:
1. מכינים תבנית מרופדת בנייר האפייה או מחבת עמוקה שיכולה להכנס לתנור.
מומלץ להשתמש בתבנית/מחבת לא גדולים מאד, כך שהמרינדה תכסה את הסלמון ולא תתפזר.
2. מערבבים את כל חומרי המרינדה יחדיו עד לאיחוד מוחלט של כל המרכיבים.
מניחים את הסלמון בתבנית/מחבת על גבי נייר האפייה ושופכים את המרינדה על הסלמון. מכניסים למקרר ונותנים לסלמון לשבת במרינדה כשעה.
3. מפזרים את הירקות החתוכים סביב הסלמון ומכסים אותם במרינדה.
*עד שלב זה, ניתן להכין כמה שעות מראש, ולשמור בקירור עד האפיה*
4. מחממים תנור על חום בינוני-נמוך (165 מעלות).
5. מכניסים את הסלמון לאפייה של 25 דקות.
בתום 25 דקות פותחים את דלת התנור ו״משקים״ את הסלמון בנוזלי המרינדה, מגבירים את חום התנור ל-230 מעלות וצולים את הסלמון עוד 10-15 דקות, עד לקבלת ציפוי שחום ופריך. במידה ועדיין אין ציפוי פריך בתום 15 דקות, אפשר להעביר את התנור למצב גריל ולשים את התבנית במדף העליון של התנור ל-2 דקות נוספות.
6. מוציאים ומגישים מיד.

אהבתם?
מוזמנים לשתף

קצת עליי

הי, אני מיכל!

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אוכל הוא האהבה הראשונה שלי (מאז, הספיקו להיכנס לחיי גם נועם, עלמה והילי).

העניין שלי באוכל התחיל בגיל צעיר מאד, והסקרנות רק גברה עם השנים. המטבח תמיד היה החדר האהוב עלי בבית, בו הייתי מבלה שעות על גבי שעות – מנסה, ממציאה, מערבבת, מקציפה, לשה וטועמת.

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *