צמחוני וטבעוני

לקחת ביס מעגבניית שרי מתוקה כסוכרייה. להכניס את קצות האצבעות לים. להרגיש את החול בין האצבעות. לקחת לגימה מבירה קרה קרה. להתעורר ביקיצה טבעית או מנשיקה מהילדה שלי. להרגיש רוח קיצית…

כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו בבית, זמן משפחתי שכנראה לעולם…

השבוע היינו אמורים לחזור מחופשת מולדת של שבועיים בארץ.אבל רצה הגורל והקורונה היכתה את העולם כמכת מצרים נוספת השנה. אני לא יכולה להמנע מלחשוב איפה הייתי מטיילת, אילו פינות חמד…

הימים הם ימי קורונה. עוד כמה שנים, כשאסתכל בארכיון הבלוג כדי להזכר בתגובות של גולשים, או לקבל קצת השראה ממתכונים שלי של פעם, אראה את המילים הללו ואחוש הקלה. חבר…

״מזל שיש קצת פריחה עכשיו בחוץ״ אומר לי החצי.כמה שהוא צודק.אלו ימים של נפש חשופה – כל שיר שמתנגן מקבל משמעות נוספת, כל פרח קטן שרואים ברחוב, וכל אדם שרואים,…

יש תבשילים שנכנסים ללב.אפילו אם הם הכי פשוטים בעולם, בלי יותר מדי תחכום. יש תבשילים שמזכירים נשכחות ומעלים ניחוחות של פעם באף. יש תבשילים שמיד כשאוכלים אותם עושים תחושה של בית,והם…

״מיכלי, בא לי שתבשלי לי״חמש המילים ששמעתי די הרבה בשבוע וחצי האחרון. הגעתי לארץ לביקור של שבוע וקצת כדי לפגוש את האחיינית החדשה שלי.האמת היא, שלא עשיתי המון מלבד להיות…

״תלבשי את המעיל״, אני אומרת כבר בדלת, כשהיינו צריכים לצאת כבר לפני חמש דקות.״אבל אמא, חם לי!״ היא עונה, בחוץ מינוס 4 מעלות. לאחר ויכוח של כמה דקות שמסתיים בבכי,…

הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם האפייה, ומדמיינת ענק מהלך בין…

ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ קוראים לו גשם ברכה.גשם שכמה…

+++++++++ רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי זָהָב וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק חָמוּץ מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֵלַי חוּץ לָלֶכֶת לֶכֶת וְלִנְשֹׁם אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל אָדֹם +++++++++ (מילים- נתן אלתרמן) לפעמים מילים…

"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת שישי כשהחברים באים אלינו הביתה,…

״אמא, נתתי לה לק מהגלידה שלי!״ אמרה הגדולה שלי בהתלהבות אחרי שנתנה לאחותה הקטנה להתפלש בגלידה. רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אחריו הפרצוף של הקטנה מרוח בגלידה נמסה והיא…

שבוע באוסטריה, אהובתי. שבוע של זמן משפחתי עם האחייניות שלי, האחיות שלי ובני זוגן, ההורים שלי. כל המשפחה התכנסה לשבוע אחד של רוגע. רשת האינטרנט החלשה שסיפק בית המלון היתה בהתחלה…

"קטנה מספר אחת" שלי חוזרת מדי יום מהגן עם כמות ציורים שלא תבייש את גדול הציירים בהסטוריה. אם בטעות לא רוקנתי את תיק הגן שלה מיד לאחר שחזרה הביתה, וחלילה…

מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה- מטריה, מעיל, כובע, צעיף, מגפיים…

רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא הקדים והפתיע את כולם. אני…

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור כלל- חיבוקים עם האחיינים שלי,…

שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל האנשים כבר לא ממהרים. והשקט…

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים. לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל. ומאז- אני כאובה, נייחת אבל משתדלת להיות מחויכת (כפי…

שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון. אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו. "אני רוצה את זה.״ אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על הארטיק הכי גדול והכי צבעוני.…

כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו…

אני לא חובבת ״מרקים כתומים״. בכלל, כל ז׳אנר המרקים הטחונים לא כל-כך מדבר אלי. אבל – אם זה מרק עם טעמים מפתיעים ומרגשים, אני מוכנה לנסות. עונת המרקים החלה כאן רשמית,…

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם. האינסטינקט הראשוני שלי…

רוחות סתיו מנשבות כאן במרץ. ״אווווווו….אווווווו……״ שרה הרוח, עלים מתנפנפים על המדרכה. ריח ניחוח של עצים נשרפים באח נכנס לי לנחיריים, מזכיר לי שהחורף מתקרב. ״אמא, בחורף השמש רק מבקרת, נכון?״ שואלת…

לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש מהם- עולה לי חיוך קטן…

כמה רגעים הרגע שפותחים את העיניים בבוקר הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב הרגע שהמטוס המריא…

כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל דבר, ובסופו של דבר הספקתם…

אוטוטו וחוזרים לשגרה כל הילדים חוזרים למסגרות החופש הגדול (מספר 2) תם בקרוב שוב נייחל לסופ״ש ויתחיל סוף סוף ריח של סתיו. אם לומר את האמת לאמיתה, כאן התחיל הסתיו,…

ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש שלי עובדים שעות נוספות. ובלילה…

השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת שזה לא תירוץ, אבל בחיי,…

הזמן הזה בשנה. כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול. כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה. הזמן הזה בשנה. שפתאום מבינים שהשנה…

שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש השולחן וסבתא שרה מתרוצצת. בנות…

אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה…

לאחרונה ההתרחשות רבה בחיים שלי. נודע לי לא מזמן שבשנה הבאה כנראה שאחיה בארץ אחרת, מתבשלת לה סדנת בישול מגניבה ביותר, וכפי שהגדיר זאת הכי טוב החצי השני שלי- עכשיו מתחברים להם…

מי שמכיר אותי מקרוב יודע שקשה לי בקבלת החלטות. ״קשה לי״ זו לשון המעטה פראית. כשאני עומדת בצומת של החלטה אני תמיד חושבת על הצד השני של המטבע- מה ארוויח…

הימים מתחממים. כבר לא קר לי בקצות האצבעות. האדניות שלי התאוששו מסערות החורף וסופסוף פורחות. אור עד מאוחר! איזה כיף. וממש עוד מעט כבר יהיה אפשר ללכת לים… אוטוטו. הקטנה…

אני יודעת שזה לא פופולרי לומר סביב פורים, אבל אני לא אוהבת אוזני המן. מודה באשמה. שלא תטעו- מאפים, עוגיות, עוגות שמרים, עוגות בחושות, מאפינס ועוד מיני בצקים אני מסוגלת לאכול…

יש אנשים שהחולשה שלהם היא מקדונלדס (יש לי אחד כזה בבית), יש אנשים שלא יכולים לעמוד בפני נקניקיות. אני? אני פשוט לא עומדת בפני פלאפל. אוף… אני כל-כך אוהבת פלאפל.…