
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
הרגע הזה שחוזרים הביתה אחרי המון זמן. פתאום הכל נראה שונה. הפרופורציות אחרות. הסלון קטן יותר? יכול להיות? ומה זה כל ערימות המסמכים האלו? ערימות,
ביקור מולדת שאוטוטו נגמר. תמיד זה חמוץ מתוק כזה, ובשלב הזה אני מרגישה מין גוש עצב בגרון. כבר חודש וחצי שאני לא מבשלת. מבשלים לי
+++++++++++++++++סוֹף הָעוֹנָה, כָּל חַלּוֹן מַרְאֶה כְּבָראֶת סוֹף הָעוֹנָה, בְּלֵּילוֹת כָּאֵלֶּההִיא לֹא יְשֵׁנָה, מַשֶּׁהוּ עוֹמֵד בָּאֲוִירפֶּרֶק נִגְמָר, כָּל הַסִּימָנִיםשֶׁהַקַּיִץ עָבַר, יֵשׁ לָהּ הַרְגָּשָׁהשֶׁהָעֶצֶב מֻכָּר, שׁוּב הִגִּיעַ
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
++++++++++ הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו, שַׁלֶּכֶת וְלִבֵּנוּ הָאָטוּם וְהַקַּר יִתְרַחֵב וְיִנְשֹׁם הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו נִתְרַפֵּק עָלָיו עָלִים יִסְתַּחְרְרוּ בָּרְחוֹבוֹת יִהְיֶה גַּעְגּוּעַ ++++++++++ (מילים- חמי רודנר) עוד
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
הרגע הזה שחוזרים הביתה אחרי המון זמן. פתאום הכל נראה שונה. הפרופורציות אחרות. הסלון קטן יותר? יכול להיות? ומה זה כל ערימות המסמכים האלו? ערימות,
ביקור מולדת שאוטוטו נגמר. תמיד זה חמוץ מתוק כזה, ובשלב הזה אני מרגישה מין גוש עצב בגרון. כבר חודש וחצי שאני לא מבשלת. מבשלים לי
+++++++++++++++++סוֹף הָעוֹנָה, כָּל חַלּוֹן מַרְאֶה כְּבָראֶת סוֹף הָעוֹנָה, בְּלֵּילוֹת כָּאֵלֶּההִיא לֹא יְשֵׁנָה, מַשֶּׁהוּ עוֹמֵד בָּאֲוִירפֶּרֶק נִגְמָר, כָּל הַסִּימָנִיםשֶׁהַקַּיִץ עָבַר, יֵשׁ לָהּ הַרְגָּשָׁהשֶׁהָעֶצֶב מֻכָּר, שׁוּב הִגִּיעַ
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
++++++++++ הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו, שַׁלֶּכֶת וְלִבֵּנוּ הָאָטוּם וְהַקַּר יִתְרַחֵב וְיִנְשֹׁם הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו נִתְרַפֵּק עָלָיו עָלִים יִסְתַּחְרְרוּ בָּרְחוֹבוֹת יִהְיֶה גַּעְגּוּעַ ++++++++++ (מילים- חמי רודנר) עוד
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
הרגע הזה שחוזרים הביתה אחרי המון זמן. פתאום הכל נראה שונה. הפרופורציות אחרות. הסלון קטן יותר? יכול להיות? ומה זה כל ערימות המסמכים האלו? ערימות,
ביקור מולדת שאוטוטו נגמר. תמיד זה חמוץ מתוק כזה, ובשלב הזה אני מרגישה מין גוש עצב בגרון. כבר חודש וחצי שאני לא מבשלת. מבשלים לי
+++++++++++++++++סוֹף הָעוֹנָה, כָּל חַלּוֹן מַרְאֶה כְּבָראֶת סוֹף הָעוֹנָה, בְּלֵּילוֹת כָּאֵלֶּההִיא לֹא יְשֵׁנָה, מַשֶּׁהוּ עוֹמֵד בָּאֲוִירפֶּרֶק נִגְמָר, כָּל הַסִּימָנִיםשֶׁהַקַּיִץ עָבַר, יֵשׁ לָהּ הַרְגָּשָׁהשֶׁהָעֶצֶב מֻכָּר, שׁוּב הִגִּיעַ
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
++++++++++ הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו, שַׁלֶּכֶת וְלִבֵּנוּ הָאָטוּם וְהַקַּר יִתְרַחֵב וְיִנְשֹׁם הֵבִיאוּ אֶת הַסְּתָו נִתְרַפֵּק עָלָיו עָלִים יִסְתַּחְרְרוּ בָּרְחוֹבוֹת יִהְיֶה גַּעְגּוּעַ ++++++++++ (מילים- חמי רודנר) עוד
גרנולה נפלאה עם גרעיני דלעת, עם כמות סוכר מינימלית, הרבה גרעינים מכל מיני סוגים, אגוזים וכל טוב. היא נהדרת כנשנוש או ארוחת בוקר מזינה ובריאה.
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
מנה כה פשוטה, אך עם טעמים מורכבים ועמוקים. אפשר להשוות את המנה למיטבולס ברוטב עגבניות, רק שאת הבשר מחליפה ריקוטה. התוצאה – מנה מופלאה של כדורים רכים ונהדרים ברוטב קטיפתי.
מרק אפונה קל וטעים, כל כך קל להכנה שזה קצת מביך. ההכנה מכמה מרכיבים בודדים, שיחד יוצרים משהו מופלא וטעים.
זוהי הגרסה שלי לעוגת מייפל ומיסו בחושה פשוט נפלאה! אל תיבהלו מנוכחות המיסו במתכון. הוא משתלב היטב בטעמי העוגה ואינו משתלט, נהפוך הוא – הוא מבליט ומעגל את טעמי העוגה ומתקבלת עוגה בחושה עסיסית, לא מתוקה מדי, נימוחה, עם טעם ייחודי, חם ועשיר.
מתכון נפלא לסופגניות קלאסיות של פעם. סופגניות שתמיד מצליחות. כאלו עם פס לבן בצד, אווריריות כמו ענן, לא מתוקות מדי, שמשאירות מקום לציפוי או למילוי, או לאכול כך סתם בלי שום תוספת.
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר
2022 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר
פיתוח האתר: קנטאור
הצהרת נגישות
2022 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר / פיתוח האתר: קנטאור / הצהרת נגישות