
גריסיני עם לאבנה בצל ירוק צלוי
כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו
כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו
״מזל שיש קצת פריחה עכשיו בחוץ״ אומר לי החצי.כמה שהוא צודק.אלו ימים של נפש חשופה – כל שיר שמתנגן מקבל משמעות נוספת, כל פרח קטן
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי. פתאום סוף שבוע. הימים שלי עמוסים. בטוב. היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את
כמה שאני אוהבת את המדבר. נכון שאני מגיעה לשם אולי פעם בשנה, אבל כל פעם מחדש זה מרגיש לי כל- כך נכון. כשאני שם אני
הסתיו כבר פה, במלוא הפכפכותו והדרתו- רגע אחד שמש, רגע אחר גשם שוטף ורוח. זוהי תקופת ביניים שכזו, מבלבלת ומשמחת בעת ובעונה אחת. אומנם הסתיו בארץ
” איכס תעיפי את זה!” אומר לי החצי שלי על קוטג’ שהולך לפוג תוקפו עוד שלושה ימים. ” מה תעיפי? זה עוד בסדר” אני עונה
כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו
״מזל שיש קצת פריחה עכשיו בחוץ״ אומר לי החצי.כמה שהוא צודק.אלו ימים של נפש חשופה – כל שיר שמתנגן מקבל משמעות נוספת, כל פרח קטן
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי. פתאום סוף שבוע. הימים שלי עמוסים. בטוב. היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את
כמה שאני אוהבת את המדבר. נכון שאני מגיעה לשם אולי פעם בשנה, אבל כל פעם מחדש זה מרגיש לי כל- כך נכון. כשאני שם אני
הסתיו כבר פה, במלוא הפכפכותו והדרתו- רגע אחד שמש, רגע אחר גשם שוטף ורוח. זוהי תקופת ביניים שכזו, מבלבלת ומשמחת בעת ובעונה אחת. אומנם הסתיו בארץ
” איכס תעיפי את זה!” אומר לי החצי שלי על קוטג’ שהולך לפוג תוקפו עוד שלושה ימים. ” מה תעיפי? זה עוד בסדר” אני עונה
כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו
״מזל שיש קצת פריחה עכשיו בחוץ״ אומר לי החצי.כמה שהוא צודק.אלו ימים של נפש חשופה – כל שיר שמתנגן מקבל משמעות נוספת, כל פרח קטן
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי. פתאום סוף שבוע. הימים שלי עמוסים. בטוב. היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את
כמה שאני אוהבת את המדבר. נכון שאני מגיעה לשם אולי פעם בשנה, אבל כל פעם מחדש זה מרגיש לי כל- כך נכון. כשאני שם אני
הסתיו כבר פה, במלוא הפכפכותו והדרתו- רגע אחד שמש, רגע אחר גשם שוטף ורוח. זוהי תקופת ביניים שכזו, מבלבלת ומשמחת בעת ובעונה אחת. אומנם הסתיו בארץ
” איכס תעיפי את זה!” אומר לי החצי שלי על קוטג’ שהולך לפוג תוקפו עוד שלושה ימים. ” מה תעיפי? זה עוד בסדר” אני עונה
גרנולה נפלאה עם גרעיני דלעת, עם כמות סוכר מינימלית, הרבה גרעינים מכל מיני סוגים, אגוזים וכל טוב. היא נהדרת כנשנוש או ארוחת בוקר מזינה ובריאה.
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
מנה כה פשוטה, אך עם טעמים מורכבים ועמוקים. אפשר להשוות את המנה למיטבולס ברוטב עגבניות, רק שאת הבשר מחליפה ריקוטה. התוצאה – מנה מופלאה של כדורים רכים ונהדרים ברוטב קטיפתי.
מרק אפונה קל וטעים, כל כך קל להכנה שזה קצת מביך. ההכנה מכמה מרכיבים בודדים, שיחד יוצרים משהו מופלא וטעים.
זוהי הגרסה שלי לעוגת מייפל ומיסו בחושה פשוט נפלאה! אל תיבהלו מנוכחות המיסו במתכון. הוא משתלב היטב בטעמי העוגה ואינו משתלט, נהפוך הוא – הוא מבליט ומעגל את טעמי העוגה ומתקבלת עוגה בחושה עסיסית, לא מתוקה מדי, נימוחה, עם טעם ייחודי, חם ועשיר.
מתכון נפלא לסופגניות קלאסיות של פעם. סופגניות שתמיד מצליחות. כאלו עם פס לבן בצד, אווריריות כמו ענן, לא מתוקות מדי, שמשאירות מקום לציפוי או למילוי, או לאכול כך סתם בלי שום תוספת.
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר
2022 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר
פיתוח האתר: קנטאור
הצהרת נגישות
2022 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר / פיתוח האתר: קנטאור / הצהרת נגישות