דפי יוגורט קפואים – הנשנוש המושלם ליום קיץ חם
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
חנוכיה לי יש, צוחקת בה האש.״אמא! תעשי עם הידיים, לרקוד! לא רק לשיר!״ מתרגשת קטנתי. קריסמס מתערבב עם חנוכה.הקטנה שלי שואלת אותי הרבה – מי
כמעט כל העלים כבר נשרו למדרכות, כשהולכים ברחוב יש soundtrack קבוע של עלים מתפצפצים מתחת לרגליים. כל החנויות השכונתיות היו עד לאחרונה מפוצצות במיני דלעות,
בגדול אני לא אוהבת עוגות דבש. אבל החגים מעבר לפינה, והגעגוע גדול. ולמרות שאני לא אוהבת עוגות דבש, אני רוצה את עוגת הדבש של אמא.
טארט מנגו נפלא, עם בצק פטנט שלא דורש שום קירור או רידוד או מעבד מזון והוא הכי קל להכנה! טארט חמצמץ מתקתק שחוגג את הקיץ והמנגו.
מתכון שנפוץ אצלי בבית בגרסא זו או אחרת כבר כמה שנים טובות. אין ילד או מבוגר שלא אוהב את הקציצות האלו, שמשלבות בתוכן עוף טחון, ירקות מכל טוב ותיבול עדין.
בואיקוס בולגרי – המנה שליוותה כל(!) ארוחת שישי שלי אצל סבא וסבתא בתור ילדה. נשנושי ביס פריכים גבינתיים ומושלמים. הם ילוו היטב כל סלט או ממרח, מהווים פתיח נפלא לארוחה והם מושלמים לשבועות! מתכון של סבתא שרה שלי היקרה והאהובה.
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
הפינוק המושלם לפסח: ממתק מצה-קרמל-שוקולד. קל להכנה, נשמר היטב, טעים בטירוף וממכר (ראו הוזהרתם!).
טראפלס שוקולד משני מרכיבים בלבד! מורכבים משוקולד וחמאת בוטנים- קלים להכנה, טעימים, קרמיים, ללא גלוטן, פרווה, ואפילו טבעוניים. מושלמים כקינוח קליל לארוחת שישי או ארוחת חג.
