היום סוגרים כאן חצי שנה
איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר
אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ
אולי הימים הקצרים של החורף
אולי הכמיהה לשלג כל פעם מחדש
אולי השעות הקצרות של השמש שמחממת את הפנים והידיים
לפני שנסענו אמרו לי- ״עוד ימאס לך מרכבת האורחים שתהיה אצלך בבית״.
אבל אני חייבת לומר שעד כה, אני מאד נהנית ממנה.
נכון, הבית שלנו מארח הרבה. השגרה נשברת כל פעם מחדש כשמישהו קרוב נכנס לחיינו לזמן קצר.
אבל זה גורם לבית שמעבר לים להרגיש קרוב.
א׳ חברתי הטובה והאהובה הגיעה לביקור בעיר הגדולה. מאז, כבר הספיקה לבקר המשפחה.
אנחנו חברות כבר שנים ויש לנו מסורת כל יום הולדת לספור כמה שנים אנחנו כבר חברות.
כמה זה כבר? 31 שנים?… יכול להיות?
לפני שהיא הגיעה, הזהרתי אותה- הקטנה שלי בגיל מורכב, יש לה התקפי זעם על ימין ועל שמאל.
״שטויות, אני מגיעה כדי לראות אתכם״ אמרה לי. ושוב, הוכיחה לי שהיא משפחה.
ואכן, כפי שהובטח- הקטנה שלי לא אכזבה.
התקפי הזעם לא נחסכו מאתנו, אבל עם עוד מישהו בבית זה איכשהו הפך לקל יותר.
העברנו שבוע של דיבורים, ריכולים, היינו המון בבית (כי זה מה ששתינו הכי אוהבות)-
השלמת פערים רצינית של חצי שנה.
אהובה- כמה כיף שהיית כאן וחלקת אתנו את החיים.
ובכל זאת, הרי רציתי לשתף במתכון.
העוגיות הללו נולדו במקרה כשההורים של החצי שלי הגיעו לביקור לפני כמה חודשים.
רציתי להפתיע אותם בעוגיות עם כמות סוכר מינימלית, והכנתי את הבצק הזה ״על עיוור״- מה שיצא, יצא.
הבצק נימוח, רך, לא דביק ונעים לעבודה.
ההכנה פשוטה מאין כמותה (לא חייבים מיקסר).
ואין צורך בשום התפחה (על אף השמרים!).
מאורח לאורח, המתכון השתכלל והשתבח, וגם כשא׳ היתה כאן חגגנו על עוגיה(יות) עם כל כוס קפה.
ראו הוזהרתם- העוגיות ממכרות (שלא תגידו שלא אמרתי לכם).
אני ממליצה בחום להכפיל את כמות הבצק ולהכין כמות גדולה (הן נשמרות היטב בצנצנת סגורה).
כמה דברים חשובים
מיקסר- אם יש לכם, מצוין, זה תמיד יותר קל. אם אין, גם כף עץ או הידיים יעשו את העבודה.
מלית- נכון ששוקולד זה הכי הכי (נכון?), אבל הבצק הזה יקבל באהבה גם מליות אחרות- ריבה, ממרח חלווה, ממרח תמרים ואפילו סתם חמאה רכה עם סוכר וקינמון.
רוצים עוגיות ללא סוכר? אין בעיה. השמיטו את הסוכר מהבצק, והכינו מלית ללא סוכר (ריבה ללא סוכר, שוקולד ללא סוכר מומס וכו׳).
קורנפלור- אל תוותרו עליו במלית הקקאו. הוא נותן למלית יציבות. זה אולי נראה כמו כמות גדולה, אל חשש. הקורנפלור יטמע בתערובת.
מה צריך? (ל- 20-25 עוגיות)
לבצק-
1/4 1 (175 גרם) כוסות קמח רגיל
1/2 כף (5 גרם) שמרים יבשים (לא ״שמרית״, או קוביית שמרים, אלא אלו שנמכרים במדפים של המוצרים היבשים)
1/2 כוס פחות 2 כפות (90 מ״ל) שמן קנולה
1/4 כוס (60 מ״ל) מים פושרים
כף סוכר (אפשר גם לוותר)
למלית-
1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן
4 כפות מדידה (40 גרם) קקאו
1/4 כוס (60 מ״ל) שמן קנולה
2 כפות גדושות של קורנפלור (או קצת יותר, פירוט במתכון)
1/2 כף מדידה מים
מה עושים?
ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון
מחממים תנור לחום בינוני (175 מעלות).
מניחים בקערת המיקסר או בקערה גדולה את כל המרכיבים.
בעזרת וו גיטרה (או בידיים), לשים את הבצק דקה-שתיים, לא יותר. המרכיבים רק צריכים להתאחד.
אין צורך (ואף לא רצוי) בלישה ארוכה, כיוון שזו תגרום לעוגיות להיות קשות ודחוסות.
נותנים לבצק לנוח כחצי שעה, ובזמן הזה מכינים את המלית-
בקערה מערבבים את כל חומרי המלית מלבד הקורנפלור.
מוסיפים את הקורנפלור ומערבבים היטב. המלית צריכה להיות סמיכה.
אם התערובת לא סמיכה, מוסיפים עוד כפית או שתיים של קורנפלור, בהדרגה.
כמות הקורנפלור עלולה להראות גדולה מדי- אל חשש. כל הקורנפלור יטמע בתערובת, והוא זה שיעניק לה יציבות.
אל תוותרו על המים בתערובת- הם מקשיחים מעט את התערובת ומייצבים אותה (בדיוק כמו שכשמוסיפים מים לטחינה התערובת מסמיכה מעט).
לאחר חצי שעה של ״מנוחה״ לבצק, מרדדים אותו.
אני ממליצה לרדד את הבצק על נייר אפייה, זה מקל על הרידוד ומקל על הנקיון אחר כך.
מתחילים מלמעוך תחילה את הבצק על משטח העבודה. מעצבים אותו מעט בעזרת הידיים לצורת מלבן לפני הרידוד.
מרדדים את הבצק לצורת מלבן קצת יותר גדול מנייר A4.
הכי פשוט כל פעם לסובב את נייר האפייה ב- 90 מעלות, עד שנוצר מלבן מדוייק ככל האפשר.
מורחים את המלית באופן שווה על הבצק המרודד.
שמים לב לא למרוח מלית בקצוות, זה יגרום לגליל הבצק להפתח באפייה!
מגלגלים את הבצק לגליל. נעזרים בנייר האפייה לגלגול הבצק.
״מסמנים״ את הבצק בעזרת סכין חדה, ממש חורצים פסים.
הסימון יקל על הפריסה של העוגיות לאחר האפייה, וגם ימנע מהגליל להתפוצץ באפייה (הפסים הנוצרים ע״י הסכין עוזרים לאוויר להשתחרר בזמן האפייה).
אופים כ- 30 דקות, עד שהבצק מעט זהוב.
מחכים(!) עד לצינון מלא של גליל הבצק (אני יודעת שזה קשה, אבל תסמכו עלי כאן, אחרת העוגיות יתפרקו).
בעזרת סכין חד חותכים לפי הסימונים לעוגיות.
מאחסנים בכלי אטום.
העוגיות ישמרו לפחות שבועיים בקופסא אטומה (אבל הן הרי יתחסלו הרבה לפני).
ובקיצור- שלוש, ארבע ולעבודה:
״עוגיות אורחים״ מגולגלות קקאו
מרכיבים-
לבצק:
1/4 1 (175 גרם) כוסות קמח רגיל
1/2 כף (5 גרם) שמרים יבשים (לא שמרית, או קוביית שמרים, אלא אלו שנמכרים במדפים של המוצרים היבשים)
1/2 כוס פחות 2 כפות (90 מ״ל) שמן קנולה
1/4 כוס (60 מ״ל) מים פושרים
כף סוכר (אפשר גם לוותר)
למלית:
1/2 כוס (100 גרם) סוכר לבן
4 כפות מדידה (40 גרם) קקאו
1/4 כוס (60 מ״ל) שמן קנולה
2 כפות גדושות של קורנפלור (או קצת יותר, פירוט במתכון)
1/2 כף מדידה מים
הכנה-
1.מחממים תנור לחום בינוני (175 מעלות).
2. מניחים בקערת המיקסר או בקערה גדולה את כל המרכיבים. בעזרת וו גיטרה (או בידיים), לשים את הבצק דקה-שתיים. אין צורך בלישה ארוכה. נותנים לבצק לנוח כחצי שעה, ובזמן הזה מכינים את המלית.
3. בקערה מערבבים את כל חומרי המלית מלבד הקורנפלור, מוסיפים את הקורנפלור ומערבבים היטב. צריכה להתקבל מלית סמיכה. אם התערובת לא סמיכה, מוסיפים עוד כפית או שתיים של קורנפלור בהדרגה.
4. על גבי נייר אפייה מרדדים את הבצק למלבן קצת יותר גדול מדף A4.
5. מורחים את המלית באופן שווה, שמים לב לא למרוח מלית בקצוות הבצק, זה עלול לגרום לגליל להפתח באפייה.
6. מגלגלים את הבצק לגליל. חורצים עם סכין חדה פסים לאורך הגליל במרווחים של כ-1 ס״מ.
7. אופים כ- 30 דקות, עד שהבצק זהוב ויפה.
8. מחכים עד לצינון מלא של גליל הבצק. בעזרת סכין חד חותכים לפי הסימונים לעוגיות.
9. מאחסנים בכלי אטום. העוגיות ישמרו לפחות שבועיים.
27 Responses
תעשי חיים, והרבה עוגות 🙂
תודה רמי.
שבת שלום!
יווו רק עכשיו ראיתי! מתרגשת! צמרמורת מהולה בגעגוע ואהבת אין קץ
היה לי כיף ברמות שלא יתוארו
מחכה לכם כאן ולביקור הבא שלי
נשיקות לכוווולללםםם!!
אוהבת אותך המונים
נראה מעולה!
האם במקום המלית ניתן להשתמש בנוטלה ולהסמיך את הנוטלה בקורנפלור?
תודה! איזה כיף 🙂
אם את משתמשת בנוטלה (ממממממממ……), לא הייתי מסמיכה עם קורנפלור.
במתכון יש קורנפלור במלית, ע״מ להסמיך את מלית הקקאו שמורכבת משמן מים וקקאו.
בנוטלה את יכולה להשתמש ככה, ללא כל תוספת (*היייתי מחממת מעט במיקרו לפני המריחה, כדי להקל על המריחה*)
בטוחה שיצא מהמם.
הכנתי כבר פעמיים… יצא מעולה!!
לא שמתי סוכר בבצק, אבל במלית יש וזה הספיק(השתמשתי בשוקולד השחר ופעם בריבה). בצק פריך וטעים.. בקיצור מתכון נהדר..
תודה רבה
איזה כיף לשמוע! תודה 🙂
היי את חושבת שאפשר להוסיף קוביות שוקולד מריר איכשהו למלית? אם כן איך היית מוסיפה?אני דואגת שהטעם לא שוקולדי מספיק…
בהחלט אפשר להוסיף שוקולד.
הטעם הוא באמת ״קקאווי״ יותר ופחות שוקולדי. אם מתחשק לך יותר טעם שוקולדי בהחלט אפשר להמיס כמה קוביות שוקולד מריר למלית.
או- במקום המלית הקיימת, אפילו להמיס 3/4 חפיסת שוקולד מריר עם 2 כפות חמאה, לחכות קצת שיהיה פחות נוזלי ואז למרוח על הבצק, לגלגל ולאפות.
מאיזה סיבה שלא ברורה העוגיות לא צלחו. הבצק יצא יבש מידי וקשה לרידוד
הי רחלי,
תודה רבה על התגובה, מצטערת לשמוע.
לפעמים ישנם הבדלים מהותיים בקמח (לעתים בקמח יש פחות לחות).
יתכן והקמח בו השתמשת היה יבש והיה צריך להוסיף עוד קצת נוזלים (מעבר למה שכתוב במתכון).
התגובה שלך חשובה ואני אוסיף הערה במתכון בנוגע לכך.
ראשית, תודה. יצא טעים, אבל הבצק יצא לי מאד מאד מאד שמנוני. האם כך זה צריך להיות?
אם לא, מה לדעתך הבעיה? אולי הייתי אמורה להוסיף עוד קצת קמח? פעלתי ממש לפי ההוראות.
הי שירי,
תודה על התגובה.
אפשר להגיד שהבצק שמנוני למדי, כיוון שהוא על בסיס שמן ולא על בסיס חמאה (שיותר נטמעת בבצק). מכיוון שהוא כזה הוא גם מאד נוח לעבודה.
אני לא יודעת בדיוק איך הרגיש לך הבצק בידיים, אבל אם עקבת אחר ההוראות, אין סיבה שיצא לא טוב.
מיכל – תודה עבור התשובה.
שלום.
האם אפשר להקפיא?
הי רחל,
לא ניסיתי.
אבל לדעתי השיטה הכי טובה להקפאה ״ללא נזק״ תהיה לאפות את גליל הבצק עם המלית, לתת לו להצטנן לגמרי, לעטוף בנייר כסף ולהקפיא.
כשרוצים עוגיות- לחמם תנור על 180 מעלות, להכניס את הגליל העטוף נייר כסף ל- 10-15 דקות, להוציא מהתנור ולחתוך ע״פ הסימונים.
את יכולה גם לנסות להקפיא את העוגיות החתוכות, אבל לדעתי הן יקבלו טעם של מקפיא.
בהצלחה 🙂
שלום מיכל,
הכנתי את העוגיות אי אז כשהפוסט הופיע, יצאו נפלאות אפילו שהחלפתי קצת מהקמח בקמח מלא, וגם הקפאתי חלק מתוצרת!. רוצה להכין שוב, אבל, הסתבכתי קצת בפעם הקודמת עם הקקאו – 4 כפות מדידה לא יוצא לי 40 גרם אלא 20-25 גרם…והבנתי מתגובות הקדמות שאפשר להחליף חלק מהקקאו בשוקולד- איזו המרה היית עושה, נאמר לי 10 גרם קקאו?
תודה גדולה!
הי גניה,
תודה רבה על התגובה! אגב, ההבדל במשקל הקקאו אולי נובע מכך שמדדת את הקקאו בכף רגילה ולא כף מדידה סטנדרטית?…
אם מודדים בכף רגילה, אז נכון, באמת המשקל יוצא יותר נמוך.כשאני כותבת ״כף״ או ״כוס״ הכוונה תמיד לכפות וכוסות מדידה של אפייה סטנדרטיות.
לגבי שוקולד- הייתי ממירה 10 גרם קקאו ב- 10 גרם שוקולד מריר, ואז גם מורידה מעט שמן מהמלית (כפית בערך), כי בשוקולד יש שומן.
בהצלחה 🙂
מתכוונת להכין השבוע שוב, תודה על העצות הטובות! אגב, מדדתי לגמרי עם כף מדידה סטנדרטית ולא כף של סכום. אולי צריך כף מדידה גדושה מאד?
בשמחה גניה!
לגבי הקקאו- מה את אומרת. איזה קטע… מוזר ביותר.
הייתי חייבת לבדוק זאת שוב- כף מידה של קקאו (לא גדושה) יוצא 10 או 11 גרם. אולי הכפות שלנו שונות?? על אף שאמור להיות ״סטנדרטי״ כאמור.
בכל מקרה, אם ההבדל הוא 2-3 גרם, לא קריטי. מה שחשוב הוא המרקם, הוא צריך להיות סמיך מספיק- כמו בתמונות.
בהצלחה 🙂
איזה כיף לגלות את האתר שלך.
מכינה שוב ושוב את העוגיות האלה ואת הבראוניז ומחפשת מה עוד..
תודה רבה! (:
אגב הכנתי מקמח מלא ויצא מעולה.
תודה רבקה! כיף לשמוע
שוב אני (;
את חושבת שאפשר להשתמש בבצק הזה לאוזני המן?
תודה!
הי רבקה,
סליחה על האיחור בתשובה… אפשר, אבל הייתי מעריכה שאוזני ההמן לא יצאו מתפוררות ופריכות, אלא קשות יותר לדעתי.
ניסית בסוף? אם כן, ספרי איך יצא 🙂
חצי מהמלית ברחה החוצה. לא שמתי בשוליים. אבל שמתי שתי כפות קורנפלור על כמות כפולה. צריכה 4 כפות? נראה לי קצת מוגזם. מה לעשות? גם לא רואים בחיתוך את העיגולים היפים שלך. הכול התמרח ונהיה פחוס. רידדתי יותר מדי את הבצק?
הי אוסי,
הקורנפלור נחוץ כאן מאד, ולכמות כפולה היה צריך לשים 4 כפות, אפילו שזה נראה המון. לפעמים יש צורך אפילו ביותר קורנפלור (תלוי בדרגת הלחות של הקקאו).
הבצק- האם הוא נח חצי שעה לפחות?
בכל מקרה, ההשערה שלי היא שנראה לי שהמלית פשוט יצאה טיפה נוזלית מדי בגלל כמות הקורנפלור ולכן גם נספגה מדי בבצק ופחסה אותו.
בהצלחה 🙂