זמן.
הוא דבר יחסי.
לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח.
בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות.
יום, ועוד יום.
שבוע רודף שבוע. והופ- אוטוטו כבר קיץ.
לפני רגע ירד כאן שלג, לא?
והקטנה שלי כבר בת ארבע. אלוהים.
הודעות קטנות שצצו לי בתיבת הדואר הזכירו לי (למרות שידעתי) שלא כתבתי כבר המון זמן.
תודה לכם קוראים נאמנים ונהדרים שלי. על הפרגון, והאמון, ועל שדחפתם אותי לכתוב.
אני כאן, ולא בורחת לשום מקום (זה רק הזמן שברח ממני קצת).
אז מה קרה בחודשים האחרונים?
עם ההתאקלמות לחיים בניכר, הגיעה השגרה.
של עבודה, ולימודים שתפסו את רוב שעות היום שלי ולפעמים גם את הלילה.
בברוקלין השמיים מתכסים בים כבשים
והשמש מציירת עיגולים
העיניים מאירות כמו פנסים
ומישהו בחוץ דורך על עלים
-כפי שהיטיב לכתוב אריק אינשטיין האהוב (אריקשטיין, לשון קטנתי)-
השגרה תפסה את חיי, ואני מברכת על כך.
הנפש קצת נחה, יש לי פחות רשימות בראש ויותר שקט.
ועם השקט בראש, הפתיעה השגרה העמוסה.
החורף עבר לו ביעף, כבר קיץ.
ובעוד עונות השנה מורגשות כאן ביתר שאת, לצערי בסופר המקומי הפירות נשארים זהים כל השנה.
כולם, מלבד המשמש. שמפציע כאורח כבוד לכמה שבועות.
אז אומנם כבר לא רואים משמשים בכל מקום, ועוד שבועיים בדיוק הם כבר לא יהיה כאן בכלל,
לכן זה ב ד י ו ק הזמן להכין את המנה הנהדרת הזו.
ואם לא מצאתם משמשים, גם שזיפים יעשו יופי של עבודה!
כדי להרגיש קצת ״בית״, התקשרתי לאמא שלי לפני כמה ימים כדי לשאול אותה איך היא מכינה את כופתאות המשמש האלוהיות האלו. בתור ילדה יצא לי לאכול אותן פעמים רבות, וכל פעם התענגתי מחדש.
באוסטריה, הן נקראות Marillenknödel (=כדורי משמש) ומדובר בלהיט!
כל משמש מכוסה בבצק עדין, מתבשל במים ונעטף בשמיכה של פירורי לחם וסוכר.
אפשר לאכול את הכופתאות בתור קינוח, אבל גם בתור ארוחת ערב או לצד קפה או תה (כיוון שהן לא מתוקות מדי).
כמה דברים חשובים
משמשים – חשוב להשתמש במשמשים קטנים, כך יצאו כופתאות חמודות וקומפקטיות.
לא מצאתם משמשים? המנה הזו תהיה נהדרת גם עם שזיפים. ומכיוון שלזיפים אין ״גוגו״, הכי טוב לחצות את השזיף לשני חלקים, להוציא את הגלעין ולסגור שוב.
גבינה – אפשר להשתמש בטוב טעם, או בגבינה לבנה רגילה.
בצק – הוא יהיה דביק, וזה בסדר! מנוחה קצרה של כ-30 דקות תעניק לו את הגמישות הנדרשת. אפשר להתסכל בסרטון המצורף בהמשך כדי לראות את מידת הדביקות הרצויה של הבצק.
מה צריך? (ל- 8 משמשים פחות או יותר תלוי בגודל)
לבצק-
250 גרם גבינה לבנה 9% או גבינת ״טוב טעם״
1 ביצה (גודל L)
4 כפות (כ- 60 גרם) חמאה מומסת
3/4 כוס עד 1 כוס קמח (110 עד 140 גרם)
קורט מלח
8 משמשים
8 קוביות סוכר
לציפוי-
כף חמאה
3/4 כוס פירורי לחם
2-3 כפות סוכר
מה עושים?
ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון
מתחילים מהכנת הבצק, כיוון שהוא צריך ״לנוח״ מעט.
בקערה גדולה מערבבים את הגבינה, החמאה המומסת והביצה וטורפים היטב עד לקבלת תערובת אחידה.
מוסיפים את הקמח, ובעזרת כף או הידיים מערבבים בעדינות.
מתחילים מ- 3/4 כוס קמח, ואם הבצק מרגיש דביק במיוחד ומאד קשה לעבוד אתו, מוסיפים עוד.
הבצק צריך להיות דביק אך עדיין יחסית נוח לעבודה.
מכסים את הבצק בניילון ונותנים לו לנוח כ- 30 דקות.
בינתיים, מכינים את המשמשים.
חוצים כל משמש, אך לא לגמרי – רק בוצעים אותו, ומוציאים את הגלעין (״גוגו״).
במקום הגלעין מכניסים קוביית סוכר וסוגרים את המשמש.
מרתיחים סיר גדול עם מים רותחים ומעט מלח. עד שנסיים לכדרר את הכופתאות, המים כבר ירתחו.
לאחר שהבצק נח, מתחילים בכדרור הכופתאות-
משמנים נייר אפייה במעט שמן או תרסיס שמן.
בידיים רטובות, עוטפים כל משמש בחתיכת בצק ומניחים על נייר האפייה המשומן.
להלן סרטון קצר שמדגים את המלאכה-
מניחים את הכופתאות באופן מרווח בסיר (אם אין סיר רחב, עדיף לעשות זאת בכמה נגלות, כדי שהכופתאות לא ידבקו זו לזו). מבשלים את הכופתאות במים הרותחים כ 10-12 דקות (למשמשים קטנים מספיקות 10 דקות).
מוציאים את הכופתאות מהמים בעזרת כף מחוררת ומניחים על צלחת.
כדאי לצפות את הכופתאות בפירורי לחם וסוכר בסמוך להגשה.
לאחר הבישול בשלב הזה, אפשר לקרר את הכופתאות או להקפיא עד הציפוי בפירורי לחם וסוכר.
(אם מקפיאים- הכופתאות יכולות להחזיק מעמד חודש וחצי בכיף, ואז כדאי להפשיר אותן במקרר למשך לילה.
אם מחליטים לקרר אותן עד הציפוי, הן מחזיקות מעמד במקרר כ- 3-4 ימים).
ממיסים חמאה במחבת גדול.
מוסיפים פירורי לחם וסוכר ומערבבים קלות כ- 4-5 דקות עד להזהבה של פירורי הלחם.
מעבירים את הכופתאות לתערובת פירורי הלחם המתוקים ומטלטלים אותן בפירורי הלחם, כך שכולן יצופו היטב בתערובת.
בוזקים אבקת סוכר מעל (בעזרת מסננת קטנה או כף מחוררת) ומגישים!
בתיאבון 🙂
ובקיצור- שלוש, ארבע ולעבודה:
כופתאות משמש Marillenknödel (כ-8 כופתאות, תלוי בגודל המשמשים)
מרכיבים-
לבצק-
250 גרם גבינה לבנה 9% או גבינת ״טוב טעם״
1 ביצה (גודל L)
4 כפות (כ- 60 גרם) חמאה מומסת
3/4 כוס עד 1 כוס קמח (110 עד 140 גרם)
קורט מלח
8 משמשים
8 קוביות סוכר
לציפוי-
כף חמאה
3/4 כוס פירורי לחם
2-3 כפות סוכר
הכנה-
1. בקערה גדולה מערבבים את הגבינה, החמאה המומסת והביצה וטורפים היטב עד לקבלת תערובת אחידה.
2. מוסיפים את הקמח, ובעזרת כף עץ או הידיים מערבבים בעדינות. מתחילים מ- 3/4 כוס קמח, ואם הבצק מרגיש דביק במיוחד ומאד קשה לעבוד אתו, מוסיפים עוד. הבצק צריך להיות דביק אך עדיין יחסית נוח לעבודה.
3. מכסים את הבצק בניילון ונותנים לו לנוח כ- 30 דקות.
4. חוצים כל משמש, אך לא לגמרי – רק בוצעים אותו, ומוציאים את הגלעין ובמקומו מכניסים קוביית סוכר וסוגרים את המשמש.
5. מרתיחים סיר גדול עם מים רותחים ומעט מלח.
6. לאחר שהבצק נח, מתחילים בכדרור הכופתאות- משמנים נייר אפייה במעט שמן או תרסיס שמן. בידיים רטובות, עוטפים כל משמש בחתיכת בצק ומניחים על נייר האפייה המשומן.
7. מניחים את הכופתאות באופן מרווח בסיר (אם אין סיר רחב, עדיף לעשות זאת בכמה נגלות, כדי שהכופתאות לא ידבקו זו לזו). מבשלים את הכופתאות במים הרותחים כ 10-12 דקות (למשמשים קטנים מספיקות 10 דקות).
מוציאים את הכופתאות מהמים בעזרת כף מחוררת ומניחים על צלחת.
8. בשלב הזה, אפשר לקרר את הכופתאות או להקפיא עד הציפוי בפירורי לחם וסוכר.
(אם מקפיאים- הכופתאות יכולות להחזיק מעמד חודש וחצי, ואז מפשירים אותן במקרר למשך לילה. אם מחליטים לקרר אותן עד הציפוי, הן מחזיקות מעמד במקרר כ- 3-4 ימים).
9. ממיסים חמאה במחבת גדול. מוסיפים פירורי לחים וסוכר ומערבבים קלות כ- 4-5 דקות עד להזהבה של פירורי הלחם. מעבירים את הכופתאות לתערובת פירורי הלחם המתוקים ומטלטלים אותן בפירורי הלחם, כך שכולן יצופו היטב בתערובת.
10. בוזקים אבקת סוכר מעל (בעזרת מסננת קטנה או כף מחוררת) ומגישים!
