כל שנה בסתיו,
המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור.
שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע.
שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
כל אחד קוטף מלוא הסל, ותמיד חוזרים הביתה עם יותר מדי תפוחים.
ובאמריצ׳קע (כמו שסבתא שלי אומרת),
כל מנהג והמאכל שלו.
כשהולכים לקטיף תפוחים- הדונאטס החמדמדים הללו מציצים מכל דוכן.
״15 ב- $5״ כתוב בשלט, ואין מי שלא זולל אותם לאחר הקטיף.
אומנם התרגום לעברית עושה להם קצת עוול (במקור הם נקראים Apple Cider Donuts), אבל הטעם… הו הטעם.
אני לא חובבת דונאטס מושבעת (בניגוד לחצי שלי שיהיה מוכן לתרום כליה עבור דונאט משובח),
אבל דווקא מחבבת את אלו, כיוון שהם יותר מזכירים במרקמם וטעמם עוגת קינמון בחושה מאשר סופגנייה.
הם לא כבדים כמו אחיהם מצופי השוקולד והגלזורה,
הם לא מכילים טיפת שמרים, הכנתם קלה במיוחד והתבלינים שבהם מקנים להם טעם סתווי-חורפי מיוחד במינו.
אפילו שבצפון מזרח ארה״ב נהוג לאכול אותם בעיצומו של הסתיו,
אני החלטתי שאין ראויים מהם לקשט את שולחן החג שלי בחנוכה הקרב.
רוצים גם?
מה צריך? (ל-9 דונאטס בקוטר 6 ס״מ)*
1 כוס סיידר תפוחים (עדיף אמיתי – זה שנראה קצת עכור)
1 וחצי כוסות (210 גרם) קמח לבן רגיל
1/4 כוס (35 גרם) קמח מלא
1/3 כוס (67 גרם) סוכר חום כהה דחוס
1 כפית (3 גרם) אבקת אפייה
1/4 כפית אבקת סודה לשתייה
1/3 כפית (2 גרם) מלח
1/8 כפית קינמון
1/8 כפית אבקת ג׳ינג׳ר טחון
1/8 כפית אגוז מוסקט (טרי מגורר או טחון באבקה)
1 ביצה (גודל L)
3 כפות (45 גרם) חמאה מומסת.
שמן קנולה לטיגון
לציפוי- 1/4 כוס סוכר עם כפית קינמון ו-1/2 כפית אבקת ג׳ינג׳ר טחון
להגשה-
1 כוס שמנת חמוצה/יוגורט עם 2 כפיות סוכר וגרידת תפוז
מייפל
*בהחלט אפשר להכפיל כמויות אם אתם מארחים ורוצים כמות יפה של דונאטס
מה עושים?
ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון
בסיר קטן מביאים את סיידר התפוחים לרתיחה על להבה גבוהה.
ממשיכים לבשל על להבה גבוהה כ- 5 דקות עד שהוא מצטמצם בנפחו למחצית.
מצננים את הסיידר לחלוטין.
בקערה גדולה מערבבים את הקמח, הסוכר החום, אבקת האפייה, אבקת הסודה לשתייה, התבלינים (קינמון, ג׳ינג׳ר ואגוז מוסקט) והמלח.
ממסים את החמאה (15-20 שניות במיקרוגל או דקותיים על הכיריים) מערבבים ונותנים לה להצטנן מעט.
טורפים את הביצה עם הסיידר המצונן והחמאה המומסת.
מוסיפים את תערובת החמאה-ביצה-סיידר לתערובת הקמח ומערבבים רק עד לאיחוד החומרים.
הבצק יראה וירגיש מאד דביק (כמו תערובת של בצק לעוגיות פחות או יותר) וזה בסדר.
חשוב לא ללוש את הבצק כדי שלא יהפוך ליותר דביק, ויניב דונאטס פחות אווריריות.
מכסים את הבצק בניילון נצמד ושמים למנוחה של כ- 15 דקות במקרר.
פורסים נייר אפייה על משטח עבודה ומקמחים אותו קלות.
מוציאים את הבצק ממנוחה, מניחים על המשטח המקומח מקמחים גם את הבצק קלות.
במידה והכנתם כמות כפולה של בצק, מחלקים את הבצק לשני חלקים ועובדים עם כל חלק בנפרד.
מקמחים מערוך, ובעזרתו משטחים את הבצק לעובי של כ- 4 ס״מ.
לא ממש מרדדים את הבצק, אלא רק נעזרים במערוך להשטיח אותו מעט.
בעזרת קורצן מיוחד לדונאטס (אם יש לכם), או בעזרת כוס או קורצן עוגיות בקוטר של בערך 6 ס״מ, קורצים עיגולים.
חשוב לקמח קלות את הקורצן, ע״מ להבטיח חילוץ קל של הבצק.
לאחר שקורצים עיגולים, משתמשים בקורצן עוד יותר קטן (בקוטר של 2 ס״מ פחות או יותר) על מנת ליצור את החורים של הדונאטס. אם אין לכם קורצן קטן, אפשר להשתמש בפקק של בקבוק שתייה.
**אל תזרקו את החורים של הדונאטס, נטגן גם אותם**
את שאריות הבצק מאגדים שוב לכדור, מקמחים קלות ושוב מרדדים ע״מ לקרוץ עיגולים, וחוזר חלילה.
את עיגולי הבצק מניחים על משטח מקומח, מוכנים לטיגון.
מכינים תערובת סוכר לציפוי הדונאטס לאחר הטיגון-
מערבבים סוכר עם קינמון ואבקת ג׳ינג׳ר טחון. מניחים בצד.
מחממים שמן על להבה בינונית-גבוהה במחבת עמוקה יחסית.
אם יש ברשותכם מד טמפרטורה, השמן צריך להיות בטמפרטורה של 165 מעלות.
אם אין לכם מד טמפרטורה, השמן מוכן לטיגון כאשר מכניסים לתוכו כף עץ ונוצרות בועות קלילות סביבה.
מכניסים את הדונאטס לטיגון (כדקה-שתיים לכל צד), שמים לב שהשמן לא חם מדי.
הדונאטס צריכים להיות זהובים, אך לא שרופים.
אם השמן חם מדי, מנמיכים קלות את הלהבה.
את הדונאטס המוכנים מניחים בצלחת עם נייר סופג.
לאחר שהשמן נספג, מעבירים את הדונאטס המוכנים לתערובת הסוכר לציפוי. מטלטלים את הכלי עם הסוכר והדונאטס בתוכו לציפוי יסודי.
מגישים מיד, או מחממים צמוד להגשה בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ל- 5 דקות.
מגישים עם שמנת חמוצה ממותקת עם מעט סוכר וגרידת תפוז, או עם מייפל.
תענוג 🙂
חג שמח!
כמה דברים חשובים
סיידר תפוחים – אני ממליצה מכל הלב להשתמש בסיידר תפוחים אמיתי (זה שנראה קצת עכור). ניסיתי להכין את המתכון עם מיץ תפוחים רגיל, והתוצאה בהחלט טעימה, אבל אין מה להשוות לטעם שמתקבל עם סיידר אמיתי.
רוצים דונאטס פרווה? וותרו על החמאה, והשתמשו בכמות שווה של שמן קוקוס.
בצק – הבצק מתקבל במרקם דביק מאד, אל דאגה. הוא ייראה יותר כמו בצק של עוגיות, מאשר בצק של סופגניות. על מנת שיהיה קל לעבוד איתו, צריך לקמח אותו היטב! לא לפחד לשים יותר מדי קמח בקימוח וברידוד – עודפי הקמח פשוט ישקעו בתחתית הסיר בטיגון.
לא להתפתות ללוש את הבצק – לישה תגרום למרקם הבצק להיות עוד יותר דביק ותניב דונאטס דחוסים ולא אווריריים.
קמח – אל תוותרו על הקמח המלא במתכון, הוא נותן מרקם יחודי ועוגתי לדונאטס הללו. אין לכם קמח מלא? לא נורא, המתכון יצא נפלא גם רק עם קמח לבן.
ובקיצור- שלוש, ארבע ולעבודה:
דונאטס סיידר תפוחים (ל- 9 דונאטס בקוטר 6 ס״מ פחות או יותר)*
מרכיבים-
1 כוס סיידר תפוחים (עדיף אמיתי – זה שנראה קצת עכור)
1 וחצי כוסות (210 גרם) קמח לבן רגיל
1/4 כוס (35 גרם) קמח מלא
1/3 כוס (67 גרם) סוכר חום כהה דחוס
1 כפית (3 גרם) אבקת אפייה
1/4 כפית אבקת סודה לשתייה
1/3 כפית (2 גרם) מלח
1/8 כפית קינמון
1/8 כפית אבקת ג׳ינג׳ר טחון
1/8 כפית אגוז מוסקט (טרי מגורר או טחון באבקה)
1 ביצה (גודל L)
3 כפות (45 גרם) חמאה מומסת.
שמן קנולה לטיגון
לציפוי: 1/4 כוס סוכר עם כפית קינמון ו-1/2 כפית אבקת ג׳ינג׳ר טחון
להגשה: 1 כוס שמנת חמוצה/יוגורט עם 2 כפיות סוכר וגרידת תפוז או סירופ מייפל
הכנה-
1. בסיר קטן מביאים את סיידר התפוחים לרתיחה על להבה גבוהה. ממשיכים לבשל על להבה גבוהה כ- 5 דקות עד שהוא מצטמצם בנפחו למחצית. מצננים את הסיידר לחלוטין.
2. בקערה גדולה, מערבבים את הקמח, הסוכר החום, אבקת האפייה, אבקת הסודה לשתייה, התבלינים (קינמון, ג׳ינג׳ר ואגוז מוסקט) והמלח.
3. ממסים את החמאה (15-20 שניות במיקרוגל או דקותיים על הכיריים) מערבבים ונותנים לה להצטנן מעט.
4. טורפים את הביצה עם הסיידר המצונן והחמאה המומסת.
5. מוסיפים את תערובת החמאה-ביצה-סיידר לתערובת הקמח ומערבבים רק עד לאיחוד החומרים. הבצק יראה וירגיש מאד דביק, וזה בסדר. שימו לב לא ללוש את הבצק, מה שיהפוך אותו לעוד יותר דביק וקשה לעבודה, ויניב דונאטס פחות אווריריים.
6. מכסים את הבצק בניילון נצמד ושמים למנוחה של כ- 15 דקות במקרר.
7. פורסים נייר אפייה על משטח עבודה ומקמחים אותו קלות.
8. מוציאים את הבצק ממנוחה, מניחים על המשטח המקומח מקמחים גם את הבצק קלות. מקמחים מערוך, ובעזרתו משטחים את הבצק לעובי של כ- 4 ס״מ. לא מרדדים את הבצק, אלא רק נעזרים במערוך להשטיח אותו מעט.
9. בעזרת קורצן מיוחד לדונאטס, או בעזרת כוס או קורצן עוגיות בקוטר של בערך 6 ס״מ, קורצים עיגולים.
חשוב לקמח קלות את הקרוצן, ע״מ להבטיח חילוץ קל של הבצק. לאחר שקורצים עיגולים, משתמשים בקורצן עוד יותר קטן (בקוטר של 2 ס״מ פחות או יותר) על מנת ליצור את החורים של הדונאטס. אם אין לכם קורצן קטן, אפשר להשתמש בפקק של בקבוק שתייה.
10. את שאריות הבצק מאגדים שוב לכדור, מקמחים קלות ושוב מרדדים ע״מ לקרוץ עיגולים, וחוזר חלילה. את עיגולי הבצק מניחים על משטח מקומח, מוכנים לטיגון.
11. מכינים תערובת סוכר לציפוי הדונאטס לאחר טיגון- מערבבים סוכר עם קינמון ואבקת ג׳ינג׳ר. מניחים בצד.
12. מחממים שמן על להבה בינונית-גבוהה במחבת עמוקה יחסית (אם יש ברשותכם מד טמפרטורה, השמן צריך להיות בטמפרטורה של 165 מעלות). אם אין לכם מד טמפרטורה, השמן מוכן לטיגון כאשר מכניסים לתוכו כף עץ ונוצרות בועות קלילות סביבה.
13. מכניסים את הדונאטס לטיגון (כדקה-שתיים לכל צד), שמים לב שהשמן לא חם מדי. הדונטאס צריכים להיות זהובים, אך לא שרופים. אם השמן חם מדי, מנמיכים קלות את הלהבה.
14. את הדונאטס המוכנים מניחים בצלחת עם נייר סופג ולאחר מכן מעבירים אותן לתערובת הסוכר לציפוי.
15. מגישים מיד, או מחממים צמוד להגשה בתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות ל- 5 דקות.
16. מגישים עם שמנת חמוצה מומתקת עם מעט סוכר וגרידת תפוז, או עם מייפל.
*בהחלט אפשר להכפיל כמויות אם אתם מארחים ורוצים כמות יפה.
סקרנל מספר ש…
לסופגניה נהגו פעם לקרוא ״סופגנית״, אולם המונח לא נטמע היטב בשפה היומיומית. כידוע, סופגנייה היא אחד המאכלים המסורתיים ומהסמלים הבולטים של חג החנוכה. יש הטוענים כי המילה סופגנייה נהגתה על ידי דוד ילין על ידי הוספת סיומת ההקטנה “-יה” אל המילה “סוּפְגָּן״ שמקורה במילה היוונית סְפּוֹנְגוֹס, ומשמעותה “ספוג”. לעומת זאת, ביאליק הסתייג מצורת ההקטנה “-יה”, ובמקומה, הציע את המילה ״אספוג״ (מבוטא ESPOG). הביטוי שהציע ח.נ. ביאליק לא זכה לפופולריות רבה, ועם השנים קיבל המאכל המסורתי את שמו ״סופגנייה״. כיאה למאכל המטוגן בשמן עמוק, שורש השם ״סופגניה״ הוא ספ”ג והוא מותאם למהותה של הסופגנייה, הסופגת לתוכה שמן רב בזמן הטיגון. פעם ניתן היה למצוא סופגנייה אחת עם טעם אחד והוא סופגניה במילוי ריבה מפודרת באבקת סוכר. היום, ניתן למצוא שלל של סופגניות בהמוני מילויים וטעמים וזהו חג הראווה של הקונדיטורים שמפגינים את כשרונם ומתעלים על עצמם מדי שנה.
5 Responses
הי! נראה מעולה! עד כמה הטעם של הסיידר מורגש? האם הוא לא נעלם בטיגון? וגם- כמה הבישול שלו על האש הכרחי?
תודה!
הי נורית! תודה 🙂
לא נשאר טעם דומיננטי לאחר הטיגון, אבל זה עושה משהו למרקם וטעם מיוחד במינו.
הבישול הכרחי, כיוון שבזמן הצמצום של הסיידר, מקטינים את כמות הנוזלים, אבל כמות הסוכר נשארת- מה שמדגיש את הטעם.
חג שמח!
הי, מתקשה למצוא סיידר – מצליחה למצוא רק מוגז, האם אפשר להשתמש במיץ תפוחים טבעי? (הוא גם עכור!)
תודה!
הי רחלי! בהחלט 🙂
תודה!