געגוע.
כה מתעתע.
הידיים שלי אוחזות בספל חם, הריח של הבית נכנס לאפי, והלב שלי, בשני מקומות שונים.
געגוע שוטף אותי באופן בלתי צפוי.
אני כאן, במקום לו תמיד קראתי ״בית״. המקום אליו כמהתי במשך שנים.
ובכל זאת, אני מתגעגעת לבית הקודם שלי, המקום שהפך לחלק כה משמעותי ממי שאני.
אני עומדת במטבח שלי, והידיים שלי זוכרות מטבח אחר. אני מסתכלת מהחלון, ועיניי מחפשות נוף אחר. האם אפשר להיות בן-בית בשני מקומות? האם אפשר שחלק מהלב יישאר תמיד במקום אחר, מחכה שתחזרי אליו?
במהלך תשע השנים בהם התגוררתי בניו יורק, הייתי מכינה אוזני המן. מדי שנה בפורים.
אי אפשר היה להשיג אותן בקלות. כן היה אפשר לנסוע 45 דקות ברכבת התחתית ל Breads Bakery כדי להרגיש קצת פורים בניחוח תל אביבי, אבל זה לא היה עניין של מה בכך.
אז אפיתי אוזני המן בעצמי. וחילקתי לכל השכנים, והחברים. ובבית הספר והגן של הבנות.
ובהתחלה, כל בצק שהכנתי היה מסורבל, מעצבן להכנה. ואיכשהו, הן תמיד נפתחו לי בתנור.
ואז גיליתי מתכון של Shannon Sarna, שהיא אישה מהממת שכולה אור במטבח. לקחתי את המתכון שלה, עידנתי אותו קצת וקיצרתי תהליכים, ו- וואלה, יצא בצק מהמם, שמאז הולך איתי לכל מקום.
הפעם בחרתי למלא את אוזני ההמן ״אמריקן סטייל״ בחמאת בוטנים וריבה, כיאה לגעגוע. העיקר פה הוא הבצק הנהדר, וכל מילוי שאוהבים יתקבל פה בברכה.
הבצק הזה גם יכול להוות בסיס לכל מיני עוגיות אחרות, לאו דווקא אוזני המן- אפשר להוסיף לו שוקולד צ׳יפס, קפה, אגוזים, קינמון, וכו׳.
…..
שנתחיל?
כמה דברים חשובים
חמאה – רכה, ולא מומסת! אם משתמשים בחמאה מומסת, הבצק עלול לצאת פירורי ואוזני ההמן יתפרקו.
פרווה – אפשר להחליף את החמאה במחמאה/מרגרינה/נטורינה, אך לא בשמן. הוא לא יתאים כאן, בעיקר מבחינת מרקם הבצק.
רידוד – אני ממליצה לרדד את הבצק על גבי נייר אפייה ומעליו שקית ניילון או ניילון נצמד. הפעולה מקלה מאוד על הרידוד.
צינון – אין צורך לצנן את הבצק לאחר הכנתו, אבל לאחר שמילאנו ויצרנו את האוזני המן, אני ממליצה לקרר את המגש לפחות 20-30 דקות במקרר, וניתן אפילו בפריזר. הקירור יבטיחו שאוזני ההמן לא יפתחו ו/או ישתטחו באפייה.
אוזני המן | אמריקן סטייל, עם חמאת בוטנים וריבה ובצק שתמיד מצליח
מצרכים
- 100 גרם חמאה רכה (לא מומסת או נוזלית!)
- ⅓ כוס (66 גרם) סוכר
- ¼ כפית מלח דק
- 1 חלמון (החלק הצהוב)
- 1 כפית תמצית וניל טובה
- 1 ⅓ כוסות (187 גרם) קמח לבן רגיל (לא תופח)
למילוי
- ריבת תות שאוהבים וחמאת בוטנים (או כל מילוי אחר שאוהבים: נוטלה, לוטוס, תמרים וכו׳).
הוראות הכנה
- בקערה גדולה, מערבבים בעזרת כף את החמאה הרכה, המלח והסוכר לקרם אחיד וחלק. אפשר גם לעשות זאת במיקסר עם וו גיטרה או במיקסר ידני.
- מוסיפים את החלמון ומערבבים עד שהוא נטמע היטב בתערובת. מוסיפים גם את תמצית הווניל ומערבבים היטב.
- מוסיפים את הקמח (עדיף לנפות אותו לפני כדי למנוע גושים).
- מערבבים בהתחלה בעזרת כף, ואח״כ עם הידיים עד לקבלת בצק אחיד וחלק. חשוב לא לעבד/ללוש את הבצק יותר מדי, מה שעלול להניב בצק קשה.אם הבצק פירורי מדי, מוסיפים מעט מים קרים עד שהוא נעים לעבודה. אם הוא דביק מדי, אפשר להוסיף כפית-שתיים של קמח.
- על גבי נייר אפייה מקומח מעט, מניחים את הבצק. מעליו מניחים ניילון נצמד או יריעת ניילון, ומרדדים את הבצק בין נייר האפייה לניילון עד לקבלת יריעת בצק דקה, אך לא דקה מדי.
- מסירים את יריעת הניילון וקורצים עיגולים בעזרת קורצן עגול. אני אוהבת אוזני המן קטנות יחסית, ולכן השתמשתי בקורצן בקוטר של 4 ס״מ. מזלפים מעט חמאת בוטנים וריבה במרכז כל עיגול. אפשר גם בלי שק זילוף, אלא עם כפית. נזהרים לא לשים יותר מדי מילוי.
- מקפלים למשולש ומהדקים היטב את שולי הבצק כדי שלא יפתחו. בשלב זה, אם הבצק רך מדי, אפשר לשים במקרר לכמה דקות. כשכל אוזני ההמן מוכנות, מצננים אותן במקרר ל- 20-30 דקות, אפשר גם בפריזר.
- בזמן שאוזני ההמן מצטננות, מחממים תנור על חום בינוני- 180 מעלות.
- מוציאים את אוזני ההמן מקירור ומניחים אותן על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
- אופים 13-16 דקות, עד ששולי העוגיות זהובים. לא מרימים את אוזני ההמן מהתבנית עד שהן הצטננו לגמרי, כי הן תתפרקנה. שומרים בקופסא אטומה כשבוע ימים.
וידיאו
הערות
הידעת ש...
אוזני המן, הוא המאפה שהכי מזוהה עם חג הפורים. מקור השם מפתיע: בעברית הן נקראות על שם ״אוזניו של המן״, אויב היהודים במגילת אסתר, אך יש הסבורים שהשם התגלגל מהביטוי ביידיש האמאן-טאשן, שפירושו בכלל ״כיסי המן״ או ״תיקי המן״ (מלשון tash- כיס או תיק), ולא אוזניים. באנגלית ובשפות נוספות, דווקא השתרש הביטוי מיידיש. במקור באירופה נהגו למלאם בפרג, ואח״כ צצו להם מילויים נוספים. עובדה משמעת- אכילת מאפים עם פרג (כמו אוזני המן קלאסיות), עלולה לגרום לתוצאה חיובית בבדיקת סמים אופייטים, כיוון שזרעי פרג מגיעים מצמח פרג האופיום, ולעיתים נשארים עליהם עקבות זעירים של מורפין או קודאין מהשרף של הצמח. הכמויות מזעריות ולא גורמות לשום השפעה נרקוטית, אך בבדיקות רגישות במיוחד הן יספיקו לזיהוי.
