החורף שהגיח היום לתרועה אחרונה (כך זה מרגיש), עורר בי חשק עז למרק. במקרר נחה לה שקית גזר, וממרח מיסו שפתחתי לפני כמה חודשים ועתידו להיות פג תוקף.
כמה דקות חיתוך ירקות, תיבול, סיר שעושה את כל העבודה- ויש כאן מרק גזר ומיסו קטיפתי ומושלם!
יש תקופות שבהם כל מה שמתחשק לי זה קערה חמה, כזו שלא דורשת הרבה מאמץ, אבל מרגישה כמו ארוחה טובה ומזינה. המרק הזה של גזר, מיסו ושומשום הוא בדיוק כזה: שילוב עדין בין מתיקות טבעית של גזר לעומק האומאמי של המיסו, עם נגיעה אגוזית שומשומית שמחברת הכל יחד. המרק פשוט להכנה, לא דורש הרבה מצרכים, ומושלם לימים קרירים או לכל רגע שבו בא משהו קצת יותר רך ונעים.
המרק קטיפתי מאין כמותו, על אף שאין כאן טיפה אחת של שמנת.
המיסו מוסיף טעמי עומק, ושמן השומשום נותן קיק אסייתי טעים.
מרק גזר קל להכנה, אבל עם טוויסט קצת אחר וכיפי.
…..
שנתחיל?
כמה דברים חשובים
מיסו – בהיר או כהה, ממש לא משנה. הוא יעניק עומק טעמים משגע למרק.
נמנעים מגלוטן? המרק הזה יכול להיות נטול גלוטן אם משתמשים בסויה ומיסו ללא גלוטן.
מלח – לא הוספתי מלח למרק, כיון שלדעתי הסויה והמיסו מעניקים מספיק מליחות. אולם, אם משתמשים בסויה דלת נתרן, יתכן ויהיה צריך להוסיף מעט מלח.
מרק גזר ומיסו קטיפתי ומושלם
מצרכים
- 1 בצל גדול, קלוף וקצוץ
- 1 ק״ג גזרים, קלופים וחתוכים לטבעות
- 1 שן שום, קלופה ופרוסה לפרוסות
- 1 כף שמן זית
- 4 כוסות מרק צח / מים עם קוביית תיבול מרק עוף
- 1 כף ג׳ינג׳ר טרי מגורר
- 1 כף גדושה מיסו
- 1 כפית סויה
- 1 כפית שמן שומשום
להגשה
- זרעי שומשום
- 2 גבעולי בצל ירוק קצוץ
- מעט שמן שומשום
הוראות הכנה
- קולפים את הגזר וחותכים אותו לטבעות.
- קולפים את הבצל וקוצצים לקוביות, את שן השום פורסים לפרוסות.
- מחממים שמן זית בסיר, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד להזהבה. מוסיפים את השום ומטגנים עד שעולה ניחוח שומי. מוסיפים את הגזר והג׳ינג׳ר המגורר ומטגנים קלות 1-2 דקות.
- מוסיפים מרק צח ומביאים לרתיחה. מכסים ומבשלים כ- 30 דקות עד לריכוך הגזרים.
- טוחנים את המרק עם בלנדר מוט או בבלנדר.
- בקערה קטנה מערבבים את המיסו עם כמות קטנה של המרק ורוטב סויה. שופכים את תערובת המיסו והסויה בחזרה לסיר, מוסיפים מעט שמן שומשום ומערבבים. טועמים ומתקנים תיבול (אם יש צורך בעוד מליחות, מוסיפים מלח).
- מגישים עם קצת בצל ירוק קצוץ, שומשום וזרזיף שמן שומשום.
וידיאו
הידעת ש...
הגזר הוא אחד הירקות הוותיקים והאהובים במטבח העולמי, אך מפתיע לגלות שמקורו הקדום באזור מרכז אסיה, ובעיקר באפגניסטן, שם גידלו אותו כבר לפני אלפי שנים- בתחילה דווקא בזנים סגולים, צהובים ולבנים, ורק מאוחר יותר הופיע הגזר הכתום המוכר לנו כיום. שמו בעברית, “גזר”, קשור ככל הנראה לשורש ג.ז.ר, שמשמעותו חיתוך או גזירה, אולי בשל צורתו או אופן השימוש בו. באנגלית, המילה carrot מגיעה מהמילה היוונית העתיקה karoton. מבחינה תזונתית, הגזר עשיר במיוחד בבטא-קרוטן: נוגד חמצון שהגוף ממיר לוויטמין A, החשוב לבריאות העיניים, העור ומערכת החיסון, לצד כמות נאה של סיבים תזונתיים ואשלגן. הגזר הכתום פותח והופץ בהרחבה בהולנד במאה ה־17, ויש הסבורים שהוא נבחר דווקא בצבע זה כמחווה לבית המלוכה ההולנדי.
