תוספות

״מזל שיש קצת פריחה עכשיו בחוץ״ אומר לי החצי.כמה שהוא צודק.אלו ימים של נפש חשופה – כל שיר שמתנגן מקבל משמעות נוספת, כל פרח קטן

יש תבשילים שנכנסים ללב.אפילו אם הם הכי פשוטים בעולם, בלי יותר מדי תחכום. יש תבשילים שמזכירים נשכחות ומעלים ניחוחות של פעם באף. יש תבשילים שמיד כשאוכלים

"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת

שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור

״איזה אספרסו תרצי? קלוי באופן בינוני או קלוי היטב?״ בתרגום חופשי, כך שאלה אותי המוכרת בבית הקפה בפינת הרחוב. במילים אחרות- איך תרצי את הקפה

הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל

לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים

כמה רגעים הרגע שפותחים את העיניים בבוקר הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את

הלב שלי כבד בזמן האחרון. מהתרגשות. מפחד. וקשה לי לכתוב.אני מבשלת המון,אבל לא מצלמת, לא כותבת. הקטנה שלי פתאום כבר לא קטנה. חגגה שנתיים עכשיו,

השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת