כדורי ריקוטה ברוטב עגבניות
דיבורים על המגיפה ומתי חיינו ירגישו שוב קצת יותר נורמליים גרמו לי לפנטז על טיול ארוך באיטליה. מה שקדם לכך היתה האזנה בלתי פוסקת לפודקאסט (המושלם!) ״לדבר זה לא משמין״…
דיבורים על המגיפה ומתי חיינו ירגישו שוב קצת יותר נורמליים גרמו לי לפנטז על טיול ארוך באיטליה. מה שקדם לכך היתה האזנה בלתי פוסקת לפודקאסט (המושלם!) ״לדבר זה לא משמין״…
רוח סתווית מתגנבת בערב, מצננת את האספלט החם. מרגישים כבר את רוחות החורף הרחוקות מתקרבות לאיטן.עוד לא סתיו לגמרי, עדיין חם, אבל כבר אפשר לראות סימנים לעתיד לבוא. פה ושם…
ביקור מולדת. עוד בימים טרם הגעתי, התחלתי לדמיין את טעם פירות הקיץ העסיסיים שיש רק פה. פירות עם טעם של פעם, עסיס עז ומרוכז היוצא מכל תא ותא בפרי. שזיפים,…
את המאפה הזה הכנתי לפני החג, ותכננתי לפרסם אותו לפני. אבל אירועי השבועיים האחרונים גרמו לי להכנס לקונכיה שלי. למי אכפת מעוד מתכונים ועוד אוכל כשיש כל כך הרבה הרס…
העוגה הזו נולדה ממש במקרה.באחד מביקורי בארץ, רציתי להכין עוגה המבוססת על יוגורט, אבל הוא בדיוק נגמר.מה כן היה? גבינה לבנה! חשבתי לעצמי שאם אפשר להכין עוגה בחושה עם יוגורט או…
כבר מעל לשנה שאני משלחת את האוכל שלי ברחבי ניו יורק.מתישהו באביב שנה שעברה, נגזר על כולנו להשאר בבית – כולנו בישלנו, הכנו לחם שאור, אפינו המון ומתישהו, זה נמאס.…
כבר כמעט שלושה חודשים שאנחנו בבית. אבל מי סופר? איכשהו הצלחנו להגיע לשגרה מבורכת בתוך כל הטירוף הזה. אני יכולה לומר שאפילו נחמד לעתים כשכולנו בבית, זמן משפחתי שכנראה לעולם…
השבוע היינו אמורים לחזור מחופשת מולדת של שבועיים בארץ.אבל רצה הגורל והקורונה היכתה את העולם כמכת מצרים נוספת השנה. אני לא יכולה להמנע מלחשוב איפה הייתי מטיילת, אילו פינות חמד…
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד שדה תעופה. 5 זריחות מהממות.…
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא לא חוזרת מהגן ומזמזמת ״סלינו…
לפני זמן מה הכנתי עם הקטנה שלי תבשיל ירקות. היא עלתה על שרפרף, ובהתלהבות עזרה לי בהכנות. בעודנו חותכות ומקלפות, היא שלחה יד לקישואים הטריים ואכלה מהם. האינסטינקט הראשוני שלי…
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ- אוטוטו כבר קיץ. לפני רגע…
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11 שנים פחות, ילדה אחת פחות,…
האמת היא, שכבר היה לי פוסט אחר עם מתכון שונה לגמרי לשבועות. אבל… קרה שדיברתי עם אמא שלי על מה היא הכינה לארוחת שישי בשבוע שעבר. והתיאורים. על העוגה הנימוחה.…
כמה רגעים הרגע שפותחים את העיניים בבוקר הרגע בו מכניסים את כפות הרגליים לראשונה לים אחרי החורף הרגע בו יוצאים החוצה לגשם הראשון ומריחים את האוויר הרטוב הרגע שהמטוס המריא…
ימים לוהטים. הלב רוגש וגועש, צריך נחמה. המעבר שלנו לארץ אחרת מתקרב בצעדי ענק, ואני- אני לא מעכלת. מדחיקה, מכחישה קצת. מנגנוני ההגנה של הנפש שלי עובדים שעות נוספות. ובלילה…
הלב שלי כבד בזמן האחרון. מהתרגשות. מפחד. וקשה לי לכתוב.אני מבשלת המון,אבל לא מצלמת, לא כותבת. הקטנה שלי פתאום כבר לא קטנה. חגגה שנתיים עכשיו, מפטפטת, מדברת, מתרגשת ומרגשת אותי.כל…
הזמן הזה בשנה. כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול. כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה. הזמן הזה בשנה. שפתאום מבינים שהשנה…
לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק. לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג. המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה באמת קטנה, ורק התחילה לאכול…
שישי אחר הצהריים. הבית של סבא וסבתא שלי. כל המשפחה ישובה סביב שולחן ענק לבן וחגיגי, לכל אחד המקום הקבוע שלו, סבא שלי ז״ל בראש השולחן וסבתא שרה מתרוצצת. בנות…
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של אהבה ללא גבולות עם הקטנה…
הפוסט היום הוא לא פוסט שגרתי. האמת? זה פוסט בו אני בעיקר רוצה להשוויץ באנה המקסימה ובצילומים שלה (על הדרך, קיבלתם גם מתכון). אנה התארחה במטבח שלי לפני כמה שבועות…
בחיי שאין לי מושג איך הגיע יום חמישי. פתאום סוף שבוע. הימים שלי עמוסים. בטוב. היום מתחיל, והופ… כבר 16:00. אבל רק לפני רגע שתיתי את הקפה של הבוקר, לא?… לפני…
כמה שאני אוהבת את המדבר. נכון שאני מגיעה לשם אולי פעם בשנה, אבל כל פעם מחדש זה מרגיש לי כל- כך נכון. כשאני שם אני לא מבינה איך אני לא…
הסתיו כבר פה, במלוא הפכפכותו והדרתו- רגע אחד שמש, רגע אחר גשם שוטף ורוח. זוהי תקופת ביניים שכזו, מבלבלת ומשמחת בעת ובעונה אחת. אומנם הסתיו בארץ הוא לא של עלים מתפצפצים…
ימים אחרונים של קיץ. זה הזמן עם הרוח הכי טובה והאור הכי יפה. אחרי השעה 3 אחר הצהריים כאילו נופלת מסיכת זהב מהשמיים והכל נראה צבוע בפילטר הכי רומנטי בעולם.…
כשהייתי סטודנטית עבדתי במסעדה איטלקית מקסימה בתל- אביב.העברתי שם בכיף משמרות שלמות בזמזום שירים באיטלקית, שתייה מוגזמת של קמפרי והרבה יין :)חוץ מפיצות מעולות ופסטות היו להם שם מנות דגים…
*פוסט זה שופץ, עודכן ונערך מחדש ב 9.6.20* לפני כמה שנים טובות, כשהאחיינית הנהדרת שלי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) היתה בת שנתיים וחצי, שאלתי אותה אם היא אי פעם…
אחד היתרונות בלקום מוקדם בבוקר ולהביא את עלמה לגן הוא שאפשר לעשות סיבוב בשוק. השבוע היא התעוררה מוקדם במיוחד, ומצאתי את עצמי בסיבוב בשוק ב-07:00 בבוקר. השוק עוד בעצמו היה…
"ומה עם העגבניה עלמושי? היא נעלבת!" אני מוצאת את עצמי מנסה לשדל את הקטנה שלי בארוחת הערב. עלמה אוהבת אוכל (טפו טפו, חמסה חמסה). לאחרונה היא גם התחילה להביע העדפות- הירקות…