
סהרוני וניל של אומי שלי (Vanillekipferl)
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
עַל אֲהָבוֹת וְחֹרִים / קָמָה שִׁיר נוֹלַדְתִּי עִם חֹר קָטַן בַּלֵּב, אוּלַי מוּטָב שֶׁאֲכַנֶּה אוֹתוֹ שֶׁקַע, לֹא מַשֶּׁהוּ בּוֹלֵט, יוֹתֵר רַעְיוֹן, וּכְכֹל שֶׁגָּדַלְתִּי, הַחֹר גָּדֵל
תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת, ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול. געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב. קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם. הלב מתגעגע ועצוב. זה הנוף מהגג שלנו
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
הקטנטנה שלי מגיעה הביתה ומתחילה לשיר. הלב שלי נמס לאיטו, בעוד אני מנסה להבין את בליל המילים שיוצא לה מהפה. לבסוף אני מבינה- ״השקדיה פורחת,
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
עַל אֲהָבוֹת וְחֹרִים / קָמָה שִׁיר נוֹלַדְתִּי עִם חֹר קָטַן בַּלֵּב, אוּלַי מוּטָב שֶׁאֲכַנֶּה אוֹתוֹ שֶׁקַע, לֹא מַשֶּׁהוּ בּוֹלֵט, יוֹתֵר רַעְיוֹן, וּכְכֹל שֶׁגָּדַלְתִּי, הַחֹר גָּדֵל
תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת, ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול. געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב. קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם. הלב מתגעגע ועצוב. זה הנוף מהגג שלנו
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
הקטנטנה שלי מגיעה הביתה ומתחילה לשיר. הלב שלי נמס לאיטו, בעוד אני מנסה להבין את בליל המילים שיוצא לה מהפה. לבסוף אני מבינה- ״השקדיה פורחת,
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
עַל אֲהָבוֹת וְחֹרִים / קָמָה שִׁיר נוֹלַדְתִּי עִם חֹר קָטַן בַּלֵּב, אוּלַי מוּטָב שֶׁאֲכַנֶּה אוֹתוֹ שֶׁקַע, לֹא מַשֶּׁהוּ בּוֹלֵט, יוֹתֵר רַעְיוֹן, וּכְכֹל שֶׁגָּדַלְתִּי, הַחֹר גָּדֵל
תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת, ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול. געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
היום סוגרים כאן חצי שנה איכשהו, הזמן כאן עובר יותר מהר אולי זו הציפייה כל פעם מחדש למישהו שמגיע לביקור מהארץ אולי הימים הקצרים של
כך עפה לה 2015. בלי אזהרה, בלי גינונים. מכירים את זה שיש לכם רשימה של מליון דברים שאתם רוצים לעשות, אתם מציבים לעצמכם דד-ליין לכל
לבי במזרח, ואנוכי בסוף מערב. קוראת חדשות, איכשהו חשבתי שהצורך הזה יפסח עלי כשאגור בצד השני של העולם. הלב מתגעגע ועצוב. זה הנוף מהגג שלנו
כשמשתדלים להמעיט במתוקים וממש רוצים משהו מתוק, אחד הדברים המעצבנים הוא שמגיע גאון ואומר- ״קחי פרי״. מה פרי, מה? פרי זה לא קינוח. אבל, בכל
הקטנטנה שלי מגיעה הביתה ומתחילה לשיר. הלב שלי נמס לאיטו, בעוד אני מנסה להבין את בליל המילים שיוצא לה מהפה. לבסוף אני מבינה- ״השקדיה פורחת,
כדורי בשר קטנטנים ברוטב ורדרד של סלק, עם טעמים חמצמצים-מתקתקים. מנה צבעונית, טעימה וכיפית, לילדים ולמבוגרים כאחד.
עגבניות נצלות על גבי בצק מהיר הכנה, בתוספת תיבול עדין, עשבי תיבול וגבינות קלילות. מנה מושלמת לשולחן חג שבועות, או כל בראנץ׳ או פיקניק.
ההכנה קלה מאין כמותה, מאפה שהוא מעין לזניה מבולגנת, חגיגה של ירקות, מושלם לשבועות או כל אירוח.
סלט תירס צלוי שמח וצבעוני! הסלט המושלם לפיקניק, או כל ארוחה אחרת, עם טעמים מעושנים, חמצמצים ומתוקים. קל להכנה, ניתן לאחסון מראש ואהוב על כולם.
מנה חגיגית ונהדרת – עוף צלוי בתנור, אביבי ומלא כל טוב. העוף נצלה במרינדה חמצמצה-מתוקה, עם תימין ושסק שעונתו כל כך קצרה, אך בשיאה לקראת חג הפסח.
גאלט תותים מהיר הכנה וטעים בטירוף. עשוי בצק פריך מקמח כוסמין מלא שבקלות ניתן להמיר לקמח ללא גלוטן או קמח רגיל, ותותים שנאפים לכדי רוטב עסיסי ונהדר.
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר