חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עוגיות שוקו-אגוזי לוז נפלאות

עוגיות שוקו-אגוזי לוז נפלאות

תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת,
ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול.
געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות שפוגשים כל חג מחדש, לריחות הספציפיים שיש בארוחת חג, לסבים, לסבתות, לדודים ודודות.

אני יודעת.
אתם קוראים את זה וחושבים – ״יאללה, זאתי. לא גרה בארץ וכל הדברים המעצבנים פתאום מרגישים לה נפלאים״.
אולי. אבל החיים פה גם גורמים לי להעריך את המישפחתולוגיה בארץ בדרך קצת אחרת.

7titleH

אז כשהגדולה שלי שאלה אותי- ״אמא, למה חוגגים את סוכות?״ הבנתי שאני חייבת, חייבת שתהיה סוכה בבית.
מכיוון שהשאלה הזו נשאלה בדיוק כמה שעות לפני החג, ומכיוון שכבר ממש קריר בחוץ, הבנו החצי שלי ואני שסוכה במרפסת לא תהיה, אבל יכול להיות אחלה אוהל/מבצר/סוג של סוכה בסלון!

וכך מצאתי את עצמי לראשונה מאז שהייתי ילדה בונה (סוג של) סוכה.
היא אומנם לא תחת כיפת השמיים, ואין לה סכך, והיא נראית יותר כמו ״מבצר״ עשוי סדינים, אבל הי – יש לנו סוכה בבית! והבנות מבסוטות עד הגג.

14cookie

מאז כבר כמה ימים שאנחנו אוכלים ״בסוכה״, מציירים ״בסוכה״, משחקים ״בסוכה״, עושים פיקניק ״בסוכה״.
אומנם אין כל כך זרימת אוויר בסלון, המרחב הציבורי שלנו קטן משמעותית, והלב שלי מחסיר פעימה כל פעם שהקטנה מושכת בסדינים וכמעט ממוטטת את כל העניין – אבל הדבר הקטן הזה הכניס כל כך הרבה חיוכים בשבוע האחרון, שזה שווה את הכל.

zoom

״אני יכולה לקחת מהעוגיות האלו לפיקניק בסוכה?״ הגדולה שלי שאלה בקול הססני כשניגשה בעצמה לקופסת הפח המונחת על שיש.
המתכון לעוגיות האלו, התפתח בעקבות זכרון ילדות רחוק ונעים.
סבא וסבתא שלי ז״ל (אומי ואופה) חיו באוסטריה כל חייהם. הם היו מאד מחוברים לארץ, והגיעו לביקור לפחות פעמיים בשנה. אחותו של סבא שלי, דודה ארנה ז״ל שהיתה אופה בחסד, חיה בבני ברק וכל פעם שהם היו מגיעים לביקור היינו נוסעים אליה לביקור ועוגיות בצורת חצי ירח צבועות צבע קקאו היו מונחות על השולחן.
המרקם והצורה של העוגיות של דודה ארנה היה שונה לחלוטין מהמרקם של העוגיות הללו (הן היו עוגיות קשות במיוחד עם צורה של חצי סהר), אבל הטעם חרוט היטב בזכרוני- טעם אגוזי עמוק ונפלא, כמו ריח של נוטלה.

12cookie

אלו לא העוגיות של דודנה ארנה. אבל עדיין, כל ביס מזכיר לי את המפה המעוטרת תחרה ״crochet” סרוגה ידנית, קנקן התה והעוגיות שנשלפו אחת אחת והונחו באלגנטיות על השולחן.
הן לא מתוקות במיוחד, וזהו קסמן, הן מתפוררות בפה, נשמרות היטב לאורך זמן ומושלמות לצד קפה או תה.

שנתחיל?

מה צריך? (ל- 60 עוגיות קטנות בערך)

250 גרם (1 ו- 3/4 כוסות) קמח רגיל (לא תופח)
100 גרם (שקית) אבקת סוכר
100 גרם (1 כוס) אגוזי לוז טחונים
40 גרם (4 כפות) אבקת קקאו (לא שוקולית)
200 גרם (חבילה גדולה) חמאה רכה
1 כפית חומץ רגיל (לא בלסמי) או מיץ לימון
1 כפית חלב / מים

9cookie

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

אגוזי לוז – זהו סוד טעמן של העוגיות, ולא הייתי ממליצה לוותר עליהם. אפשר בהחלט להכין גם עם שקדים טחונים, אבל טעם העוגיות יהיה שונה מהותית.
חמאה – לא הייתי ממליצה להחליף את החמאה בשמן, כיוון שהחמאה תורמת רבות למרקם והטעם. לא רוצים עוגיות עם חמאה? תוכלו להכין גם עוגיות שוקולד, לדוגמא.
הכנה מראש – אפשר להכין את הבצק מראש ולאחסן במקרר עד יומיים, ואז להתפנות לשלב האפייה.
למה יש חומץ במתכון? אל דאגה, טעמו של החומץ אינו מורגש, כיוון שהכמות כאן הינה מזערית. החומץ נמצא כאן כדי לתרום למרקם הפריך והמתפורר של העוגיות.
חמאה רכה – הדרך הכי יעילה היא לשים חבילת חמאה מחוץ למקרר ולהמתין שעה קלה (ביום לא חם במיוחד). שכחתם להוציא חמאה מראש? אין בעיה. שמים את החמאה בכלי שיכול להכנס למיקרוגל, ומפעילים את המיקרוגל בפולסים של 5-10 שניות כל פעם עד שהחמאה מתרככת מעט.

מה עושים?

ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון

לפני שמתחילים, לוקחים כף גדושה מאבקת הסוכר ושומרים בצד, לסוף האפייה לקישוט העוגיות.

מניחים את החומרים היבשים בקערת מיקסר או במעבד מזון (כוס ו-3/4 קמח, שקית אבקת סוכר פחות הכף ששמרנו בצד, כוס אגוזי לוז טחונים, 4 כפות קקאו).

1cookie

מניחים תלוליות של חמאה רכה (200 גרם) מעל התערובת.
הכוונה היא לפזר מעט את החמאה כדי שלא תהיה בגוש אחד. מפעילים את המיקסר או מעבד המזון עד לקבלת תערובת פירורית שנראית כמו חול.

2cookie

מוסיפים את כפית החומץ וכפית החלב/מים ומפעילים שנית עד לאיחוד התערובת לבצק. גם אם נשארו מעט פירורים סביב או בתחתית, זה בסדר, הם יתגבשו יחדיו אחר כך.
מניחים ניילון נצמד על משטח עבודה, מעבירים את הבצק לניילון הנצמד, עוטפים ומאחסנים במקרר כחצי שעה.

מחממים תנור על חום בינוני, 180 מעלות צלסיוס.

צרים כדורים מהבצק ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אני אוהבת עוגיות קטנות, ממש בגודל של ביס, אבל אפשר בהחלט ליצור עוגיות גדולות יותר.
העוגיות לא תופחות באפייה, כך שלא צריך רווחים גדולים במיוחד.

3cookie

אופים כ- 9-10 דקות ומוציאים אפילו אם העוגיות נראות כאילו הן לא אפויות לגמרי, הן יתקשו לאחר צינון.

4cookie

בעודן חמות, מפדרים את העוגיות באבקת הסוכר ששמרנו בצד (לוקחים מסננת קטנה ומעבירים את אבקת הסוכר דרכה).

5cookie 6cookie

לאחר שהעוגיות הצטננו, מעבירים לכלי אטום.
העוגיות נשמרות היטב שבוע וחצי לפחות.

10cookie

 

ובקיצור- שלוש, ארבע ולעבודה:
עוגיות שוקו-אגוזי לוז נפלאות (ל- 60 עוגיות קטנות)
מרכיבים-
250 גרם (1 ו- 3/4 כוסות) קמח רגיל (לא תופח)
100 גרם (שקית) אבקת סוכר (מחלקים לשני חלקים- כמות של כף + שארית השקית)
100 גרם (1 כוס) אגוזי לוז טחונים
40 גרם (4 כפות) אבקת קקאו (לא שוקולית)
200 גרם (חבילה גדולה) חמאה רכה
1 כפית חומץ רגיל (לא בלסמי) או מיץ לימון
1 כפית חלב / מים
הכנה-
1. לפני שמתחילים, לוקחים כף גדושה מאבקת הסוכר ושומרים בצד, לסוף האפייה.
מניחים את החומרים היבשים בקערת מיקסר או במעבד מזון (קמח, אבקת סוכר פחות הכף ששמרנו בצד, אגוזי לוז טחונים, קקאו). מניחים תלוליות של חמאה מעל התערובת, מפעילים את המיקסר או מעבד המזון עד לקבלת תערובת פירורית שנראית כמו חול.
2. מוסיפים את החומץ והחלב/מים ומפעילים שנית עד לאיחוד התערובת לבצק.
3. מניחים ניילון נצמד על משטח, מעבירים את הבצק לניילון הנצמד, עוטפים ומאחסנים במקרר כחצי שעה.
4. מחממים תנור על חום בינוני, 180 מעלות צלסיוס.
5. צרים כדורים קטנים מהבצק ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
6. אופים כ- 9-10 דקות ומוציאים אפילו אם העוגיות נראות כאילו הן לא אפויות לגמרי, הן יתקשו לאחר צינון.
7. בעודן חמות, מפדרים את העוגיות באבקת הסוכר ששמרנו בצד.
8. לאחר שהעוגיות הצטננו, מעבירים לכלי אטום. העוגיות נשמרות היטב שבוע וחצי לפחות.

11cookie

אהבתם?
מוזמנים לשתף

קצת עליי

הי, אני מיכל!

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אוכל הוא האהבה הראשונה שלי (מאז, הספיקו להיכנס לחיי גם נועם, עלמה והילי).

העניין שלי באוכל התחיל בגיל צעיר מאד, והסקרנות רק גברה עם השנים. המטבח תמיד היה החדר האהוב עלי בבית, בו הייתי מבלה שעות על גבי שעות – מנסה, ממציאה, מערבבת, מקציפה, לשה וטועמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *