פונדנט שוקולד פרווה, כשל״פ וללא מיקסר!
כשרק עברנו לכאן, לא לקחנו אתנו הרבה דברים. את רוב הדברים השארנו בארץ והחלטנו לקחת רק את הדברים היקרים לליבנו. אחד הדברים שהחלטנו כן לארוז היה ארגז
כשרק עברנו לכאן, לא לקחנו אתנו הרבה דברים. את רוב הדברים השארנו בארץ והחלטנו לקחת רק את הדברים היקרים לליבנו. אחד הדברים שהחלטנו כן לארוז היה ארגז
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
"קטנה מספר אחת" שלי חוזרת מדי יום מהגן עם כמות ציורים שלא תבייש את גדול הציירים בהסטוריה. אם בטעות לא רוקנתי את תיק הגן שלה
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים. במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
כשרק עברנו לכאן, לא לקחנו אתנו הרבה דברים. את רוב הדברים השארנו בארץ והחלטנו לקחת רק את הדברים היקרים לליבנו. אחד הדברים שהחלטנו כן לארוז היה ארגז
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
"קטנה מספר אחת" שלי חוזרת מדי יום מהגן עם כמות ציורים שלא תבייש את גדול הציירים בהסטוריה. אם בטעות לא רוקנתי את תיק הגן שלה
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים. במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
כשרק עברנו לכאן, לא לקחנו אתנו הרבה דברים. את רוב הדברים השארנו בארץ והחלטנו לקחת רק את הדברים היקרים לליבנו. אחד הדברים שהחלטנו כן לארוז היה ארגז
לפעמים נדמה לי שאני חיה עם שלושה ילדים בבית ולא שניים. החצי שלי הוא הכי ילד לפעמים- אורז וקטשופ? מבחינתו זה שילוב מובן מאליו. תירס מקופסא?
יש לי כל כך הרבה תוכניות, ורשימות, ותכנונים. אבל אני לא מספיקה כלום! יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, הזמן טססססס (אמאלה- כבר פברואר???) בתוך
"קטנה מספר אחת" שלי חוזרת מדי יום מהגן עם כמות ציורים שלא תבייש את גדול הציירים בהסטוריה. אם בטעות לא רוקנתי את תיק הגן שלה
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
הבלוג שלי עובר שיפוצים בימים אלו, וכולי תקווה שבקרוב מאד תוכלו כבר לראות אותו לאחר מתיחת הפנים. במהלך שיפוצי האתר, הפוסט הזה פורסם בטעות לפני
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
שישה ימים ברוטו וחמישה ימים נטו, של ביקור מולדת. בסה״כ 156 שעות הייתי בארץ – ביקור בזק, אך נחוץ. בית. הלב כבר היה זקוק והנשמה היתה צמאה. הביקור
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
סלט אבטיח קיצי ונפלא, עם טעמים חמצמצים מתוקים ותיבול רענן של עשבי תיבול. הסלט המושלם ליום קיץ חם, נהדר כתוספת או ארוחה בפני עצמו.
טארט מנגו נפלא, עם בצק פטנט שלא דורש שום קירור או רידוד או מעבד מזון והוא הכי קל להכנה! טארט חמצמץ מתקתק שחוגג את הקיץ והמנגו.
מתכון שנפוץ אצלי בבית בגרסא זו או אחרת כבר כמה שנים טובות. אין ילד או מבוגר שלא אוהב את הקציצות האלו, שמשלבות בתוכן עוף טחון, ירקות מכל טוב ותיבול עדין.
בואיקוס בולגרי – המנה שליוותה כל(!) ארוחת שישי שלי אצל סבא וסבתא בתור ילדה. נשנושי ביס פריכים גבינתיים ומושלמים. הם ילוו היטב כל סלט או ממרח, מהווים פתיח נפלא לארוחה והם מושלמים לשבועות! מתכון של סבתא שרה שלי היקרה והאהובה.
סהרוני וניל של אומי שלי היקרה, או כפי שנקראו בביתי ונילקיפפרל (Vanillekipferl). עוגיות נפלאות, נימוחות, רכות, מתפוררות בפה וכה קלות להכנה. מושלמות לצד תה או קפה.
הפינוק המושלם לפסח: ממתק מצה-קרמל-שוקולד. קל להכנה, נשמר היטב, טעים בטירוף וממכר (ראו הוזהרתם!).