דונאטס סיידר תפוחים
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
3 שעות המתנה מחוץ לחדר ניתוח. הזמן המושלם לכתוב עוד פוסט, על מנת להסיח את דעתי מהמתרחש.החצי עובר ניתוח בברך, וקיץ משופע פציעות יגיע לקיצו בקרוב.
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
3 שעות המתנה מחוץ לחדר ניתוח. הזמן המושלם לכתוב עוד פוסט, על מנת להסיח את דעתי מהמתרחש.החצי עובר ניתוח בברך, וקיץ משופע פציעות יגיע לקיצו בקרוב.
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
כל שנה בסתיו, המונים בצפון מזרח ארה״ב פוקדים את מטעי התפוחים הפזורים באיזור. שעה-שעתיים מהמולת העיר, ומרגישים קצת טבע. שורות על שורות של תפוחים מכל המינים והסוגים.
3 שעות המתנה מחוץ לחדר ניתוח. הזמן המושלם לכתוב עוד פוסט, על מנת להסיח את דעתי מהמתרחש.החצי עובר ניתוח בברך, וקיץ משופע פציעות יגיע לקיצו בקרוב.
במרפסת שלי בברוקלין, אני משקיפה על הרחוב. מרפסת היא לא דבר נפוץ פה ונדמה שכל עובר אורח שמתהלך ברחוב מרים את עיניו בפליאה לעברי. הישיבה
״האו ג׳וייש אוף אס״ אמרתי בצחקוק לחברתי האמריקאית, אצלה התארחתי לערב ראש השנה לפני שבוע. הכנתי קרעפלך לערב ראש השנה, וזוהי הפעם הראשונה שהכנתי אותם
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
14 ימים בחוץ לארץ. 2 ארצות. 4 אנשים – אני, החצי ושתי הקטנות שלי. 6 טיסות. 4 בדיקות בטחוניות בשדה התעופה. 2 לילות במלונות ליד
אוגוסט מכה בכל הכוח. חם, לח ומהביל. בשעת בין ערביים – כשהשמש נמוכה והאור יפה וזהוב, אני נושמת קצת לרווחה ונהנית מהרוח שנכנסת מהחלון. אני משתדלת
כשחיים בארץ זרה, הבת שלי לא חוזרת הביתה מהגן עם ציורים של טנא וביכורים. כדי שתדע מה עומד מאחורי חג שבועות, אני בוחרת לספר לה. היא
לאט לאט מתעוררים כאן מתרדמת חורף. לאט לאט רואים שוב חיים ברחוב- ילדים רוכבים על קרוקינט, אנשים שותים קפה קר בכוסות פלסטיק שקופות. לאט לאט העצים מתעוררים
הורדת הילוך. ממאה ועשרים קמ״ש, לעשרים. בהתחלה זה מרגיש מוזר, השרירים עוד ממשיכים קדימה, מעין אינרציה לא רצויה. אבל מגיע רגע שזה פשוט מרגיש נכון.
גרנולה נפלאה עם גרעיני דלעת, עם כמות סוכר מינימלית, הרבה גרעינים מכל מיני סוגים, אגוזים וכל טוב. היא נהדרת כנשנוש או ארוחת בוקר מזינה ובריאה.
עוף צלוי עם שזיפים ובלסמי – נפלא כמנה עיקרית מרשימה ויפה. העיקרון – פשוט. העוף מושרה במרינדה מתקתקה-חמצמצה, מבושל היטב עד רכות ונימוחות, ואז – מוכנס לצלייה בתנור עד לקבלת מעטה שחום ופריך, עם פנים עסיסי.
מנה כה פשוטה, אך עם טעמים מורכבים ועמוקים. אפשר להשוות את המנה למיטבולס ברוטב עגבניות, רק שאת הבשר מחליפה ריקוטה. התוצאה – מנה מופלאה של כדורים רכים ונהדרים ברוטב קטיפתי.
מרק אפונה קל וטעים, כל כך קל להכנה שזה קצת מביך. ההכנה מכמה מרכיבים בודדים, שיחד יוצרים משהו מופלא וטעים.
זוהי הגרסה שלי לעוגת מייפל ומיסו בחושה פשוט נפלאה! אל תיבהלו מנוכחות המיסו במתכון. הוא משתלב היטב בטעמי העוגה ואינו משתלט, נהפוך הוא – הוא מבליט ומעגל את טעמי העוגה ומתקבלת עוגה בחושה עסיסית, לא מתוקה מדי, נימוחה, עם טעם ייחודי, חם ועשיר.
מתכון נפלא לסופגניות קלאסיות של פעם. סופגניות שתמיד מצליחות. כאלו עם פס לבן בצד, אווריריות כמו ענן, לא מתוקות מדי, שמשאירות מקום לציפוי או למילוי, או לאכול כך סתם בלי שום תוספת.