חלה נפלאה 100% קמח מלא
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
+++++++++ רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי זָהָב וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק חָמוּץ מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֵלַי חוּץ לָלֶכֶת לֶכֶת וְלִנְשֹׁם אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל אָדֹם +++++++++
"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת
״אמא, נתתי לה לק מהגלידה שלי!״ אמרה הגדולה שלי בהתלהבות אחרי שנתנה לאחותה הקטנה להתפלש בגלידה.רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אחריו הפרצוף של הקטנה
שבוע באוסטריה, אהובתי. שבוע של זמן משפחתי עם האחייניות שלי, האחיות שלי ובני זוגן, ההורים שלי. כל המשפחה התכנסה לשבוע אחד של רוגע. רשת האינטרנט
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
+++++++++ רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי זָהָב וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק חָמוּץ מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֵלַי חוּץ לָלֶכֶת לֶכֶת וְלִנְשֹׁם אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל אָדֹם +++++++++
"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת
״אמא, נתתי לה לק מהגלידה שלי!״ אמרה הגדולה שלי בהתלהבות אחרי שנתנה לאחותה הקטנה להתפלש בגלידה.רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אחריו הפרצוף של הקטנה
שבוע באוסטריה, אהובתי. שבוע של זמן משפחתי עם האחייניות שלי, האחיות שלי ובני זוגן, ההורים שלי. כל המשפחה התכנסה לשבוע אחד של רוגע. רשת האינטרנט
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
הרחוב כולו עוטה שכבה לבנה ודקיקה.שעת בוקר מוקדמת ושלג דק מתחיל לרדת, כמה דקות ממנו מספיקות לכסות את המדרכות והמכוניות. במוחי אני בורחת לדימויים מעולם
ברגע אחד נפתחו ארובות השמיים.גשם זלעפות החל לרדת, והותיר את כל הצועדים בחוץ רטובים.גשם כזה, שגם מטריה לא כל כך עזרה להשאר יבשים.גשם כזה, שבארץ
+++++++++ רֵיחַ יָם וְרוּחַ סְתָו וּמִיץ שֶׁל תַּפּוּחֵי זָהָב וּמִין סַגְרִיר מָתוֹק חָמוּץ מוֹשֵׁךְ מִבַּיִת אֵלַי חוּץ לָלֶכֶת לֶכֶת וְלִנְשֹׁם אֲוִיר שְׁקִיעוֹת כָּחֹל אָדֹם +++++++++
"את יודעת שאין לך מתכון לתפוחי אדמה בבלוג?״ אמרו לי חבריי פעמים רבות. בדקתי, והם צודקים. מה כבר אפשר לחדש בתפוחי אדמה? הרי בכל ארוחת
״אמא, נתתי לה לק מהגלידה שלי!״ אמרה הגדולה שלי בהתלהבות אחרי שנתנה לאחותה הקטנה להתפלש בגלידה.רגע אחד של חוסר תשומת לב, ומיד אחריו הפרצוף של הקטנה
שבוע באוסטריה, אהובתי. שבוע של זמן משפחתי עם האחייניות שלי, האחיות שלי ובני זוגן, ההורים שלי. כל המשפחה התכנסה לשבוע אחד של רוגע. רשת האינטרנט
מסתכלת על השעון – שלוש ורבע. ״יש לי עוד ים של זמן״ אני אומרת לעצמי בנונשלאנט. איכשהו עשרים וחמש דקות עוברות להן כמו שתיים. יאללה-
רוחות חורפיות מעיפות עלים סתוויים במערבולות.השמיים מתכסים עננים, וצינה קרה מורגשת לפתע באוויר. עוד לפני שהסתכלתי בתחזית ידעתי שהולך לרדת שלג. שלג לבן, טהור, ראשון לעונה.הוא
שעות של שקט. דומיה. השעות האלה ביום- הקטנות כבר ישנות, הכלים מודחים, השיער שלי רטוב מהמקלחת. השמש כבר שקעה. הרחוב עוד לא רדום – מכונית עוברת פה ושם, אבל
הפוסט הזה נכתב וצולם לפני שבועיים.לפני שבועיים החיים שלי התקיימו כסדרם, עד ש… לפני כמה ימים שברתי את כף הרגל.ומאז – אני כאובה, נייחת אבל
ההכנה קלה מאין כמותה, מאפה שהוא מעין לזניה מבולגנת, חגיגה של ירקות, מושלם לשבועות או כל אירוח.
סלט תירס צלוי שמח וצבעוני! הסלט המושלם לפיקניק, או כל ארוחה אחרת, עם טעמים מעושנים, חמצמצים ומתוקים. קל להכנה, ניתן לאחסון מראש ואהוב על כולם.
מנה חגיגית ונהדרת – עוף צלוי בתנור, אביבי ומלא כל טוב. העוף נצלה במרינדה חמצמצה-מתוקה, עם תימין ושסק שעונתו כל כך קצרה, אך בשיאה לקראת חג הפסח.
גאלט תותים מהיר הכנה וטעים בטירוף. עשוי בצק פריך מקמח כוסמין מלא שבקלות ניתן להמיר לקמח ללא גלוטן או קמח רגיל, ותותים שנאפים לכדי רוטב עסיסי ונהדר.
לביבות חוביזה נהדרות! הליקוט וההכנה הם פעילות נהדרת לילדים, חיבור לטבע ולמטבח. חוביזה הוא אחד הירוקים שהכי פחות משתמשים בהם, למרות שהוא נפוץ באופן טבעי בארץ, ומתנהג בדיוק כמו תרד או מנגולד.
קציצות בשר רכות אהובות על ילדים (ומבוגרים), קלות להכנה, מושלמות לילדים בשל מרקמן הרך, ואין אחד שלא אוהב אותן. באופן מפתיע הן לא מכילות ביצים ופירורי לחם, אבל יש בהן מרכיב מפתיע ששומר על רכותן.