
קרטיב מישמיש
שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון. אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו. "אני רוצה את זה.״ אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על
שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון. אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו. "אני רוצה את זה.״ אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
הזמן הזה בשנה. כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול. כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה. הזמן
*פוסט זה שופץ, עודכן ונערך מחדש ב 9.6.20* לפני כמה שנים טובות, כשהאחיינית הנהדרת שלי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) היתה בת שנתיים וחצי, שאלתי
שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון. אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו. "אני רוצה את זה.״ אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
הזמן הזה בשנה. כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול. כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה. הזמן
*פוסט זה שופץ, עודכן ונערך מחדש ב 9.6.20* לפני כמה שנים טובות, כשהאחיינית הנהדרת שלי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) היתה בת שנתיים וחצי, שאלתי
שעת שקיעה, אנחנו מטיילות יחד על גדות נהר ההדסון. אוטוגלידה מתנגן, ילדי הפארק רצים לעברו. "אני רוצה את זה.״ אומרת בתי הגדולה בנחרצות, מצביעה על
זמן. הוא דבר יחסי. לפעמים עובר מהר, לפעמים זוחל ולפעמים בורח. בחודשים האחרונים, הזמן נזל לי מבין האצבעות. יום, ועוד יום. שבוע רודף שבוע. והופ-
בצד הזה של הכדור עונות השנה מוכתבות באופן מאד ברור. יש ארבע עונות, וכל אחת עומדת בפני עצמה. אי אפשר להתבלבל. האביב כבר כאן, בכל
הזמן הזה בשנה. כבר קיץ לגמרי, ומלבד שרב בודד פה ושם עוד לא הגיע הכבשן הגדול. כשהשמש הולכת לישון, מגיעה לה רוח מלטפת ומרגיעה. הזמן
*פוסט זה שופץ, עודכן ונערך מחדש ב 9.6.20* לפני כמה שנים טובות, כשהאחיינית הנהדרת שלי (לילו בכינויה השגור בפי המשפחה) היתה בת שנתיים וחצי, שאלתי
כשנתתי לבני הבית לטעום את גאלט התותים הזה, הם התחרפנו. ״וואו צ׳מעי, זה אחד הדברים הטובים שהכנת לאחרונה״. אמר החצי, בעודו עוצם עיניים בהנאה. ״אמא!
ולרגע אחד, שכחתי יש מלחמה. ולרגע אחד, שכחתי ששיש לנו חטופים שנמקים במנהרות עזה. לרגע, העולם שלנו נראה כל כך יפה, ושליו. אחרי שהרגע חלף,
לחבק. חזק חזק ולא לעזוב. להריח את השקע שבין הצוואר לגב. לקחת שאיפה מלוא החזה. לחבק. חזק חזק. אנחנו נעים בין שמחה לעצב תהומי בשבועות
איזה מזל שיש עוד ערוצים בטלויזיה פרט לערוצי חדשות. מאז שהתחילה המלחמה הארורה הזו, אנחנו במדיניות ״אין חדשות״ – מה שאומר שאנחנו לא מדליקים טלויזיה
עוגת תפוזים רכה כמו ענן, נפלאה לצד קפה/תה, הדרית בדיוק במידה ולא מתוקה מדי. מתכון שתחזרו אליו פעם אחר פעם, בהתחייבות.
מרק תירס זריז, טעים בטירוף, שמכינים בצ׳יק צ׳ק. למרק טעמים עשירים ועמוקים, על אף שמכינים אותו בכלום עבודה וזמן. מנה מושלמת ליום קר כשרוצים מרק כאן ועכשיו. מנה צמחונית, שאפשר להפוך בקלות לטבעונית.
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר