תקופת החגים תמיד מביאה עימה נוסטלגיה מסויימת,
ומאז שעברנו לכאן כמשפחה הנוסטלגיה הזו מודגשת עוד יותר, ועימה מופיע לעתים גם געגוע גדול.
געגוע למשפחה גדולה, למתכונים ומנות שפוגשים כל חג מחדש, לריחות הספציפיים שיש בארוחת חג, לסבים, לסבתות, לדודים ודודות.

אני יודעת.
אתם קוראים את זה וחושבים – ״יאללה, זאתי. לא גרה בארץ וכל הדברים המעצבנים פתאום מרגישים לה נפלאים״.
אולי. אבל החיים פה גם גורמים לי להעריך את המישפחתולוגיה בארץ בדרך קצת אחרת.

אז כשהגדולה שלי שאלה אותי- ״אמא, למה חוגגים את סוכות?״ הבנתי שאני חייבת, חייבת שתהיה סוכה בבית.
מכיוון שהשאלה הזו נשאלה בדיוק כמה שעות לפני החג, ומכיוון שכבר ממש קריר בחוץ, הבנו החצי שלי ואני שסוכה במרפסת לא תהיה, אבל יכול להיות אחלה אוהל/מבצר/סוג של סוכה בסלון!

וכך מצאתי את עצמי לראשונה מאז שהייתי ילדה בונה (סוג של) סוכה.
היא אומנם לא תחת כיפת השמיים, ואין לה סכך, והיא נראית יותר כמו ״מבצר״ עשוי סדינים, אבל הי – יש לנו סוכה בבית! והבנות מבסוטות עד הגג.

מאז כבר כמה ימים שאנחנו אוכלים ״בסוכה״, מציירים ״בסוכה״, משחקים ״בסוכה״, עושים פיקניק ״בסוכה״.
אומנם אין כל כך זרימת אוויר בסלון, המרחב הציבורי שלנו קטן משמעותית, והלב שלי מחסיר פעימה כל פעם שהקטנה מושכת בסדינים וכמעט ממוטטת את כל העניין – אבל הדבר הקטן הזה הכניס כל כך הרבה חיוכים בשבוע האחרון, שזה שווה את הכל.

״אני יכולה לקחת מהעוגיות האלו לפיקניק בסוכה?״ הגדולה שלי שאלה בקול הססני כשניגשה בעצמה לקופסת הפח המונחת על שיש.
המתכון לעוגיות האלו, התפתח בעקבות זכרון ילדות רחוק ונעים.
סבא וסבתא שלי ז״ל (אומי ואופה) חיו באוסטריה כל חייהם. הם היו מאד מחוברים לארץ, והגיעו לביקור לפחות פעמיים בשנה. אחותו של סבא שלי, דודה ארנה ז״ל שהיתה אופה בחסד, חיה בבני ברק וכל פעם שהם היו מגיעים לביקור היינו נוסעים אליה לביקור ועוגיות בצורת חצי ירח צבועות צבע קקאו היו מונחות על השולחן.
המרקם והצורה של העוגיות של דודה ארנה היה שונה לחלוטין מהמרקם של העוגיות הללו (הן היו עוגיות קשות במיוחד עם צורה של חצי סהר), אבל הטעם חרוט היטב בזכרוני- טעם אגוזי עמוק ונפלא, כמו ריח של נוטלה.

אלו לא העוגיות של דודנה ארנה. אבל עדיין, כל ביס מזכיר לי את המפה המעוטרת תחרה ״crochet” סרוגה ידנית, קנקן התה והעוגיות שנשלפו אחת אחת והונחו באלגנטיות על השולחן.
הן לא מתוקות במיוחד, וזהו קסמן, הן מתפוררות בפה, נשמרות היטב לאורך זמן ומושלמות לצד קפה או תה.

שנתחיל?

מה צריך? (ל- 60 עוגיות קטנות בערך)

250 גרם (1 ו- 3/4 כוסות) קמח רגיל (לא תופח)
100 גרם (שקית) אבקת סוכר
100 גרם (1 כוס) אגוזי לוז טחונים
40 גרם (4 כפות) אבקת קקאו (לא שוקולית)
200 גרם (חבילה גדולה) חמאה רכה
1 כפית חומץ רגיל (לא בלסמי) או מיץ לימון
1 כפית חלב / מים

כמה דברים חשובים לפני שמתחילים-

אגוזי לוז – זהו סוד טעמן של העוגיות, ולא הייתי ממליצה לוותר עליהם. אפשר בהחלט להכין גם עם שקדים טחונים, אבל טעם העוגיות יהיה שונה מהותית.
חמאה – לא הייתי ממליצה להחליף את החמאה בשמן, כיוון שהחמאה תורמת רבות למרקם והטעם. לא רוצים עוגיות עם חמאה? תוכלו להכין גם עוגיות שוקולד, לדוגמא.
הכנה מראש – אפשר להכין את הבצק מראש ולאחסן במקרר עד יומיים, ואז להתפנות לשלב האפייה.
למה יש חומץ במתכון? אל דאגה, טעמו של החומץ אינו מורגש, כיוון שהכמות כאן הינה מזערית. החומץ נמצא כאן כדי לתרום למרקם הפריך והמתפורר של העוגיות.
חמאה רכה – הדרך הכי יעילה היא לשים חבילת חמאה מחוץ למקרר ולהמתין שעה קלה (ביום לא חם במיוחד). שכחתם להוציא חמאה מראש? אין בעיה. שמים את החמאה בכלי שיכול להכנס למיקרוגל, ומפעילים את המיקרוגל בפולסים של 5-10 שניות כל פעם עד שהחמאה מתרככת מעט.

מה עושים?

ממהרים? לחצו כאן כדי לעבור לקיצור המתכון

לפני שמתחילים, לוקחים כף גדושה מאבקת הסוכר ושומרים בצד, לסוף האפייה לקישוט העוגיות.

מניחים את החומרים היבשים בקערת מיקסר או במעבד מזון (כוס ו-3/4 קמח, שקית אבקת סוכר פחות הכף ששמרנו בצד, כוס אגוזי לוז טחונים, 4 כפות קקאו).

מניחים תלוליות של חמאה רכה (200 גרם) מעל התערובת.
הכוונה היא לפזר מעט את החמאה כדי שלא תהיה בגוש אחד. מפעילים את המיקסר או מעבד המזון עד לקבלת תערובת פירורית שנראית כמו חול.

מוסיפים את כפית החומץ וכפית החלב/מים ומפעילים שנית עד לאיחוד התערובת לבצק. גם אם נשארו מעט פירורים סביב או בתחתית, זה בסדר, הם יתגבשו יחדיו אחר כך.
מניחים ניילון נצמד על משטח עבודה, מעבירים את הבצק לניילון הנצמד, עוטפים ומאחסנים במקרר כחצי שעה.

מחממים תנור על חום בינוני, 180 מעלות צלסיוס.

צרים כדורים מהבצק ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אני אוהבת עוגיות קטנות, ממש בגודל של ביס, אבל אפשר בהחלט ליצור עוגיות גדולות יותר.
העוגיות לא תופחות באפייה, כך שלא צריך רווחים גדולים במיוחד.

אופים כ- 9-10 דקות ומוציאים אפילו אם העוגיות נראות כאילו הן לא אפויות לגמרי, הן יתקשו לאחר צינון.

בעודן חמות, מפדרים את העוגיות באבקת הסוכר ששמרנו בצד (לוקחים מסננת קטנה ומעבירים את אבקת הסוכר דרכה).

לאחר שהעוגיות הצטננו, מעבירים לכלי אטום.
העוגיות נשמרות היטב שבוע וחצי לפחות.