חיפוש
Close this search box.
חיפוש
Close this search box.

סופגניות קלאסיות של פעם

סופגניות קלאסיות של פעם

לקחת ביס מסופגניה גדולה מדי, מתוקה מדי, עם יותר מדי אבקת סוכר שעפה על הריסים, וריבה מתוקה וזרחנית נוטפת על הסנטר – אחד מזכרונות הילדות המתוקים שלי (וכנראה של כל ילד שגדל בישראל).
איכשהו, הטעם התעשייתי של הסופגניה הצליח להתחבא היטב ברוח חג וטעם של ״פעם בשנה״, והסופגניה קיבלה מעמד של כבוד.

לפני שש שנים בחנוכה הראשון שלנו כאן בניכר, העיניים שלי בהקו ודמעתי ללא שליטה- על המרחק מהבית, על הקור הגדול, על כך שאני לא יכולה ללכת לסתם קונדיטוריה מעבר לפינה כדי לקנות סופגניות.

ובין הדמעות, הגיח זכרון הילדות הזה- של אבקת הסוכר שעפה לי על הריסים, וטעם הריבה ספק סירופ סוכר שנטף לי על הסנטר. באותו יום, של נר ראשון של חנוכה 2015, החלטתי לטגן סופגניות. הו… נחלתי כשלון חרוץ, לקרוא להן פיתות מטוגנות היתה מחמאה.

עם השנים, הבנתי מה לא כל כך עבד, מה עבד יותר, שכללתי את המתכון, הוספתי, הפחתתי, ומצאתי את המתכון המושלם לסופגניות שתמיד מצליחות. כאלו עם פס לבן בצד, אווריריות כמו ענן, לא מתוקות מדי, שמשאירות מקום לציפוי או למילוי, או לאכול כך סתם בלי שום תוספת.

היום, כשקור גדול בחוץ והגשם בחוץ יורד, לא פלא שזכרון הילדות הזה מגיח משום מקום, וזה הזכרון שמתחשק לי לאכול.

אז כדי שגם אתם תוכלו לחוות זכרון ילדות מתוק ונוסטלגי- הרי לכם מתכון נפלא לסופגניות קלאסיות של פעם, ממולאות ריבה, ומפודרות במלא אבקת סוכר. ואם תרצו, יש גם אופציה לציפוי שוקולד וסוכריות שילדים אוהבים.

שנתחיל?

שקופית קודמת
שקופית הבאה

כמה דברים חשובים

1. תפיחה – חשוב שהבצק יכפיל את נפחו. הכי טוב להתפיח את הבצק לילה במקרר, מה שיקל מאד את ההתעסקות אתו. במקרה זה, מוציאים את קערת הבצק מחוץ למקרר כ-20 דקות לפני שמכדררים את הבצק לכדורים. אם אין זמן, אפשר גם להתפיח עד להכפלת נפח, וזה לוקח משהו כמו שעתיים. אפשר להדליק תנור, ולהניח את קערת הבצק המכוסה ליד התנור (לא בתוכו!), או ליד רדיאטור שפועל על מנת להאיץ את פעולת התפיחה.

2. כדרור הבצק לכדורים – חשוב לא לקמח את משטח העבודה! קימוח יקשה על פעולת הכדרור והבצק לא ייסגר לכדור יפה. מתחילים מחלוקת הבצק לחתיכות שוות (לסופגניה בגודל ממוצע- 50 גרם בצק לכדור), מועכים כל חתיכת בצק, מושכים את קצוות הבצק למרכז, הופכים את הבצק לצד השני ומכדררים לכדור בעזרת כפות הידיים על גבי משטח עבודה (ראו תמונות בגוף המתכון).

3. תפיחה שניה של הכדורים – לא לוותר על השלב הזה! מניחים כל כדור בצק על גבי ריבוע נייר אפייה משומן במקצת. את כל הכדורים מניחים במגש או בתבנית גדולה. ניתן להתפיח במקום חמים, או הכי טוב – להניח את המגש עם כדורי הבצק מכוסה בניילון נצמד או שקית גדולה בתנור לא חם וכבוי. בתחתית התנור מניחים קערה או תבנית עם מים רותחים, על מנת ליצור סביבה לחה וחמימה. מחכים כשעה להכפלת הנפח.

4. טיגון בחום לא גבוה מאד – אם יש ברשותכם מדחום- השמן צריך להיות בטמפרטורה של 165 מעלות צלסיוס. אין לכם מדחום? אין בעיה. בודקים אם השמן מוכן לטיגון כשמכניסים כף עץ ונוצרות בועיות קטנטנות סביבה. השמן לא צריך לבעבע באופן אלים, אלא בצורה עדינה ורגועה.

5. הכנסת הסופגניות לשמן יחד עם נייר האפייה – כל כדור בצק מונח על ריבוע נייר אפייה, וניתן להניח את הכדורים עם הנייר בעדינות בשמן החם עם הפנים כלפי מעלה. נייר האפייה ישתחרר מעצמו מהחום, וניתן לשלוף אותו עם מלקחיים.

6. טיגון של 1-2 דקות על כל צד. אם הסופגניה משחימה מהר מדי, סימן שהשמן חם מדי, ויש להנמיך את הלהבה.

7. לא לתת לסופגניות להצטנן לגמרי לפני המילוי – הריבה תתפשט בקלות יותר בסופגניות חמימות.

רוצים שהסופגניות יהיו פרווה? במקום חלב משתמשים במים באותה כמות, או בחלב שקדים/סויה. במקום חמאה, משתמשים בנטורינה או במחמאה.

רוצים סופגניות טבעוניות? בנוסף להמרת הפרווה, ממירים את הביצה ב- 50 גרם רסק תפוחים.

חיי מדף – כמובן שהכי טעים לאכול את הסופגניות הכי קרוב למועד ההכנה. אולם, באופן מפתיע אלו טעימות מאד גם כמה שעות לאחר הטיגון. אומנם לא ניתן להכין אותן יום מראש, אולם על מנת לקצר תהליכים, ניתן להכין את הבצק יום לפני ולהתפיח אותו במקרר, וגם להכין מספר שעות לפני האירוח. הן יחזיקו מעמד יפה.

סופגניות קלאסיות של פעם

סופגניות קלאסיות של פעם- ממולאות ריבה, ומפודרות במלא אבקת סוכר. המתכון המושלם, שלב אחר שלב, לסופגניות שתמיד מצליחות- כאלו עם פס לבן בצד, אווריריות כמו ענן, לא מתוקות מדי, שמשאירות מקום לציפוי או למילוי.
זמן הכנה: 20 דקות
זמן בישול: 30 דקות
זמן תפיחה כולל: 2 שעות 30 דקות
זמן כולל: 3 שעות 20 דקות
מנות: 10 סופגניות בקוטר 8-9 ס״מ

מצרכים
 

לבצק

  • ½ 2 כוסות (350 גרם) קמח לבן רגיל
  • 1 כף (10 גרם) שמרים יבשים
  • כוס (160 מ״ל) חלב 3% (ראו ״דברים חשובים״ לגרסא טבעונית)
  • ¼ כוס (50 גרם) סוכר לבן
  • 1 ביצה, גודל L (ראו הערות מטה לגרסא טבעונית/פרווה)
  • ½ כפית תמצית ווניל
  • 1/8 כפית מלח
  • ½ 2 כפות (40 גרם) חמאה רכה בטמפרטורת החדר (ראו הערות מטה לגרסא טבעונית/פרווה)

למילוי ריבה

  • 1 כף גדושה אבקת סוכר לפיזור מעל הסופגניות
  • ½ כוס ריבת תות/פירות יער איכותית שאוהבים

לציפוי שוקולד

  • 100 גרם שוקולד מריר
  • 120 מ״ל שמנת מתוקה
  • 1 חופן סוכריות צבעוניות

הוראות הכנה
 

הכנת הבצק

  • בקערת מיקסר עם וו לישה מניחים קמח, שמרים יבשים, ביצה, סוכר, חלב, וניל, מלח וחמאה רכה. לשים במהירות בינונית במשך כ-8 דקות עד שמתקבל בצק רך ומעט דביק (הבצק צריך להדבק לתחתית קערת המיקסר, אבל להפרד מהדפנות). אם הבצק ממש דביק מאד, מוסיפים מעט קמח (1-3 כפות) וממשיכים בלישה.

תפיחה

  • מכדררים את הבצק לכדור ומניחים בקערה משומנת קלות. משמנים את פני הבצק מעט ומכסים בניילון נצמד. מתפיחים את הבצק לילה שלם במקרר.
    כ-20 דקות לפני שמכדררים לכדורים, מוציאים את הבצק מהמקרר שיתחמם מעט. אם אין זמן, אפשר גם להתפיח את הבצק במקום חמים במשך 1-2 שעות או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

כדרור לכדורים ותפיחה שניה

  • מעבירים את הבצק למשטח העבודה, ומחלקים את הבצק לכ- 10 חתיכות במשקל של 50 גרם (אם רוצים סופגניות בגודל ממוצע), לסופגניות מיני חותכים לחתיכות במשקל 25-30 גרם.
  • מכדררים כל חתיכת בצק לכדור הדוק. משטחים את חתיכת הבצק על משטח עבודה לא מקומח. מושכים את קצוות הבצק למרכז, הופכים את חתיכת הבצק ומכדררים לכדור הדוק בעזרת כף היד נגד משטח העבודה.
  • גוזרים ריבועים מנייר אפייה, כך שיהיו יותר גדולים מקוטר כדורי הבצק. משמנים את הריבועים עם מעט תרסיס שמן ומניחים כל כדור בצק על ריבוע נייר אפייה. מסדרים את כל הכדורים המונחים על נייר אפייה זה לצד זה, במרווחים, על תבנית גדולה או מגש גדול.
  • מברישים/מרססים את עיגולי הבצק במעט שמן בחלקם העליון, מכסים בשקית ניילון גדולה או ניילון נצמד.
  • מתפיחים שוב במקום חמים עד שהם כמעט מכפילים את נפחם- מניחים את התבנית עם כדורי הבצק בתנור כבוי ולא חם. בתחתית התנור מניחים קערה או תבנית עם מים רותחים, וסוגרים את דלת התנור. כך נוצרת סביבה מושלמת לתפיחה- לחה וחמימה.
  • כשכדורי הבצק הכפילו את נפחם, אפשר לגשת למלאכת הטיגון.

טיגון

  • מחממים שמן בסיר לטיגון עמוק. אם יש לכם מדחום- טמפרטורת השמן צריכה להיות 165 מעלות צלסיוס. אם אין לכם מדחום- בודקים מתי נוצרות בועיות קטנטנות כאשר מכניסים ידית של כף עץ.
  • מעבירים את הסופגניות לשמן החם יחד עם נייר האפייה. אל דאגה, ריבוע נייר האפייה ישתחרר מעצמו, וניתן לשלוף אותו בקלות עם מלקחיים.
  • מטגנים את הסופגניות במשך 1-2 דקות מכל צד, עד אשר הן זהובות במקצת. אם הן משחימות מהר מדי (לוקח להן להשחים פחות מ- 30 שניות), סימן שהשמן חם מדי, ויש להנמיך מעט את הלהבה.
  • מוציאים את הסופגניות מהשמן, ומעבירים לנייר סופג על גבי רשת או מסננת.
    מניחים לסופגניות להצטנן מעט, אבל לא לגמרי לפני שממלאים אותן. ריבה תתפשט בקלות יותר בסופגניות חמימות, מאשר בסופגניות שהצטננו לגמרי.

מילוי/ציפוי

  • מילוי ריבה:
    מפדרים את הסופגניות באבקת סוכר (מעבירים את אבקת הסוכר דרך מסננת דקה).
  • מילוי הסופגניות נעשה כשהן עדיין מעט חמימות, מה שמאפשר לריבה להתפשט בקלות בתוכן. בעזרת חוד של צנתר או גב של כץ עץ, עושים חור קטן במרכז כל סופגניה. מעבירים ריבת תות/פירות יער שאוהבים לשק זילוף, גוזרים את קצה שק הזילוף, מזריקים ריבה לחור שיצרנו במרכז הסופגנייה.
  • ציפוי שוקולד וסוכריות:
    בקערה בינונית (רחבה יותר מקוטר הסופגניות) ממיסים שוקולד מריר עם שמנת מתוקה בפולסים במיקרוגל. מערבבים היטב עד לאיחוד מלא של התערובת. טובלים את הסופגניות בתערובת השוקולד המומס ומניחים על תבנית רחבה. מפזרים מעט סוכריות צבעוניות מעל.

הערות

רוצים שהסופגניות יהיו פרווה? במקום חלב משתמשים במים באותה כמות, או בחלב שקדים/סויה. במקום חמאה, משתמשים בנטורינה או במחמאה.
רוצים סופגניות טבעוניות? בנוסף להמרת הפרווה, ממירים את הביצה ב- 50 גרם רסק תפוחים.
חיי מדף – כמובן שהכי טעים לאכול את הסופגניות הכי קרוב למועד ההכנה. אולם, באופן מפתיע אלו טעימות מאד גם כמה שעות לאחר הטיגון. אומנם לא ניתן להכין אותן יום מראש, אולם על מנת לקצר תהליכים, ניתן להכין את הבצק יום לפני ולהתפיח אותו במקרר, וגם להכין מספר שעות לפני האירוח. הן יחזיקו מעמד יפה.
הכנתם?תייגו אותי ‎@michalbakescakes או סמנו בהאשטאג ‎#michalbakescakes

אהבתם?
מוזמנים לשתף

קצת עליי

הי, אני מיכל!

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אוכל הוא האהבה הראשונה שלי (מאז, הספיקו להיכנס לחיי גם נועם, עלמה והילי).

העניין שלי באוכל התחיל בגיל צעיר מאד, והסקרנות רק גברה עם השנים. המטבח תמיד היה החדר האהוב עלי בבית, בו הייתי מבלה שעות על גבי שעות – מנסה, ממציאה, מערבבת, מקציפה, לשה וטועמת.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *