לזניה היא אחד המאכלים האיטלקיים המפורסמים והאהובים בעולם, אך מקורותיה עתיקים בהרבה ממה שנהוג לחשוב. שורשי המאכל מגיעים כבר לימי יוון ורומא העתיקה, שם הוכנו שכבות של בצק ודייסות חיטה שנאפו יחד. השם “לזניה” כנראה נובע מהמילה היוונית Laganon- יריעת בצק שטוחה- שעברה דרך המילה הלטינית Lasanun, שפירושה כלי בישול או קדירה. הגרסה המודרנית והמוכרת ביותר, Lasagna alla Bolognese, מזוהה עם מחוז אמיליה רומאניה שבצפון איטליה, ובעיקר עם העיר בולוניה. היא בנויה משכבות של דפי פסטה, ראגו בשר עשיר, רוטב בשאמל וגבינת פרמזן.

מבחינה תזונתית, לזניה נחשבת למנה משביעה ועשירה באנרגיה: היא מספקת פחמימות מהפסטה, חלבון מהבשר ו/או הגבינות, ושומן מרטבים וגבינות. כאשר מוסיפים ירקות כמו תרד, קישואים או חצילים, אפשר להפוך אותה למאוזנת יותר ואף עשירה בסיבים תזונתיים.

עובדה משעשעת: באיטליה קיימות אינספור גרסאות אזוריות ללזניה- כולל לזניה ירוקה שמכינים עם תרד בתוך הבצק, ולזניה מנאפולי שמכילה אפילו כדורי בשר קטנים וביצים קשות בין השכבות. יש אפילו ויכוחים משפחתיים סוערים באיטליה סביב השאלה מהי “הלזניה האמיתית”.