
פינוק על מקל – ארטיק שוקולד וחמאת בוטנים קליל!
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
רשמים אחרי ארבעה חודשים בארץ אחרת יש כאן המון זמן ביחד מעט מחויבויות חברתיות הרבה אני+החצי+הקטנה שלי לפני שבועיים וחצי הקטנה שלי יצאה לחופשת winter break.
זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה. כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.
הקטנה שלי חגגה שנתיים. לאור הנסיעה הקרבה, הכל מרגיש יותר רומנטי, יותר נוסטלגי והכל הרבה יותר מרגש. החלטנו לחגוג בקרב המשפחה המצומצמת וחברים טובים. כך
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק. לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג. המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו. נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי
הפוסט היום הוא לא פוסט שגרתי. האמת? זה פוסט בו אני בעיקר רוצה להשוויץ באנה המקסימה ובצילומים שלה (על הדרך, קיבלתם גם מתכון). אנה התארחה
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה. כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.
הקטנה שלי חגגה שנתיים. לאור הנסיעה הקרבה, הכל מרגיש יותר רומנטי, יותר נוסטלגי והכל הרבה יותר מרגש. החלטנו לחגוג בקרב המשפחה המצומצמת וחברים טובים. כך
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק. לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג. המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו. נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי
הפוסט היום הוא לא פוסט שגרתי. האמת? זה פוסט בו אני בעיקר רוצה להשוויץ באנה המקסימה ובצילומים שלה (על הדרך, קיבלתם גם מתכון). אנה התארחה
לפני חודשיים עשיתי משהו שגורם לי לאושר רגעי פעם בכמה ימים. נרשמתי לניוזלטר של מגזין גסטרונומי ידוע כאן בארה״ב, ובכל פעם שאני מקבלת פוסט חדש
קיץ 2005. אני והחצי שלי רק התחלנו לצאת. שנינו מרגישים שיש כאן משהו אחר. שליו. רגוע. אני בת 23, הוא בן 24, לגמרי ילדים. 11
זמן הוא מימד יחסי. זה ברור. אף על פי כן, היום קלטתי כמה מהר חלפה לה שנה. כל-כך מהר, שזה בכלל מרגיש כמו כמה חודשים ספורים.
הקטנה שלי חגגה שנתיים. לאור הנסיעה הקרבה, הכל מרגיש יותר רומנטי, יותר נוסטלגי והכל הרבה יותר מרגש. החלטנו לחגוג בקרב המשפחה המצומצמת וחברים טובים. כך
השבועיים האחרונים גרמו לי להעריך אמהות חד-הוריות (או אבות חד-הוריים. גברים, עמכם הסליחה). החצי שלי ברצף של ״מילואים-נסיעת עבודה״ כבר כמעט שלושה שבועות. אני יודעת
לפני כמה ימים קרה לי דבר מצחיק. לא זכרתי את המתכון של הבלינצ׳ס שלי, אז הסתכלתי בבלוג. המתכון הזה פורסם לפני שנה, כשהקטנה שלי היתה
אז.. מה היה לנו בשבועיים האחרונים? שוב נפלה עלי ההבנה שחופש גדול כבר לא יהיה לי בחיים, אבל בתמורה קיבלתי כמה ימים יוצאי דופן של
אתחיל בלומר שהקרדיט למנה הזו שייך לחצי השני שלי ורק לו. נועם מאוד אוהב בירה. הוא גם מאוד אוהב לבשל, וזהו תבשיל שמאחד את שתי
הפוסט היום הוא לא פוסט שגרתי. האמת? זה פוסט בו אני בעיקר רוצה להשוויץ באנה המקסימה ובצילומים שלה (על הדרך, קיבלתם גם מתכון). אנה התארחה
כשעברנו לניו יורק, אחד האתגרים הגדולים היה למצוא פיתות ראויות. משום מה, ההגדרה של אמריקאים לפיתה מעט שונה מההגדרה של הישראלים.בעוד אנו רואים בפיתה כיס
לאט לאט היה אבא שלי מפזר סוכר על המצייה הטרייה. הייתי מסתכלת על גרגרי הסוכר נופלים לאיטם על המצייה המהבילה שזה עתה טוגנה. ״עוד! עוד!
״אמא, אולי נראה תוכנית בישול יחד?״ אומרת לי בכורתי, ולבי מתרחב. צפייה משותפת בתוכניות בישול הוא תחביב חדש שהתפתח במהלך החודשים האחרונים. אנחנו צופות קבוע
חורף. וקר. בזמן שכתבתי את הפוסט הודיעו שלמחרת בתי הספר יהיו סגורים בשל השלג. הלכתי לסופר השכונתי להצטייד בקצת ירקות למרק ותבשיל קדירה. כמוני חשבו
בילדותי סבא וסבתא שלי גרו בבית קטן עם גינה גדולה מלאה עצי פרי.היו שם גויאבות נהדרות, שסק, מנגו, אבוקדו, חבושים, לימונים, תפוזים וקלמנטינות. למדתי לאהוב
זה לא חנוכה בלי לביבות תפוחי אדמה. אירחתי והתארחתי כבר באינספור הדלקות נרות, ואיכשהו אני תמיד חוזרת למתכון/נוסחא הזו שמניבים לביבות תפוחי אדמה נהדרות. לכל
נרשמים ומקבלים הודעה על כל מתכון חדש שמתפרסם באתר
2023 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר
פיתוח האתר: קנטאור
הצהרת נגישות
2023 © כל הזכויות שמורות למיכל שמיר / פיתוח האתר: קנטאור / הצהרת נגישות